|
|
| (172 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{לעריכה}} [[קובץ:הרשקוביץ וראש העיר.png|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב ישראל הרשקוביץ ביחד עם ידידו איציק דנינו ראש העיר אופקים]] | | {{קהילת חב"ד| |
| [[קובץ:תת חדש אופקים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר פורוש, ראש העיר איציק דנינו והרב הרשקוביץ בטקס חנוכת המבנה החדש לתלמוד תורה חב"ד אופקים]]
| | |שם=אופקים |
| [[קובץ:אופקים רחוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרשקוביץ וחתנו הרב שניאור קעניג בחניכת רחוב חסידות חב"ד בעיר]] | | |תמונה=770 הדמיה באופקים.jpg |
| העיר '''אופקים''' נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 24 ק"מ מערבית ל[[באר שבע]], בנחלת שבט שמעון. נכון לשנת [[תשע"ד]] מונה העיר 34,000 תושבים ותחום השיפוט של העיר הוא 10,000 דונם. | | |כתובית=הדמיה של בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 באופקים |
| | | |עיר= |
| תחלת הקמת מוסדות חב"ד באופקים הייתה בהיקף מצומצם, וכיום הפכו המוסדות לאימפריה של ממש. במסגרת מוסדות החינוך לומדים (נכון לשנת [[תש"ע]]) כשלוש-מאות תלמידים, ובהם ילדי מקורבים רבים, ונזקקים שגם נהנים מעזרת הבית חב"ד.
| | |מדינה=[[ארץ ישראל]] |
| | | |שכונה חב"דית=קריית מנחם |
| במשך השנים נוספו אנשי חב"ד באופקים עד לכדי קהילה חב"דית למופת. ביום י"א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב [[ישראל הרשקוביץ]] לרבה של קהילת חב"ד באופקים.
| | |רב הקהילה=הרב [[ישראל הרשקוביץ]] |
| | | |מוסדות בקהילה=גנים, פעוטון, תלמוד תורה, בית ספר לבנות, חטיבת ביניים לבנות, ישיבה, בית תבשיל, הספריה החסידית, מתיבתא חסידית |
| מנהל הפעילות הוא, הרב '''מנחם סגל''', וסמנכ"ל המוסדות מנהל רשת גני חב"ד באופקים הוא הרב '''אבנר אמיתי'''.
| | |שלוחים מרכזיים=הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור קעניג]], הרב [[מנחם סגל]], הרב שניאור אראבוב. |
| | | |מספר שלוחים= 12 |
| ==ימי בראשית==
| | |מספר בתי חב"ד= 6 |
| בתחילת קיץ [[תשט"ו]] הגיעו אליה 24 המשפחות הראשונות. בראשיתה היו רוב תושביה עולים מצפון אפריקה, מ[[איראן]] ומהודו, והשאר עולים ממדינות מערביות, בעיקר מרומניה ומברית המועצות. בתחילת שנות ה-90, עם גלי העלייה הגדולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, הגיעו ל[[עיירה]] עולים רבים ממדינות אלה וכן מאתיופיה. רק בשנת תשנ"ה הוכרזה אופקים כעיר ואם בישראל.
| | |מספר משפחות בקהילה=55 |
| | | ותיקי הקהילה: הרב ישראל הרשקוביץ - רב הקהילה, ר' אבנר אמיתי מנהל הגנים,ר' זאב גכטמן, ר' מנחם סגל מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף והספריה החסידית, ר' משה עבאדה. |
| כאשר הרב [[ישראל הרשקוביץ]] שליח הרבי לאופקים, הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ה, החל למסור שיעורי תורה. רבים מהם למדו במוסדות חב"ד במרוקו, והם היוו את הגרעין הראשון שסייע לפעילות הברוכה של חב"ד. באותם ימים [[הרבי]] עורר ביתר שאת אודות פתיחת שיעורי תורה, והרב הרשקוביץ החל לפעול בענין, אלא שהוא לא שיער את עוצמת ההתנגדות העצומה שתקבל אותו ואת פעילותו.
