ישיבת תומכי תמימים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ החלפת טקסט – "ב770" ב־"ב-770" |
||
| (19 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=רשת [[ישיבה|ישיבות]] תומכי תמימים ליובאוויטש|אחר= | {{פירוש נוסף|נוכחי=רשת [[ישיבה|ישיבות]] תומכי תמימים ליובאוויטש|אחר=ישיבת תומכי תמימים בעיירה [[ליובאוויטש]]|ראו=תומכי תמימים ליובאוויטש}} | ||
[[קובץ:תומכי תמימים המרכזית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל מרכז ישיבות תומכי תמימים]] | [[קובץ:תומכי תמימים המרכזית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל מרכז ישיבות תומכי תמימים]] | ||
'''מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש''' או '''תומכי תמימים''' היא רשת ישיבות [[חב"ד]] ברחבי העולם, על בסיס השם שניתן לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בידי מייסדה [[הרבי הרש"ב]]. | ''''מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש'''' או '''תומכי תמימים''' היא רשת ישיבות [[חב"ד]] ברחבי העולם, על בסיס השם שניתן לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בידי מייסדה [[הרבי הרש"ב]]. | ||
היישיבה ייחודית בהיותה ישיבה מיסודם של [[רבותינו נשיאנו]] [[הרבי הרש"ב]] ו[[הריי"צ]], בה לומדים את [[תורת חסידות חב"ד]] מדי יום ומטמיעים בתלמידים את [[דרכי החסידות]] מגיל צעיר. | היישיבה ייחודית בהיותה ישיבה מיסודם של [[רבותינו נשיאנו]] [[הרבי הרש"ב]] ו[[הריי"צ]], בה לומדים את [[תורת חסידות חב"ד]] מדי יום ומטמיעים בתלמידים את [[דרכי החסידות]] מגיל צעיר. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==ייסוד והקמת הישיבה== | ==ייסוד והקמת הישיבה== | ||
{{ערך מורחב|תומכי תמימים ליובאוויטש}} | {{ערך מורחב|תומכי תמימים ליובאוויטש}} | ||
בסעודת [[חתונה|חתונת]] בנו [[אדמו"ר הריי"צ]], | בסעודת [[חתונה|חתונת]] בנו [[אדמו"ר הריי"צ]], ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז|ט"ו באלול]] [[תרנ"ז]] - הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] שברצונו למסור לקהל הודעה חשובה הקשורה לכל [[רבותינו נשיאינו]] ב[[ח"י אלול]]. מאוחר יותר באותו היום כינס [[הרבי הרש"ב]] ועידה, בה השתתפו כחמישים איש מבחירי הרבנים הזקנים והגבירים של [[אנ"ש]] שהיו באותו זמן ב[[ליובאוויטש]] לרגל שמחת החתונה. הרבי פתח את הועידה בהודעה כללית, על כך שהחליט בדעתו הקדושה, לייסד [[ישיבה]] לבחורים יודעי [[תורה]] שיתעסקו בלימוד ה[[חסידות]] מתוך [[יראת שמים]]. | ||
ב[[יום שלישי]] [[י"ז באלול]] [[תרנ"ז]] בחר הרבי הרש"ב בשמונה עשר ה[[תמימים|תלמידים]] הראשונים שנתקבלו לישיבה. הרבי מסר אותם לרב ה[[חסיד]] [[שמואל גרונם אסתרמן]] - שילמד אותם [[חסידות]] על פי הסדר שסידר. | ב[[יום שלישי]] [[י"ז באלול]] [[תרנ"ז]] בחר הרבי הרש"ב בשמונה עשר ה[[תמימים|תלמידים]] הראשונים שנתקבלו לישיבה. הרבי מסר אותם לרב ה[[חסיד]] [[שמואל גרונם אסתרמן]] - שילמד אותם [[חסידות]] על פי הסדר שסידר{{הבהרה}}. | ||
