זלמן לייב אסטולין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:חיי.jpg|left|thumb|250px|הרב זלמן לייב אסטולין בקבלת דולר לברכה מ[[הרבי]]]]
+[[קובץ:חיי.jpg|ממוזער|הרב זלמן לייב אסטולין בקבלת דולר לברכה מ[[הרבי]]]]
-ה[[חסיד]] הרב '''זלמן לייב אסטולין''' נולד ביום א' ד[[חנוכה]] כ"ה כסלו בשנת [[תרע"ג]], לאביו ר' יעקב יצחק ולאמו שרה, בעיירה שומיאץ' (הסמוכה לעיירה חאסלאוויטש) בבילורוסיה.
+ה[[חסיד]] הרב '''זלמן לייב אסטולין''' ([[כ"ה כסלו]] [[תרע"ג]] - [[ט"ו באדר א']] [[תשס"ה]]), היה סמל של חסיד, מופשט מהעולם ומהנאותיו. ביתו שב[[טשקנט]], היה פתוח תמיד בפני אורחים או לחסידים שנמלטו מהשלטונות, למרות הסיכון העצום שהיה כרוך בכך.
-ר' זלמן היה סמל של חסיד, מופשט מהעולם ומהנאותיו. ביתו שב[[טשקנט]], היה פתוח תמיד בפני אורחים או לחסידים שנמלטו מהשלטונות, למרות הסיכון העצום שהיה כרוך בכך.
+הוא היה בקי בש"ס ובפוסקים. בני משפחתו וידידיו ידעו כי כל סוגיא בש"ס היה יודע לצטט בעל פה. גאונותו ו[[אהבת ישראל]] האין סופית שלו, הקנו לו מקום של כבוד בקרב גדולי הרבנים וראשי הישיבות בבני ברק, גם הליטאיים שבהם. אלה ידעו להעריך לא רק את גאונותו, אלא גם, ובעיקר את ענוותנותו המופלגת.
-הוא היה בקי בש"ס ובפוסקים. בני משפחתו וידידיו ידעו כי כל סוגיא בש"ס היה יודע לצטט בעל פה. גאונותו ו[[אהבת ישראל]] האין סופית שלו, הקנו לו מקום של כבוד בקרב גדולי הרבנים וראשי הישיבות בבני ברק, גם הליטאיים שבהם. אלה ידעו להעריך לא רק את גאונותו, אלא גם, ובעיקר את ענוותנותו המופלגת.
+==תולדות חיים==
+===שנות צעירותו===
+נולד ביום א' ד[[חנוכה]] [[כ"ה כסלו]] [[תרע"ג]], לאביו ר' יעקב יצחק ולאמו שרה, בעיירה שומיאץ' (הסמוכה לעיירה חאסלאוויטש) בבילורוסיה.
-==שנות צעירותו==
 בעת לידתו נפטרה אמו מרת שרה. אביו הר"ר יעקב יצחק לא יכול היה לגדלו לבדו, ולכן מסר אותו לאחות אמו - מרת גיסא בריינא. זו גידלה אותו יחד עם בעלה הרב ישראל נח אסטולין בעיירה שומיאץ בה התגוררו. כיוון שלא היו להם ילדים משלהם, לכן השקיעו רבות בחינוכו של האחיין היתום. ר' זלמן לייב אימץ לעצמו את שם המשפחה של דודו, ומכאן ואילך נקרא שמו "אסטולין".
 רק לעיתים נדירות ראה ר' זלמן לייב את אביו.
-את שנות ילדותו עשה בעיירת הולדתו שרוב תושביה לא היו חסידים ומיעוטם חסידי קאפוסט. אביו, ר' יעקב יצחק, היה מחסידי אדמו"ר מהרי"ד מקאפוסט (בעל "סידור מהרי"ד") והעניק לזלמן-לייב חינוך ברוח חסידית. עם זאת, כשבגר קצת לא נשלח ללמוד ב[[תומכי תמימים]], אולי משום שהאווירה בעיירה לא היתה מספיק חסידית.