| | |ראו גם='''ראו גם''' |
| | | |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באופקים|אישים באופקים]] |
| כמה חודשים לאחר מכן ביקש הרב הרשקוביץ לפתוח גני ילדים. הוא ביקש מהמועצה המקומית להקצות לו מבנים מתאימים לגני ילדים. אלא שכל בקשותיו נענו בסירוב מוחלט. כשירד במדרגות בניין המועצה, פגש במנהל מחלקת החינוך שהודיע לו חד משמעית כי לעולם לא יוקם באופקים גן חב"ד. הלחצים של ה[[מתנגד|מתנגדים]] עשו את שלהם.
| | }} |
| | [[קובץ:הרשקוביץ וראש העיר.png|ממוזער|השליח הרב ישראל הרשקוביץ ביחד עם ידידו איציק דנינו ראש העיר אופקים]] |
| | [[קובץ:אופקים רחוב.jpg|ממוזער|הרב הרשקוביץ וחתנו הרב שניאור קעניג בחניכת רחוב חסידות חב"ד בעיר]] |
| | העיר '''אופקים''' נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת [[תשנ"ה]] היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 18 ק"מ צפונית-מערבית ל[[באר שבע]], בנחלת שבט שמעון. |
|
| |
|
| שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים הרישום היה בעיצומו, אך מבנים אין. לפתע, בעודו יורד במדרגות המועצה, שמע את מר זכריה אהרון (ידידו שסייע לו רבות מאז פתיחת הבית חב"ד ועד היום) שואל בשלומו. "מה קרה הרב הרשקוביץ? אתה נראה לא טוב!"
| | נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה העיר כ-40,000 תושבים. |
|
| |
|
| הרב הרשקוביץ הצטרף אליו לנסיעה במכונית, ובדרך סיפר לו את המלחמה שמנהלים כנגדם. לפתע עצר הלה את רכבו, הצביע לעבר חנות שסגורה זה זמן ואמר לו "קח את המקום, הוא מתאים לגן ילדים". | | שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בעיר הינו הרב [[ישראל הרשקוביץ]]. |
| | בשנת [[תשמ"ד]] לאחר ברכת הרבי לשליחות, הגיע לעיר הרב [[ישראל הרשקוביץ]] והחל לפעול בעיר. ביום י"א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב ישראל הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים. |
|
| |
|
| חוזה השכירות נסגר, והחנות הפכה לגן חב"ד. במקביל נמצא מבנה נוסף עבור הגן השני. בזמן הקצר שנותר, דאג הרב הרשקוביץ להתאים את המבנים עבור גני ילדים.
| | ==קהילת חב"ד== |
| | השליח הרב [[ישראל הרשקוביץ]] הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ד, והחל במסירת שיעורי תורה ברחבי העיר בהתאם להכרזת הרבי באותם ימים. |
|
| |
|
| ==קהילת חב"ד ורב הקהילה==
| | לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה להקים במקום. ההורים שרשמו את ילדיהם לגן היו משתתפי שיעורי התורה שמסרו הרב הרשקוביץ ורעייתו. הרישום לגן היה גדול אך הקמת הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר. אך לבסוף בזכות השתדלותו של מר זכריה אהרון חבר המועצה וידיד חב"ד, הוקצה מבנה לגן. חרף ההתנגדות, באותה השנה הוקמו שני גני ילדים של חב"ד במקום הגן היחיד שהיה מתוכנן. |
|
| |
|
| הגנים פרחו וכך גם הפעילות התפתחה. במשך תקופה שלחו לרבי מלך המשיח דו"חות על הפעילות, אך לא זכו לקבל תשובות. | | מספר הגנים הלך וגדל ונכון לשנת [[תשפ"ב]] ישנם 7 גנים שבהם לומדים כ200 ילדים {{הערה| ראה בהמשך}}. |
|
| |
|
| באחד הימים קיבל לפתע מכתב מהרבי עבור הנהלת [[בית חב"ד]] באופקים. או אז הבין כי הרבי מבקש להקים הנהלה. מיד לאחר שהקים את גוף ההנהלה, החל לקבל תשובות רצופות. לאחר כשנתיים של פעילות קשה, הכניס פתק לרבי בו כתב כי הוא מקוה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקוה', מתח חץ וכתב 'כמובן'".
