|
|
| (164 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{קהילת חב"ד| | | {{קהילת חב"ד| |
| |שם=אופקים | | |שם=אופקים |
| |תמונה=[[קובץ:770 הדמיה באופקים.jpg|250px]] | | |תמונה=770 הדמיה באופקים.jpg |
| |כתובית=הדמיה של בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 באופקים | | |כתובית=הדמיה של בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 באופקים |
| |עיר= | | |עיר= |
| |מדינה=[[ארץ ישראל]] | | |מדינה=[[ארץ ישראל]] |
| |שכונה חב"דית=קריית מנחם | | |שכונה חב"דית=קריית מנחם |
| |מייסדי הקהילה=הרב [[ישראל הרשקוביץ]] והרב [[מאיר מארק]]
| |
| |רב הקהילה=הרב [[ישראל הרשקוביץ]] | | |רב הקהילה=הרב [[ישראל הרשקוביץ]] |
| |משפיע הקהילה= הרב [[צביקה סגל]], הרב זאב גכטמן, הרב משה עבאדה | | |מוסדות בקהילה=גנים, פעוטון, תלמוד תורה, בית ספר לבנות, חטיבת ביניים לבנות, ישיבה, בית תבשיל, הספריה החסידית, מתיבתא חסידית |
| |מוסדות בקהילה=גני חב"ד, בית ספר לבנות, תלמוד תורה לבנים, מתיבתא לישיבה וישיבת תומכי תמימים
| | |שלוחים מרכזיים=הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור קעניג]], הרב [[מנחם סגל]], הרב שניאור אראבוב. |
| |שלוחים מרכזיים=הרב [[ישראל הרשקוביץ]], הרב שניאור קעניג, הרב מנחם סגל | | |מספר שלוחים= 12 |
| |מספר שלוחים=28 | | |מספר בתי חב"ד= 6 |
| |מספר בתי חב"ד=15 | |
| |מספר משפחות בקהילה=55 | | |מספר משפחות בקהילה=55 |
| | ותיקי הקהילה: הרב ישראל הרשקוביץ - רב הקהילה, ר' אבנר אמיתי מנהל הגנים,ר' זאב גכטמן, ר' מנחם סגל מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף והספריה החסידית, ר' משה עבאדה. |
| |ראו גם='''ראו גם''' | | |ראו גם='''ראו גם''' |
| |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באופקים|אישים באופקים]] | | |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באופקים|אישים באופקים]] |
| |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים באופקים|מוסדות וארגונים באופקים]]
| |
| }} | | }} |
| {{לעריכה}} [[קובץ:הרשקוביץ וראש העיר.png|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב ישראל הרשקוביץ ביחד עם ידידו איציק דנינו ראש העיר אופקים]]
| | [[קובץ:הרשקוביץ וראש העיר.png|ממוזער|השליח הרב ישראל הרשקוביץ ביחד עם ידידו איציק דנינו ראש העיר אופקים]] |
| [[קובץ:כנס אופקים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס לילדים שאירגן בית חב"ד בו השתתפו כ-1000 ילדים וילדות]]
| | [[קובץ:אופקים רחוב.jpg|ממוזער|הרב הרשקוביץ וחתנו הרב שניאור קעניג בחניכת רחוב חסידות חב"ד בעיר]] |
| [[קובץ:אופקים רחוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרשקוביץ וחתנו הרב שניאור קעניג בחניכת רחוב חסידות חב"ד בעיר]] | | העיר '''אופקים''' נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת [[תשנ"ה]] היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 18 ק"מ צפונית-מערבית ל[[באר שבע]], בנחלת שבט שמעון. |
| העיר '''אופקים''' נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 24 ק"מ מערבית ל[[באר שבע]], בנחלת שבט שמעון. נכון לשנת [[תשע"ד]] מונה העיר 35,000 תושבים ותחום השיפוט של העיר הוא 12,000 דונם. | |
|
| |
|
| תחלת הקמת מוסדות חב"ד באופקים הייתה בהיקף מצומצם, וכיום הפכו המוסדות לאימפריה של ממש. במסגרת מוסדות החינוך לומדים (נכון לשנת [[תש"ע]]) כשלוש-מאות תלמידים, ובהם ילדי מקורבים רבים, ונזקקים שגם נהנים מעזרת הבית חב"ד.
| | נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה העיר כ-40,000 תושבים. |
|
| |
|
| במשך השנים נוספו אנשי חב"ד באופקים עד לכדי קהילה חב"דית למופת. ביום י"א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב [[ישראל הרשקוביץ]] לרבה של קהילת חב"ד באופקים.
| | שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בעיר הינו הרב [[ישראל הרשקוביץ]]. |
| | בשנת [[תשמ"ד]] לאחר ברכת הרבי לשליחות, הגיע לעיר הרב [[ישראל הרשקוביץ]] והחל לפעול בעיר. ביום י"א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב ישראל הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים. |
|
| |
|
| "בפסח תשפ"ב תיכנס הקהילה לבית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 בשכונת קריית מנחם בעיר".
| | ==קהילת חב"ד== |
| | השליח הרב [[ישראל הרשקוביץ]] הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ד, והחל במסירת שיעורי תורה ברחבי העיר בהתאם להכרזת הרבי באותם ימים. |
|
| |
|
| ==ימי בראשית==
| | לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה להקים במקום. ההורים שרשמו את ילדיהם לגן היו משתתפי שיעורי התורה שמסרו הרב הרשקוביץ ורעייתו. הרישום לגן היה גדול אך הקמת הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר. אך לבסוף בזכות השתדלותו של מר זכריה אהרון חבר המועצה וידיד חב"ד, הוקצה מבנה לגן. חרף ההתנגדות, באותה השנה הוקמו שני גני ילדים של חב"ד במקום הגן היחיד שהיה מתוכנן. |
| [[קובץ:בית כנסת אופקים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת במישור הגפן שעד לא מזמן שימש כבית חב"ד המרכזי]]
| |
| בתחילת קיץ [[תשט"ו]] הגיעו אליה 24 המשפחות הראשונות. בראשיתה היו רוב תושביה עולים מצפון אפריקה, מ[[איראן]] ומהודו, והשאר עולים ממדינות מערביות, בעיקר מרומניה ומברית המועצות. בתחילת שנות ה-90, עם גלי העלייה הגדולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, הגיעו ל[[עיירה]] עולים רבים ממדינות אלה וכן מאתיופיה. רק בשנת תשנ"ה הוכרזה אופקים כעיר ואם בישראל.
| |
|
| |
|
| כאשר הרב [[ישראל הרשקוביץ]] שליח הרבי לאופקים, הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ה, החל למסור שיעורי תורה. רבים מהם למדו במוסדות חב"ד במרוקו, והם היוו את הגרעין הראשון שסייע לפעילות הברוכה של חב"ד. באותם ימים [[הרבי]] עורר ביתר שאת אודות פתיחת שיעורי תורה, והרב הרשקוביץ החל לפעול בענין, אלא שהוא לא שיער את עוצמת ההתנגדות העצומה שתקבל אותו ואת פעילותו.
| | מספר הגנים הלך וגדל ונכון לשנת [[תשפ"ב]] ישנם 7 גנים שבהם לומדים כ200 ילדים {{הערה| ראה בהמשך}}. |
|
| |
|
| כמה חודשים לאחר מכן ביקש הרב הרשקוביץ לפתוח גני ילדים. הוא ביקש מהמועצה המקומית להקצות לו מבנים מתאימים לגני ילדים. אלא שכל בקשותיו נענו בסירוב מוחלט. כשירד במדרגות בניין המועצה, פגש במנהל מחלקת החינוך שהודיע לו חד משמעית כי לעולם לא יוקם באופקים גן חב"ד. הלחצים של ה[[מתנגד|מתנגדים]] עשו את שלהם.
| | בעקבות רמז שקיבל מהרבי, הקים הרב הרשקוביץ את הנהלת ה[[בית חב"ד]]. לאחר כשנתיים של פעילות, הכניס פתק לרבי בו כותב כי הוא מקווה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקווה', מתח חץ וכתב '''כמובן'''. ב[[חודש אדר]] תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר [[תשנ"ג]] ופתח את [[בית חב"ד מכבים-רעות]]. |
|
| |
|
| שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים הרישום היה בעיצומו, אך מבנים אין. לפתע, בעודו יורד במדרגות המועצה, שמע את מר זכריה אהרון (ידידו שסייע לו רבות מאז פתיחת הבית חב"ד ועד היום) שואל בשלומו. "מה קרה הרב הרשקוביץ? אתה נראה לא טוב!"
