קשת – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
אך הוא דוחה חלק מפירוש זה, כיוון שאי אפשר להבחין אם הקשת היא באוויר הלח או בענן, וממילא אין אפשרות לדעת האם זוהי הקשת שהיא סימן, או לא; ולכן מוכרחים לומר שהקשת לא הייתה יכולה להיראות גם באוויר. אלא, שאף שהקשת היא נברא שהיה מששת ימי בראשית, היא מאלו שנבראו "ב[[ערב שבת]] בין השמשות"{{הערה|[[פרקי אבות]] פרק ה, משנה ו.}}. וקבוצת נבראים זו לא נבראה אז בפועל, אלא כל אחד ממנה נברא בפועל בשעתו (כמו שהאיל של אברהם נברא בפועל בשעת העקידה), וכך גם הקשת לא הייתה בפועל בעולם. אך לאחר המבול [[הקב"ה]] "דקדק" את האדים העולים מן הארץ, שתוכל להיראות בהם השמש. וכוונת הפסוק "את קשתי נתתי" היא: שהשמש שמכונה "קשת", המוציאה קרני אור המכונים "חיצים", כמו שאומר הפסוק{{הערה|חבקוק ג, י.}} - "לאור חציך יהלכו". והיא תתחיל להיראות מעבר לעננים. | אך הוא דוחה חלק מפירוש זה, כיוון שאי אפשר להבחין אם הקשת היא באוויר הלח או בענן, וממילא אין אפשרות לדעת האם זוהי הקשת שהיא סימן, או לא; ולכן מוכרחים לומר שהקשת לא הייתה יכולה להיראות גם באוויר. אלא, שאף שהקשת היא נברא שהיה מששת ימי בראשית, היא מאלו שנבראו "ב[[ערב שבת]] בין השמשות"{{הערה|[[פרקי אבות]] פרק ה, משנה ו.}}. וקבוצת נבראים זו לא נבראה אז בפועל, אלא כל אחד ממנה נברא בפועל בשעתו (כמו שהאיל של אברהם נברא בפועל בשעת העקידה), וכך גם הקשת לא הייתה בפועל בעולם. אך לאחר המבול [[הקב"ה]] "דקדק" את האדים העולים מן הארץ, שתוכל להיראות בהם השמש. וכוונת הפסוק "את קשתי נתתי" היא: שהשמש שמכונה "קשת", המוציאה קרני אור המכונים "חיצים", כמו שאומר הפסוק{{הערה|חבקוק ג, י.}} - "לאור חציך יהלכו". והיא תתחיל להיראות מעבר לעננים. | ||
==ראיית הקשת== | ===ראיית הקשת=== | ||
הגמרא{{הערה|[[מסכת ברכות]] נט, א.}} אומרת ש{{ציטוטון|אמר רבי אלכסנדרי: אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את הקשת בענן, צריך שיפול על פניו; שנאמר{{הערה|שם=יח|יחזקאל א, כח.}} "כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו' ואראה ואפול על פני"}}, שמכיוון שהקשת היא כמראה כבוד השכינה, על האדם להשתחוות לה' בראותו את הקשת. אך בארץ ישראל קיללו את מי שיעשה כך, מכיוון שזה נראה כמשתחווה לקשת. ומסיקה הגמרא שצריך לברך על כך, ומביאה ב' אופנים: א. "ברוך זוכר הברית". ב. רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר: "נאמן בבריתו וקיים במאמרו". ורב פפא הכריע לומר את שניהם, וכן הוא גם להלכה - שאומרים: | הגמרא{{הערה|[[מסכת ברכות]] נט, א.}} אומרת ש{{ציטוטון|אמר רבי אלכסנדרי: אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את הקשת בענן, צריך שיפול על פניו; שנאמר{{הערה|שם=יח|יחזקאל א, כח.}} "כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו' ואראה ואפול על פני"}}, שמכיוון שהקשת היא כמראה כבוד השכינה, על האדם להשתחוות לה' בראותו את הקשת. אך בארץ ישראל קיללו את מי שיעשה כך, מכיוון שזה נראה כמשתחווה לקשת. ומסיקה הגמרא שצריך לברך על כך, ומביאה ב' אופנים: א. "ברוך זוכר הברית". ב. [[רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא]] אומר: "נאמן בבריתו וקיים במאמרו". ורב פפא הכריע לומר את שניהם, וכן הוא גם להלכה - שאומרים: | ||
{{ציטוט|תוכן=בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹכֵר הַבְּרִית וְנֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ:}} | {{ציטוט|תוכן=בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹכֵר הַבְּרִית וְנֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ:}} | ||
אמנם ישנם המסתפקים אם גם כיום ניתן לברך בשם ומלכות על ראיית הקשת, אולם למעשה, [[הרבי]] מציין בספרו [[היום יום]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ט תשרי|כ"ט תשרי]]}} ש{{ציטוטון|מברכים ברכת הקשת, ולא כיש מפקפקים בזה}}. | אמנם ישנם המסתפקים אם גם כיום ניתן לברך בשם ומלכות על ראיית הקשת, אולם למעשה, [[הרבי]] מציין בספרו [[היום יום]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ט תשרי|כ"ט תשרי]]}} ש{{ציטוטון|מברכים ברכת הקשת, ולא כיש מפקפקים בזה}}. | ||