ע"פ מנהגו זה של אדמו"ר הרש"ב שכינס ועידה בה הודיע על פתיחת ישיבת תומכי תמימים נוהגים גם כיום | ע"פ מנהגו זה של אדמו"ר הרש"ב שכינס ועידה בה הודיע על פתיחת ישיבת תומכי תמימים נוהגים גם כיום בעת פתיחת ישיבת תומכי תמימים חדשה, ראשי הישיבה מארגנים [[התוועדות]] בה מודיעים על החלטתם לפתוח את הישיבה{{הערה|בשנת [[תשל"ב]] כשעברו התמימים ממקום לימודם ב[[770 איסטערן פארקווי]] לבניין ישיבת [[חובבי תורה (קראון הייטס)|חובבי תורה]] קיימו התוועדות בתחילה (לכאורה היה זה מפני מנהגו של אדמו"ר הרש"ב), הרבי העניק את ברכתו למהלך ([https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2022/01/13-01-2022-13-16-08-ליקוט-מענות-קודש-תשלב-תשלג.pdf ליקוט מענות קודש תשל"ב מענה סח מיום כ"א אדר תשל"ב]), כך גם נהגו בפתיחתה של [[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש#תולדות הישיבה|ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] ועוד.}}. | ||
===ההודעה הרשמית על פתיחת הישיבה=== | ===ההודעה הרשמית על פתיחת הישיבה=== | ||
ביום רביעי, יום הבהיר [[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]], בשעה שתים אחר | ביום רביעי, יום הבהיר [[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]], בשעה שתים אחר הצהריים התקיימה 'סעודת [[שבע ברכות|שבע-ברכות]]', בה מסר [[הרבי הרש"ב]] את דבר השליחות בשם אבותיו רבותינו הקדושים. | ||
וכך מתאר זאת [[הרבי הריי"צ]]: בשעה שתים אחרי הצהרים התקיימה 'סעודת שבע ברכות, אבי היה בהתרגשות של [[שמחה]], ואמר: "[[יהודים]] בכל רחבי תבל יודעים שביום הרביעי נתלו המאורות. גם בימים ראשון, שני ושלישי, היה יום ולילה, אלא שהמאורות נתלו ביום הרביעי. היום, [[י"ח אלול]], הוא יום הבהיר בו נולדו [[רבנו הזקן]] ומורנו [[הבעש"ט]], וביום קדוש זה אני מייסד [[ישיבה]] בציווי וברכת הוד אבותינו רבותינו הקדושים, ישיבה שתוציא תלמידים בעלי [[מסירות נפש]] על [[תורה]] ועבודה בדרכי [[חסידות חב"ד]]". | וכך מתאר זאת [[הרבי הריי"צ]]: {{ציטוטון|בשעה שתים אחרי הצהרים התקיימה 'סעודת שבע ברכות, אבי היה בהתרגשות של [[שמחה]], ואמר: "[[יהודים]] בכל רחבי תבל יודעים שביום הרביעי נתלו המאורות. גם בימים ראשון, שני ושלישי, היה יום ולילה, אלא שהמאורות נתלו ביום הרביעי. היום, [[י"ח אלול]], הוא יום הבהיר בו נולדו [[רבנו הזקן]] ומורנו [[הבעש"ט]], וביום קדוש זה אני מייסד [[ישיבה]] בציווי וברכת הוד אבותינו רבותינו הקדושים, ישיבה שתוציא תלמידים בעלי [[מסירות נפש]] על [[תורה]] ועבודה בדרכי [[חסידות חב"ד]]".}} | ||
[[הרבי הרש"ב]] אמר [[מאמר]] [[חסידות]] בענין "[[אור]] שנברא ביום הראשון היה [[אדם הראשון]] מביט בו מסוף העולם ועד סופו", ואחר כך אמר בפנים מאירות ומסבירות: "יהי רצון שתשרה [[שכינה]] במעשה ידינו, ביום הרביעי למעשה בראשית נתלו המאורות. היום [[ח"י באלול]], היום הקדוש בו נולד מורנו הבעש"ט לפני מאה תשעים ותשע שנים, בהתחלה זו בישיבה - שלעת עתה לא קראתי אותה בשם - הנני מדליק את המאורות שמורנו הבעש"ט והרביים הנחילונו למען תקויים ההבטחה של [[הפצת המעיינות|יפוצו מעיינותיך חוצה]], להחיש את ביאת [[משיח]] צדקנו". | [[הרבי הרש"ב]] אמר [[מאמר]] [[חסידות]] בענין "[[אור]] שנברא ביום הראשון היה [[אדם הראשון]] מביט בו מסוף העולם ועד סופו", ואחר כך אמר בפנים מאירות ומסבירות: "יהי רצון שתשרה [[שכינה]] במעשה ידינו, ביום הרביעי למעשה בראשית נתלו המאורות. היום [[ח"י באלול]], היום הקדוש בו נולד מורנו הבעש"ט לפני מאה תשעים ותשע שנים, בהתחלה זו בישיבה - שלעת עתה לא קראתי אותה בשם - הנני מדליק את המאורות שמורנו הבעש"ט והרביים הנחילונו למען תקויים ההבטחה של [[הפצת המעיינות|יפוצו מעיינותיך חוצה]], להחיש את ביאת [[משיח]] צדקנו". | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
כדי לעמוד בפני גלי הזמן והרוחות החדשות שהחלו לנשוב ברחבי [[רוסיה]], תנועת השכלה וה[[ציונות]], יסד [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרנ"ז]] [[ישיבה]] גדולה, שממנה הסתעפה רשת הישיבות "[[תומכי תמימים]]" בעיירות האזור. | כדי לעמוד בפני גלי הזמן והרוחות החדשות שהחלו לנשוב ברחבי [[רוסיה]], תנועת השכלה וה[[ציונות]], יסד [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרנ"ז]] [[ישיבה]] גדולה, שממנה הסתעפה רשת הישיבות "[[תומכי תמימים]]" בעיירות האזור. | ||
שמה של הישיבה מבטא את הרעיון העיקרי של מיסדה: זיקק וזיכוך ה[[מידות]], חיזוק עבודה פנימית רוחנית, ועיצוב אופי שלם, ו'[[תמים]]'. | שמה של הישיבה מבטא את הרעיון העיקרי של מיסדה: זיקק וזיכוך ה[[מידות טובות|מידות]], חיזוק עבודה פנימית רוחנית, ועיצוב אופי שלם, ו'[[תמים]]'. | ||
באותה תקופה הייתה שעת רצון לייסוד [[ישיבה|ישיבות]], כיוון שבתקופה זו קמו ישיבות: סלובודקה, מיר, סלוצק, וטלז. הרבצת ה[[תורה]] הופיעה אז בצורה של ישיבות שהתרכזו והתפתחו ושגשגו בארץ הישיבות - [[ליטא]], והיוו את הרזרבואר הגדול לתורה, שהזין את תפוצות [[ישראל]]. | באותה תקופה הייתה שעת רצון לייסוד [[ישיבה|ישיבות]], כיוון שבתקופה זו קמו ישיבות: סלובודקה, מיר, סלוצק, וטלז. הרבצת ה[[תורה]] הופיעה אז בצורה של ישיבות שהתרכזו והתפתחו ושגשגו בארץ הישיבות - [[ליטא]], והיוו את הרזרבואר הגדול לתורה, שהזין את תפוצות [[עם ישראל|ישראל]]. | ||
ישיבת "[[תומכי תמימים]]" הייתה דומה לישיבות ליטא, ושונה מהן. הייתה דומה להן, משום ששיטת לימודן של ישיבות [[ליטא]] הונחלה בה, והייתה שונה בהבדלים דלהלן. | ישיבת "[[תומכי תמימים]]" הייתה דומה לישיבות ליטא, ושונה מהן. הייתה דומה להן, משום ששיטת לימודן של ישיבות [[ליטא]] הונחלה בה, והייתה שונה בהבדלים דלהלן. | ||