| | בעקבות רמז שקיבל מהרבי, הקים הרב הרשקוביץ את הנהלת ה[[בית חב"ד]]. לאחר כשנתיים של פעילות, הכניס פתק לרבי בו כותב כי הוא מקווה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקווה', מתח חץ וכתב '''כמובן'''. ב[[חודש אדר]] תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר [[תשנ"ג]] ופתח את [[בית חב"ד מכבים-רעות]]. |
|
| |
|
| ב[[חודש אדר]] תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי ב[[חודש אדר]] [[תשנ"ג]] ופתח את [[בית חב"ד מכבים-רעות]].
| | בשנת [[תש"נ]] עבר ראש העיר דאז יאיר חזן לפני הרבי ומסר לו את מפתח גן העיר, ובתגובה אמר לו הרבי:"הצלחה רבה, יהי רצון שהמקום יהיה עיר ואם בישראל בכל המובנים מתוך שמחה וטוב לבב, פרנסה טובה ובריאות טובה, ברכה והצלחה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/אודות/ אודות] באתר חב"ד אופקים.}}. |
|
| |
|
| ביום י"א [[ניסן]] תשס"ג, מונה הרב הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים.
| | במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, וכן התקרבו לחב"ד משפחות מקומיות. אלו גם אלו התגבשו יחד לקהילה משפחתית וחמה ונכון לשנת [[תשפ"ו]] מונה הקהילה כ60 משפחות. |
|
| |
|
| לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] בית חב"ד הפיץ ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בספר ה'תניא' הק'. על המכתב חתומים גם הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים. והרב יוסף אביטל מרבני העיר.
| | אחד מותיקי הקהילה בעיר הוא המהנדס החב"דניק זאב גכטמן שהיה מעורב רבות בהקמת מתחם אירוח בסמוך לציון של אדמו"ר הזקן בהאדיטש, והתפרסם כאשר הקים יחד עם יעקב בן ארי ובצלאל קופציק את החנוכיה הגדולה בארץ. חנוכיה שנשארה בלטרון במשך 10 שנים. |
|
| |
|
| במשך השנים נוספו אנשי חב"ד באופקים עד שהתגבשה לה קהילה חב"דית למופת. נכון לשנת תשפ"ב הקהילה מונה כ50 משפחות כן ירבו.
| | לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר. |
|
| |
|
| ==בית ספר חב"ד==
| | לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ה]] הודיע ראש העיר, שהשכונה החדשה בה נבנה הבית חב"ד תיקרא בשם "קריית מנחם" על שם הרבי. בנוסף הרחוב בו שוכן הבית חב"ד נקרא בשם "חסידות חב"ד"{{הערה|[https://chabad.info/news/668291/ לחסידות חב"ד באופקים יש דרך!] {{אינפו}}.}}. |
| | |
| רבים מהילדים ומההורים שהיו מרוצים מהחינוך החסידי שניתן בגני הילדים, רצו להמשיך ללמוד במוסדות חב"ד. אצל רבים מהם זו הייתה מנת היהדות היחידה שנכנסה הביתה. אולם לא רבים הסכימו לשלוח את הילדים לבית ספר חב"ד בנתיבות, וכך ארע שילדים רבים לא המשיכו במסגרות החינוך החב"דיות.
| |
| | |
| כמו מתבקש מאליו הייתה הדרישה לפתוח בית ספר חב"ד, אך לשם כך נדרש תקציב גדול, והנהלת בית חב"ד חששה להחליט על פתיחת בית ספר בהיעדר תקציבים.
| |
| | |
| בתחילת חורף תשנ"ט התקיימה אסיפה מכרעת, שבמבט לאחור הייתה רבת משמעות בתולדות בית חב"ד אופקים. ההנהלה השתכנעה בצורך לפתוח בית ספר, אלא שכסף לא היה. לאחר דיונים ממושכים הוחלט להשאיר את ההחלטה בידיו של הרב הרשקוביץ.
| |
| | |
| הרב הרשקוביץ שאל את הרבי באמצעות '[[אגרות קודש]]', וקיבל תשובה:
| |
| | |
| בשמחה נודעתי... אשר נתייסד במחנם בית הספר לנערות "בית שרה". ותיכף הודעתי על דבר זה לברוקלין גם כן. ומשם יקבלו גם כן תוכנית לימודים וספרי לימוד. ובוודאי גם עד אז יסדרו את סדר הלימודים באופן הנאות.
