שיחות מוגהות: עריכה כללית
 
(25 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
המילה "'''מוגה'''" פירושה [[שיחה]] או [[מאמר]] שאמר ה[[אדמו"ר]] ונכתבה על ידי [[מניח|המניחים]], כשלאחר מכן האדמו"ר עבר על ההנחה והגיה אותה. הגהתו של הרבי הופכת שיחה או מאמר זה ל"מוגה".
{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
[[קובץ:הגהת שיחת ש"פ משפטים תשמ"ז.jpg|250px|ממוזער|עלי הגהה של שיחה]]
המילה "'''מוגה'''" פירושה [[שיחה]] או [[מאמר]] שאמר ה[[אדמו"ר]] ונכתבה על ידי [[מניח|המניחים]], כשלאחר מכן האדמו"ר עבר על ההנחה והגיה אותה. הגהתו של הרבי הופכת שיחה או מאמר זה ל"מוגה", דבר המתבטא (בין היתר) ברמת הדיוק במאמר.


כמעט כל מאמריו ושיחותיו של [[הרבי]] הועלו על הכתב ע"י "מניחים" שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים הגיה הרבי את הדברים לאחר מכן. אף הגהה זו פנים רבות לה: יש והיה מציין מספר הערות ותיקונים ומורה “להוציאו בסדרת בלתי מוגה", כלומר, עדיין לא נשלמה ההגהה כרצונו הקדוש. ופעמים היה מגיה ושונה ואף משלש, ומאשר להדפיס את השיחה “מוגה".  
== אצל רבותינו נשיאינו ==
רוב רבותינו נשיאינו כתבו בעצמם את המאמרים שלהם (ולאחר מכן מסרו אותו להעתקה), ולעיתים נתנו למניחים לרשום את המאמר, עליו הוסיפו את הגהותיהם<ref>ראה למשל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31641&st=&pgnum=392 כאן] (הנחה של ר"ש סופר עם הגהות הרבי הרש"ב)</ref>.


בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שה"הנחות" [[בלתי מוגה|הבלתי-מוגהות]] יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם ע"י הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב"קופיר", כפי שהדבר נקרא אז, או במכונת-שכפול ("סטנסיל") שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה"הנחות" היו איפוא פרסום פנימי לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר. בשנים מאוחרות יותר החל הרבי להגיה באופן קבוע ומסודר את הנחות המאמרים והשיחות.
הרבי לא רשם בעצמו את המאמרים (למעט דואלה המשפטים, וקבל היהודים וכי תשא תשי"א, שהחל הרבי לרשמם בעצמו).  


== שיחות מוגהות ==
== מאמרי ושיחות הרבי ==
כמעט כל מאמריו ושיחותיו של [[הרבי]] הועלו על הכתב על ידי "מניחים" שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים הגיה הרבי את הדברים לאחר מכן. אף הגהה זו פנים רבות לה: יש והיה מציין מספר הערות ותיקונים ומורה "להוציאו בסדרת בלתי מוגה", כלומר, עדיין לא נשלמה ההגהה כרצונו הקדוש. ופעמים היה מגיה ושונה ואף משלש, ומאשר להדפיס את השיחה "מוגה".


החל משנת [[תשמ"ז]] החל הרבי להגיה באופן קבוע את רשימת ההנחות מ[[התוועדות|ההתוועדוית]], ומכיוון שכמוזכר לעיל במשך השנים היו שני גופים שעסקו בהנחה על הכתב של דברי הרבי, ([[ועד הנחות בלה"ק]] ו[[ועד הנחות התמימים]]), לכן בתקופה שהחל להגיה את ההנחות באופן קבוע, הגיה גם את ה[[הנחה]] שנערכה ע"י [[ועד הנחות בלה"ק]] וגם את ההנחה שנערכה ע"י [[ועד הנחות התמימים]]. בשלב מסוים הגיעו להסכם ביניהם שהרבי יגיה שבוע אחד את ההנחה של ועד הנחות בלה"ק על מנת לפרסמה ב[[שבועון כפר חב"ד]] ב[[לשון הקודש]], ושבוע אחד את ההנחה של ועד הנחות התמימים על מנת לפרסמה בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]] באידיש.
בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שה"הנחות" [[בלתי מוגה|הבלתי-מוגהות]] יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם על ידי הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפוץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב"קופיר", כפי שהדבר נקרא אז, או במכונת-שכפול ("סטנסיל") שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה"הנחות" היו איפוא פרסום פנימי לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר. בשנים מאוחרות יותר החל הרבי להגיה באופן קבוע ומסודר את הנחות המאמרים והשיחות.


