תנא דבי אליהו – הבדלי גרסאות
מ ←קישורים חיצוניים: ויקיזציה |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==מהותו== | ==מהותו== | ||
המדרש דורש את פסוקי התורה והנביאים, מתחיל בבריאת העולם, אדם הראשון, אבות האומה, השעבוד במצרים וכן הלאה, ומתגלגל מעניין לעניין כדרכם של מדרשים. הספר קורא לעשיית צדקה וחסד, למידות טובות, לזהירות בקיום המצוות, להתרחקות מעמי הארצות, לכיבוד הורים, לשימוש תלמידי חכמים ועוד. כמו כן מתוארים בו הגן עדן והגיהנם, ימות המשיח, תחיית המתים ועוד. החיבור משתמש במשלים ובסיפורים רבים כדי להמחיש את תביעותיו. פה ושם מצויים בו גם הלכות שונות, וכמה מהן אף נכללות בשולחן ערוך כמחייבות הלכה למעשה. | המדרש דורש את פסוקי התורה והנביאים, מתחיל בבריאת העולם, אדם הראשון, אבות האומה, השעבוד במצרים וכן הלאה, ומתגלגל מעניין לעניין כדרכם של מדרשים. הספר קורא לעשיית צדקה וחסד, למידות טובות, לזהירות בקיום המצוות, להתרחקות מעמי הארצות, לכיבוד הורים, לשימוש תלמידי חכמים ועוד. כמו כן מתוארים בו הגן עדן והגיהנם, ימות המשיח, תחיית המתים ועוד. החיבור משתמש במשלים ובסיפורים רבים כדי להמחיש את תביעותיו. פה ושם מצויים בו גם הלכות שונות, וכמה מהן אף נכללות בשולחן ערוך כמחייבות הלכה למעשה. | ||
== | ==בתלמוד== | ||
= | על הפסוק "עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם 'הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם' לֽוֹ" ([[חבקוק]] ג', ה' - ו') דרשו חז"ל ב[[תלמוד]] ב[[סיום מסכת]] של [[מסכת נדה]] שהיא סיום ששת סדרי לימוד ה[[תלמוד בבלי]] בשם [[תנא דבי אליהו]] שהלומד בכל יום הלכות מובטח לו שהוא בן [[עולם הבא]]; {{ציטוט|תוכן=[[תנא דבי אליהו|תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב]]: כָּל־הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל־יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶן־הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: '''הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ''' (חבקוק ג, ו); אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא הֲלָכוֹת.|מקור={{בבלי|נדה|עג}}}} | ||
===כתיבתו על ידי רב ענן=== | |||
ב[[מסכת כתובות]] מובא כי רב ענן חיבר את הספר [[תנא דבי אליהו]], שם רשם את שלמד מפי [[אליהו|אליהו הנביא]], שהתגלה אליו. בעקבות מעשה מסוים השתנה סדר הלימוד. המעשה מסופר בגמרא על מסכת כתובות בדף קה'{{הערה|{{בבלי|כתובות|קה|ב}}}}: | ב[[מסכת כתובות]] מובא כי רב ענן חיבר את הספר [[תנא דבי אליהו]], שם רשם את שלמד מפי [[אליהו|אליהו הנביא]], שהתגלה אליו. בעקבות מעשה מסוים השתנה סדר הלימוד. המעשה מסופר בגמרא על מסכת כתובות בדף קה'{{הערה|{{בבלי|כתובות|קה|ב}}}}: | ||
| שורה 14: | שורה 16: | ||
{{ציטוט|תוכן="רב ענן, הוה רגיל אליהו דאתי גביה, דהוה מתני ליה סדר דאליהו. כיון דעבד הכי איסתלק. יתיב בתעניתא ובעא רחמי ואתא. כי אתא הוה מבעית ליה בעותי, ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה סידריה, והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה, סדר אליהו זוטא"|מקור=[[מסכת כתובות]] [[s:כתובות קו א|דף ק"ו עמוד א']]}} | {{ציטוט|תוכן="רב ענן, הוה רגיל אליהו דאתי גביה, דהוה מתני ליה סדר דאליהו. כיון דעבד הכי איסתלק. יתיב בתעניתא ובעא רחמי ואתא. כי אתא הוה מבעית ליה בעותי, ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה סידריה, והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה, סדר אליהו זוטא"|מקור=[[מסכת כתובות]] [[s:כתובות קו א|דף ק"ו עמוד א']]}} | ||