בשנת [[תרס"א]], שלוש שנים אחרי היווסדה של ישיבת "[[תומכי תמימים]]", ציוה מייסדה להביא לפניו את תלמידיה יחד עם ראשי הישיבה, [[משפיע]]יה ו[[משגיח]]יה, ופנה אליהם בדברים אלה: | בשנת [[תרס"א]], שלוש שנים אחרי היווסדה של ישיבת "[[תומכי תמימים]]", ציוה מייסדה להביא לפניו את תלמידיה יחד עם ראשי הישיבה, [[משפיע]]יה ו[[משגיח]]יה, ופנה אליהם בדברים אלה: | ||
| שורה 40: | שורה 39: | ||
כחמש שנים מאז היוסדה של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ובשנת [[תרס"ג]] - כבר עוסקים תלמידיה בערים ובעיירות הסמוכות בייסוד סניפים ל[[ישיבה]], שהיוותה מרכז ישיבות "תומכי תמימים". | כחמש שנים מאז היוסדה של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ובשנת [[תרס"ג]] - כבר עוסקים תלמידיה בערים ובעיירות הסמוכות בייסוד סניפים ל[[ישיבה]], שהיוותה מרכז ישיבות "תומכי תמימים". | ||
במשך זמן לא ארוך, התפשטו ישיבות "תומכי תמימים" בערים רבות בכל אזורי [[רוסיה]], כמו [[תומכי תמימים קוטאיס (גרוזיה)| | במשך זמן לא ארוך, התפשטו ישיבות "תומכי תמימים" בערים רבות בכל אזורי [[רוסיה]], כמו [[תומכי תמימים קוטאיס (גרוזיה)|כותאיס]] שב[[גרוזיה]], ערים ב[[אוזבקיסטן]], באסיה התיכונה ה[[רוסית]]. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]], שמילא את מקומו של אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] אחרי פטירתו, היה המנהל בפועל של [[ישיבת תומכי תמימים]], ודבר לא נעשה ב[[ישיבה]] בלי לשאול את פיו. ובהכוונתו התפתחו [[ישיבות תומכי תמימים]], בכמות ובאיכות. | [[אדמו"ר הריי"צ]], שמילא את מקומו של אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] אחרי פטירתו, היה המנהל בפועל של [[ישיבת תומכי תמימים]], ודבר לא נעשה ב[[ישיבה]] בלי לשאול את פיו. ובהכוונתו התפתחו [[ישיבות תומכי תמימים]], בכמות ובאיכות. | ||
| שורה 62: | שורה 61: | ||
==כתיבת חידושים והדפסתם בקובצים== | ==כתיבת חידושים והדפסתם בקובצים== | ||
{{ערך מורחב|הערות התמימים ואנ"ש}} | {{ערך מורחב|הערות התמימים ואנ"ש}} | ||
הרבי הורה לתלמידי התמימים להעלות על הכתב את חידושיהם ולפרסם במסגרת קבצים ייעודיים, פן ייחודי זה מאפיין את ישיבות תומכי תמימים בהם עמלים ומתייגעים הבחורים לחדש בתורה. | הרבי הורה לתלמידי התמימים להעלות על הכתב את חידושיהם ולפרסם במסגרת קבצים ייעודיים, פן ייחודי זה מאפיין את ישיבות תומכי תמימים בהם עמלים ומתייגעים הבחורים לחדש בתורה. | ||
==סדרי הישיבה== | ==סדרי הישיבה== | ||
| שורה 70: | שורה 68: | ||
===סדר חסידות בוקר=== | ===סדר חסידות בוקר=== | ||
הסדר מתחיל בשעה 7: | הסדר מתחיל בשעה 7:30 בבוקר ונמשך כשעה וחצי. לאחריו יש הפסקה המהווה הכנה לתפילת שחרית. | ||
===סדר נגלה=== | ===סדר נגלה=== | ||
| שורה 106: | שורה 104: | ||
==תומכי תמימים בארצות הברית== | ==תומכי תמימים בארצות הברית== | ||