| |
| | |
| גם אם מהטעמים שביאר לי הרב בן ציון אין כבודו עומד באופן רשמי בראש בית הספר הנ"ל לעת עתה, אבל הוא רק הוא, בתור שלוח ממו"ח אדמו"ר שליט"א במחנו, האחראי בעד הנהגת מוסד זה וכפי רצון מייסד ה"מרכז לענייני חינוך" הוא מו"ח אדמו"ר שליט"א. ובטח ישתדלו בהגדלת מספר התלמידות וכו'... (חלק כא עמוד ס).
| |
| | |
| לאחר תשובה כה ברורה, החל לפעול בכיוון של פתיחת בית ספר לבנות. עוה"ד ר' ישראל שולמן שהנו ידיד גדול לחב"ד באופקים שמע על כך, והוא קיבל על עצמו לשלם את כל הוצאות בית הספר במשך השנה הראשונה, ועד היום הוא מסייע רבות לבית הספר.
| |
| | |
| 72 שעות לפני פתיחת שנת הלימודים, לאחר אין ספור מניעות ועיכובים, קיבלו מבנה. בתוך שלושה ימים הכינו את המבנה הנטוש לבית ספר. הורי התלמידים, מקורבים ועוד רבים מידידי חב"ד באופקים נרתמו לעבודה, וביחד התחלו לשפץ את המקום. כעבור שלושה ימים נפתחה שנת הלימודים בבית הספר שכבר מנה שלוש כיתות.
| |
| | |
| בנתיים נפתחה באופקים חטיבת ביניים ובית ספר לבנים. בנוסף לזה בשנת תשע"ז נפתחה מתיבתא לכיתות ז-ח.
| |
|
| |
|
| == מוסדות חב"ד בעיר == | | == מוסדות חב"ד בעיר == |
| ברשת גני חב"ד בעיר ישנם 7 גנים ובהם לומדים כמאתיים ילדים. תלמוד תורה לבנים - 'אור מנחם חב"ד אופקים' לכיתוב א'-ו', מתיבתא "תלמידי התמימים" לכיתות ז-ח, ו'בית ספר לבנות חב"ד' לכיתות א-ו, וחטיבת ביניים 'מעיינות חיה' לכיתות ז-ח.
| | [[קובץ:בית תבשיל אופקים.jpg|ממוזער|הרב שניאור קעניג לצד עשרות הארגזים הנשלחים מדי יום למשפחות נזקקות כחלק מפעילות בית התבשיל]] |
| | | הבית חב"ד המרכזי בניהולו של הרב שניאור קעניג מפעיל את "מרכז החסד - בית תבשיל" שהוקם בשנת [[תשס"א]], שדואג לחלוקת מזון, ביגוד, תיקים ועוד לקשישים ומשפחות נזקקות{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-התבשיל/ בית התבשיל] באתר חב"ד אופקים.}}. |
| בית חב"ד המרכזי מפעיל את 'מרכז החסד - בית התבשיל' אשר הוקם בשנת תשס"א. בית התבשיל פועל לאורך השנה כולה, וכן בערבי חגים למשפחות נזקקות, ותיקים ועולים חדשים, קשישים וגלמודים הזקוקים לתמיכה במזון. הפעילות מסתכמת בחלוקת כ400 ארוחות חמות מידי יום. וכן חלוקת סלי מזון לפני חגי תשרי וחג הפסח ל700 משפחות. מאות שמיכות לקראת החורף, וכן חלוקת ביגוד לקשישים ומשפחות נזקקות ועוד.. בס"ה במשך השנה בית התבשיל מחלק כ70,000 ארוחות צהריים.
| |
| | |
| ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] החלו העבודות לבניית מרכז חב"ד גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי-'770' נבנה, על שטח של 400 מ"ר ומשתרע לגובה של 4 קומות. הבניין יכיל: בית כנסת מרווח ומפואר, "חדר הרבי" שירוהט ויבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שישמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מדרשיה לנשים, בית מדרש לכולל, חדרי לימוד, משרדים ועוד. הקהילה צפויה להיכנס אליו בפסח תשפ"ב.
