דפוס סלאוויטא – הבדלי גרסאות
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 105: | שורה 105: | ||
ב[[ד' בניסן|ד' ניסן]] [[תקצ"ח]] (30 במרץ 1838) הוציא ועד החקירה המיוחדת את פסק דינה לפיה נדונו האחים שפירא למות "מיתה מדינית", שפירושה: שלילת כל הזכיות האזרחיות ושילוח ל[[סיביר]] ולמעשה: מוות בטוח. | ב[[ד' בניסן|ד' ניסן]] [[תקצ"ח]] (30 במרץ 1838) הוציא ועד החקירה המיוחדת את פסק דינה לפיה נדונו האחים שפירא למות "מיתה מדינית", שפירושה: שלילת כל הזכיות האזרחיות ושילוח ל[[סיביר]] ולמעשה: מוות בטוח. | ||
במהלך [[חודש ניסן]] [[תקצ"ח]] הוגש הדו"ח של ועדת החקירה לחוות דעת של שר הפלך הראשי בקיוב, גוי שונא ישראל שמעטים דוגמתו, | במהלך [[חודש ניסן]] [[תקצ"ח]] הוגש הדו"ח של ועדת החקירה לחוות דעת של שר הפלך הראשי בקיוב, גוי שונא ישראל שמעטים דוגמתו, בשם ביביקוב. גוי מתועב זה מצא כי העונש שהוטל על האחים שפירא, הוא קל מידי ויש לחמיר בו ולהענישם בעונש ש"ישמש דוגמה לכל היהודים". וכן הציע להוסיף על העונש גם "שבט נוגשים". כשהוגש הדו"ח בצירוף חוות דעתו לאישור בית המשפט העליון בפטרבורג קבע בית המשפט: "שמואל אבא ופינחס שפירא: ביחס לרצח לייזר פרוטוגאין, כיון שאין הוכחות חוקיות, נשארים הם בחשד חזק. אך, '''על שהדפיסו בדפוס ספרים המיכלים הוראות המנוגדות לחוק, המכוונים להגדיל את ההשפעה של כת החסידים המזיקה''', ועל הוצאת דיבה על הנסיך ואסילטשיקוב, שערך את החקירה באופן לא חוקי וכו' - יש להעניש את כל אחד מהם במלקות, אלף וחמש מאות "שבטי נוגשים" לשלול מהם כל זכויותיהם ולשלחם לסיביר". | ||
ב[[ג' בתמוז|ג' תמוז]] [[תקצ"ט]] (15 ביוני 1839) חתם הקיסר העריץ [[ניקולאי הראשון]] את שמו על פסק הדין, בהוסיפו את המלים: "כך יהיה!". | ב[[ג' בתמוז|ג' תמוז]] [[תקצ"ט]] (15 ביוני 1839) חתם הקיסר העריץ [[ניקולאי הראשון]] את שמו על פסק הדין, בהוסיפו את המלים: "כך יהיה!". | ||
| שורה 114: | שורה 114: | ||
===עונש המלקות והמסירות נפש=== | ===עונש המלקות והמסירות נפש=== | ||
שני האחים החלו עוברים בין השורות ובהיותם נדונים ל"אלף וחמש מאות שבט נוגשים", עברו שלוש פעמים בין שרוות החיילם. באמצע "המצעד" נפלה כיפתו של רבי שמואל אבא. הוא לא זז ממקומו והמשיך לספוג מכות, עד שמישהו הרים לו את כיפתו ואז המשיך במצעדו.. פלא הוא איך שני האחים שהיו כבר קשישים בגילם, החזיקו מעמד | שני האחים החלו עוברים בין השורות ובהיותם נדונים ל"אלף וחמש מאות שבט נוגשים", עברו שלוש פעמים בין שרוות החיילם. באמצע "המצעד" נפלה כיפתו של רבי שמואל אבא. הוא לא זז ממקומו והמשיך לספוג מכות, עד שמישהו הרים לו את כיפתו ואז המשיך במצעדו.. פלא הוא איך שני האחים שהיו כבר קשישים בגילם, החזיקו מעמד בגבורה. האחים הועברו לבית החולים וכשהחלימו מעט מפצעיהם נשלחו לסיביר. | ||