+את שנות ילדותו עשה בעיירת הולדתו שרוב תושביה לא היו חסידים ומיעוטם חסידי קאפוסט. אביו, ר' יעקב יצחק, היה מחסידי אדמו"ר מהרי"ד מקאפוסט (בעל "סידור מהרי"ד") והעניק לזלמן-לייב חינוך ברוח חסידית. עם זאת, כשבגר קצת לא נשלח ללמוד ב[[תומכי תמימים]], אולי משום שהאווירה בעיירה לא הייתה מספיק חסידית.
 כשהחלה המהפכה הקומוניסטית הוריו מאמציו של ר' זלמן לייב, שהיו חסידי קאפוסט, לא הסכימו לשלחו לבית ספר בו מלמדים כפירה. כיוון שהיה ילד מאומץ, קל היה להורים להערים מהשלטונות את עובדת קיומו.
@@ שורה 23: / שורה 24: @@
 לאחר ארבע שנות לימוד, עלה הרב אדלשטיין לארץ הקודש. קודם שעלה, הציע לר' זלמן לייב למלאות את מקומו כרב העיירה. ר' זלמן לייב שהיה אז כבן 17 בלבד, כבר נחשב לבקי, חריף וגאון גדול ואף כונה "העילוי משומיאץ". אולם ר' זלמן לייב סירב לבקשתו של ידידו.
-==במוסקבה==
+===במוסקבה===
+לאחר שמורו ורבו עזב לארץ הקודש, נדד ר' זלמן-לייב למוסקבה, שם חי בשכונת מארינא רושצ'א ולמד והתוועד רבות עם רב [[בית הכנסת]] [[מרינה רושצ'ה]] הרב ישעיה זושא שובאוו הידוע בכינויו '[[הבוידע רב]]'. עבד מעט לפרנסתו כשומר במפעל, אך את רוב שעות היממה הקדיש ללימוד התורה. בתקופה זו התקרב מאוד אל החסידים שהכיר וצעד אחר צעד החל לנהוג ב[[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]]. הוא החל ללמוד חסידות, השתתף [[התוועדות חסידית|בהתוועדויות]] והתדבק לגדולי החסידים בימים ההם. ברבות הימים הפך לחסיד נלהב.
-לאחר שמורו ורבו עזב לארץ הקודש, נדד ר' זלמן-לייב למוסקבה, שם חי בשכונת מארינא רושצ'א ולמד והתוועד רבות עם רב [[בית הכנסת]] [[מרינה רושצ'ה]] הרב ישעיה זושא שובאוו הידוע בכינויו '[[הבוידע רב]]'. עבד מעט לפרנסתו כשומר במפעל, אך את רוב שעות היממה הקדיש ללימוד התורה. בתקופה זו התקרב מאוד אל החסידים שהכיר וצעד אחר צעד החל לנהוג ב[[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]]. הוא החל ללמוד חסידות, השתתף [[התוועדות|בהתוועדויות]] והתדבק לגדולי החסידים בימים ההם. ברבות הימים הפך לחסיד נלהב.
 באותן שנים מילא את כרסו בש"ס ובפוסקים, עד שזכה לקבל [[סמיכה]] מגדולי הרבנים של אותה תקופה, ביניהם הרב יצחק-אייזיק קראסילשציקוב, שכיהן כאב"ד בעיר האדיטש ולאחר מכן בפולטובה בעל מחבר הספר "בית יצחק" על תלמוד ירושלמי וספר התבונה. ברבות הימים קבל [[סמיכה]] מהרב יהודה לייב לוין רבה של מוסקבה, והרב [[שניאור זלמן גרליק]] הרב של [[כפר חב"ד]].
