משלוח מנות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{עריכה|כל הערך=כן|שיחה של הרבי שהועתקה במלואה ללא עריכה}} | ||
[[קובץ:משלוח מנות.JPG | [[קובץ:משלוח מנות.JPG|ממוזער|ילדים מחופשים נושאים משלוחי מנות]] | ||
'''משלוח מנות''' הינה אחת מ[[מצוות]] [[חג הפורים]], המוזכרת ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל, לפחות לאדם אחד - איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליח. | '''משלוח מנות''' הינה אחת מ[[מצוות]] [[חג הפורים]], המוזכרת ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל, לפחות לאדם אחד - איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליח. | ||
[[קובץ:מבצע משלוח מנות בסיני.jpeg|ממוזער|מבצע משלוח מנות בשדה התעופה רפידים בסיני [[תשל"א]]]] | |||
==תוכן המצווה== | ==תוכן המצווה== | ||
[[הרבי]] מביא{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תש"כ]] חלק א' עמ' 463.}} את הסיבה למצוות "משלוח מנות": המשלוח - כל מי שיש לו צריך לשלוח, או הקבלה - שכל מי שזקוק לכך יקבל את מה שצריך, או שיש צורך בשני הענינים. | [[הרבי]] מביא{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תש"כ]] חלק א' עמ' 463.}} את הסיבה למצוות "משלוח מנות": המשלוח - כל מי שיש לו צריך לשלוח, או הקבלה - שכל מי שזקוק לכך יקבל את מה שצריך, או שיש צורך בשני הענינים. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
===החילוק בין משלוח מנות לצדקה=== | ===החילוק בין משלוח מנות לצדקה=== | ||
ובזה יש חילוק בין משלוח מנות לצדקה: | ובזה יש חילוק בין משלוח מנות לצדקה: | ||
| שורה 28: | שורה 27: | ||
===המצווה - המעשה מצד הנותן=== | ===המצווה - המעשה מצד הנותן=== | ||
וההסברה בזה: | וההסברה בזה: | ||
| שורה 39: | שורה 37: | ||
מה שאין כן בנוגע ל[[צדקה]] - איתא במדרש{{הערה|1= תנחומא משפטים ט. שמו"ר פל"א, ה.}} "אמר [[דוד]] לפני [[הקב"ה]].. תיישר עולמך בשוה העשירים והעניים, א"ל אם כן חסד{{הערה|1=[[תהלים]] סא, ח.}} ו[[אמת]] מן ינצרוהו", והיינו, שאם לא יהיו [[עניות|עניים]] ו[[עשירות|עשירים]], אזי יחסר בסדר השתלשלות הענין של השפעה והמשכה, ובמילא, לא נוגע אם המקבל מרגיש כך או כך; מה שנוגע הוא - שב[[השתלשלות|סדר השתלשלות]] תהי' המשכה כפשוטה, ולכן, אם העני המקבל אומר שאינו זקוק לנתינת הצדקה, אזי לא נתקיימה מצות הצדקה, כיון שחסר ענין ההמשכה למטה, ובמילא חסר ענין ההמשכה גם בספירות שלמעלה. | מה שאין כן בנוגע ל[[צדקה]] - איתא במדרש{{הערה|1= תנחומא משפטים ט. שמו"ר פל"א, ה.}} "אמר [[דוד]] לפני [[הקב"ה]].. תיישר עולמך בשוה העשירים והעניים, א"ל אם כן חסד{{הערה|1=[[תהלים]] סא, ח.}} ו[[אמת]] מן ינצרוהו", והיינו, שאם לא יהיו [[עניות|עניים]] ו[[עשירות|עשירים]], אזי יחסר בסדר השתלשלות הענין של השפעה והמשכה, ובמילא, לא נוגע אם המקבל מרגיש כך או כך; מה שנוגע הוא - שב[[השתלשלות|סדר השתלשלות]] תהי' המשכה כפשוטה, ולכן, אם העני המקבל אומר שאינו זקוק לנתינת הצדקה, אזי לא נתקיימה מצות הצדקה, כיון שחסר ענין ההמשכה למטה, ובמילא חסר ענין ההמשכה גם בספירות שלמעלה. | ||