| | בשנת [[תש"נ]] עבר ראש העיר דאז יאיר חזן לפני הרבי ומסר לו את מפתח גן העיר, ובתגובה אמר לו הרבי:"הצלחה רבה, יהי רצון שהמקום יהיה עיר ואם בישראל בכל המובנים מתוך שמחה וטוב לבב, פרנסה טובה ובריאות טובה, ברכה והצלחה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/אודות/ אודות] באתר חב"ד אופקים.}}. |
| הרב הרשקוביץ הצטרף אליו לנסיעה במכונית, ובדרך סיפר לו את המלחמה שמנהלים כנגדם. לפתע עצר הלה את רכבו, הצביע לעבר חנות שסגורה זה זמן ואמר לו "קח את המקום, הוא מתאים לגן ילדים", ואז, חוזה השכירות נסגר, והחנות הפכה לגן חב"ד. במקביל נמצא מבנה נוסף עבור הגן השני. בזמן הקצר שנותר, דאג הרב הרשקוביץ להתאים את המבנים עבור גני ילדים.
| |
|
| |
|
| ==קהילת חב"ד ורב הקהילה==
| | במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, וכן התקרבו לחב"ד משפחות מקומיות. אלו גם אלו התגבשו יחד לקהילה משפחתית וחמה ונכון לשנת [[תשפ"ו]] מונה הקהילה כ60 משפחות. |
| הגנים פרחו וכך גם הפעילות התפתחה. במשך תקופה שלחו לרבי מלך המשיח דו"חות על הפעילות, אך לא זכו לקבל תשובות.
| |
|
| |
|
| באחד הימים קיבל לפתע מכתב מהרבי עבור הנהלת [[בית חב"ד]] באופקים. או אז הבין כי הרבי מבקש להקים הנהלה. מיד לאחר שהקים את גוף ההנהלה, החל לקבל תשובות רצופות. לאחר כשנתיים של פעילות קשה, הכניס פתק לרבי בו כתב כי הוא מקוה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקוה', מתח חץ וכתב 'כמובן'".
| | אחד מותיקי הקהילה בעיר הוא המהנדס החב"דניק זאב גכטמן שהיה מעורב רבות בהקמת מתחם אירוח בסמוך לציון של אדמו"ר הזקן בהאדיטש, והתפרסם כאשר הקים יחד עם יעקב בן ארי ובצלאל קופציק את החנוכיה הגדולה בארץ. חנוכיה שנשארה בלטרון במשך 10 שנים. |
|
| |
|
| ב[[חודש אדר]] תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי ב[[חודש אדר]] [[תשנ"ג]] ופתח את [[בית חב"ד מכבים-רעות]].
| | לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר. |
|
| |
|
| ביום י"א [[ניסן]] תשס"ג, מונה הרב הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים.
| | לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ה]] הודיע ראש העיר, שהשכונה החדשה בה נבנה הבית חב"ד תיקרא בשם "קריית מנחם" על שם הרבי. בנוסף הרחוב בו שוכן הבית חב"ד נקרא בשם "חסידות חב"ד"{{הערה|[https://chabad.info/news/668291/ לחסידות חב"ד באופקים יש דרך!] {{אינפו}}.}}. |
|
| |
|
| לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] בית חב"ד הפיץ ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בספר ה'תניא' הק'. על המכתב חתומים גם הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים. והרב יוסף אביטל מרבני העיר.
| | == מוסדות חב"ד בעיר == |
| | [[קובץ:בית תבשיל אופקים.jpg|ממוזער|הרב שניאור קעניג לצד עשרות הארגזים הנשלחים מדי יום למשפחות נזקקות כחלק מפעילות בית התבשיל]] |
| | הבית חב"ד המרכזי בניהולו של הרב שניאור קעניג מפעיל את "מרכז החסד - בית תבשיל" שהוקם בשנת [[תשס"א]], שדואג לחלוקת מזון, ביגוד, תיקים ועוד לקשישים ומשפחות נזקקות{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-התבשיל/ בית התבשיל] באתר חב"ד אופקים.}}. |
|
| |
|
| במשך השנים נוספו אנשי חב"ד באופקים עד שהתגבשה לה קהילה חב"דית למופת. נכון לשנת תשפ"ב הקהילה מונה כ50 משפחות כן ירבו.
| | ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] החל להיבנות מרכז חב"די גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי - '770' {{הערה| המשתרע לגובה של 4 קומות. הבניין מכיל: בית כנסת מרווח ומפואר, "חדר הרבי" שרוהט ונבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שמשמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מדרשיה לנשים, בית מדרש לכולל, חדרי לימוד, משרדים ועוד, הבניין הושלם בשנת תשפ"ד.}} |
| | {{הערה|בי"א שבט תשפ"ד, נחתמה עיסקה של רכישת אבני טרקוטה אדומות.}} . |
|
| |
|
| ==תולדות מוסדות החינוך==
| | [[קובץ:תת אופקים מהאוויר.jpg|ממוזער|המבנה החדש לתלמוד תורה במבט מההאוויר]] |
| [[קובץ:תת חדש אופקים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר פורוש, ראש העיר איציק דנינו והרב הרשקוביץ בטקס חנוכת המבנה החדש לתלמוד תורה חב"ד אופקים]] | |
| [[קובץ:תת אופקים מהאוויר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה החדש לתלמוד תורה במבט מההאוויר]]
| |
| כמה חודשים לאחר שהגיע הרב הרשקוביץ לשליחות ביקש לפתוח גני ילדים. הוא ביקש מהמועצה המקומית להקצות לו מבנים מתאימים לגני ילדים. אלא שכל בקשותיו נענו בסירוב מוחלט. כשירד במדרגות בניין המועצה, פגש במנהל מחלקת החינוך שהודיע לו חד משמעית כי לעולם לא יוקם באופקים גן חב"ד. הלחצים של ה[[מתנגד|מתנגדים]] עשו את שלהם.
| |
|
| |
|
| שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים הרישום היה בעיצומו, אך מבנים אין. לפתע, בעודו יורד במדרגות המועצה, שמע את מר זכריה אהרון (ידידו שסייע לו רבות מאז פתיחת הבית חב"ד ועד היום) שואל בשלומו. "מה קרה הרב הרשקוביץ? אתה נראה לא טוב!"
| |
| הרב הרשקוביץ הצטרף אליו לנסיעה במכונית, ובדרך סיפר לו את המלחמה שמנהלים כנגדם. לפתע עצר הלה את רכבו, הצביע לעבר חנות שסגורה זה זמן ואמר לו "קח את המקום, הוא מתאים לגן ילדים", ואז, חוזה השכירות נסגר, והחנות הפכה לגן חב"ד. במקביל נמצא מבנה נוסף עבור הגן השני. בזמן הקצר שנותר, דאג הרב הרשקוביץ להתאים את המבנים עבור גני ילדים.
| |
|
| |
|
| רבים מהילדים ומההורים שהיו מרוצים מהחינוך החסידי שניתן בגני הילדים, רצו להמשיך ללמוד במוסדות חב"ד. אצל רבים מהם זו הייתה מנת היהדות היחידה שנכנסה הביתה. אולם לא רבים הסכימו לשלוח את הילדים לבית ספר חב"ד בנתיבות, וכך ארע שילדים רבים לא המשיכו במסגרות החינוך החב"דיות. כך נוצר הביקוש הרב לפתיחת בית ספר חב"ד, אך לשם כך נדרש תקציב גדול, והנהלת בית חב"ד חששה להחליט על פתיחת בית ספר בהיעדר תקציבים.
| | בשנת [[תשנ"ט]] לאחר [[כתיבה לרבי באגרות קודש|שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש]] החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד ל[[אשה|בנות]]. בית הספר נקרא "מעיינות חיה" על שם הרבנית חיה מושקא. בעת הקמת בית הספר הכריז הרב הרשקוביץ שרצונו לגדל במקום בנות חב"דניקיות, ובכך קבע לבית הספר קו חינוכי חסידי יותר מהמקובל בבתי הספר המיועדים לקירוב ליהדות גרידא ו"להצלת נפשות". רצון של זה של הרב הרשקוביץ אכן התגשם ומבית הספר צמחו בנות חב"דניקיות רבות שזכו להקים בתים חב"דיים למהדרין וחלקן אף היו לימים שליחות. |
| | לאחר מספר שנים נפתח גם באופקים [[תלמוד תורה אור מנחם אופקים|בית ספר לבנים בשם "אור מנחם"]] וכן חטיבת ביניים בשם זהה לבית הספר היסודי - "מעיינות חיה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-ספר/ בית ספר 'מעיינות חיה' / 'אור מנחם' חב"ד אופקים] באתר חב"ד אופקים.}}. |
|
| |
|
| בתחילת חורף תשנ"ט התקיימה אסיפה מכרעת, שבמבט לאחור הייתה רבת משמעות בתולדות בית חב"ד אופקים. ההנהלה השתכנעה בצורך לפתוח בית ספר, אלא שכסף לא היה. לאחר דיונים ממושכים הוחלט להשאיר את ההחלטה בידיו של הרב הרשקוביץ, הרב הרשקוביץ שאל את הרבי באמצעות '[[אגרות קודש]]', וקיבל תשובה: "בשמחה נודעתי... אשר נתייסד במחנם בית הספר לנערות "בית שרה". ותיכף הודעתי על דבר זה לברוקלין גם כן. ומשם יקבלו גם כן תוכנית לימודים וספרי לימוד. ובוודאי גם עד אז יסדרו את סדר הלימודים באופן הנאות. גם אם מהטעמים שביאר לי הרב בן ציון אין כבודו עומד באופן רשמי בראש בית הספר הנ"ל לעת עתה, אבל הוא רק הוא, בתור שלוח ממו"ח אדמו"ר שליט"א במחנו, האחראי בעד הנהגת מוסד זה וכפי רצון מייסד ה"מרכז לענייני חינוך" הוא מו"ח אדמו"ר שליט"א. ובטח ישתדלו בהגדלת מספר התלמידות וכו'..." (חלק כא עמוד ס).
| | בשנת [[תשע"ז]] עבר הבית ספר וחטיבת הביניים למקום חדש ומרווח. |
|
| |
|
| לאחר תשובה כה ברורה, החל לפעול בכיוון של פתיחת בית ספר לבנות. עוה"ד ר' ישראל שולמן שהנו ידיד גדול לחב"ד באופקים שמע על כך, והוא קיבל על עצמו לשלם את כל הוצאות בית הספר במשך השנה הראשונה, ועד היום הוא מסייע רבות לבית הספר.
| | בשנת [[תשפ"ב]] עבר הת"ת למבנה נפרד משל עצמו. נכון לשנת תשפ"ב במוסדות הלימוד הללו{{הערה| תלמוד תורה, בית ספר לבנות חטיבת בינים לבנות ומתיבתא לישיבה }} לומדים כ250 ילדים. |
| | ===מוסדות החינוך כיום=== |
| | * רשת גנים ומעונות הכוללת מעון ו7 גני ילדים - בניהולו של הרב אבנר אמיתי. |
| | * תלמוד תורה לבנים - בניהולו של הרב לוי אוריאן. |
| | * בית חינוך לבנות - בניהולה של הגב' שרה כהן. |
| | * מתיבתא חסידית לכיתות ז' ח' - בניהולו של רב הקהילה הרב [[ישראל הרשקוביץ]]. |
|
| |
|
| 72 שעות לפני פתיחת שנת הלימודים, לאחר אין ספור מניעות ועיכובים, קיבלו מבנה. בתוך שלושה ימים הכינו את המבנה הנטוש לבית ספר. הורי התלמידים, מקורבים ועוד רבים מידידי חב"ד באופקים נרתמו לעבודה, וביחד התחלו לשפץ את המקום. כעבור שלושה ימים נפתחה שנת הלימודים בבית הספר שכבר מנה שלוש כיתות.