כך נמשך הסדר עד [[תשנ"ב]], וכל שיחות אלו התפרסמו בסדרה '[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]]' (שמונה כרכים, בהוצאת הועד להפצת שיחות).
=== שיחות מוגהות ===
הרבי החל להגיה את השיחות (שנאמרו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אותה השבת<ref>הגהת שיחות בשביל חזרת דא"ח (לקו"ש ח"א - ח"ד), וכ'ליקוטים', שנדפסו בלקו"ש, החלה עוד בתשי"ח. וראה לקמן.</ref>) בשנת תשכ"ה, בקשר עם פטירתה של [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]], אימו של הרבי. (ונדפסו בהוספות ללקו"ש ח"ה<ref>ומשם - לתורת מנחם חמ"א (ובשכתוב המאמרים שנאמרו אז כ[[מאמר כעין שיחה|עין שיחה]], והוגהו כחלק מהשיחה).</ref>). אולם<ref>בכל הבא לקמן - ע"פ עדותו של הרב [[דוד פלדמן]] שי'.</ref>, בשל כך שעורך השיחה לא עמד בקצב, ונוצר מצב בו הכניסו לרבי שיחה להגהה חודש לאחר אמירתה, הנוהל נפסק.


== מאמרים מוגהים ==
לאחר מכן, לאחר המאורע הבריאותי בשנת תשל"ח החל הרבי שוב להגיה את השיחות והמאמרים, שנדפסו בהוספות ללקו"ש ח"כ ובספר המאמרים - מלוקט (עד ליום עשרה בטבת), ונפסק גם הפעם, בשל אי - עמידה בקצב.


כמו כן, ישנם מאמרים מוגהים שהודפסו בסדרה "[[ספר המאמרים מלוקט]]", במשך השנים מתחילת הנשיאות היו רק מאמרים בודדים שהוגהו על ידי [[הרבי]] בהזדמנויות שונות (אשר כולם נדפסו בחלק א של הסדרה הנ"ל).  
והחל משלהי שנת תשמ"ו, ובפרט לאחר פטירת הרבנית חי' מושקא ע"ה בכ"ב שבט תשמ"ח, החל הרבי להגיה<ref>כשהפעם עורכי השיחות הינם חברי ו[[ועד הנחות בלה"ק|עד הנחות בלה"ק]] - ולא הרב [[יואל כהן]] (שזה הי' ג"כ הסיבה להנ, וכידוע שהיה עורך ביסודיות '''וכו'''', וע"ע [[ספר הערכים]])</ref> שוב את השיחות באופן קבוע<ref>למעט שיחת ש"פ נצו"י תש"נ, שלא הספיקו להכניסה בזמן אל הרבי.</ref>, עד לש"פ כי תשא, תשנ"ב.


בימים שלאחר [[חג השבועות]] [[תשמ"ו]] היתה הכנסת ספר תורה שעל ידי המוסד [[בית רבקה (קראון הייטס)]], ולכבוד מאורע זה החליטו להכין מאמר שאמר הרבי בחג השבועות של שנה זו [[דיבור המתחיל]] אתה הראת על מנת שיגיהו לכבוד מאורע זה, וב[[פתח דבר]] ציינו שמאמר זה יוצא לאור בקשר עם ההכנסת ספר תורה, אך כשהרבי הגיה את המאמר שינה פרט זה באופן שהיה משמע שהמאמר יוצא לאור בקשר עם ימי התשלומין של חג השבועות, מכך הבינו המניחים שבזה רוצה הרבי לרמז שעלה ברצונו להוציא לאור מאמר מוגה בקשר עם כל תאריך או [[יומא דפגרא]]. ואכן מאז החלו להכין מאמר להגהה לקראת כל חג ומועד ויומא דפגרא אשר הוגה על ידי הרבי.
====== שפת השיחה ======
מכיוון ששני גופים עסקו בהנחה על הכתב של דברי הרבי, ([[ועד הנחות בלה"ק]] ו[[ועד הנחות התמימים]]), כאשר החל להגיה את ההנחות באופן קבוע (בשנת תשמ"ז), הגיה גם את [[הנחה|ההנחה]] שנערכה על ידי ועד הנחות בלה"ק וגם את ההנחה שנערכה על ידי [[ועד הנחות התמימים]]. בשלב מסוים הגיעו להסכם ביניהם שהרבי יגיה שבוע אחד את ההנחה של ועד הנחות בלה"ק על מנת לפרסמה ב[[שבועון כפר חב"ד]] ב[[לשון הקודש]], ושבוע אחד את ההנחה של ועד הנחות התמימים על מנת לפרסמה בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]] באידיש.