==הענין במעשה משלוח דווקא== | ===הענין במעשה משלוח דווקא=== | ||
אמנם, על פי האמור שב"משלוח מנות" נוגע בעיקר ההרגש של המקבל - הרי גם אם לא שלח מאומה אלא רק אמר לחבירו שרוצה לשלוח מנות, וחבירו אומר הריני מוחל, היה צריך לצאת י"ח משלוח מנות. ודין כזה לא מצינו בשום מקום. | אמנם, על פי האמור שב"משלוח מנות" נוגע בעיקר ההרגש של המקבל - הרי גם אם לא שלח מאומה אלא רק אמר לחבירו שרוצה לשלוח מנות, וחבירו אומר הריני מוחל, היה צריך לצאת י"ח משלוח מנות. ודין כזה לא מצינו בשום מקום. | ||
| שורה 49: | שורה 46: | ||
כדי שיהיה "משלח" ו"מקבל" - צריכה להיות המציאות של "משלוח מנות", ומציאות זו פועלת חלות התואר "משלח" על האדם השולח, והתואר "מקבל" על האדם שאליו שולחים את המשלוח מנות, ואז נעשה חדור בהענין ד[[פורים]]{{הערה|"ער ווערט אַ פּורים'דיקער".}}, וענין זה נעשה גם כאשר אומר הריני מוחל, אף על פי שלא קיבל המשלוח מנות בפועל, כנ"ל. | כדי שיהיה "משלח" ו"מקבל" - צריכה להיות המציאות של "משלוח מנות", ומציאות זו פועלת חלות התואר "משלח" על האדם השולח, והתואר "מקבל" על האדם שאליו שולחים את המשלוח מנות, ואז נעשה חדור בהענין ד[[פורים]]{{הערה|"ער ווערט אַ פּורים'דיקער".}}, וענין זה נעשה גם כאשר אומר הריני מוחל, אף על פי שלא קיבל המשלוח מנות בפועל, כנ"ל. | ||
==שונא מתנות יחיה== | ===שונא מתנות יחיה=== | ||
למרות שבשאר ימות השנה ישנה מעלה בהנהגה של "שונא מתנות יחיה", כיון שאדם צריך להיות סמוך ובטוח שה' ימלא את כל צרכיו, בפורים עומד יהודי במעמד ומצב נעלה ביותר שקבלת 'מתנה' של משלוח מנות מיהודי שני אינה בסתירה לכך, ויותר מכך, זו מצווה{{הערה|1=[https://w3.chabad.org/media/pdf/1043/DrJP10438851.pdf שיחת פרשת כי תשא תשל"א].}}. | למרות שבשאר ימות השנה ישנה מעלה בהנהגה של "שונא מתנות יחיה", כיון שאדם צריך להיות סמוך ובטוח שה' ימלא את כל צרכיו, בפורים עומד יהודי במעמד ומצב נעלה ביותר שקבלת 'מתנה' של משלוח מנות מיהודי שני אינה בסתירה לכך, ויותר מכך, זו מצווה{{הערה|1=[https://w3.chabad.org/media/pdf/1043/DrJP10438851.pdf שיחת פרשת כי תשא תשל"א].}}. | ||
| שורה 68: | שורה 65: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''10 עובדות חב"דיות על משלוחי המנות של הרבי''', שבועון בית משיח גליון 1197 עמוד 43 | *'''10 עובדות חב"דיות על משלוחי המנות של הרבי''', שבועון בית משיח גליון 1197 עמוד 43 | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://col.org.il/archive/2376 האם משלוחי המנות מוגזמים?{{אודיו}}{{col}} | *[https://col.org.il/archive/2376 האם משלוחי המנות מוגזמים?]{{אודיו}} {{col}} | ||
{{פורים}} | {{פורים}} | ||