| | == בתי חב"ד בעיר == |
| | [[קובץ:770 אופקים בבניה.jpg|ממוזער|מבנה 770 באופקים באמצע הבנייה ([[תשע"ז]])]] |
|
| |
|
| לאחר כמה שנים הבית ספר התרחב ונפתחה באופקים חטיבת ביניים ובית ספר לבנים. ובשנת תשע"ז התלמוד תורה, הבית ספר וחטיבת הביינים נכנסו למתחם מפואר, חדש ומרווח.
| | בית חב"ד המרכזי באופקים מנוהל ע"י הרב [[שניאור זלמן קעניג]]. |
| בנוסף לזה בסוף שנת תשע"ז נוצר ביקוש רב לפתיחת כיתות ז-ח לבנים עקב כך שהתלמוד תורה היה עד כיתה ו' ולאחר מאמצים רבים נמצא מקום מיוחד ובתחילת שנת הלימודים תשע" נפתחה מתיבתא "תלמידי התמימים" לכיתות ז-ח ועד היום פועלת בהצלחה רבה.
| | בית חב"ד המרכזי מרכז תחתיו 7 בתי חב"ד ברחבי העיר: |
| בתחילת סוף שנת תשפ"א נמצא מקום מרווח וגדול לתלמוד תורה ובתחילת שנת הלימודים תשפ"ב עבר התלמוד תורה למשכן גדול ומרווח בנפרד מהבית ספר לבנות.
| | * בית חב"ד מישור הגפן - בניהול השליח הרב מנחם מענדל ברדוגו. |
| | * בית חב"ד שכונת הרי"ף - בניהול השליח הרב [[מנחם סגל]]. |
| | * בית חב"ד שכונת רמת שקד - בניהול השליח הרב [[שניאור אראבוב]]. |
| | * בית חב"ד שכונת שפירא - בניהול השליח הרב [[תנחום הרשקוביץ]]. |
| | * בית חב"ד שכונת אבוחצירא - בניהול השליח הרב גילי שפינדלר. |
| | * בית חב"ד שכונת חורשת נוח - בניהול השליח הרב לוי יצחק הרטמן. |
| | * בית חב"ד שכונת הפארק - בניהול השליח הרב יוסף ישראלי. |
|
| |
|
| == מוסדות ומרכזי חב"ד בעיר ==
| | בשנת תשע"א פתח הרב [[מנחם סגל]] מרכז לענייני יהדות ברחוב הראשי של העיר והמקום זכה להצלחה רבה. בשנת תשע"ד פתח באותו מתחם בו שכן המרכז, ספרייה חסידית לילדים ולמבוגרים. |
| [[קובץ:בית תבשיל אופקים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור קעניג לצד עשרות הארגזים הנשלחים מדי יום למשפחות נזקקות כחלק מפעילות בית התבשיל]] | |
| [[קובץ:הדמיה 770 אופקיםםם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדמיה של בית הכנסת ההולך ונבנה]]
| |
| ברשת גני חב"ד בעיר ישנם 7 גנים ובהם לומדים כמאתיים ילדים. תלמוד תורה לבנים - 'אור מנחם חב"ד אופקים' לכיתוב א'-ו', מתיבתא "תלמידי התמימים" לכיתות ז-ח, ו'בית ספר לבנות חב"ד' לכיתות א-ו, וחטיבת ביניים 'מעיינות חיה' לכיתות ז-ח.
| |
|
| |
|
| בית חב"ד המרכזי מפעיל את 'מרכז החסד - בית התבשיל' אשר הוקם בשנת תשס"א. בית התבשיל פועל לאורך השנה כולה, וכן בערבי חגים למשפחות נזקקות, ותיקים ועולים חדשים, קשישים וגלמודים הזקוקים לתמיכה במזון. הפעילות מסתכמת בחלוקת כ400 ארוחות חמות מידי יום. וכן חלוקת סלי מזון לפני חגי תשרי וחג הפסח ל700 משפחות. מאות שמיכות לקראת החורף, וכן חלוקת ביגוד לקשישים ומשפחות נזקקות ועוד.. בס"ה במשך השנה בית התבשיל מחלק כ70,000 ארוחות צהריים.
