מ. רובין (שיחה | תרומות)
צ'קטי
 
(4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 47: שורה 47:
ב[[בריאה יצירה עשיה]] יש זמן ומקום במובנו הרוחני, עד שב[[עשיה]] יש רק זמן ומקום גשמיים ואין זמן ומקום רוחני כלל{{הערה|[[בשעה שהקדימו תער"ב]] ד"ה צו את אהרן [[תרע"ה]] (עמוד תתקכ ואילך) וד"ה כימי צאתך [[תשט"ז]].}}.
ב[[בריאה יצירה עשיה]] יש זמן ומקום במובנו הרוחני, עד שב[[עשיה]] יש רק זמן ומקום גשמיים ואין זמן ומקום רוחני כלל{{הערה|[[בשעה שהקדימו תער"ב]] ד"ה צו את אהרן [[תרע"ה]] (עמוד תתקכ ואילך) וד"ה כימי צאתך [[תשט"ז]].}}.
{{להשלים|פיסקא=כן}}
{{להשלים|פיסקא=כן}}
====התהוות הזמן====
בכל שעה מ-12 שעות היום מאיר צרוף אחר [[הוי"ה (שם)#י"ב צירופי הוי"ה|מי"ב צירופי שם הוי"ה]] (לעומת שעות הלילה בהם מאירים צירופי [[אדנ"י|שם אדנות]]), על ידי התחלפות הארת הצירופים ב[[רצוא ושוב]] מתהווה הזמן{{הערה|[[ליקוטי תורה]] דרושים לר"ה סא, א}}.
[[אדמו"ר הזקן]] ידע להבחין בשינויי השעות לפי שינויי הצירופים{{הערה|חיים מאיר הילמן '''[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]''', [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=75 חלק א' פרק ט"ו בהערה]. חנוך גליצנשטיין, '''[[ספר התולדות]] אדמו"ר הזקן''' חלק ג' עמ' 678.}}.
הרבי התבטא שביכולתו של כל אחד להגיע למעין דרגה זו של אדמו"ר הזקן{{הערה|שיחת שבת פרשת יתרו תשל"ז, קונטרס '''[https://w2.chabad.org/media/pdf/1355/TIXk13557893.pdf התוועדות]''', של [[ועד הנחות בלה"ק]] לשבת פרשת יתרו תשפ"ו עמ' 3.}}.


==ציור הזמן==
==ציור הזמן==
שורה 65: שורה 72:


==בעבודת השם==
==בעבודת השם==
[[קובץ:החלפת שעון ב770.jpg|250px|ממוזער|שמאל|משנים את השעון ב770 לשעון קיץ, תשע"ח]]
[[קובץ:החלפת שעון ב770.jpg|ממוזער|שמאל|משנים את השעון ב-770 לשעון קיץ, תשע"ח]]
[[המגיד ממעזריטש]] כותב{{מקור}}, כי ל[[צדיק]] אין קשר לזמן והוא מעל הזמן. שכן, כל הנאה גשמית היא תחת הזמן, והנאתה מוגבלת לאותו זמן בו האדם אוכל שותה וכו', אבל ברוחניות, לא קיים כלל מושג של זמן, דהיינו הנאה ותענוג שהוא רק בזמן מסויים, או הנהגה המוגבלת לזמן מסויים, אלא כל מציאות רוחנית היא נצחית והשפעתה ללא הגבלה. הצדיק אינו מתייחס כלל להנאה גשמית שהיא תחת הזמן והיא אינה תופסת מקום בעיניו, שכן ראייתו היא ראיה רוחנית ונצחית, ולכן הוא בוחר בחיים הנצחיים ולא בארעיים, הנקראים עולם השקר.
[[המגיד ממעזריטש]] כותב{{מקור}}, כי ל[[צדיק]] אין קשר לזמן והוא מעל הזמן. שכן, כל הנאה גשמית היא תחת הזמן, והנאתה מוגבלת לאותו זמן בו האדם אוכל שותה וכו', אבל ברוחניות, לא קיים כלל מושג של זמן, דהיינו הנאה ותענוג שהוא רק בזמן מסויים, או הנהגה המוגבלת לזמן מסויים, אלא כל מציאות רוחנית היא נצחית והשפעתה ללא הגבלה. הצדיק אינו מתייחס כלל להנאה גשמית שהיא תחת הזמן והיא אינה תופסת מקום בעיניו, שכן ראייתו היא ראיה רוחנית ונצחית, ולכן הוא בוחר בחיים הנצחיים ולא בארעיים, הנקראים עולם השקר.


שורה 84: שורה 91:
*לוי יצחק רסקין, '''[https://anash.org/chabad-custom-not-to-wear-a-watch-on-yom-tov/#_ftnref6 ענידת שעון בשבת ויום טוב]'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/14dHH2TT7pXK6-a_kYW1NDUXfX6N7FvDu/view הערות וביאורים אהלי תורה א'רנו (ב) חג הסוכות ה'תשפ"ה עמוד 87], על פי המקורות: זכרונות של סבא שלו משנת תרפ"ח; זכרונות התמימים משנת תרצ"ב (הערה"ת מונטריאל פג-פה; סיפור על ר' יענקל כ"ץ ע"ה; כן עם ר"מ הארליג ע"ה (בית חיינו ה ע' 448). שדי חמד ריש מערכת יו"ט (כרך ו עמוד א'שלא) נטה קל.}}.
*לוי יצחק רסקין, '''[https://anash.org/chabad-custom-not-to-wear-a-watch-on-yom-tov/#_ftnref6 ענידת שעון בשבת ויום טוב]'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/14dHH2TT7pXK6-a_kYW1NDUXfX6N7FvDu/view הערות וביאורים אהלי תורה א'רנו (ב) חג הסוכות ה'תשפ"ה עמוד 87], על פי המקורות: זכרונות של סבא שלו משנת תרפ"ח; זכרונות התמימים משנת תרצ"ב (הערה"ת מונטריאל פג-פה; סיפור על ר' יענקל כ"ץ ע"ה; כן עם ר"מ הארליג ע"ה (בית חיינו ה ע' 448). שדי חמד ריש מערכת יו"ט (כרך ו עמוד א'שלא) נטה קל.}}.
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5801685/jewish/Time-Rega.htm זמן, רגע - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5801685/jewish/Time-Rega.htm זמן, רגע - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)
*שלום צירקינד, '''[https://drive.google.com/file/d/1F2FVftNDAQdfHQxeKy-D_RCBkX_cgPbN/view הארכת הזמן לעתיד לבוא]''', הערות וביאורים אהלי תורה א'רפב וישב ה'תשפ"ו עמוד 6


{{וידאו}}{{אנש}}
{{וידאו}}{{אנש}}