באותה שעה ניגנו האחים שפירא את ה[[ניגון מסלביטה|ניגון מסלאוויטא]] שמביע התרוממות הנפש, תוקף גאון יעקב וביטחון בהשם. | לפי אחת המסורות, באותה שעה ניגנו האחים שפירא את ה[[ניגון מסלביטה|ניגון מסלאוויטא]] שמביע התרוממות הנפש, תוקף גאון יעקב וביטחון בהשם. | ||
ניגון זה הוא ניגון מ"א ב[[ספר הניגונים]]. | ניגון זה הוא ניגון מ"א ב[[ספר הניגונים]]. | ||
| שורה 123: | שורה 123: | ||
===המאסר במוסקבה והשחרור=== | ===המאסר במוסקבה והשחרור=== | ||
בדרכם לסיביר הגעיו האחים למוסקבה ובהשתדלות שעלתה בדמים מורבים, הורשו זמנית להשאר שם. קשיחות הלב של שליטי מוסקבה פגה למראה האישיות של האחים שפירא. הם השתדלו להקל על מכאובם ונתנו להם את כל ההקלות הדרושות במקום. | בדרכם לסיביר הגעיו האחים למוסקבה ובהשתדלות שעלתה בדמים מורבים, הורשו זמנית להשאר שם. קשיחות הלב של שליטי מוסקבה פגה למראה האישיות של האחים שפירא. הם השתדלו להקל על מכאובם ונתנו להם את כל ההקלות הדרושות במקום. אולם המאמצים להחזרת האחים שפירא לבתיהם, נתקבל באוזנו האטומה והקשוחה של עריץ רוסיה הצאר ניקולאי. | ||
רק כאשר עלה על כסא הקיסרות אלכסדנר השני ורוחות חדשות החלו מנשבות ברוסיה הורה לשחררם ממאסרם וב[[כ"ז באייר|כ"ז אייר]] [[תרט"ז]] (1 ביוני 1856) חתם אלכסנדר השני על פקדת השחרור. | |||
==הדפסת אור החיים== | ==הדפסת אור החיים== | ||
| שורה 134: | שורה 134: | ||
==ספר התורה המיוחד== | ==ספר התורה המיוחד== | ||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספר התורה של הרבי]]}} | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספר התורה של הרבי]]}} | ||
כשהיו האחים שפירא | כשהיו האחים שפירא אסורים בבית הכלא במוסקבה נשאו כאמור חן וחסד בעיני השלטונות המקומיים, שהשתדלו להקל עליהם את סאת המכאובים והיסורים. יחס מיוחד גילה כלפיהם הנסיך טשרבטוב שהרשה להחסידים שיביאו לאסירי המלכות כוס ל[[קידוש]] ו[[הבדלה]] וכן [[ספר תורה|ספרי תורה]]. | ||
כיון שתא הכלא היה מטונף וקשה היה לשמור על נקיונו, לא העיזו האחים למרות תשוקתם להגות בספר תורה, להכניסו לתאם. הם מצאו עצה והכניסו לתא רק ירעות של הספר, כדי שלא יהא הספר שלם ולא יקראו עליו שם: ספר תורה. ספר תורה זה היה כליל תפארת וכולו מלאכת מחשבת של [[סופר סת"ם]] קדוש ופרוש, ששיקע עצמו במלאכה זו ונתן לה את ימיו ולילותיו את הדיו שהבריק בברק מיוחד שלחו הבנים של הצדיק רבי שמואל מניקלשבורג. | כיון שתא הכלא היה מטונף וקשה היה לשמור על נקיונו, לא העיזו האחים למרות תשוקתם להגות בספר תורה, להכניסו לתאם. הם מצאו עצה והכניסו לתא רק ירעות של הספר, כדי שלא יהא הספר שלם ולא יקראו עליו שם: ספר תורה. ספר תורה זה היה כליל תפארת וכולו מלאכת מחשבת של [[סופר סת"ם]] קדוש ופרוש, ששיקע עצמו במלאכה זו ונתן לה את ימיו ולילותיו את הדיו שהבריק בברק מיוחד שלחו הבנים של הצדיק רבי שמואל מניקלשבורג. | ||