חיים הלברשטאם – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מפנה|חיים הלברשטאם|מנהל [[מכון WLCC]] וחבר בדק הבית של [[770]]|חיים ברוך הלברשטאם}}
+{{דמות|תמונה=דברי חיים.jpg|תיאור=רבי חיים הלברשטאם מצאנז - ה'דברי חיים'|שם=רבי חיים הלברשטאם מצאנז|תאריך לידה=[[תקנ"ז]]|תאריך פטירה=[[כ"ה בניסן]] [[תרל"ו]]|מקום פעילות=[[צאנז]]|חיבוריו=דברי חיים|אב=רבי אריה לייבוש הלברשטאם|אם=מרים|רבותיו=רבי [[נפתלי צבי מרופשיץ]]}}
-[[קובץ:דברי חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי חיים הלברשטאם מצאנז - ה'דברי חיים']]
+רבי '''חיים הלברשטאם מצאנז''' ([[תקנ"ז]] - [[כ"ה בניסן]] [[תרל"ו]]), המכונה '''"הדברי חיים"''' - על שם ספרו, היה [[רב (תואר)|רבה]] של העיר צאנז ומייסדה של [[חסידות צאנז]], ומגדולי ומנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו.
-רבי '''חיים הלברשטאם מצאנז''' ([[תקנ"ז]] - [[כ"ה בניסן]] [[תרל"ו]]), המכונה '''"הדברי חיים"''' - על שם ספרו, היה [[רב]]ה של העיר צאנז ומייסדה של [[חסידות צאנז]], ומגדולי ומנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו.
 ==תולדות חיים==
@@ שורה 9: / שורה 8: @@
 רבותיו בחסידות היו רבי [[נפתלי צבי מרופשיץ]] ורבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]. [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] על ידי הרב [[אפרים זלמן מרגליות]] מברודי. רבי חיים היה ידוע בדורו כאחד מגדולי הדור גאון בנגלה ובנסתר וכאיש צדיק ו[[קדוש]] עליון , כפי שניתן ללמוד מהתכתבויות שהיו לו עם גדולי רבני דורו. תפילתו הייתה בהתלהבות ובדבקות בהתפשטות הגשמיות ונהג לחלק את כל כספו ממש לעניים וכך נודע כענק בכל שלשת העמודים עליהם העולם עומד תורה עבודה וגמילות חסדים.עוד בזמנו כללה חסידות צאנז אלפי חסידים.
-רוב בניו וחתניו שימשו ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]], כשהמפורסם שבהם הינו בנו הבכור הרה"ק [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינובה]]. אחד מבניו, רבי אהרן, מונה על ידו לכהן ברבנות צאנז. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הינן: [[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]], [[חסידות צאנז-ז'מיגרד|צאנז-זאמיגראד]], [[חסידות באבוב|באבוב]], [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]], [[חסידות צאנז-גריבוב]].
+רוב בניו וחתניו שימשו ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]], כשהמפורסם שבהם הינו בנו הבכור הרה"ק [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינובה]]. אחד מבניו, רבי אהרן, מונה על ידו לכהן ברבנות צאנז. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הינן: [[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]], [[חסידות צאנז-ז'מיגרד|צאנז-זאמיגראד]], [[חסידות באבוב|באבוב]], [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]], [[חסידות צאנז-גריבוב]] [[וגארליץ]].
 נפטר ביום [[כ"ה בניסן]] תרל"ו.
@@ שורה 18: / שורה 17: @@
 רבי חיים מזכיר את [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשו"ת דברי חיים{{הערה|אבן העזר ח"ב סימן פ}} "מחותני הגאון החסיד מו"ה מענדיל נ"י מליבאוויטש".
-מסופר כי פעם כאשר הדברי חיים עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע אנא ואנא ב[[דביקות]] עילאית כשפניו בוערות כגחלי אש ולאחר שהות קצרה התיישב לערוך תשובה בדחילו ורחימו. כששאל אותו בנו לפשר הדבר הסבירו לו כי מכתב זה ערוך אליו מאת [[אדמו"ר הצמח צדק|הרבי מליובאוויטש]] בעל ה"צמח צדק" בענין [[היתר עגונה]] ולאשר ידוע לו כי הוא חכם הרזים, לכן טרח ביגיעה רבה להשיב לו מכתב שיהיה מכון גם על פי [[תורת הסוד]].
