גימטריה – הבדלי גרסאות
שם תקין |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
!אות!! ערך | !אות!! ערך | ||
|- | |- | ||
|[[א]]||[[ | |[[א]]||[[1 (מספר)|1]] | ||
|- | |- | ||
|[[ב]]||[[שתיים|2]] | |[[ב]]||[[שתיים|2]] | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
'''גימטריה''' הוא ערכו המספרי של אות או תיבה ב[[לשון הקודש]]. הגימטריה של התיבה קשורה למהותה של התיבה עצמה, ועל כן היא מלמדת ומרמזת על ענינה של התיבה, זאת כחלק משיטת הרמז ש[[פרד"ס]] התורה, ואחד מסוגי ה[[נוטריקון]] בהן ניתן לדרוש וללמוד את פסוקי התורה. | '''גימטריה''' (או: '''גימטריא''') הוא [[נוטריקון]] על פי ערכו המספרי של אות או תיבה ב[[לשון הקודש]]. הגימטריה של התיבה קשורה למהותה של התיבה עצמה, ועל כן היא מלמדת ומרמזת על ענינה של התיבה, זאת כחלק משיטת הרמז ש[[פרד"ס]] התורה, ואחד מסוגי ה[[נוטריקון]] בהן ניתן לדרוש וללמוד את פסוקי התורה. | ||
==מקורה ומהותה של הגימטריה== | ==מקורה ומהותה של הגימטריה== | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] מכנה חלק זה בתורה בשם 'אזנים לקופה', ומדגיש שהגימטריה היא רק ציון וסימן שלא לטעות ולסייע בזכירת הענינים, אך הגימטריה כשלעצמה לא מלמדת דבר{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=362 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' עמוד שכד]. וראה גם בספר הגאולה להרמב"ן המצויין לעיל, אנציקלופדיה תלמודית ערך גימטריה סעיף ב'.}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] מכנה חלק זה בתורה בשם 'אזנים לקופה', ומדגיש שהגימטריה היא רק ציון וסימן שלא לטעות ולסייע בזכירת הענינים, אך הגימטריה כשלעצמה לא מלמדת דבר{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=362 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' עמוד שכד]. וראה גם בספר הגאולה להרמב"ן המצויין לעיל, אנציקלופדיה תלמודית ערך גימטריה סעיף ב'.}}. | ||
בהתוועדות [[שמחת בית השואבה]] שערך הרבי בשנות השי"ן הראשונות מטעם ה[[מרכז לענייני חינוך]] חזר הרבי על גימטריה כשלפניה הקדים ואמר שבליובאוויטש לא 'עשו עניין' | בהתוועדות [[שמחת בית השואבה]] שערך הרבי בשנות השי"ן הראשונות מטעם ה[[מרכז לענייני חינוך]] חזר הרבי על גימטריה כשלפניה הקדים ואמר שבליובאוויטש לא 'עשו עניין' מגימטריאות{{הערה|מפי הרב [[משה וולפסון]]. [[מענדי קורטס]], '''לב מלא באהבת ה'''' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2065 עמוד 21.}}. | ||
אף שהחשבון (הגימטריה) היא מיעוט של אור שנשאר ממנו רק מספר{{הערה|[[שער היחוד והאמונה - פרק ז']].}}, מצד הכללים: "[[נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן]]" ו"כל הגבוה גבוה ביותר נופל למטה ביותר" דווקא בגימטריה ישנם עניינים נעלים{{הערה|שיחת שבת פרשת בשלח תשמ"ב, '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&st=&pgnum=320 תורת מנחם התוועדויות]''' חלק ב' עמ' 820. קובץ '''[https://drive.google.com/file/d/1HAkW6N00wWuioQXiGUN3IlB9BP2ToVwT/view דברי משיח]''' לשבת פרשת בשלח, י"ג שבט תשפ"ו עמ' 17.}}. | |||
