עזרת נשים (בית המקדש) – הבדלי גרסאות

[[קובץ:עזרת הנשים 2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|בתמונה רואים את היציעים, הבנויים על עמודי-שיש יפים. יציעים אלה מיועדים רק לנשים.]]

שטח זה אינו קדוש בקדושת העזרה ([[מחנה שכינה]]) אלא בקדושת [[הר הבית]] ([[מחנה לויה]]). חכמים גזרו ש'טבול יום' לא יכנס לעזרת הנשים{{הערה|צב, א.</ref>.  

העזרה הייתה בשטח של מאה שלושים וחמש אמה אורך, על מאה שלושים וחמש אמה רוחב.  

בדברי הימים{{הערה|כ, ב.</ref>, מתואר המעמד בו נחנכה "החצר החדשה", יהושפט המלך כינס את כל ישראל לתפילה מול "החצר החדשה" היא עזרת נשים: "ויעמוד יהושפט בקהל יהודה, וכל יהודה עומדים לפני ה' גם טפם נשיהם ובניהם". מן הפסוקים ומדברי חז"ל מתברר, כי הכינו שם מקום לנשים לחוד ולגברים לחוד.

הגמרא בפסחים מבארת{{הערה|צב, א.</ref>, מתברר שעזרה זו נוספה לחצרות הקודש במהלך ימי [[בית המקדש הראשון]] ונקראה "החצר החדשה". בין החידושים שהתחדשו בחצר זו: האחד - בניית חצר מיוחדת במקדש. החידוש השני - חצר זו נקבעה כחצר מיוחדת לנשים שם יוכלו להתכנס ל[[תפילה]] ול[[עבודת ה']].

על אף שישנם מקורות המראים על קיומה של "עזרת נשים" בבית ראשון{{הערה|דברי הימים ב' כ, ד; ובמסכת פסחים צב, א.</ref> ואף במשכן שילה{{הערה|תנא דבי אליהו רבה יא.</ref>, את עיקר תפקידיה אנו מוצאים בתקופת [[בית המקדש השני]].

מדברי [[חז"ל]] ב[[תלמוד]] עולה, כי בחיי היום-יום ב[[מקדש]] שימשה "עזרת נשים" בעיקר את הנשים, כך מובא בחגיגה:{{הערה|ט"ז, ב.</ref> "אמר רבי יוסי סח לי אבא אלעזר: "פעם אחת היה לנו עגל של זבחי שלמים והביאנוהו לעזרת נשים וסמכו עליו נשים.. כדי לעשות נחת רוח לנשים". עם זאת "עזרת נשים" שימשה, בזמנים מסוימים, גם כמקום התכנסות כללי; בראשית ימי הבית השני כינס עזרא את העם ב[[ראש השנה]], קרא לפניהם ב[[תורה]] ועוררם ל[[תשובה]].

[[שמחת בית השואבה]] התקיימה ב"עזרת נשים" כמפורש במשנה בסוכה{{הערה|נא, א.</ref>: "מי שלא ראה [[שמחת בית השואבה]] לא ראה שמחה מימיו. במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים..."

ב[[יום הכיפורים]], אחר שילוח השעיר והקטרת אימורי הפר והשעיר, קרא ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] את פרשיות [[יום הכיפורים]] בעזרת הנשים{{הערה|יומא סט, א.</ref>. מעמד "[[הקהל]]" ב[[סוכות]] התקיים אף הוא בעזרת הנשים{{הערה|סוטה מא, א-ב.</ref>. כמו כן, אחד משלושת בתי הדינים שהיו ב[[ירושלים]] היה בעזרת הנשים{{הערה|רש"י סנהדרין פו, ב.</ref>.

=== [[לשכת הנזירים (בית המקדש)|לשכת הנזירים]] ===

'''לשכת הנזירים''' הייתה ממוקמת בצדה הדרומי מזרחי של עזרת הנשים. לשכה זו יועדה לנזירים שסיימו את תקופת נזירותם. שם בישלו הנזירים את קרבנות ה[[קרבן שלמים|שלמים]] שחייבים להקריב ושם גם גילחו את שערם ושמו אותו תחת דוד מיוחד.

=== לשכת מצורעים ===

'''לשכת המצורעים''' הייתה ממוקמת בצידה המערבי צפוני של עזרת הנשים. לשכה זו נועדה לטהרת המצורעים, טבילתם בשמיני לטהרתן. מיקום הלשכה נקבע כיון שהיה צריך להכניס את ידיו ל[[שער נקנור]] שבפתח [[העזרה]], כדי לקיים את נתינת דם האשם על תנוך אוזנו ועל בהונות ידו ורגלו הימנית, אשר צריך להיות "לפני ה'". על אף שלא נכנס לעזרה רק לשער ניקנור שלא נתקדש, הצריכוהו טבילה בלשכת המצורעים.

[[null|קישור=קובץ:לשכת_העצים.jpg|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|לשכת העצים בבית המקדש]]

כאשר חכמים מנו את אשר היה בלשכות בית המקדש, שכח [[רבי אליעזר בן יעקב]] מה הייתה משמשת הלשכה הדרומית מזרחית, ואבא שאול אמר שבה היו נותנים [[יין]] ו[[שמן]] והיא הייתה נקראת [[לשכת בית השמנים]]. כאשר רבי אליעזר בן יעקב שכח למה שמשה הלשכה הרביעית בעזרה, אמר אבא שאול לשכת [[כהן גדול]] הייתה. על פי הסברו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] הוא אמר זאת לסגולה, שכן [[שמן]] זית היא סגולה לזכרון, וכן כהן גדול שהיא דרגה השווה לשמן, שכן כהן גדול נמשך בשמן. אבא שאול הוא ענין הזכרון, השם שאול רומז ל[[יסוד]], השם אבא רומז ל[[חכמה]], והשם אבא שאול היא בחינת [[יסוד אבא]] שביסוד, ולכן זכר מה היה בלשכות אלו. ושרשו היה ממנשה בן יוסף.

 

== מעבר ל[[עזרת ישראל]] ==

בסוף שטח עזרת הנשים, היו חמש עשרה מדריגות אשר הובילו דרך [[שער ניקנור]] לעזרת ישראל. גובה כל מדריגה חצי אמה, ורחבה חצי אמה{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7744 רמב"ם]</ref>.

{{הר הבית}}

== הערות שוליים ==