| |
| | |
| לקראת שנת הלימודים תשע"ז הוקם סניף ישיבת חב"ד "חנוך לנער" בעיר, תחת ניהולו של הרב ישראל ראובן בורנשטיין. הישיבה מונה כ40 בחורים.
| |
| | |
| בשנת תשפ"ב נפתח מקווה בעיר שהועבר לשליטת חב"ד בניהולו של הרב זאב גכטמן.
| |
| | |
| כיום פועלים בעיר 3 בתי כנסת חב"ד וסך הכל קיימים כיום 12 בתי חב"ד בעיר.
| |
| | |
| ==קהילה חב"דית ==
| |
| | |
| במשך השנים נוספו אנשי חב"ד באופקים עד שהתגבשה לה קהילה חב"דית למופת. נכון לשנת תש"פ הקהילה מונה כ45 משפחות כן ירבו.
| |
| | |
| ביום י"א [[ניסן]] תשס"ג, מונה הרב הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים.
| |
| | |
| == חב"ד בעיר ==
| |
| {{טורים|
| |
| *הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - יו"ר המוסדות ורב הקהילה
| |
| *הרב אבנר אמיתי - סמנכ"ל המוסדות ומנהל גני חב"ד
| |
| *הרב שניאור קעניג - מנהל הפעילות
| |
| *הרב מנחם סגל - סמנכ"ל הפעילות
| |
| *הרב שימי הרשקוביץ - רכז בתי חב"ד בעיר
| |
| *עו"ד ישראל שולמן - פטרון המוסדות
| |
| *ר' נחום מרקוביץ - יו"ר חוג ידידי המוסדות
| |
| *מייסד חוג הידידים מר ברוך חי - ניו-יורק.
| |
|
| |
|
| === בית חב"ד המרכזי - רח' חסידות חב"ד 1 ===
| | ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] החל להיבנות מרכז חב"די גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי - '770' {{הערה| המשתרע לגובה של 4 קומות. הבניין מכיל: בית כנסת מרווח ומפואר, "חדר הרבי" שרוהט ונבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שמשמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מדרשיה לנשים, בית מדרש לכולל, חדרי לימוד, משרדים ועוד, הבניין הושלם בשנת תשפ"ד.}} |
| *מנהל בית חב"ד: הרב שניאור קעניג
| | {{הערה|בי"א שבט תשפ"ד, נחתמה עיסקה של רכישת אבני טרקוטה אדומות.}} . |
| *מנהל בית הכנסת: הרב ישראל ליפשיץ
| |
| *מנהל הכולל: הרב ישראל בורנשטיין
| |
| *מנהל אגף שיעורי תורה: הרב הרשקוביץ
| |
| *מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב ישראל ירדני
| |
| *מנהל חנות יודאיקה: הרב שניאור ארבוב
| |
|
| |
|
| === בית חב"ד מישור הגפן - רח' החיטה 6 ===
| | [[קובץ:תת אופקים מהאוויר.jpg|ממוזער|המבנה החדש לתלמוד תורה במבט מההאוויר]] |
| *מנהל בית חב"ד: הרב צביקה סגל
| |
| *מנהל בית הכנסת: הרב שמעון דהן
| |
| *מנהל הכולל: הרב צביקה סגל
| |
| *מנהל אגף שיעורי תורה: הרב דוד אקסלרוד
| |
| *מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב יוסף נחום
| |
| *מנהל מרכז תשמישי קדושה: הרב אילן זילברמן
| |
|
| |
|
| === בית חב"ד הרי"ף - רח' הספריה החסידית 2 ===
| |
| *מנהל בית חב"ד: הרב מנחם סגל
| |
| *מנהל בית הכנסת: הרב אורי בניסטי
| |
| *מנהל הכולל: הרב מענדי ברדוגו
| |
| *מנהל אגף שיעורי תורה: הרב שי חנוכה
| |
