שלמה קרליבך – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו"ר הרש"ב, רבי שלמה קרליבך ואחיו התאום רבי [[אליהו חיים קרליבך]] היו מקורבים לאדמו"רי חב"ד]]
+[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה: שלמה קרליבך לומד מאמר של אדמו"ר הרש"ב]]
-[[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|271x271px|רבי שלמה קרליבך אחיו התאום של רבי [[אליהו חיים קרליבך]] יושב שני משמאל להרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]]]]
+[[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|271x271px|שלמה קרליבך יושב שני משמאל לרבי, ולידו אחיו התאום של הרב [[אליהו חיים קרליבך]]  ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]]]]
-רבי '''שלמה קרליבך''' (שם לידה מלא; '''שלמה קרלבאך'''{{הערה|שם חיבה; "רבי שלוימל'ה"}}, מכונה גם; '''הרב קרליבך''' וכן '''הרב המרקד'''{{הערה|כינויים נוספים '''הרבי המזמר''' או '''הרב של ההיפ'ס''', כינוי שנתנה לו העיתונות והתקשורת הישראלית}}, [[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]]) [[תלמיד חכם]], היה מנהיג דתי, זמר ומלחין מפורסם{{הערה|ורב [[בית כנסת]] "בית אהבה ותפילה" בקליפורניה}}. קירב יהודים רבים ליהדות, אך לצד זאת ספג ביקורת מ[[רב (תואר)|רבנים]] ו[[אדמו"ר]]ים רבים - וביניהם [[הרבי]] - על כך שלצורך פעולות הקירוב עבר על הלכות מסויימות וחרג מגדרי ה[[צניעות]] ב[[הלכה]].
+'''שלמה (שלוימל'ה) קרליבך'''{{הערה|כונה גם '''הרב המרקד''', '''הרב המזמר''' או '''הרב של ההיפי'ס'''}}, ([[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]], 14 בינואר 1925 – 21 באוקטובר 1994) היה מנהיג דתי, זמר ומלחין מפורסם{{הערה|ורב [[בית כנסת]] "בית אהבה ותפילה" בקליפורניה}}. קירב יהודים רבים ליהדות, אך לצד זאת ספג ביקורת מ[[רב (תואר)|רבנים]] ו[[אדמו"ר]]ים רבים - וביניהם [[הרבי]] - על כך שלצורך פעולות הקירוב עבר על הלכות מסויימות וחרג מגדרי ה[[צניעות]] ב[[הלכה]].
 ==תולדות חיים==
-ר' שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), בברלין, [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו הרב ד"ר [[הרטוויג נפתלי הרץ הלוי קרליבך]] – בנו של הרב [[שלמה קרליבך (מהעיר ליבק)]], ולאמו פסיה פאולה – ביתו של הרב [[ד"ר]] [[אשר מיכאל (ארתור) הכהן]], שהיה רב ו[[אב בית דין]] בעיר [[בזל]] ב[[שווייץ]]. אביו רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ואמו הייתה אשת חסד מפורסמת. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה, ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד וינה (אוסטריה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]] [[ארצות הברית]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית במנהטן. שלמה למד ב[[ישיבת "תורה ודעת"]], בישיבת לייקווד שב[[ניו ג'רזי]] ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כ[[תלמיד חכם]] ולמדן וגדול הדור מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב אליהו חיים קרליבך ל[[חסידות חב"ד]].
+ר' שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום הרב [[אליהו חיים קרליבך]]), בברלין, [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו הרב ד"ר [[הרטוויג נפתלי הרץ הלוי קרליבך]] – בנו של הרב [[שלמה קרליבך (מהעיר ליבק)]], ולאמו פסיה פאולה – ביתו של הרב [[ד"ר]] [[אשר מיכאל (ארתור) הכהן]], שהיה רב ו[[אב בית דין]] בעיר [[בזל]] ב[[שווייץ]]. אביו רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ואמו הייתה אשת חסד מפורסמת. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה, ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד וינה (אוסטריה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]] [[ארצות הברית]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית במנהטן. שלמה למד ב[[ישיבת "תורה ודעת"]], בישיבת לייקווד שב[[ניו ג'רזי]] ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כ[[תלמיד חכם]] ולמדן. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב אליהו חיים קרליבך ל[[חסידות חב"ד]].