תרגום: רב ענן, היה רגיל אליהו לבוא אליו ולשנות לו את "סדר אליהו". כיוון שעשה רב ענן כך (המעשה שמסופר קודם לכן, שהיטה דין שלא בכוונה), הסתלק אליהו. ישב רב ענן בתענית וביקש רחמים ושב אליהו. כשבא אליהו היה מפחיד את רב ענן, עשה רב ענן תיבה וישב בתוכה לפני אליהו עד שסיים אליהו ללמדו. וזהו ששנינו שיש "סדר אליהו רבה" (מה שלימדו קודם המעשה) ו"סדר אליהו זוטא" (מה שלימדו בתיבה לאחר המעשה){{הערה|כך מפרש שם [[s:כתובות קו א#רש"י|רש"י]] את דברי הגמרא, אך ה[[s:כתובות קו א#תוספות|תוספות]] מפרשים את הדברים בצורה שונה.}}. | תרגום: רב ענן, היה רגיל אליהו לבוא אליו ולשנות לו את "סדר אליהו". כיוון שעשה רב ענן כך (המעשה שמסופר קודם לכן, שהיטה דין שלא בכוונה), הסתלק אליהו. ישב רב ענן בתענית וביקש רחמים ושב אליהו. כשבא אליהו היה מפחיד את רב ענן, עשה רב ענן תיבה וישב בתוכה לפני אליהו עד שסיים אליהו ללמדו. וזהו ששנינו שיש "סדר אליהו רבה" (מה שלימדו קודם המעשה) ו"סדר אליהו זוטא" (מה שלימדו בתיבה לאחר המעשה){{הערה|כך מפרש שם [[s:כתובות קו א#רש"י|רש"י]] את דברי הגמרא, אך ה[[s:כתובות קו א#תוספות|תוספות]] מפרשים את הדברים בצורה שונה.}}. | ||
==המדרש | ==המדרש בתורת הרבי== | ||
בתורת הרבי מובאים פעמים רבות ציטוטים מהמדרש, מלשון הרבי ברורה דעתו ש"תנא דבי אליהו" הוא חיבורו של אליהו הנביא. | |||
לדוגמה בציטוט הבא, כשמובאת קביעת המדרש 'אני אומר' מסביר זאת הרבי 'אליהו הנביא קובע': | |||
"שני דברים קדמו לעולם, תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהם קודם", וממשיך: "ואני אומר"{{הערה|לשון רגיל ב'תנא דבי אליהו' שלא מצינו דוגמתו בשאר ספרים}} כלומר "אליהו הנביא קובע", ש"ישראל קדמו" - "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר" אפילו למחשבתה של תורה.{{הערה|ליל [[הושענא רבה]] [[תשמ"ו]]. התוועדויות [[תשמ"ו]] כרך א' עמ' 310}} | |||
בשלהי אותה שנה – ערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ז]] שוב מזכיר הרבי בפשיטות "כדאיתא בתנא דבי אליהו – אליהו הנביא זכור לטוב, מבשר טוב וכו'"{{הערה|'התוועדויות תשמ"ו' כרך ד' עמ' 497}}. | |||
ב[[לקוטי שיחות]]{{הערה|כרך לט עמ' 113 הערה 15}} מבאר הרבי מדוע הביא [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]] ([[אגרת התשובה]]) פרק ט' מ"תנא דבי אליהו" – "אדם עבר עבירה ונתחייב מיתה למקום מה יעשה ויחי' אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו' " – בעוד שבנוסח הנדפס לא נמצא – אף שמפורש כן ב[[ויקרא רבא]] (וגם מדייק לציין המקור) – כי בזה מרומז שמדובר בתיקון חטא זה, שהרי אליהו הוא השייך לתיקון הפגם ברית ונקרא "מלאך הברית"{{הערה|[[מלאכי]] ג, א}}. | |||
==הדעות על מקור המדרש== | |||
היו מגדולי הדורות שסברו שהמדרש לא נכתב על ידי רב ענן מפי אליהו הנביא, אלא על ידי תנאים אחרים ששמם 'אליהו'. בהם רבי [[יצחק אברבנאל]]{{הערה| שייחסו לתנא בשם אליהו.}}, הרב [[יששכר בר איילנבורג]] בספרו "באר שבע"{{הערה|שייחסו לתנא אחר ששמו היה אליהו עיני.}} וה[[רשב"ץ]]{{הערה|מגן אבות חלק ג' פרק ג'.}} שטען שלא ייתכן שאליהו הנביא יצטט תנאים. | |||
ה[[חיד"א]]{{הערה|יעיר אוזן מערכת ת' אות כ', שם הגדולים מערכת ספרים אות ס' ס"ק ו, השמטות לשער יוסף על מסכת הוריות.}} והרב יוסף זכריה שטרן{{הערה|זכר יהוסף חלק ג'.}} השיבו על טענותיהם. | |||
מדברי הרבי ברור שדעתו שהחיבור נכתב מפי אליהו הנביא, ראו לעיל בפסקה [[#המדרש בתורת הרבי|המדרש בתורת הרבי]]. | |||
"אליהו" | ==קישורים חיצוניים== | ||
* {{קישור התקשרות צאח|2152|13191|1184|"אליהו הנביא קובע"|הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||