מקדש מלך (ספר) – הבדלי גרסאות
צ'קטי |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=ספר קבלה של רבי שלום בוזגלו|אחר=סדרת ספרים המלקטת מענות ומכתבים מהרבי|ראו=מקדש מלך (לאופר)}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=ספר קבלה של רבי שלום בוזגלו|אחר=סדרת ספרים המלקטת מענות ומכתבים מהרבי|ראו=מקדש מלך (לאופר)}} | ||
הספר '''מקדש מלך''' הוא אחד מספרי היסוד | הספר '''מקדש מלך''' הוא אחד מספרי היסוד המקובלים והנפוצים ביותר מ[[תורת הקבלה]] של [[יהדות מרוקו#קשר עם רבנים|חכמי מרוקו]], שהתחבר כפירוש על [[ספר הזוהר]] מאת רבי [[שלום בוזגלו]] (המכונה גם 'הרש"ב') מתוך ספרי המקובלים המרוקאים שקדמו לו. | ||
הספר מצוטט רבות בכתבי [[רבותינו נשיאינו]] המתייחסים אליו כבר סמכא ומבססים על הנאמר בו | הספר מצוטט רבות בכתבי [[רבותינו נשיאינו]] המתייחסים אליו כבר סמכא ומבססים על הנאמר בו עניינים רבים ב[[תורת החסידות]]. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
בין גדולי רבני [[יהדות מרוקו]] שעסקו ב[[תורת הקבלה]], היו כמה שהעלו את חידושיהם וביאוריהם ל[[ספר הזוהר]] על גבי הכתב, ביניהם הספר 'לקט שושנים' מאת רבי יעקב פינטו ורבי ישעיה הכהן (בו גם נכללו דברי תורתו של רבם המשותף רבי אברהם אזולאי){{הערה|ספר שרבי שלום בוזאגלו עצמו סייע בעריכתו, כפי שכותבים רבותיו בהקדמת הספר.}}, הספר 'מקדש השם' של רבי [[משה זכות | בין גדולי רבני [[יהדות מרוקו]] שעסקו ב[[תורת הקבלה]], היו כמה שהעלו את חידושיהם וביאוריהם ל[[ספר הזוהר]] על גבי הכתב, ביניהם הספר 'לקט שושנים' מאת רבי יעקב פינטו ורבי ישעיה הכהן (בו גם נכללו דברי תורתו של רבם המשותף רבי אברהם אזולאי){{הערה|ספר שרבי שלום בוזאגלו עצמו סייע בעריכתו, כפי שכותבים רבותיו בהקדמת הספר.}}, הספר 'מקדש השם' של רבי [[משה זכות]] וכן קובץ ליקוטים מכתבי [[האריז"ל]] הנוגעים לפירושי הזוהר. | ||
בין תלמידיהם של גדולים אלו, נמנה רבי שלום בוזגלו{{הערה|נולד בשנת [[ה'ת"ס]] ונפטר ב[[י"ב באב]] [[ה'תק"ם]]. מלבד רבותיו הנזכרים, היה גם תלמידו של רבי חיים בן עטר הזקן, סבו של רבי חיים בן עטר, וכן של אביו רבי משה ששימש כראש ישיבה בעיר סאלי.}}, אשר בעקבות רדיפות של מלך [[מרוקו]] כלפיו עבר להתגורר בשנת [[תק"ה]] ב[[לונדון]] ושימש בה כרב [[מורה הוראה]] ו[[אב בית דין]], ובה גם ערך את ספריו הרבים, אשר בכולם משותף השם 'מלך': 'כסא מלך', 'הדרת פני מלך', וכו', כשהספר הבולט ביותר מביניהם היה הספר '[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]]' שערך כפירוש על [[זוהר (ספר)|ספר הזוהר]] כשהוא מתבסס על ספרי רבותיו הגדולים, ספר שהקנה לו את עיקר פרסומו לדורות. | בין תלמידיהם של גדולים אלו, נמנה רבי שלום בוזגלו{{הערה|נולד בשנת [[ה'ת"ס]] ונפטר ב[[י"ב באב]] [[ה'תק"ם]]. מלבד רבותיו הנזכרים, היה גם תלמידו של רבי חיים בן עטר הזקן, סבו של רבי חיים בן עטר, וכן של אביו רבי משה ששימש כראש ישיבה בעיר סאלי.}}, אשר בעקבות רדיפות של מלך [[מרוקו]] כלפיו עבר להתגורר בשנת [[תק"ה]] ב[[לונדון]] ושימש בה כרב [[מורה הוראה]] ו[[אב בית דין]], ובה גם ערך את ספריו הרבים, אשר בכולם משותף השם 'מלך': 'כסא מלך', 'הדרת פני מלך', וכו', כשהספר הבולט ביותר מביניהם היה הספר '[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]]' שערך כפירוש על [[זוהר (ספר)|ספר הזוהר]] כשהוא מתבסס על ספרי רבותיו הגדולים, ספר שהקנה לו את עיקר פרסומו לדורות. | ||
הספר נדפס לראשונה ב[[אמסטרדם]] בשנת [[תקט"ו]], ובזכות העובדה שנדפס ב[[אירופה]], זכה לתפוצה רחבה גם בקרב גדולי החסידות ובשל כך מצוטט רבות בספרי גדולי החסידות. | הספר נדפס לראשונה ב[[אמסטרדם]] בשנת [[תקט"ו]], ובזכות העובדה שנדפס ב[[אירופה]], זכה לתפוצה רחבה גם בקרב [[תלמידי הבעל שם טוב|גדולי החסידות]] ובשל כך מצוטט רבות בספרי גדולי החסידות. | ||
בתורת חסידות חב"ד מצוטט הספר כבר ב[[ספר התניא | בתורת חסידות חב"ד מצוטט הספר כבר ב[[ספר התניא]]{{הערה|קונטרס אחרון פרק ג'.}} וב[[לקוטי תורה]]{{הערה|בעשרות מקומות, כגון בפרשת צו טו, א-ב.}}, וכן בעוד מאות ואלפי מובאות, המראים את המקום החשוב שתופס הספר במחשבת פנימיות התורה. | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||