 בראשית שנות היו"דים נשלח על ידי [[הרבי הריי"צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי.
@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 ==קשריו עם חב"ד==
-[[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים רבי שלמה קרליבך (שמאל) ורבי [[אליהו חיים קרליבך]] (ימין) ב[[שכונת גאולה]] [[כרם אברהם]] ב[[ירושלים]]]]
+[[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים שלמה קרליבך (שמאל) והרב [[אליהו חיים קרליבך]] (ימין) ב[[שכונת גאולה]] [[כרם אברהם]] ב[[ירושלים]]]]
 ===עם אדמו"ר הריי"צ===
 בסביבות שנת [[תרצ"א]] כש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מאדמו"ר הריי"צ. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערה|שם=מגזין תיקון|מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', Michael Lerner, "Practical wisdom from Shlomo Carlebach", Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}.
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל את פני האדמו"ר הריי"צ {{הערה|קרליבך סיפר על כך בעצמו. נתן אופיר (אופנבך), "שלמה קרליבך: חייו, משנתו והשפעתו",(הוצאת משכל, 2017), עמ' 40 ובהערה 9 שם.}}, ולהתברך שוב מפיו. אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערה|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). בנוסף, במכתב שנכתב בסיוון תש"ד (אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח עמ' שי, אגרת ב'תב), כותב אדמו"ר הריי"צ ליהודי שהוא ובניו נפגשו עם אדמו"ר הריי"צ ב[[ווינה]], ולימים היגר ל[[ארצות הברית]], ודורש ממנו ומרעייתו לחנך את בניהם ב'תומכי תמימים': "ובזה הנני להודיע לידידי אשר הנני תובע מאיתו ומאת רעייתו הרבנית תחיה את חלקי המגיע לי ע"פ התורה, והוא כי מאז אשר הביאו את בניהם ..שי' אליי בהיותי אצל וויען (=וינה) לברכם, ובירכתים אשר ישקדו בלימוד ובהנהגה דיראת שמים, ובמידה ידועה מילא השם יתברך את ברכתי, ות"ל הם שוקדים בלימוד ובהנהגה דיראת שמים, והשם יתברך חננם בדעה להכיר את האמת הגמור אשר ההצלחה האמיתית בלימוד וביראת שמים - בחסדי השם יתברך ובזכות אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע - קונה התלמיד הלומד אך ורק בישיבה תומכי תמימים, ובכל תוקף עוז דין תורתנו הקדושה - בעד ברכתי - הנני דורש אשר התלמידים צמודי לבבי מר.. שי' ילמדו מעתה בישיבה שלי "תומכי תמימים".{{ש}}- באגרות קודש המכתב מופיע ללא שם הנמען, אך בספר 'אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה' (עמ' 140 הערה 48), מובא שייתכן שהמכתב נכתב לרב נפתלי קרליבך אודות בניו שלמה ואליהו חיים קרליבך שאותם בירך הרבי הריי"צ בהיותו בוינה כעשור לפני כן. לאחרונה נדפסו זכרונותיו של שלמה קורח מבני ברק בספר "יחידי סגולה" (ב"ב, תשפ"ב) והוא מעיד{{הערה|בספרו זה, עמ' 239}} כי בהיותו בארה"ב, שם למד בישיבת לייקווד, שהה תקופה מסוימת בבית משפחת קרליבך, והם הראו לו מכתב מהרבי הריי"צ ובו נכתב תוכן דומה להנ"ל (בזכרונותיו, ממרחק של שנים רבות, לא דייק קורח בפרטים ולא זכר היטב את תוכן המכתב. הוא כותב שבמכתב כתב הרבי הריי"צ ש"שלמה קרליבך שייך לו", כי הרבי בירכו "כשהיה תינוק". פרטים אלה אינם נכונים כלל, כפי שניתן לראות במכתב הרבי הריי"צ דלעיל שם כתובים הדברים בנוסח שונה, אך עצם העניין שהרבי הריי"צ בירך את קרליבך ואחיו בילדותו -נכון). קורח גם מציין שבני משפחת קרליבך לא הרשו לו לצלם את המכתב. אם כן, די ברור גם מעדות זו שהמכתב דלעיל נכתב על האחים קרליבך.}}. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אליהו חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערה|מתוך סרט על דמותו.}}.
