תנא דבי אליהו – הבדלי גרסאות
מ ←קישורים חיצוניים: ויקיזציה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==המדרש בתורת הרבי== | ==המדרש בתורת הרבי== | ||
בתורת הרבי מובאים פעמים רבות ציטוטים מהמדרש, מלשון הרבי ברורה דעתו ש"תנא דבי אליהו" הוא חיבורו של אליהו הנביא. | |||
לדוגמה בציטוט הבא, כשמובאת קביעת המדרש 'אני אומר' מסביר זאת הרבי 'אליהו הנביא קובע': | |||
"שני דברים קדמו לעולם, תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהם קודם", וממשיך: "ואני אומר"{{הערה|לשון רגיל ב'תנא דבי אליהו' שלא מצינו דוגמתו בשאר ספרים}} כלומר "אליהו הנביא קובע", ש"ישראל קדמו" - "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר" אפילו למחשבתה של תורה.{{הערה|ליל [[הושענא רבה]] [[תשמ"ו]]. התוועדויות [[תשמ"ו]] כרך א' עמ' 310}} | |||
בשלהי אותה שנה – ערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ז]] שוב מזכיר הרבי בפשיטות "כדאיתא בתנא דבי אליהו – אליהו הנביא זכור לטוב, מבשר טוב וכו'"{{הערה|'התוועדויות תשמ"ו' כרך ד' עמ' 497}}. | בשלהי אותה שנה – ערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ז]] שוב מזכיר הרבי בפשיטות "כדאיתא בתנא דבי אליהו – אליהו הנביא זכור לטוב, מבשר טוב וכו'"{{הערה|'התוועדויות תשמ"ו' כרך ד' עמ' 497}}. | ||
ב[[לקוטי שיחות]]{{הערה|כרך לט עמ' 113 הערה 15}} מבאר הרבי מדוע הביא [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]] ([[אגרת התשובה]]) פרק ט' מ"תנא דבי אליהו" – "אדם עבר עבירה ונתחייב מיתה למקום מה יעשה ויחי' אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו' " – בעוד שבנוסח הנדפס לא נמצא – אף שמפורש כן ב[[ויקרא רבא]] (וגם מדייק לציין המקור) – כי בזה מרומז שמדובר בתיקון חטא זה, שהרי אליהו הוא השייך לתיקון הפגם ברית ונקרא "מלאך הברית"{{הערה|[[מלאכי]] ג, א}}. | ב[[לקוטי שיחות]]{{הערה|כרך לט עמ' 113 הערה 15}} מבאר הרבי מדוע הביא [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]] ([[אגרת התשובה]]) פרק ט' מ"תנא דבי אליהו" – "אדם עבר עבירה ונתחייב מיתה למקום מה יעשה ויחי' אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו' " – בעוד שבנוסח הנדפס לא נמצא – אף שמפורש כן ב[[ויקרא רבא]] (וגם מדייק לציין המקור) – כי בזה מרומז שמדובר בתיקון חטא זה, שהרי אליהו הוא השייך לתיקון הפגם ברית ונקרא "מלאך הברית"{{הערה|[[מלאכי]] ג, א}}. | ||
==הדעות על מקור המדרש== | |||
היו מגדולי הדורות שסברו שהמדרש לא נכתב על ידי רב ענן מפי אליהו הנביא, אלא על ידי תנאים אחרים ששמם 'אליהו'. בהם רבי [[יצחק אברבנאל]]{{הערה| שייחסו לתנא בשם אליהו.}}, הרב [[יששכר בר איילנבורג]] בספרו "באר שבע"{{הערה|שייחסו לתנא אחר ששמו היה אליהו עיני.}} וה[[רשב"ץ]]{{הערה|מגן אבות חלק ג' פרק ג'.}} שטען שלא ייתכן שאליהו הנביא יצטט תנאים. | |||
ה[[חיד"א]]{{הערה|יעיר אוזן מערכת ת' אות כ', שם הגדולים מערכת ספרים אות ס' ס"ק ו, השמטות לשער יוסף על מסכת הוריות.}} והרב יוסף זכריה שטרן{{הערה|זכר יהוסף חלק ג'.}} השיבו על טענותיהם. | |||
מדברי הרבי ברור שדעתו שהחיבור נכתב מפי אליהו הנביא, ראו לעיל בפסקה [[#המדרש בתורת הרבי|המדרש בתורת הרבי]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* | * {{קישור התקשרות צאח|2152|13191|1184|"אליהו הנביא קובע"|הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מדרשי אגדה]] | [[קטגוריה:מדרשי אגדה]] | ||
[[קטגוריה:ספרי מדרשים]] | [[קטגוריה:ספרי מדרשים]] | ||
[[קטגוריה:אליהו הנביא]] | [[קטגוריה:אליהו הנביא]] | ||