רבי יהודה הלוי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (20 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת ד'תתנ"ט. הוא נולד בעיר טולדו, אשר במלכות קסטיליה הקתולית בספרד. אביו, רבי שמואל, היה יהודי אמיד והעניק לבנו חינוך מעולה. | |||
נולד בשנת ד'תתנ"ט. בצעירותו התחבר עם ר' [[משה אבן עזרא]] ויחד איתו נדד ממקום למקום. | עד מהרה נתגלו כשרונותיו שהיו יוצאים מגדר הרגיל ואביו שלחו לישיבתו המפורסמת של רבי יצחק אלפסי (הרי"ף) שהיתה בעיר לוסנה, בחלק המערבי של ספרד. | ||
בצעירותו התחבר עם ר' [[משה אבן עזרא]] ויחד איתו נדד ממקום למקום{{הערה|ואכן מצינו בכמה מקומות בספרו של רבי אברהם אבן עזרא על התורה שמביא מדברי רבי יהודה הלוי בכינויי חיבה וכבוד. אמנם יש הטוענים שרבי יהודה הלוי היה חמיו של רבי אברהם אבן עזרא, ולא ידידו.}}. | |||
רבי יהודה הלוי למד תורה בהתמדה גדולה וכמנהג הימים ההם השתלם גם בשפות (בעיקר ערבית) ובשירה ויחד עם זאת למד חכמת הרפואה והוסמך כרופא. בישיבת הרי"ף נתוודע ר' יהודה הלוי לתלמידי חכמים גדולים, משוררים ופייטנים ובמיוחד התיידד עם רבי משה בן עזרא., בגיל 15 החל לכתוב שירים בלשון הקודש, הראה את שיריו לר' משה בן עזרא שהתפעל מהם ועודדו להמשיך בכתיבה. מאוחר יותר החליפו ביניהם שני המשוררים מכתבים שהיו ערוכים בצורת שירה. | |||
'''ימי נדודים''' | |||
עם שובו לעיר מולדתו טולדו, יצא לרבי יהודה הלוי שם טוב כרופא מומחה ופרנסתו הייתה בשפע. אולם הוא לא היה שבע רצון מכך שהעיסוק ברפואה גוזל ממנו יותר מדי זמן. הוא רוצה להקדיש יותר זמן ללימוד ולכתיבה. גם המגורים בקסטיליה הנוצרית היו לו לזרא בגלל שנאת המקומיים ליהודים. מסיבה זו עזב ריה"ל עד מהרה את טולדו והתיישב בקורדובה ומאוחר יותר בגרנדה, בחלקה המוסלמי של ספרד. כאן הוא נשאר עד אשר בערוב ימיו יצא לדרך נדודים, כדי להגשים את כיסופי נעוריו ולעלות לארץ ישראל. | |||
בליבו של רבי יהודה הלוי בערה אהבה עזה לארץ ישראל, ארץ האבות, הנביאים ובית המקדש. בפיוטיו ותפלותיו באה אהבה זו והגעגועים לארץ ישראל לידי ביטוי נוגע ללב. בערוב ימיו, בגיל של 50 שנה (בערך) הוא עזב את ביתו הנוח והעשיר ויצא לדרך בואכה ארץ ישראל. בכל מקום אליו הגיע, קיבלו אותו היהודים בחיבה וחילקו לו כבוד גדול. | |||
לקראת סוף ימיו רצה לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם נפטר בדרך ב[[מצרים]] בחודש אב ד'תתק"א. | לקראת סוף ימיו רצה לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם נפטר בדרך ב[[מצרים]] בחודש אב ד'תתק"א. | ||
==הכוזרי== | ==הכוזרי== | ||
'''הכוזרי''' הינו ספר שאותו כתב ר' יהודה הלוי על ענייני אמונה. | '''הכוזרי''' הינו ספר שאותו כתב ר' יהודה הלוי על ענייני אמונה. | ||
הספר מתחיל בתיאור חלומו של מלך כוזר, ומשם מלך כוזר נפגש עם ראשי הדתות, ובסופו של דבר הוא נפגש עם החכם היהודי שמסביר לו את עיקרי הדת. | הספר מתחיל בתיאור חלומו של [[מלך]] [[כוזר]], ומשם מלך כוזר נפגש עם ראשי הדתות, ובסופו של דבר הוא נפגש עם החכם היהודי שמסביר לו את עיקרי הדת. | ||
[[ | ב[[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]] מצטט [[אדמו"ר הצמח צדק]] רבות את דברי ספר הכוזרי בדבר האמונה ב[[הקב"ה]]. בין היתר, מעתיק אדמו"ר הצמח צדק מאמרים מספר הכוזרי בקשר לנושא הלשונות (השפות), ומבאר את דבריו{{הערה|ראו: [https://chabadlibrary.org/books/3000730393 ספר החקירה - דרך אמונה מח, א].}}. | ||
{{ | בלוח "היום יום"{{הערה|[[היום יום]] יט סיון.}} מוזכר שאדמו"ר הצמח צדק למד עם בנו אדמו"ר מהר"ש את הכוזרי ועוד ספרי חקירה ע"פ תורת החסידות במשך תקופה מסוימת. | ||
[[הרבי]] מתייחס לעניין שמזכיר הכוזרי אודות המנהג [[נענוע בתורה ובתפילה|להתנועע בעת התפילה]] (הדברים נכתבו כהערה למאמר שכתב הרב יעקב עימנואל שוחט): "למה שהובא מהכוזרי בהנוגע לתנועות בעת התפלה ולא מספרים אחרים - ע"פ פשוט דמשם מוכח שהנוהג הי' עד כדי כך טיפוסי לבני ישראל עד שהכוזרי מדבר עליו במיוחד, מה שאין כן בשאר הספרים שאפשר לפרש בהם שיש מי שנוהג כן"{{הערה|אגרות קודש, חלק יט, איגרת ז'שפב.}}. | |||
==פיוט לשבת זכור== | |||
הוא חיבר פיוט ל[[שבת זכור]] הנהוג בכל בתי הכנסת של [[יהדות ספרד]] לאומרו לפני קריאת התורה בשבת והוא נקרא פיוט [[מי כמוך ואין כמוך]] שרוב הפיוט בנוי על פסוקי מגילת אסתר, והודפסו בסידורי הספרדים. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||