-אביהם של שלמה קרליבך ואחיו התאום אליהו חיים כיהן כרב בית הכנסת "ישראל הצעיר" בקראון הייטס ורק 6 דקות הליכה הפרידו בין בית הכנסת שלו ל-770. האחים העדיפו להתפלל ב-770 במחיצת הרבי הריי"צ ונקשרו בליבם ובנשמתם לחסידות חב"ד{{הערה|"הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 41}}.
+אביו שלמה קרליבך כיהן כרב בית הכנסת "ישראל הצעיר" בקראון הייטס ורק 6 דקות הליכה הפרידו בין בית הכנסת שלו ל-770. האחים העדיפו להתפלל ב-770 במחיצת הרבי הריי"צ ונקשרו בליבם ובנשמתם לחסידות חב"ד{{הערה|"הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 41}}.
 בראש השנה תש"י זכו האחים קרליבך להתפלל עם אדמו"ר הריי"צ ב-770. שלמה קרליבך התרשם עמוקות מתפילתו של אדמו"ר הריי"צ ומבכיו בתפילת ערבית של ליל ראש השנה שנמשכה שעות ארוכות. קרליבך אמר שראה כי פניו של אדמו"ר הריי"צ האירו כמו פניו של משה רבינו כשירד מהר סיני. לימים סיפר קרליבך אודות אדמו"ר הריי"צ: "כשהרבי היה מסתכל בך, הרגשת ממש את המבט שלו חודר לעצמיותך, נוגע ממש בנשמתך"{{הערה|"הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 42, וראו מקורות שם בהערות 16,15,14}}.
-ב[[י"ט כסלו]] [[תש"י]] ביקש אדמו"ר הריי"צ משלמה קרליבך וחברו, [[זלמן שלומי שכטר]]{{הערה|יהודי שהתקרב לחב"ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש"ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים התרחק מהדת ויצר לעצמו תנועה חדשה. הוא נחשב מיוצרי 'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת חנוכה באונברסיטה ברנדייס. הם הצטיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערה|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש"ע, הוצאת רשימו עמ' 23–35. ראו גם: "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 44-43.}}{{הערה|Yaakov Ariel, "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977," Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.|כיוון=שמאל}}.
+ב[[י"ט כסלו]] [[תש"י]] ביקש אדמו"ר הריי"צ משלמה קרליבך וחברו, [[זלמן שלומי שכטר]]{{הערה|יהודי שהתקרב לחב"ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש"ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים התרחק מהיהדות ויצר תנועה חדשה. הוא נחשב מיוצרי 'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת חנוכה באונברסיטה ברנדייס. הם הצטיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערה|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש"ע, הוצאת רשימו עמ' 23–35. ראו גם: "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 44-43.}}{{הערה|Yaakov Ariel, "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977," Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.|כיוון=שמאל}}.
 בהזדמנות מסויימת, כששאלו את שלמה קרליבך מי הם הרבי'ס שלו, הוא ענה: הרבי בנגלה הוא פלוני, הרבי בנגינה פלוני, והרבי בחסידות הוא ה[[אדמו"ר הריי"צ]].
@@ שורה 91: / שורה 91: @@
 "הרבי ממש נפח בי נשמה חדשה. כל מי שראיתי, רציתי לתפוס אותו ולצעוק: 'געוואלד, האם אינך יודע שקיים רבי בעולם?' החלטתי שכאשר אשב ברכבת התחתית, לא אזוז משם עד שאמצא יהודי ואלמד אותו תורה"{{הערה|ספר "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו" מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 46, מנאום שנשא קרליבך בחודש תמוז תשנ"ד במנהטן.}}.
-בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]] נשא דברים לזיכרון הרבי באירוע חב"די ב[[מנהטן]].
+בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]] נשא דברים אודות הרבי באירוע חב"די ב[[מנהטן]].
