גרמניה – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 754637 של חשבון ספאם מרכזי (שיחה)
ב. א. א. (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(20 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:נרות חנוכה בשער הניצחון בברלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נרות [[חנוכה]] בשער הניצחון בברלין]]
[[קובץ:נרות חנוכה בשער הניצחון בברלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נרות [[חנוכה]] בשער הניצחון בברלין]]
'''גרמניה''' היא מדינה במרכז [[אירופה]]. בצפונה גובלת גרמניה בים הצפוני, בדנמרק, ובים הבלטי; במזרחה בפולין ובצ'כיה; בדרומה באוסטריה ובשווייץ ובמערבה היא גובלת בצרפת, בלוקסמבורג, בבלגיה ובהולנד.
'''גרמניה''' היא מדינה במרכז [[אירופה]]. בצפונה גובלת גרמניה בים הצפוני, בדנמרק, ובים הבלטי; במזרחה ב[[פולין]] ובצ'כיה; בדרומה ב[[אוסטריה]] וב[[שווייץ]] ובמערבה היא גובלת ב[[צרפת]], בלוקסמבורג, ב[[בלגיה]] וב[[הולנד]].
 
שטחה של המדינה הוא כ-360,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-84 מיליון תושבים, מתוכם כ-150,000 [[בני ישראל|יהודים]].


==תנועת ההשכלה==
==תנועת ההשכלה==
במאה ה-18 החלה להתפתח בגרמניה תנועת ההשכלה היהודית, שאימצה את ערכי הנאורות הנוצריים, עודדה השתלבות בחברה הגויית, ודגלה ברכישת הידע, המנהגים והשאיפות של אומות העולם שביניהן חיו היהודים. תוכניתה של ההשכלה, שהובלה על ידי אישים כגון משה מנדלסון ונפתלי הרץ וייזל, הייתה להרחיב את אופקיה של האוכלוסייה היהודית ובמיוחד של הנוער היהודי, ולהכין את הנוער במידת האפשר למקצועות יצרניים. כן נלחמו המשכילים באמונות התפלות שלדעתם היו נפוצות בתנועת החסידות. תנועת ההשכלה דגלה בשיטת "היה יהודי בביתך ואזרח בצאתך", רעיונם האידאולוגי התבסס על זניחה מוחלטת של ערכי ומצוות היהדות ברשות הרבים, ובצורה כללית להיטמע בין אומות העולם ולפרוץ מה"הסתגרות" של העם היהודי.  
במאה ה-18 החלה להתפתח בגרמניה [[תנועת ההשכלה]] היהודית, שאימצה את ערכי הנאורות הנוצריים, עודדה השתלבות בחברה הגויית, ודגלה ברכישת הידע, המנהגים והשאיפות של אומות העולם שביניהן חיו היהודים. תוכניתה של ההשכלה, שהובלה על ידי אישים כגון משה מנדלסון ונפתלי הרץ וייזל, הייתה להרחיב את אופקיה של האוכלוסייה היהודית ובמיוחד של הנוער היהודי, ולהכין את הנוער במידת האפשר למקצועות יצרניים. כן נלחמו המשכילים באמונות התפלות שלדעתם היו נפוצות בתנועת החסידות. תנועת ההשכלה דגלה בשיטת "היה יהודי בביתך ואזרח בצאתך", רעיונם האידאולוגי התבסס על זניחה מוחלטת של ערכי ומצוות היהדות ברשות הרבים, ובצורה כללית להיטמע בין אומות העולם ולפרוץ מה"הסתגרות" של העם היהודי.  


אדמו"ר ה[[צמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש|המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב|הרש"ב]] התנגדו ולחמו בצורה נמרצת כנגד תנועת ההשכלה{{הערה|ראה קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]].}}.
אדמו"ר ה[[צמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש|המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב|הרש"ב]] התנגדו ולחמו בצורה נמרצת כנגד תנועת ההשכלה{{הערה|ראה קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]], ובאריכות בערך [[תנועת ההשכלה]].}}.