| | בשנת תשע"ו עברה הספרייה החסידית והמרכז לענייני יהדות בהנהלתו של הרב [[מנחם סגל]] לשני מתחמים מרווחים וגדולים בשכונת הריף בעיר ועם העברה נפתח בית חב"ד הרי"ף בצורה מחודשת ופועל בהצלחה רבה, בשנת תשע"ט בעקבות הפופולריות הרבה של המקום שונה שם הרחוב בו שוכנים מוסדותיו של הרב סגל, ושמו כיום הוא "הספרייה החסידית", בשנת תש"פ נפתח כולל ללימוד חסידות במקום. |
| | |
| ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] החלו העבודות לבניית מרכז חב"ד גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי-'770' נבנה, על שטח של 400 מ"ר ומשתרע לגובה של 4 קומות. הבניין יכיל: בית כנסת מרווח ומפואר, "חדר הרבי" שירוהט ויבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שישמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מדרשיה לנשים, בית מדרש לכולל, חדרי לימוד, משרדים ועוד. הקהילה צפויה להיכנס אליו בפסח תשפ"ב.
| |
| | |
| לקראת שנת הלימודים תשע"ז הוקם סניף ישיבת חב"ד "חנוך לנער" בעיר, תחת ניהולו של הרב ישראל ראובן בורנשטיין. הישיבה מונה כ40 בחורים.
| |
| | |
| בשנת תשפ"ב נפתח מקווה בעיר שהועבר לשליטת חב"ד בניהולו של הרב זאב גכטמן.
| |
| | |
| כיום פועלים בעיר 3 בתי כנסת חב"ד שבהם מתקיימים תפילות בכל ימות החול, בשבת ובחגי ישראל ועוד 2 בתי כנסת שמתקיימים בהם מניינים בימות החול בלבד. סך הכל פועלים כיום 13 בתי חב"ד בעיר.
| |
| | |
| == חב"ד בעיר ==
| |
| {{טורים|
| |
| *הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - יו"ר המוסדות ורב הקהילה
| |
| *הרב אבנר אמיתי - סמנכ"ל המוסדות ומנהל גני חב"ד
| |
| *הרב שניאור קעניג - מנהל הפעילות
| |
| *הרב מנחם סגל - סמנכ"ל הפעילות
| |
| *הרב שימי הרשקוביץ - רכז בתי חב"ד בעיר
| |
| *עו"ד ישראל שולמן - פטרון המוסדות
| |
| *ר' נחום מרקוביץ - יו"ר חוג ידידי המוסדות
| |
| *מייסד חוג הידידים מר ברוך חי - ניו-יורק.
| |
| | |
| === בית חב"ד המרכזי - רח' חסידות חב"ד 1 ===
| |
| *מנהל בית חב"ד: הרב שניאור קעניג
| |
| *מנהל בית הכנסת: הרב ישראל ליפשיץ
| |
| *מנהל הכולל: הרב ישראל בורנשטיין
| |
| *משפיע: הרב צביקה סגל
| |
| *מנהל אגף שיעורי תורה: הרב ישראל הרשקוביץ
| |
| *מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב ישראל ירדני
| |
| *מנהל חנות יודאיקה: הרב שניאור ארבוב
| |
| | |
| === בית חב"ד מישור הגפן - רח' החיטה 6 ===
| |
| *מנהל בית חב"ד: הרב שמעון דהן
| |
| *מנהל בית הכנסת: הרב יצחק מרום
| |
| *מנהל הכולל: הרב צביקה סגל
| |
| *משפיע: הרב משה עבאדה
| |
| *מנהל אגף שיעורי תורה: הרב דוד אקסלרוד
| |
| *מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב יוסף נחום
| |
| *מנהל מרכז תשמישי קדושה: הרב אילן זילברמן
| |
| | |
| === בית חב"ד הרי"ף - רח' הספריה החסידית 2 ===
| |
| *מנהל בית חב"ד: הרב מנחם סגל
| |
| *מנהל בית הכנסת: הרב אורי בניסטי
| |