+מסופר כי פעם כאשר הדברי חיים עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע אנה ואנה ב[[דביקות]] עילאית כשפניו בוערות, לאחר שהות קצרה התיישב לערוך תשובה בדחילו ורחימו. כששאל אותו בנו לפשר הדבר הסבירו לו כי מכתב נשלח אליו מאת [[אדמו"ר הצמח צדק]] בענין [[היתר עגונה]] ולאשר ידוע לו כי הוא חכם הרזים, לכן טרח ביגיעה רבה להשיב לו מכתב שיהיה מכוון גם על פי [[תורת הסוד]]{{הערה|צאצאו הרב סיני הלברשטאם מספר על כך בוידאו 'שיעור חול המועד פסח תשפ"ב כפר חב"ד בבית הכנס בית מנחם, עברית הרב סיני הלברשטאם', בערוץ היוטיוב קהילת דברי חיים שיכון ג' בני ברק (בתחילת הסרטון).}}.
-בשו"ת צמח צדק{{הערה|חלק א' אבן העזר סימן פו}} יש תשובה אודות [[עגונה]] שהתירוה ונשיאת ושוב בא אחד שטען שהוא בעלה ונתן סימנים מובהקים. ונאמר בה כי המכתב הגיע יחד עם דעת "הרה"ג החסיד מצאנז" להתיר, ולאחר [[פלפול]] דוחה הצמח צדק את דעת רבי [[שלמה קלוגר]] שאסר והכריע כדברי הרבי מצאנז להיתר{{הערה|רבינו הקדוש מצאנז (ירושלים תשלו), ע' קסח}}.
+בשו"ת צמח צדק{{הערה|חלק א' אבן העזר סימן פו}} יש תשובה אודות [[עגונה]] שהתירוה ונשיאת ושוב בא אחד שטען שהוא בעלה ונתן סימנים מובהקים. ונאמר בה כי המכתב הגיע יחד עם דעת "הרה"ג החסיד מצאנז" להתיר, ולאחר [[פלפול]] דוחה הצמח צדק את דעת רבי [[שלמה קלוגר]] שאסר והכריע כדברי הרבי מצאנז להיתר{{הערה|רבינו הקדוש מצאנז (ירושלים תשל"ו), ע' קסח}}.
 ==משפחתו==
 ===בניו===
-* בנו,  רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מחסידות שינובא. משושלתו יצאה חסידות סטרופקוב.
+* בנו,  רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מחסידות שינובא. משושלתו יצאה [[חסידות סטרופקוב]].
 * בנו , רבי דוד הלברשטאם, מייסד חסידות קשאנוב.
 * בנו, רבי מאיר נתן הלברשטאם, אביו של רבי שלמה הלברשטאם מייסד חסידות באבוב.
@@ שורה 37: / שורה 35: @@
 * רבי משה אונגר מ[[חסידות דומברובה|דומברובה]], בעלה של מרים (בתו השישית).
 * רבי אליעזר ירוחם בארון מ[[קראקא]]. בנו של רבי ישראל יצחק מ[[חסידות רדושיץ|רדושיץ]]. בעלה של יוטא (בתו השביעית).
-* רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורניסטייפול)|מרדכי דב טברסקי]] מייסד [[חסידות הורניסטייפול]]. בעלה של רייצא (בתו השמינית).
+* רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]] מייסד [[חסידות הורניסטייפול]]. בעלה של רייצא (בתו השמינית).
 * הרב יצחק טוביה רובין מ[[חסידות גלגוב|צאנז]]. בעלה של נחמה (בתו התשיעית).
 * רבי אהרן הורוויץ מדז'יקוב-בייטש. בעלה של טילא (בתו העשירית).