==תחת השלטון הנאצי==
==תחת השלטון הנאצי==
שורה 50: שורה 52:


==מדברי רבותינו נשיאינו אודות מדינת אשכנז (גרמניה)==
==מדברי רבותינו נשיאינו אודות מדינת אשכנז (גרמניה)==
 
{{שכתוב|פסקה=כן}}
הרב ישראל ג'ייקובסון כותב בזכרונותיו על דברים ששמע בשמחת תורה תרע"ו מהרבי הרש"ב:  
הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] כותב בזכרונותיו על דברים ששמע מ[[הרבי הרש"ב]] ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ו]]:  
"בשמח"ת שנת תרע"ו, בהתוועדות שבביתו קודם הקפות, דיבר (=הרבי הרש"ב) הרבה אודות מדינת אשכנז ומלכה הרשע ווילהעלם, אמר: זה אחת ושלושים שנה שאני מכיר אותו, הוא (=וילהעלם) עמלק, אחריתו עדי אובד. צרפתים הם בעלי תאוות, אפריקא הם ממוצע בין בעל חי למדבֵר, אבל האשכנזים (=הגרמנים) הם אפיקורסים עמלקים".{{הערה|https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/13.htm .}}.
"בשמח"ת שנת תרע"ו, בהתוועדות שבביתו קודם הקפות, דיבר (=הרבי הרש"ב) הרבה אודות מדינת אשכנז (גרמניה) ומלכה הרשע ווילהעלם, אמר: זה אחת ושלושים שנה שאני מכיר אותו, הוא (=וילהעלם) עמלק, אחריתו עדי אובד... האשכנזים (=הגרמנים) הם אפיקורסים עמלקים".{{הערה|https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/13.htm .}}.


הרבי הרש"ב סיפר כי עם התקדמות הגרמנים לעבר ליובאוויטש, החל לחשוב כיצד לנהוג, בהדגישו כי אסור להיות תחת שלטון הגרמנים: "הנני מנַגֵד גמור להאשכנזי [=לגרמניה], ואם חס ושלום יתקרב עלינו – גם לולי פחד הצבא ומערכי המלחמה – להתרחק מהמקומות האלו, שלא ליפול בידו, וכאשר כבר הגדתי גלוי {{הערה| ראו בשיחת שמחת תורה תרע"ו שבהערה הקודמת.}}, שאין איש מישראל צריך לחפוץ בשום אופן מאיזה טעם וסיבה שתהיה להיות תחת חסות האשכנזי [=גרמניה]". {{הערה|מבית הגנזים עמ' כח.}}.
הרבי הרש"ב סיפר כי עם התקדמות הגרמנים לעבר ליובאוויטש, החל לחשוב כיצד לנהוג, בהדגישו כי אסור להיות תחת שלטון הגרמנים: "הנני מנַגֵד גמור להאשכנזי [=לגרמניה], ואם חס ושלום יתקרב עלינו – גם לולי פחד הצבא ומערכי המלחמה – להתרחק מהמקומות האלו, שלא ליפול בידו, וכאשר כבר הגדתי גלוי {{הערה| ראו בשיחת שמחת תורה תרע"ו שבהערה הקודמת.}}, שאין איש מישראל צריך לחפוץ בשום אופן מאיזה טעם וסיבה שתהיה להיות תחת חסות האשכנזי [=גרמניה]". {{הערה|מבית הגנזים עמ' כח.}}.
שורה 87: שורה 89:


==גרמניה היום==
==גרמניה היום==
בשנת תש"נ מנתה קהילת יהודי גרמניה 26,000 יהודים, מרביתם מהגרים מארצות מזרח אירופה שאחרי מלחמת העולם השנייה.
בשנת [[תש"נ]] מנתה קהילת יהודי גרמניה 26,000 יהודים, מרביתם מהגרים מארצות מזרח אירופה שאחרי מלחמת העולם השנייה.
עם התפוררות ברית המועצות, פתחה ממשלת גרמניה את שערי המדינה בפני היהודים, בהתאם לחוק השבות הישראלי והחוק הגרמני לניצולי ספינות. 104,000 יהודים ובני משפחתם ניצלו זכות זו, בעיקר מרוסיה, [[אוקראינה]] והמדינות הבלטיות. קהילת יהודי גרמניה היא כיום השלישית בגודלה באירופה המערבית, ומתגוררים בה כ-250,000 יהודים, מתוכם כ-130,000 איש רשומים כחברים בקהילות היהודיות. כמו כן, מתגוררים בגרמניה כ-10,000 ישראלים.
עם התפוררות ברית המועצות, פתחה ממשלת גרמניה את שערי המדינה בפני היהודים, בהתאם לחוק השבות הישראלי והחוק הגרמני לניצולי ספינות. 104,000 יהודים ובני משפחתם ניצלו זכות זו, בעיקר מרוסיה, [[אוקראינה]] והמדינות הבלטיות. קהילת יהודי גרמניה היא כיום השלישית בגודלה באירופה המערבית, ומתגוררים בה כ-150,000 יהודים, מתוכם כ-130,000 איש רשומים כחברים בקהילות היהודיות. כמו כן, מתגוררים בגרמניה כ-14,000 ישראלים.