| *מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב זאב גכטמן
| |
| *מנהל המרכז לענייני יהדות: הרב יוסי וובר
| |
|
| |
|
| === בתי חב"ד נוספים ===
| | בשנת [[תשנ"ט]] לאחר [[כתיבה לרבי באגרות קודש|שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש]] החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד ל[[אשה|בנות]]. בית הספר נקרא "מעיינות חיה" על שם הרבנית חיה מושקא. בעת הקמת בית הספר הכריז הרב הרשקוביץ שרצונו לגדל במקום בנות חב"דניקיות, ובכך קבע לבית הספר קו חינוכי חסידי יותר מהמקובל בבתי הספר המיועדים לקירוב ליהדות גרידא ו"להצלת נפשות". רצון של זה של הרב הרשקוביץ אכן התגשם ומבית הספר צמחו בנות חב"דניקיות רבות שזכו להקים בתים חב"דיים למהדרין וחלקן אף היו לימים שליחות. |
| *בית חב"ד שכונת רמת שקד: הרב שניאור ארבוב
| | לאחר מספר שנים נפתח גם באופקים [[תלמוד תורה אור מנחם אופקים|בית ספר לבנים בשם "אור מנחם"]] וכן חטיבת ביניים בשם זהה לבית הספר היסודי - "מעיינות חיה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-ספר/ בית ספר 'מעיינות חיה' / 'אור מנחם' חב"ד אופקים] באתר חב"ד אופקים.}}. |
| *בית חב"ד שכונת שפירא: הרב שימי הרשקוביץ
| |
| *בית חב"ד שכונת פני העיר: הרב ישראל ליפשיץ
| |
| *בית חב"ד אזור התעשייה: הרב מנחם סגל
| |
| *בית חב"ד שכונת בית וגן: הרב מנדי יפרח
| |
| *בית חב"ד שכונת חורשת נח: הרב מנדי קריאף
| |
| *בית חב"ד שכונת הפארק: הרב רון אהרון
| |
| *בית חב"ד שכונת הארזים: הרב מיכאל הלל
| |
| *בית חב"ד שכונת בן גוריון: הרב אורי בניסטי
| |
| *בית חב"ד שכונת בנה ביתך: הרב זאב גכטמן
| |
| *בית כנסת חב"ד לצעירים: הרב אבנר אמיתי
| |
|
| |
|
| === מוסדות חב"ד ===
| | בשנת [[תשע"ז]] עבר הבית ספר וחטיבת הביניים למקום חדש ומרווח. |
| *תלמוד תורה אור מנחם: מנהל - הרב מנדי ברדוגו
| |
| *בית ספר מעיינות חיה: מנהלת - הגב' רינה אלהרר
| |
| *מרכז החסד בית התבשיל: מנהל - הרב שניאור קעניג
| |
| *מתיבתא לישיבה תלמידי התמימים: מנהל - הרב צביקה סגל
| |
| *ישיבת חב"ד חנוך לנער: מנהל - הרב ישראל בורנשטיין
| |
| *הספרייה החסידית: מנהל - הרב מנחם סגל
| |
| *המקווה החדש: מנהל - הרב זאב גכטמן
| |
|
| |
|
| === ארגון נשי ובנות חב"ד === | | בשנת [[תשפ"ב]] עבר הת"ת למבנה נפרד משל עצמו. נכון לשנת תשפ"ב במוסדות הלימוד הללו{{הערה| תלמוד תורה, בית ספר לבנות חטיבת בינים לבנות ומתיבתא לישיבה }} לומדים כ250 ילדים. |
| *מנהלת: הרבנית שרה הרשקוביץ | | ===מוסדות החינוך כיום=== |
| *רכזת: הגב' צביה ליפשיץ | | * רשת גנים ומעונות הכוללת מעון ו7 גני ילדים - בניהולו של הרב אבנר אמיתי. |
| *מנהלת אגף כנסים ושיעורים לאנ"ש: הגב' פנינה גכטמן | | * תלמוד תורה לבנים - בניהולו של הרב לוי אוריאן. |
| *מנהלת אגף כנסים ושיעורים למקורבים: הגב' אושרית חנוכה | | * בית חינוך לבנות - בניהולה של הגב' שרה כהן. |