בהתחלה בכל מאמר פתח דבר היה נכתב בתחילתו "ע"פ הוראת כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]" אך לאחר כשנה בערך הופסק.
כך נמשך הסדר עד [[תשנ"ב]], ושיחות אלו התפרסמו בסדרת '[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] - תשנ"ב', ובכרכי [[תורת מנחם התוועדויות|תורת מנחם - התוועדויות]] של שנים אלו.


[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
=== מאמרים מוגהים ===
כמו כן, ישנם מאמרים מוגהים שהודפסו בסדרת "[[ספר המאמרים מלוקט]]", במשך השנים מתחילת הנשיאות היו רק מאמרים בודדים שהוגהו על ידי [[הרבי]] בהזדמנויות שונות (אשר כולם נדפסו בחלק א של הסדרה הנ"ל).
 
בימים שלאחר [[חג השבועות]] [[תשמ"ו]] הייתה [[הכנסת ספר תורה]] שעל ידי המוסד [[בית רבקה (קראון הייטס)]], ולכבוד מאורע זה החליטו להכין מאמר שאמר הרבי בחג השבועות של שנה זו [[דיבור המתחיל]] אתה הראת על מנת שיגיהו לכבוד מאורע זה, וב[[פתח דבר]] ציינו שמאמר זה יוצא לאור בקשר עם ההכנסת ספר תורה, אך כשהרבי הגיה את המאמר שינה פרט זה באופן שהיה משמע שהמאמר יוצא לאור בקשר עם ימי התשלומין של חג השבועות, מכך הבינו המניחים שבזה רוצה הרבי לרמז שעלה ברצונו להוציא לאור מאמר מוגה בקשר עם כל תאריך או [[יומא דפגרא]]. ואכן מאז החלו להכין מאמר להגהה לקראת כל חג ומועד ויומא דפגרא אשר הוגה על ידי הרבי.
 
בהתחלה בכל מאמר היה נכתב בתחילת הפתח דבר: "על פי הוראת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]" אך לאחר כשנה בערך הופסק.
 
==הגהות נוספות==
בנוסף לחלק הארי של ההגהות שעסקו בתורת הרבי עצמו, הגיה הרבי מעת לעת פרסומים, טורי דעה, מאמרי תוכן והוצאות לאור שהתפרסמו על ידי הזרועות השונות של הפעילות החב"דית.
 
חלק מהגופים זכו שהרבי יגיה את הפרסומים שלהם באופן קבוע, ביניהם ניתן למנות:
*'''[[די אידישע היים]]''' - במשך כל שנות הוצאתו לאור של הרבעון, בין השנים [[תשי"ט]]-[[תנש"א]] הרבי הגיה באופן קבוע את כל החלק האנגלי של העיתון, בעריכת של מרת רחל אלטיין (וחלקים רחבים מהחלק בשפה ה[[אנגלית]]).
*[[קובץ ליובאוויטש|'''קובץ ליובאוויטש''']].
*'''[[Moshiach Times]]''' - העיתון לילדים שיוצא לאור על ידי [[צבאות השם (ניו יורק)|צבאות השם]], הוגהו ציורי השערים על ידי הרבי.
*'''כתבי ר' [[ניסן מינדל]]''' - הרבי הגיה מאמרים, ספרים, וכתבים רבים שנערכו על ידי המזכיר הרה"ח ד"ר ניסן מינדל.
 
==ראו גם==
*[[בלתי מוגה]]
*[[גוף כתב יד קודש]]
*[[תנ"ך אמסטרדם]]
 
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]