===בתי חב"ד בגרמניה===
===בתי חב"ד בגרמניה===
שורה 98: שורה 100:
* '''בית חב"ד המבורג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[שלמה ביסטריצקי]].
* '''בית חב"ד המבורג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[שלמה ביסטריצקי]].
* '''בית חב"ד הנובר''' - ניהל השליח הרב [[בנימין וולף]] נפטר בשנת [[תש"פ]]. כיום תחת השליחה מרת וולף מכהן כשליח הרב [[אברהם אליהו ניימרק (לוד)|אברהם אליהו ניימרק]].
* '''בית חב"ד הנובר''' - ניהל השליח הרב [[בנימין וולף]] נפטר בשנת [[תש"פ]]. כיום תחת השליחה מרת וולף מכהן כשליח הרב [[אברהם אליהו ניימרק (לוד)|אברהם אליהו ניימרק]].
* '''בית חב"ד אולם''' - תחת הנהלתו של השליח הרב שניאור טרבניק.
* '''בית חב"ד אולם''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[שניאור טרבניק]].
* '''בית חב"ד מינכן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[ישראל דיסקין]].
* '''בית חב"ד מינכן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[ישראל דיסקין]].
* '''בית חב"ד נירנברג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[חיים אליעזר חיטריק]].
* '''בית חב"ד נירנברג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[חיים אליעזר חיטריק]].
שורה 112: שורה 114:
* '''בית חב"ד מיינץ''' - תחת הנהלתו של השליח הרב שלום דובער אשכנזי.
* '''בית חב"ד מיינץ''' - תחת הנהלתו של השליח הרב שלום דובער אשכנזי.


===ישיבת חב"ד בגרמניה===
{{ערך מורחב|תומכי תמימים פרנקפורט}}
=== פרשת [[ברית המילה]] ===
=== פרשת [[ברית המילה]] ===
{{פסקה חסרה}}
{{פסקה חסרה}}
שורה 142: שורה 146:
*חנוך קופילוביץ, '''[http://chabad.info/magazine/המודיע-בכתבה-מפרגנת-על-פעילות-חבד-בבר/ מי התגורר מעל מאורת הנחש בברלין?]''', המודיע - חג הסוכות תש"פ {{אינפו}}
*חנוך קופילוביץ, '''[http://chabad.info/magazine/המודיע-בכתבה-מפרגנת-על-פעילות-חבד-בבר/ מי התגורר מעל מאורת הנחש בברלין?]''', המודיע - חג הסוכות תש"פ {{אינפו}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5501801/jewish/15-Facts-About-Yekkes-the-Jews-of-Germany.htm 15 עובדות על ה'ייקים' - יהודי גרמניה]''' (אנגלית) {{בית חבד}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5501801/jewish/15-Facts-About-Yekkes-the-Jews-of-Germany.htm 15 עובדות על ה'ייקים' - יהודי גרמניה]''' (אנגלית) {{בית חבד}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/746287/jewish/Munich-Metamorphosis.htm המטמורפוזה של מינכן]''' (אנגלית) {{בית חבד}}


;קניית מוצרים מגרמניה
;קניית מוצרים מגרמניה
שורה 150: שורה 156:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גרמניה|*]]
[[קטגוריה:גרמניה|*]]
[[קטגוריה:מדינות העולם]]
[[en:Germany]]
[[en:Germany]]
[[קטגוריה:אירופה]]
[[קטגוריה:מדינות אירופה]]