-==מלחמת העולם השניה==
+===מלחמת העולם השנייה===
+זמן קצר לפני פלישת גרמניה לברית המועצות, בא ר' זלמן בקשרי השידוכין עם מרת רייזל, בת החסיד ר' [[חיים בנימין ברוד (מז'יבוז')|חיים בנימין ברוד]] מחשובי חסידי ברסלב.
-זמן קצר לפני פלישת גרמניה לברית המועצות, בא ר' זלמן בקשרי השידוכין עם מרת רייזל, בת החסיד ר' חיים בנימין ברוד מחשובי חסידי ברסלב.
 כחצי שנה לאחר חתונתו, גויס ר' זלמן לייב בעל כורחו לצבא האדום, במלחמה כנגד הגרמנים. רעייתו מרת רייזל נותרה לבדה בביתה. במשך כל תקופת שהותו בצבא נזהר מלהתגעל במאכלי טריפה.
@@ שורה 41: / שורה 40: @@
 החל משנת תש"ו ניסו ר' זלמן ובני משפחתו לצאת מרוסיה, יחד עם חסידים רבים נוספים שניסו להבריח את הגבול (בריחה שנקראה לימים "[[יציאת רוסיה תש"ו]]"), אולם בסופו של דבר השתבשו האירועים ומשפחת אסטולין לא זכתה לצאת את רוסיה. כחלק מניסיון היציאה, מכרו את כל חפצי-הערך שלהם כדי שיהיו להם מזומנים להוצאות הנסיעה. בינתיים נשארנו ב[[רוסיה]] עוד עשרים שנה. ר' זלמן לייב מצא עבודה למחייתו כשומר בבית חרושת, אך למרות זאת, נפשו שחשקה בתורה משכה אותו לבית המדרש. רוב שעות היום עסק בלימוד תורה בהתמדה ובשקידה האופייניים לו, מתוך [[אהבה]] בוערת לתורה.
-==החיים בטשקנט==
+===החיים בטשקנט===
+שנים ספורות לאחר המלחמה, נפטר בנם הבכור שכאמור, היה חולה בלבו. במשך השנים נולדו לבני הזוג אסטולין ארבעה ילדים: חיה, נפתלי, ברינא גישא ודוד.
-שנים ספורות לאחר המלחמה, נפטר בנם הבכור שכאמור, היה חולה בלבו. במשך השנים נולדו לבני הזוג אסטולין ארבעה ילדים: חיה, נפתלי, ברינא גיסא ודוד.
 לצד לימודו ועבודתו, החל ר' זלמן ללמד תורה לילדי החסידים שהגיעו לביתו. ר' זלמן נתכבד במשרה זו לא רק בגלל למדנותו, אלא גם בגלל סברתם של החסידים, כי אם ר' זלמן לייב יתפס, ירחמו עליו שכן הוא נכה מלחמה.
@@ שורה 51: / שורה 49: @@
 המשפה נסעה למסוקבה, שם ניגשה לקונסוליה הישראלית, שם טיפלו ביציאת יהודים מברית המועצות. לאחר תהליכים, יצאה המשפחה מרוסיה דווקא באווירון כרצונה של אשת ר' זלמן. הם הגעו בשלום לווינה, ומשם נסעו ישירות לארץ הקודש.
-==בארץ ישראל==
+===בארץ ישראל===
 לאחר שעלה לארץ הקודש, הגיע ר' זלמן לייב להתיישב בסמוך לחמיו הרב חיים בנימין ברוד בעיר בני-ברק. תחילה עבד ר' זלמן לייב כ"מלמד', ולאחר שיצא לפנסיה, השקיע עצמו בתפילה ולימוד תורה.
@@ שורה 59: / שורה 56: @@
 לעת ערב מסר שיעור גמרא בבית כנסת חב"ד ברחוב רש"י, ולאחר מכן היה ממשיך את לימודיו בביתו, שם היה מעביר לילות ארוכים בלימוד תורה. ילדיו זוכרים את לימודו כחלק מאווירת הלילה בבית. בכל שעה שקמו, מצאוהו בתלמודו.
-==פטירתו==
+הרב אסטולין חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].
-בשנים האחרונות לחייו סבל מיסורים ומכאובים. בימיו האחרונים, היה בהכרה מעורפלת, ומתוך עירפול כל העת מלמל: "רבי, רבי". למרות ייסוריו, פניו האירו וגם הרופאים הביעו התפעלותם מכך.
-ביום חמישי, ט"ו באדר ראשון [[תשס"ה]], כאשר הבינו בני המשפחה שהנה הסוף מגיע, נקראו מניין יהודים שומרי מצוות למקום, וכולם יחד קראו "שמע ישראל". נשמתו יצאה, כשמילותיו האחרונות הן "רבי, רבי", והוא בן תשעים ושתיים שנה.
+===פטירתו===
+בשנים האחרונות לחייו סבל מיסורים ומכאובים ועבר להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. בימיו האחרונים, היה בהכרה מעורפלת, ומתוך עירפול כל העת מלמל: "רבי, רבי". למרות ייסוריו, פניו האירו וגם הרופאים הביעו התפעלותם מכך.
-==גאון וחסיד==
+ביום חמישי, [[ט"ו באדר א']] [[תשס"ה]], כאשר הבינו בני המשפחה שהנה הסוף מגיע, נקראו מניין יהודים שומרי מצוות למקום, וכולם יחד קראו "שמע ישראל". נשמתו יצאה, כשמילותיו האחרונות הן "רבי, רבי", והוא בן תשעים ושתיים שנה.
-בשנת [[תשס"ח]] יצא לאור ספר ביוגרפיה על חייו של ר' זלמן לייב בשם "גאון וחסיד". חובר על ידי נכדו, הרב [[שלום בער פרידלנד]].
-בספר (320 עמודים) שני חלקים: הראשון - הביוגרפיה של ר' זלמן לייב והשני מכיל סיפורים, אמרות שנהג לספר.
+==משפחתו==
+רעייתו, מרת רייזל - נפטרה כ"ו שבט תשנ"ו.
+*בנו, הרב [[נפתלי אסטולין]] - משלוחי הרבי ב[[קליפורניה]].
+*בנו, ר' דוד אליהו אסטולין - קראון-הייטס ניו-יורק.
+*בתו, מרת חיה, רעיית ר' [[חיים יוסף מוצ'קין]] - קראון-הייטס.
+*בתו מרת גישא בריינא, רעיית הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]] - נחלת-הר-חב"ד קריית-מלאכי.
 ==לקריאה נוספת==
+*הרב [[שלום דובער פרידלנד|שלום בער פרידלנד]], '''גאון וחסיד''', ביוגרפיה, סיפורים ואמרות שנהג לומר מאת נכדו (תשס"ח, 320 עמודים)
 * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
+*הערות וחידושים שכתב בנגלה וחסידות (מבחר קטן לדוגמא): קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה, גליון תקפד, עמ' 36. קובץ לכבודו של מלך, קרית גת תשנ"ה, עמ' 166; עמ' 220. ועוד.
 == קישורים חיצוניים ==
-*[http://www.chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=34 הרב אסטולין בחלוקת דולרים אצל הרבי.]
+*[http://www.chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=34 הרב אסטולין בחלוקת דולרים אצל הרבי.] {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}
-*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27187 קשרי הרב אסטולין עם גדולי דורו]
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27187 קשרי הרב אסטולין עם גדולי דורו] {{אינפו}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}
+*[https://drive.google.com/file/d/1I7cd-KclOIAQbDW_vMK3P50Vg25PFJab/view?usp=drivesdk הרב אסטולין מספר כמה סיפורים]
-{{מיון רגיל:אסטולין, זלמן לייב}}[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+{{מיון רגיל:אסטולין, זלמן לייב}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
+[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
+[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ג]]
+[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]
+[[קטגוריה:משפחת ברוד]]
+[[קטגוריה:משפחת אסטולין]]