| | * מתיבתא חסידית לכיתות ז' ח' - בניהולו של רב הקהילה הרב [[ישראל הרשקוביץ]]. |
|
| |
|
| === ארגון קהילה בשליחות גברים === | | == בתי חב"ד בעיר == |
| *מנהל: הרב שימי הרשקוביץ
| | [[קובץ:770 אופקים בבניה.jpg|ממוזער|מבנה 770 באופקים באמצע הבנייה ([[תשע"ז]])]] |
| *רכז: הרב רון אהרון
| |
|
| |
|
| === ארגון קהילה בשליחות נשים ===
| | בית חב"ד המרכזי באופקים מנוהל ע"י הרב [[שניאור זלמן קעניג]]. |
| *מנהלת: הגב' חני הרשקוביץ | | בית חב"ד המרכזי מרכז תחתיו 7 בתי חב"ד ברחבי העיר: |
| *רכזת: הגב' ברוריה ברדוגו | | * בית חב"ד מישור הגפן - בניהול השליח הרב מנחם מענדל ברדוגו. |
| | * בית חב"ד שכונת הרי"ף - בניהול השליח הרב [[מנחם סגל]]. |
| | * בית חב"ד שכונת רמת שקד - בניהול השליח הרב [[שניאור אראבוב]]. |
| | * בית חב"ד שכונת שפירא - בניהול השליח הרב [[תנחום הרשקוביץ]]. |
| | * בית חב"ד שכונת אבוחצירא - בניהול השליח הרב גילי שפינדלר. |
| | * בית חב"ד שכונת חורשת נוח - בניהול השליח הרב לוי יצחק הרטמן. |
| | * בית חב"ד שכונת הפארק - בניהול השליח הרב יוסף ישראלי. |
|
| |
|
| === ארגון שפרה ופועה ===
| | בשנת תשע"א פתח הרב [[מנחם סגל]] מרכז לענייני יהדות ברחוב הראשי של העיר והמקום זכה להצלחה רבה. בשנת תשע"ד פתח באותו מתחם בו שכן המרכז, ספרייה חסידית לילדים ולמבוגרים. |
| *מנהלת: הגב' אדווה ולדמן
| |
| *רכזת: הגב' חיה אהרון
| |
|
| |
|
| === ארגון חב"ד לנוער ===
| | בשנת תשע"ו עברה הספרייה החסידית והמרכז לענייני יהדות בהנהלתו של הרב [[מנחם סגל]] לשני מתחמים מרווחים וגדולים בשכונת הריף בעיר ועם העברה נפתח בית חב"ד הרי"ף בצורה מחודשת ופועל בהצלחה רבה, בשנת תשע"ט בעקבות הפופולריות הרבה של המקום שונה שם הרחוב בו שוכנים מוסדותיו של הרב סגל, ושמו כיום הוא "הספרייה החסידית", בשנת תש"פ נפתח כולל ללימוד חסידות במקום. |
| *מנהל: הרב יוסף נחום
| |
| *רכז: הרב מיכאל הלל
| |
| | |
| === ארגון חב"ד לחרדים ===
| |
| *מנהל: הרב מנחם סגל
| |
| *רכז: הרב יוסי וובר
| |
| | |
| === ארגון צבאות השם בנים ===
| |
| *מנהל: הרב שימי הרשקוביץ
| |
| *רכז צעירים: שניאור ארבוב
| |
| *רכז בוגרים: הרב מנדי פרקש
| |
| | |
| === ארגון צבאות השם בנות ===
| |
| *מנהלת: הגב' מירה ארבוב
| |
| *רכזת צעירות: רבקי הרשקוביץ
| |
| *רכזת בוגרות: חני הלל
| |
| }}
| |
|
| |
|
| == קישורים חיצוניים == | | == קישורים חיצוניים == |
| *[https://www.chabadofaqim.org.il/ לאתר חב"ד אופקים] | | *[https://www.chabadofaqim.org.il/ לאתר חב"ד אופקים] |
| | *[https://chabad.info/tag/אופקים/ ידיעות על הנעשה בקהילת חב"ד אופקים] {{אינפו}} |
|
| |
|
| [[קטגוריה:אופקים]] | | {{מחוז הדרום}} |
| | {{הערות שוליים}} |
| | [[קטגוריה:אופקים|*]] |
| | [[קטגוריה:ערים בישראל]] |
| | [[en:Ofakim]] |