| *מנהל הכולל: הרב מענדי ברדוגו
| |
| *משפיע: הרב זאב גכטמן
| |
| *מנהל אגף שיעורי תורה: הרב שי חנוכה
| |
| *מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב זאב גכטמן
| |
| *מנהל המרכז לענייני יהדות: הרב יוסי וובר
| |
| | |
| === בתי חב"ד נוספים ===
| |
| *בית חב"ד שכונת רמת שקד: הרב שניאור ארבוב
| |
| *בית חב"ד שכונת שפירא: הרב שימי הרשקוביץ
| |
| *בית חב"ד שכונת פני העיר: הרב ישראל ליפשיץ
| |
| *בית חב"ד אזור התעשייה: הרב מנחם סגל
| |
| *בית חב"ד שכונת בית וגן: הרב מנדי יפרח
| |
| *בית חב"ד שכונת חורשת נח: הרב מנדי קריאף
| |
| *בית חב"ד שכונת הפארק: הרב רון אהרון
| |
| *בית חב"ד שכונת הארזים: הרב מיכאל הלל
| |
| *בית חב"ד שכונת בן גוריון: הרב אורי בניסטי
| |
| *בית חב"ד שכונת בנה ביתך: הרב זאב גכטמן
| |
| *בית כנסת חב"ד לצעירים: הרב אבנר אמיתי
| |
| | |
| === מוסדות חב"ד ===
| |
| *תלמוד תורה אור מנחם: מנהל - הרב מנדי ברדוגו
| |
| *בית ספר מעיינות חיה: מנהלת - הגב' רינה אלהרר
| |
| *מרכז החסד בית התבשיל: מנהל - הרב שניאור קעניג
| |
| *מתיבתא לישיבה תלמידי התמימים: מנהל - הרב צביקה סגל
| |
| *ישיבת חב"ד חנוך לנער: מנהל - הרב ישראל בורנשטיין
| |
| *הספרייה החסידית: מנהל - הרב מנחם סגל
| |
| *המקווה החדש: מנהל - הרב זאב גכטמן
| |
| | |
| === ארגון נשי ובנות חב"ד ===
| |
| *מנהלת: הרבנית שרה הרשקוביץ
| |
| *רכזת: הגב' צביה ליפשיץ
| |
| *מנהלת אגף כנסים ושיעורים לאנ"ש: הגב' פנינה גכטמן
| |
| *מנהלת אגף כנסים ושיעורים למקורבים: הגב' אושרית חנוכה
| |
| | |
| === ארגון קהילה בשליחות גברים ===
| |
| *מנהל: הרב שימי הרשקוביץ
| |
| *רכז: הרב רון אהרון
| |
| | |
| === ארגון קהילה בשליחות נשים ===
| |
| *מנהלת: הגב' חני הרשקוביץ
| |
| *רכזת: הגב' ברוריה ברדוגו
| |
| | |
| === ארגון שפרה ופועה ===
| |
| *מנהלת: הגב' אדווה ולדמן
| |
| *רכזת: הגב' חיה אהרון
| |
| | |
| === ארגון חב"ד לנוער ===
| |
| *מנהל: הרב יוסף נחום
| |
| *רכז: הרב מיכאל הלל
| |
| | |
| === ארגון חב"ד לחרדים ===
| |
| *מנהל: הרב מנחם סגל
| |
| *רכז: הרב יוסי וובר
| |
| | |
| === ארגון צבאות השם בנים ===
| |
| *מנהל: הרב שימי הרשקוביץ
| |
| *רכז צעירים: שניאור ארבוב
| |
| *רכז בוגרים: הרב מנדי פרקש
| |
| | |
| === ארגון צבאות השם בנות ===
| |
| *מנהלת: הגב' מירה ארבוב
| |
| *רכזת צעירות: רבקי הרשקוביץ
| |
| *רכזת בוגרות: חני הלל
| |
| }}
| |
|
| |
|
| == קישורים חיצוניים == | | == קישורים חיצוניים == |
| *[https://www.chabadofaqim.org.il/ לאתר חב"ד אופקים] | | *[https://www.chabadofaqim.org.il/ לאתר חב"ד אופקים] |
| | *[https://chabad.info/tag/אופקים/ ידיעות על הנעשה בקהילת חב"ד אופקים] {{אינפו}} |
|
| |
|
| [[קטגוריה:אופקים]] | | {{מחוז הדרום}} |
| | {{הערות שוליים}} |
| | [[קטגוריה:אופקים|*]] |
| | [[קטגוריה:ערים בישראל]] |
| | [[en:Ofakim]] |