 בימיו האחרונים הופיע באחת מישיבות חב"ד, ואמר: "שהוא מתחרט שהלך נגד הוראת הרבי".
@@ שורה 98: / שורה 98: @@
 בשנים הראשונות לנשיאות הוא פעם התבטא על הרבי שהרבי יכול להיות המשיח{{הערה|מפי הרב סיטורסקי ששמע זאת ממנו בעצמו}}.
-==מרגלא בפומיה==
-'''כל יהודי שייך לקודש וישנם יהודים שלא שייכים לקודש מכיון שהם שייכים לקודש הקודשים''', ופירושו שבכך יובן הפסוק בתהלים תהילות דוד בן ישי; אבן מאסו הבונים - בשעה שבנו את בית המקדש מאסו באבן אחת לא להכניסה לבנין המקדש, ולבסוף שבאו לבנות את קודש הקודשים הייתה חסרה אבן בפינת קרן מבנה קודש הקודשים]] ועל כרחם הבונים הוצרכו להשתמש בה ולכבדה בכבוד עצום וליתנה בבית [[קודש הקודשים]] כי בלעדיה לא הושלמה בנין כל [[בית המקדש]] ולא היה מקדש על מכונו, ושמוה בבנין "והיתה לראש פינה", והוא משל על [[דוד המלך]] מלך ישראל שזלזלו בו ואמרו מעמונית וגיורת [[רות|רות המואביה]] סבתו הגיע, ולבסוף לא נפתחו השערים לשלמה המלך בנו עד שצעק וזעק בנהמת ליבו ושברון לבבו "זכרה אל אלוהי ישראל לדוד עבדך וערוך עריכת נר לבן ישי משיחך" שבא ממכלאות הצאן, וקמו ונפתחו כל שערים "מטה ומעלה", מכאן נדע ונבין גודל הנחת רוח שיש להשם יתברך מכל בן ובת מבניו מהרחוקים ביותר והקרובים ביותר ולא נרחיק שום אחד או אחת כי מכולם יש תועלת לבנין הקדושה, ו"מאת השם הייתה זאת היא נפלאת בעינינו" להבין חשבונות שמים, וזהו; שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר השם ורפאתיו - שלום שלום דרישת שלום מ[[אליהו הנביא]] שלא בא אליהו לרחק אלא לקרב, ומכאן נבין כמה גדול לב נשבר ונדכה ו"קרוב השם לנשברי לב ואת כל דכאי רוח הוא יושיע".
 ==פטירתו==
@@ שורה 106: / שורה 103: @@
 קרליבך נפטר ב[[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב"ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערה|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.עדות המצטרפת לאחרות על תשובה שעשה לפני פטירתו}}.
-במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו, כשטמנו את גופו ב[[הר המנוחות]] בסמיכות לקבר [[החיד"א]] שרו את השיר [[תהילים ק"ג|ברכי נפשי את ה']] המופיע ב[[תהילים ק"ד]] בהלחן שלו שהתחבר על ידו{{הערה|מהספדו בשלושים של הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה לשעבר של [[תל אביב]]}}. קרליבך נפטר ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו ל[[צדקה]] ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.
+קרליבך נפטר ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו ל[[צדקה]] ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי כך שתלמידיו נאלצו לאסוף תרומות להלוויתו. במסע ההלוויה שרו חלק מפזמוניו וניגוניו. ההלוויה התקיימה למחרת פטירתו, ב[[י"ז בחשוון]]) והוא נטמן ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]], בסמיכות לקבר [[החיד"א]]. על מצבתו נכתב בין היתר: "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א".
-נטמן (למחרת, [[י"ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב בין היתר: "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א".
 ==שירת קרליבך==
 {{ערכים מורחבים|ערכים=[[ווי וואנט משיח נאו (קרליבך)]], [[שיבנה בית המקדש (קרליבך)]]}}
 שלמה קרליבך הוא בין האמנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, וחלק גדול מהציבור החרדי והם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ"נוסח קרליבך".