ביום בו הגיע [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית הקים את [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]]. חלק מהתלמידים הראשונים היו תלמידי "אחי תמימים" שלמדו [[חסידות]] אצל הרב [[ישראל דזייקובסון]], כמה שנים קודם לכן. זו הסיבה שבתקופתה הראשונה של הישיבה, היא כונתה בשם "אחי תמימים". | ביום בו הגיע [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית הקים את [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]]. חלק מהתלמידים הראשונים היו תלמידי "אחי תמימים" שלמדו [[חסידות]] אצל הרב [[ישראל דזייקובסון]], כמה שנים קודם לכן. זו הסיבה שבתקופתה הראשונה של הישיבה, היא כונתה בשם "אחי תמימים". | ||
כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש"א]] עברה הישיבה לבנין החדש - [[770 איסטערן פארקווי]], בחודש [[אדר]] [[תשל"ב]] עברה הישיבה בברכתו של הרבי לבנין ישיבת [[חובבי תורה]]{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2022/01/13-01-2022-13-16-08-ליקוט-מענות-קודש-תשלב-תשלג.pdf ליקוט מענות קודש תשל"ב מענה סח מיום כ"א אדר תשל"ב.]}}, ובשנת [[תשנ"ג]] חזרה לבניין ב | כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש"א]] עברה הישיבה לבנין החדש - [[770 איסטערן פארקווי]], בחודש [[אדר]] [[תשל"ב]] עברה הישיבה בברכתו של הרבי לבנין ישיבת [[חובבי תורה]]{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2022/01/13-01-2022-13-16-08-ליקוט-מענות-קודש-תשלב-תשלג.pdf ליקוט מענות קודש תשל"ב מענה סח מיום כ"א אדר תשל"ב.]}}, ובשנת [[תשנ"ג]] חזרה לבניין ב-770 איסטערן פארקווי שם היא שוכנת עד עצם היום הזה. | ||
תלמידי הישיבה זכו לאורך השנים ליחס מיוחד מהרבי, שהתבטא בעיקר בשנים שקודם הנשיאות ובשנים הראשונות שלאחר [[קבלת הנשיאות]], כאשר דלתו של הרבי היתה פתוחה בפני התלמידים והוא העניק להם הדרכה וליווי אישי, והרעיף עליהם חיבה וקירוב{{הערה|1=ראו בהרחבה: '''הרבי טיפל בנו כמו אב הדואג לבנו''', [[שבועון בית משיח]] גליון ט"ו אלול תש"פ עמוד 18.}}. | תלמידי הישיבה זכו לאורך השנים ליחס מיוחד מהרבי, שהתבטא בעיקר בשנים שקודם הנשיאות ובשנים הראשונות שלאחר [[קבלת הנשיאות]], כאשר דלתו של הרבי היתה פתוחה בפני התלמידים והוא העניק להם הדרכה וליווי אישי, והרעיף עליהם חיבה וקירוב{{הערה|1=ראו בהרחבה: '''הרבי טיפל בנו כמו אב הדואג לבנו''', [[שבועון בית משיח]] גליון ט"ו אלול תש"פ עמוד 18.}}. | ||
| שורה 117: | שורה 114: | ||
בעקבות הוראת הרבי להקים ישיבת תומכי תמימים בכל עיר{{הערה|שיחת [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]], ו[https://drive.google.com/file/d/1xbOCjSF4jzgb_xQko36vbTSJSLRgfcBx/view ברכת הבנים ערב יום כיפור תשמ"ט התוועדויות ח"א ע' 76 ס' ט].}} פועלים מאות סניפים של ישיבות "תומכי תמימים" [[:קטגוריה:ישיבות חב"ד|בכל רחבי העולם]], בישיבות לומדים אלפי [[תמים|תמימים]] [[נגלה]], [[חסידות]], ועניני גאולה ומשיח{{הערה|החל משנת [[תנש"א]] בעקבות הוראת הרבי ב[[דבר מלכות תזריע מצורע]].