לדלג לתוכן

דוד יעקובסון – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
צ'קטי
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:דוד_יאקובסאן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב דוד יעקובסון בתקופת כהונתו כרב העיירה ליובאוויטש]]
[[קובץ:דוד_יאקובסאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד יעקובסון בתקופת כהונתו כרב העיירה ליובאוויטש]]
הרב '''דוד יעקובסון''' ([[תרי"ב]] - [[תרפ"ו]]) היה רב ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]], שהסמיך להוראה את ה[[תמימים]] הלומדים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].
הרב '''דוד יעקובסון''' ([[תרי"ב]]-[[תרפ"ו]]) היה רב ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]], שהסמיך להוראה את ה[[תמימים]] הלומדים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרי"ב]] ב[[ליובאוויטש]] לאביו ה[[רב בן ציון יעקובסון]].
נולד בשנת [[תרי"ב]] ב[[ליובאוויטש]] לרב [[בן ציון יעקובסון]].


בשנת [[תרכ"ו]], בהיותו בן 14 שנים בלבד, [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה בתו של הרב [[אברהם זליגסון]] שכיהן באותו זמן כרבה של ה[[עיירה]].
בשנת [[תרכ"ו]], בגיל 14 שנים בלבד, [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה בתו של הרב [[אברהם זליגסון]] שכיהן רב ה[[עיירה]] בתקופת האדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.


לאחר פטירת חותנו בשנת [[תרמ"ב]] מונה על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] למלא את מקומו כ[[רב]] ה[[עיירה]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא בנוגע אליו: {{ציטוטון|בעל הוראה ורחוק מן המחלוקת לגמרי ויודע איך לכלכל דבר להשוות הדיעות}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&st=&pgnum=74 אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק ג' עמוד ל].}}.
לאחר פטירת חותנו בשנת [[תרמ"ב]] מונה על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] למלא את מקומו כ[[רב]] ה[[עיירה]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא בנוגע אליו: {{ציטוטון|בעל הוראה ורחוק מן המחלוקת לגמרי ויודע איך לכלכל דבר להשוות הדיעות}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&st=&pgnum=74 אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמוד ל].}}.


בתקופה בה כיהן כ[[רב]] ה[[עיירה]] הגיעה לשיא פריחתה - כ2,711 תושבים, מהם 1,660 יהודים.
בתקופה בה כיהן כ[[רב]] ה[[עיירה]] הגיעה לשיא פריחתה - כ2,711 תושבים, מהם 1,660 יהודים.


בזיכרונותיו של הרב [[יהודה חיטריק]] מסופר שהממשלה הרוסית השתמשה בו על מנת להעביר הוראות ליהודים, ולדרוש ממנו שיפסוק להם שצריכים להישמע להוראות הממשלה מצד 'דינא דמלכותא דינא'. כך למתי שהממשלה אסרה על תושבים פרטיים לייצר משקאות אלכוהוליים, הרב יעקובסון הכריז על בימת בית הכנסת המרכזי של העיירה שהעברה על החוק החדש אסור מצד דיני התורה.
בזיכרונותיו של הרב [[יהודה חיטריק]] מסופר שהממשלה הרוסית השתמשה בו על מנת להעביר הוראות ליהודים, ולדרוש ממנו שיפסוק להם שצריכים להישמע להוראות הממשלה מצד 'דינא דמלכותא דינא'. לדוגמא: מתי שהממשלה אסרה על תושבים פרטיים לייצר משקאות אלכוהוליים, הרב יעקובסון הכריז על בימת בית הכנסת המרכזי של העיירה שהעברה על החוק החדש אסור מצד דיני התורה.


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 30: שורה 29:
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרי"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרי"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ו]]
[[קטגוריה:משפחת זליגסון]]

גרסה אחרונה מ־15:59, 22 בינואר 2026

הרב דוד יעקובסון בתקופת כהונתו כרב העיירה ליובאוויטש

הרב דוד יעקובסון (תרי"ב - תרפ"ו) היה רב העיירה ליובאוויטש בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, שהסמיך להוראה את התמימים הלומדים בתומכי תמימים ליובאוויטש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרי"ב בליובאוויטש לרב בן ציון יעקובסון.

בשנת תרכ"ו, בגיל 14 שנים בלבד, נשא את רעייתו לאה בתו של הרב אברהם זליגסון שכיהן רב העיירה בתקופת האדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.

לאחר פטירת חותנו בשנת תרמ"ב מונה על ידי אדמו"ר המהר"ש למלא את מקומו כרב העיירה. אדמו"ר הרש"ב התבטא בנוגע אליו: "בעל הוראה ורחוק מן המחלוקת לגמרי ויודע איך לכלכל דבר להשוות הדיעות"[1].

בתקופה בה כיהן כרב העיירה הגיעה לשיא פריחתה - כ2,711 תושבים, מהם 1,660 יהודים.

בזיכרונותיו של הרב יהודה חיטריק מסופר שהממשלה הרוסית השתמשה בו על מנת להעביר הוראות ליהודים, ולדרוש ממנו שיפסוק להם שצריכים להישמע להוראות הממשלה מצד 'דינא דמלכותא דינא'. לדוגמא: מתי שהממשלה אסרה על תושבים פרטיים לייצר משקאות אלכוהוליים, הרב יעקובסון הכריז על בימת בית הכנסת המרכזי של העיירה שהעברה על החוק החדש אסור מצד דיני התורה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו לו ארבעה עשר ילדים. בידינו מצויים שמותיהם רק של תשעה מתוכם: זלמן, זלדה, לזאר, יוסף, ריסיה (ראיסה), ריבה, טאיבה, אידה ושלמה (כונה בפי חסידים שלמה קוטאיסער).

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים