חסידות בויאן – הבדלי גרסאות

לאחר השואה ולאחר פטירת אחיו המבוגר יותר, רבי ישראל מבויאן-לייפציג בתשי"א,  החסידים כולם קיבלוהו כרבם, ונהגו אליו כחסידים אל אדמו"ר. נפטר ב[[ה' באדר]] [[תשל"א]], ארונו הובא לישראל ונטמן ב[[הר הזיתים]] בירושלים. השאיר אחריו שני בנים ובת אשר לא ראו את עצמם כמתאימים לכהן כאדמו"רים ולכן הוחלט להכתיר את נכדו (בן בתו) הרב נחום דב ברייאר, האדמו"ר הנוכחי.

קובץ:Menachem Nachum Friedman, Boyan-Chernowitz.jpg|רבי [[מנחם נחום פרידמן (בויאן)|מנחם נחום]] מבויאן-צ'רנוביץ

קובץ:Yisroel Friedman Boyan-Leipzig.gif|רבי [[ישראל פרידמן (בויאן)|ישראל]] מבויאן-לייפציג

קובץ:Avrohom Yaakov Friedman.gif|רבי [[אברהם יעקב פרידמן (בויאן)|אברהם יעקב]] מבויאן-לעמברג

קובץ:Moshenu Boyaner.gif|רבי [[משה פרידמן|(משה'ניו)]] מבויאן-קראקא

רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]] שהיה האחרון מבין בניו של ה"פחד יצחק" נפטר ב[[תשל"א]] בארצות הברית. במשך ארבע עשרה שנים לא עמד אדמו"ר בראשות החסידות, כיוון שבניו לא ראו עצמם מתאימים לתפקיד. נכד רבי מרדכי שלמה, רבי '''[[נחום דב ברייאר|נחום דב]]''', שהוא בנו של רבי [[מנחם מנדל ברייאר]] ומלכה בתו של ר' מרדכי שלמה, סומן כיורש. נחום דב עלה לארץ ולמד תקופה קצרה ב[[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] [[הר עציון]], ומאוחר יותר בישיבת "תפארת ישראל" של החסידות. הוא נישא בשנת [[ה'תש"ם]] לשושנה בת הרב משולם זושא בן רבי אברהם יהושע השיל מ[[חסידות קופיטשניץ|קופיטשניץ]] ומאז הם מתגוררים בירושלים. לאחר נישואיו הוכתר לאדמו"ר, אך הוא סירב למעשה להתנהג באדמו"רות וערך לראשונה טיש בשנת [[תשמ"ה]]. דברי תורתו של האדמו"ר הנוכחי כונסו לכמה קבצים וספרים בשם "אמרי קודש".  

מדי שנה ב[[ל"ג בעומר]] מגיע האדמו"ר מבויאן למירון כדי לממש את זכות ההדלקה המסורתית לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, זכות השמורה לאדמו"רי בויאן עוד מסוף המאה השביעית לאלף השישי.

==החסידות בארץ ישראל==

אבי השושלת, רבי יצחק פרידמן, ויתר על החצר בסדיגורה לאחיו הצעיר רבי ישראל, בתמורה לקבלת נשיאות [[כולל ווהלין]] וזכות הדלקת המדורה ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון (מושב)|מירון]]. חסידי רוז'ין בארץ ישראל, בהם העסקן [[ניסן ב"ק]], השתייכו לחסידות בויאן. גם רובם של מתפללי [[בית הכנסת תפארת ישראל]] ב{{ה|עיר העתיקה}} היו חסידי בויאן וזאת בין היתר בשל העובדה שאת כספי החלוקה של כולל ווהלין קיבלו החסידים בארץ דרך חצר הקודש בבאיאן{{הערה|לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט על חלוקת הזכויות בין [[חסידות סדיגורה]] לחסידות בויאן.}}. כמו כן לחסידות היו בתי כנסת ב[[צפת]] וב[[טבריה]]. בשל מרכזיותה של החסידות ביישוב הישן, הצטרפו לחסידות חסידים רבים, כמו משפחת רבינוביץ (צאצאי אדמו"רי [[חסידות פוריסוב|פוריסוב]]) ומשפחת ברים (שהשתייכו ל[[חסידות צאנז]] שהתנגדה לחסידות רוז'ין), שהיוו את אבן היסוד לתקומת החסידות לאחר שנכחדה באירופה בשואה. ארבעת בניו של רבי יצחק ביקרו בארץ ישראל, ואחד מהם, רבי ישראל, אף התגורר בה בסוף ימיו.

בשנת [[תרס"ח]] נבנתה שכונת [[בתי אורנשטיין]] לטובת כולל ווהלין. הנדיב היה חסיד בויאן, ומשכך חסידי בויאן קיבלו חלק גדול מבתי השכונה, וכן בית המדרש ('[[קלויז]]') השכונתי היה שייך להם. קלויז זה היווה את מרכז החסידות לאחר חורבן בית הכנסת תפארת ישראל בשנת [[תש"ח]] בנוסף לבית מדרש שהתקיים בבתי התימנים ולאחר מכן בישיבת חיי עולם, ובו גם התיסדה [[מתיבתא תפארת ישראל|ישיבת תפארת ישראל]] (שנוסדה בשנת [[תשי"ג]]), ובהמשך הועברה לבית המדרש בשכונת בתי אורנשטיין בו שכנה עד לבניית המרכז הגדול והמפואר ברחוב מלכי ישראל ב[[שכונת גאולה]] (נחנך ב[[ט"ו באב]] [[תשכ"ז]]), בו כיום מרכז החסידות והישיבה הגדולה. בסמוך לקלויז בבתי אורנשטיין נמצאת הישיבה הקטנה של החסידות. פליטי העיר העתיקה, יוצאי בתי הכנסת "ווארשעווער שול", הקימו בית כנסת בשם "תפארת ישראל" ב[[קטמון]]. בית כנסת זה נסגר לאחר התמעטות החסידים בשכונה.

בחסידות ישנו דגש על אחווה בין החסידים, ובעקבות זאת נהוג בחסידות לפתוח בתי כנסת רבים ("קלויז'ן"), כך שבתי הכנסת לא יהפכו להמוניים. בירושלים נסגרו חלק מבתי הכנסת הקטנים עקב מגוריו של האדמו"ר הנוכחי בירושלים, אך חלקם עדיין פעילים בתפילות ואירועים אליהם האדמו"ר לא יוצא לבית הכנסת המרכזי. לאדמו"ר עצמו ישנו בית כנסת ליד ביתו בו הוא מתפלל בימות החול.

החסידות מונה כיום אלפי בתי אב בארץ ובעולם, כשרובם הגדול מתגוררים בישראל{{הערה|פנקס הטלפונים של הקהילה בישראל בשנת תשס"ז מונה יותר מ-1000 בתי אב.}}. מרכז החסידות הוא בירושלים אך הקהילה הגדולה של החסידות היא ב[[ביתר עילית]], אליה פנו האברכים הצעירים מיום היווסדה, והיא מונה כ-900 משפחות. בביתר קיימת רשת של [[כולל אברכים|כולל]]ים המאוגדים תחת ארגון "תלפיות" ומוסדות חינוך נוספים כתלמוד תורה וישיבה קטנה. קהילות נוספות קיימות ב[[בני ברק]], [[מודיעין עילית]], [[בית שמש]], [[קריית גת]], [[אלעד]], ו[[עמנואל]]. ב[[ארצות הברית]] ב[[בורו פארק]], [[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]] וב[[מונסי]] באירופה ב[[לונדון]], [[מנצ'סטר]], [[אנטווערפן]] ובמקומות נוספים. בסוף [[תש"ס|ה-תש"ס]] הוקם גוף בשם 'מרכז מוסדות רוז'ין - באיאן', שהוא ארגון על המאגד בתוכו את כל המוסדות הקהילתיים של החסידות.

כאמור, החסידות התבססה לאחר השואה על ידי החסידים מהיישוב הישן. מרבית החסידים בארץ ישראל מוצאם מבני היישוב הישן, וחלק גדול שימר את הלבוש השבתי הירושלמי. הלבוש הירושלמי לימות החול, נמצא במגמת ירידה, ומרבית החסידים לובשים את הלבוש החסידי הרגיל.  

לחסידות מכון הוצאה לאור "משכנות הרועים", בראשות הרב דב בער רבינוביץ', גבאי האדמו"ר והיסטוריון החצר, המוציא ספרים ועלונים על תולדות האדמו"רים והחסידים. בין הספרים שהוציא המכון, '''אגרות הרה"ק מרוז'ין''' שלושה כרכים, '''משכנות הרועים''' על חצר בויאן באירופה, '''בקודש חזיתיך''' אודות ביקורי האדמו"ר מבויאן נ.י. בארץ ישראל.  

==קשר עם הרבי הריי"צ==

הרב פרידמן, כנשיא אגודת האדמו"רים ב[[ארצות הברית]] וכמייסד האגודה למען שמירת שבת, היה לו מעמד ודעתו הייתה נחשבת. [[אדמו"ר הריי"צ]] התכתב איתו בעניין האגודה לשמירת שבת שהקים וכביקש לקבוע תענית על מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]], ביקש תחילה את הסכמתו של האדמו"ר מבויאן. וכך הוא כותב לו:<blockquote>מצב אחינו [[בני ישראל]] יחיו נורא הוא, וכבר אמרו רבותינו-זכרונם-לברכה אין ישראל נגאלין אלא ב[[תשובה]]. נחוץ הדבר לקבוע [[תענית]] צבור כללי עולמי, ובאתי בכתובים עם הרבנות הראשית ב[[ארץ ישראל]] תבוא-ותיבנה ידידי הגאון [[יצחק אייזיק הרצוג|הרי"א שליט"א הרצוג]], ידידי הרה"ג דושינסקי ראש רבני האשכנזים, וידידי הרה"ג ר' עוזיאל ראש רבני הספרדים. ידידי הרב החכם ומשכיל על דבר טוב הר"י שי' הערץ רב הכולל בלונדון, ידידי הרה"ג [[יחזקאל אברמסקי|הר"י שי' אברמסקי]] ראש אב"ד דלונדון, לקבוע תענית צבור עולמי ביום א' ד[[סליחות]] הבא-עלינו-לטובה, ולא אפונה אשר גם אגודת האדמו"רים תצטרף בהסכמתה.

לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] המשיכו קשרי הידידות של הרב פרידמן עם הרבי, עימו נפגש מספר פעמים. הידידות בין הרבי לאדמו"ר מבויאן הייתה מיוחדת במינה. כשנולד לו נכדה, שלח הרבי מכתב "מזל טוב" מיוחד בו הוא מברכו שיזכה לגדלה לתורה, חופה ומעשים טובים. ב[[חג הפורים]] היו מחליפים ביניהם [[משלוח מנות]]. כשהרב פרידמן היה מזכיר את הרבי, הוא היה עושה זאת ביראת כבוד מיוחדת. אחד מחסידיו שב[[ארץ הקודש]] בא לבקרו ולפני שעזב נכנס לקבל 'ברכת פרידה'. אמר לו הרב פרידמן שכדאי לו לבקר בליובאוויטש לפני שובו לביתו "כי זהו מקום קדוש".

בשנת [[תשי"ג]] נסע הרב פרידמן לביקור ב[[ארץ ישראל]], במהלכה ביקר גם במוסדות חב"ד ב[[לוד]] וב[[כפר חב"ד]]. הביקור הראשון נערך ביום [[כ' בשבט]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] בליווי עשרות חסידי בויאן ואישי ציבור חרדים. בישיבה בלוד התקבל על ידי חברי [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] כשבהיכל הישיבה נערכה מסיבת 'קבלת פנים' לכבודו, בהשתתפות רבה של [[כפר חב"ד]] באותה תקופה - הרב [[שניאור גרליק]], ראשי הישיבה, ה[[משפיע|משפיעים]], וקהל חסידי חב"ד מלוד וכפר חב"ד שבאו לקבל את פני האדמו"ר מבויאן. בהמשך ערך סיור בין הכיתות, התעניין בסדר הלימוד ובחן את התלמידים, שהפגינו ידיעה והבנה בלימודים. הביקורים במוסודת חב"ד סוקרו על ידי הקובץ הרוז'יני "תפארת ישראל" ועיתון "המודיע".

[[null|קישור=קובץ:מכתב_הרבי_למרדכי_שלמה_פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|מכתבו של [[הרבי]] לאדמו"ר מבויאן לרגל הולדת נכדתו ([[אדר א']] [[תשי"ז]]). במכתב כותב הרבי: "הרב הצדיק נחמד ונעים, עוסק בצרכי ציבור, בנם של קדושי עליון, מורנו הרב רבי מרדכי שלמה שליט"א הרבי דבויאַן. שלום וברכה! בנוגע נודעתי על דבר הולדת הנכדה שתליט"א. ויהי רצון אשר הוריה שיחיו יגדלוה לתורה ולחופה ולמעשים טובים, וכבוד קדושתו וזוגתו הרבנית שליט"א ירוו רוב נחת אמיתי לאורך ימים ושנים טובות. בכבוד וברכה"]]

ביום [[י"ג באלול]] שנת [[תשכ"ו]] נפטר חסיד בויאן בשם הרב משה שלמה הורנשטיין, שאשתו הייתה קרובת משפחה של הרבי. הלוויתו עברה ליד [[770]] והרבי יצא במיוחד ללוות את מיטתו בהליכה קצרה ולאחר מכן נסע אחרי ההלוויה עד לבית מדרשו של האדמו"ר, הרב פרידמן, באיסט סייד של [[מנהטן]]. כשהגיעו לבית הכנסת ירד הרב פרידמן מביתו והרבי יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו.

ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ב]] שלח מברק ברכה אל הרבי ליום הולדתו השישים. על כך ענה לו הרבי במכתב מערב [[חג הפסח]] [[תשכ"ב]]:<blockquote>הרב הצדיק והרב החסיד איש ירא-אלוקים בנם-של-קדושים גזע תרשישים וכו' מורנו-הרב-רבי מרדכי שלמה שליט"א נשיא אגודת האדמו"רים. שלום וברכה. בנועם הנני לאשר קבלת המברק ותשואות-חן תשואות-חן בעד האיחולים והברכות ליום ההולדת. וכל המברך יתברך וכמו שכתוב "ואברכה מברכיך"

— </blockquote>בשנת [[תשל"א]], לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של האדמו"ר מבויאן והבאת ארונו ל[[ירושלים]], שלח הרבי משלחת מיוחדת של זקני החסידים בראשות הרב [[שלמה יוסף זוין]], לנחם את המשפחה בשמו.

והרבי עמד מאחורי מינוי נכדו הרב [[נחום דב ברייער]] מבאייאן שליט"א ביחידות בה דחק בה.

כיום בולטים בחסידות הרב צבי שרייבר - רבה של החסידות (נכדו של הרב שלמה), הרב צבי רבינוביץ' - ראש ישיבת רוז'ין (בנו של הרב פישל), אחיו הרב פלטיאל יוסף רבינוביץ ממנהלי הישיבה, הרב דב רבינוביץ' - רב החסידות בביתר, והרב יעקב שפירא- רב ומייסד הקהילה והמוסדות בקריית גת ובמודיעין עילית, והרב אביש ציינויירט - מקובל.