+===שני לחנים שהתקבלו בחב"ד===
 שניים מלחניו של קרליבך התקבלו בחסידות חב"ד, אחד מהם על המילים "מקימי מעפר דל" מושר בחב"ד עם המילים "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח אני מאמין, ווי וואנט משיח, ווי וואנט משיח נאו", והשני על המילים "ישמחו במלכותך . . אידעלאך שרייט שבת" מושר בחב"ד עם המילים "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אידעלאך שרייט עד מתי", והרבי אף עודד את שירתו{{הערה|לדוגמה במוצאי שבת שובה תשמ"ח}}.
+===הסתייגות כללית===
+עם זאת, היתה הסתייגות משמיעת שיריו.
-עם זאת, היתה הסתייגות משמיעת שיריו.
 כאשר הרב [[חיים יעקב שלאממע]], מנהל ב[[בית רבקה צרפת]], שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.{{דרוש מקור}}
@@ שורה 123: / שורה 119: @@
 כאשר [[צא"ח]] ארגנו [[ערב חב"ד]], ביקש הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] מר' [[אפרים וולף]] שלא יתן למנגנים יד חופשית (לבחור שירים) כדי שלא ינגנו שירי קרליבך.
 ==חיים אישיים ומשפחה==
-בגיל 48 פגש ר' שלמה את אשתו לעתיד ב[[כותל המערבי]] בירושלים ששמה איילין והרב קרליבך הוסיף לה 7 שמות לכבוד [[שבת]] לפני נישואיו איילין-אילת-אלן-אלון-אילן-אילנה-אילנית-איריין גליק{{הערה|שרבי שלמה קרליבך שינה את שמה לאחר נישואיו ב7 שמות לכבוד [[שבת]] לשם '''נועה-נעלה-עלוון-יעל-נעילה-יעלון-נועלה''' קירלבך-גליק על שם ה[[עליה]] והעילוי ל[[בית המקדש]] בחג ה[[שבועות]] ובשאר הרגלים, ועל שם מוצאי כיפור תפילת ערבית וסיום [[תפילת נעילה]] של יום כיפור, ועל שם ט"ו [[שיר המעלות]] לדוד}} מטורונטו-קנדה, ומיד הרגיש שהתקבלה תפילתו בעת תפילת ערבית של מוצאי כיפור סיום תפילת [[נעילה]] ב[[יום כיפור]] לזיווג טוב והיא בת זוגו. הם נישאו ב[[כ"א בטבת]] [[תשל"ג]] [[26 בדצמבר]] [[1972]] בחופה וקידושין כדת משה וישראל. לבני הזוג נולדו שתי בנות;
+בגיל 48 פגש ר' שלמה ב[[כותל המערבי]] אשה בשם איילין גליק. קרליבך שינה את שמה ל'נעילה'. הם נישאו ב[[כ"א בטבת]] [[תשל"ג]] (26 בדצמבר 1972).
-* 'נשמה (שמי) קרליבך', שם חיבה; "שמי קרליבך", שם לידה מלא; "אסתר נשמה טהורה שלוחה קרליבך", זמרת חסידית השרה את שירי אבא שלה מה שלימד אותה אביה, וגרה זמנית בחו"ל.
-* 'נדרה (דרי) קרליבך', שם חיבה; "דרי קרליבך", שם לידה מלא; "חנה נדרה אומרה נפשי קרליבך" (נולדה ב-[[1977]] ב[[פרשת מטות]] העוסקת ב[[פרשת נדרים]] ומכאן שמה נדרה ושמה '''[[חנה חנול'ה]]''' על שם 2 סבתותיה שנקראו חנה), נישאה וגרה בישראל במושבה [[זכרון יעקב]] ולה כמה ילדים.
+לבני הזוג נולדו שתי בנות:
+* נשמה קרליבך (שם מלא: "אסתר נשמה טהורה שלוחה), זמרת.
-בתו הבכורה "נשמה קרליבך-שמי" היא זמרת חסידית, המבצעת בין היתר חלק גדול את שירי אביה מה שלימד אותה אבא שלה.
+* 'נדרה (דרי) קרליבך (שם מלא: חנה נדרה אומרה נפשי), נשואה ומתגוררת ב[[זכרון יעקב]].
 ==הנצחתו==