}} מתוך [[התקשרות]] לרבי תוך כדי שהלימוד בא בהקדמת עבודת התפילה{{הערה|הוראת הרבי בכל [[ברכת הבנים]] לתלמידי תומכי תמימים.}}. | בעקבות הוראת הרבי להקים ישיבת תומכי תמימים בכל עיר{{הערה|שיחת [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]], ו[https://drive.google.com/file/d/1xbOCjSF4jzgb_xQko36vbTSJSLRgfcBx/view ברכת הבנים ערב יום כיפור תשמ"ט התוועדויות ח"א ע' 76 ס' ט].}} פועלים מאות סניפים של ישיבות "תומכי תמימים" [[:קטגוריה:ישיבות חב"ד|בכל רחבי העולם]], בישיבות לומדים אלפי [[תמים|תמימים]] [[נגלה]], [[חסידות]], ועניני גאולה ומשיח{{הערה|החל משנת [[תנש"א]] בעקבות הוראת הרבי ב[[דבר מלכות תזריע מצורע]].}} מתוך [[התקשרות]] לרבי תוך כדי שהלימוד בא בהקדמת עבודת התפילה{{הערה|הוראת הרבי בכל [[ברכת הבנים]] לתלמידי תומכי תמימים.}}. | ||
==מסגרת שיעור ד' בישיבות תומכי תמימים בישראל== | |||
ב[[קיץ]] [[תשס"ח]], בעת התכנסות של ראשי ישיבות חב"ד ב[[ארץ ישראל|ישראל]] הציע הרב [[יצחק גולדברג]] להוסיף שנת לימודים אחת על שנות הלימודים הנהוגות בארץ, 'שנת שליחות', כך תקויים הוראת הרבי על ייסוד ישיבות תומכי תמימים בכל עיר ועיר, סדר היום יכלול מסגרת לימודים מלאה ופעילות [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] במסגרת בית חב"ד המקומי. | |||
בעקבות הצעה זו הוקמו על ידי ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק מסגרות שליחות בטבריה ובחדרה, על ידי ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] הוקמה מסגרת ב[[באר שבע]], ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] הוסיפה שיעור ד' בתוך הישיבה{{הערה|בשנת [[תשס"ט]] מנה השיעור חמישים בחורים והרב [[זלמן גופין]] שימש לו כמשפיע. '''[https://col.org.il/news/49414 חשיפה: שינויים בישיבה המרכזית]''', י' אלול ה'תשס"ט 30.08.2009 {{חב"ד און ליין}}}}. ברבות השנים נסגרו מסגרות השליחות בחדרה, באר שבע, ומסגרת שיעור ד' בישיבת כפר חב"ד{{הערה|שם=כפר|{{כפר||המהפכה הטבריינית|2118|52|תשפ"ה}}}}. | |||
לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתחה ישיבת מגדל העמק בעיר [[קריית אתא]] [[תומכי תמימים קריית אתא|מסגרת שליחות]]. | |||
הרב [[יואל כהן]] התבטא בפני הרב [[ברוך לבנוני]] ראש ישיבת תומכי תמימים טבריה, שהוא הבחין בכך שבחורים בוגרי מסגרת השליחות הינם בוגרים יותר ו[[פנימי]]ים יותר{{הערה|שם=כפר}}. | |||
==ישיבות תומכי תמימים העומדות בנשיאותו של הרבי== | ==ישיבות תומכי תמימים העומדות בנשיאותו של הרבי== | ||