[[הרבי]] מדגיש בכמה הזדמנויות, כדברי הרמב"ן האמורים, שצריך להיות קשר בין המילים המחושבות '''גם בתוכן הדברים''' ולא רק במספר השוה שביניהם, והדבר צריכה מקור מוסמך ולהיעשות בידי אדם הראוי לכך{{הערה|ראו [[לקוטי שיחות]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=296 חלק כ"ו עמוד 206]. [[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת האזינו]] [[תש"מ]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=114&hilite= סעיף כט ואילך]. [[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת יתרו]] [[תש"מ]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4624&st=&pgnum=175&hilite= סעיף נה ואילך]. ועוד.}}{{הערה|שם=פורים}}. | [[הרבי]] מדגיש בכמה הזדמנויות, כדברי הרמב"ן האמורים, שצריך להיות קשר בין המילים המחושבות '''גם בתוכן הדברים''' ולא רק במספר השוה שביניהם, והדבר צריכה מקור מוסמך ולהיעשות בידי אדם הראוי לכך{{הערה|ראו [[לקוטי שיחות]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=296 חלק כ"ו עמוד 206]. [[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת האזינו]] [[תש"מ]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=114&hilite= סעיף כט ואילך]. [[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת יתרו]] [[תש"מ]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4624&st=&pgnum=175&hilite= סעיף נה ואילך]. ועוד.}}{{הערה|שם=פורים}}. | ||
| שורה 103: | שורה 105: | ||
== 'הכאה' == | == 'הכאה' == | ||
אחת מהדרכים בחישוב הגימטריה נקראת 'הכאה'. היינו שמכפילים את האות בשווי האות עצמה (לדוגמא: ה X ה = 25). | אחת מהדרכים בחישוב הגימטריה נקראת 'הכאה'{{הערה|ובחלק מספרי הקבלה מוחלף בכינוי 'ריבוע'.}}. היינו שמכפילים את האות בשווי האות עצמה (לדוגמא: ה X ה = 25). | ||
בדרך זו ישנה אפשרות נוספת של פירוק המילה לאותיותיה ואז להכפיל כל אות מול עצמה, וכפי שכותב הרבי: "ה' בהכאה בגימטריה ת"ק"{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]] ה' עמ' רמד.}} | |||
==ריבוע== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ריבוע (גימטריא)]]}} | |||
'גימטריא בריבוע', הנקרא גם 'חשבון אחוריים'{{הערה|ובחלק מספרי הקבלה מוחלף בכינוי 'הכאה'.}} היא אחד האופנים בצורת החישוב של מילים בגימטריא, כאשר בחישוב של כל מילה מחשבים את האות הראשונה, ומצרפים אליה שוב את האות הבאה במילה, וכך בכל שלב מחשבים את כל האותיות עד לחישוב האחרון של כל המילה, ואז מצרפים את כל המילה יחד. | |||
==גימטריאות ידועות== | ==גימטריאות ידועות== | ||
| שורה 112: | שורה 118: | ||
[[שם ע"ב]] הוא בגימטריה [[חסד]]. שם זה כפול 3 הוא בגימטריה [[גבורה]]. | [[שם ע"ב]] הוא בגימטריה [[חסד]]. שם זה כפול 3 הוא בגימטריה [[גבורה]]. | ||
[[שם מ"ה]] הוא גימטריה של "[[אדם]]". | [[שם מ"ה]] הוא גימטריה של "[[אדם (מין המדבר)|אדם]]". | ||
[[שם ב"ן]] הוא בגימטריה [[בהמה]] (הענין מבואר בחסידות בארוכה, ראה [[זרע אדם]] ו[[זרע בהמה]]). | [[שם ב"ן]] הוא בגימטריה [[בהמה]] (הענין מבואר בחסידות בארוכה, ראה [[זרע אדם]] ו[[זרע בהמה]]). | ||
| שורה 130: | שורה 136: | ||
[[קטגוריה:אותיות]] | [[קטגוריה:אותיות]] | ||
[[קטגוריה:מספרים]] | [[קטגוריה:מספרים]] | ||
[[en:Gematria]] | |||