הישיבות [[תורת אמת]], [[ישיבת הבוכרים]]{{הערה|ראו בעלון [https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/05/310.-Naso-5781.pdf ישיבת הבוכרים ראיון של הרב שיף ל-JEM.] (מופיע בגליון "הסיפור שלי", ערב שבת פרשת נשא, י' סיון תשפ"א, גליון מס' 310), כך הישיבה גם מציגה את עצמה, ראו ב[https://col.org.il/news/111232 ראיון עם הרב שמעון ברגמן מנהל הישיבה], גם הישיבה קטנה [[תומכי תמימים פתח תקוה]] שעברה למתחם מציגה את עצמה כך, בשבועון [[הידיעון]] גליון 1215 (ט"ו בשבט תשפ"ד) ע' 30 נכתב: 'ישיבת הבוכרים הצעירה בראשות הרב יצחק אקסלרוד בנשיאות כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א'.}}, ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]], [[ישיבת בית הר"מ]], וישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] עומדות עד היום תחת נשיאותו של הרבי, מוסדות רבים נוספים היו תחת נשיאותו של הרבי אך בשנת [[תשי"ז]] הרבי הוריד את נשיאותו מ[[ישיבת תומכי תמימים 770]] בעקבות מאורע בו שרו | {{ערך מורחב|ערך=[[מוסדות תחת נשיאות אדמו"ר שליט"א]]}} | ||
הישיבות [[תורת אמת]], [[ישיבת הבוכרים]]{{הערה|בקשר לכך קיימת מחלוקת. ראו באריכות בערכה. וראו גם בעלון [https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/05/310.-Naso-5781.pdf ישיבת הבוכרים ראיון של הרב שיף ל-JEM.] (מופיע בגליון "הסיפור שלי", ערב שבת פרשת נשא, י' סיון תשפ"א, גליון מס' 310), כך הישיבה גם מציגה את עצמה, ראו ב[https://col.org.il/news/111232 ראיון עם הרב שמעון ברגמן מנהל הישיבה], גם הישיבה קטנה [[תומכי תמימים פתח תקוה]] שעברה למתחם מציגה את עצמה כך, בשבועון [[הידיעון]] גליון 1215 (ט"ו בשבט תשפ"ד) ע' 30 נכתב: 'ישיבת הבוכרים הצעירה בראשות הרב יצחק אקסלרוד בנשיאות כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א'.}}, ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]], [[ישיבת בית הר"מ]], וישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] עומדות עד היום תחת נשיאותו של הרבי, מוסדות רבים נוספים היו תחת נשיאותו של הרבי אך בשנת [[תשי"ז]] הרבי הוריד את נשיאותו מ[[ישיבת תומכי תמימים 770]] בעקבות מאורע בו שרו [[התקווה|שיר]] שלא היה לרוחו של הרבי{{הערה|ראו תיאור מהמאורע במכתבו של ר' [[יואל כהן]] מ[[חודש טבת]] תשי"ז, נדפס בספר שליחות כהלכתה.}}, בשנת [[תשמ"ז]] בעקבות נסיון לקבלת תקציב שמקורו היה במקומות לא טהורים הוריד הרבי את נשיאותו מישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים המרכזית]] וממוסדות נוספים{{הערה|[https://yoslbloy.info/?p=126 ראה תיאור מהמאורע בספר חייל בדור השביעי, יוסל בלוי פרק ת.ד. 46 לוד פסקה הרבי מוריד את הנשיאות.]}}, הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]] טוען שבאותו זמן הרבי נתן את נשיאותו למוסדותיו{{הערה|התוועדות מלוה מלכה למלמדים אור ל[[כ"ב כסלו]] [[תשע"ח]], בתמלול: [galeinai.org.il/lessons/toc_13_3_78/toc_h4_15] פסקה חיוב לימוד חסידות, בוידאו דקה: 28:26.}}{{הערה|הישיבות שעומדות בראשותו של הרב גינזבורג הינן [[ישיבה קטנה]] בשם דורשי ייחודך, [[ישיבה גדולה]] בשם עוד יוסף חי ביישוב [[יצהר]], וישיבה קטנה בשם תום ודעת ב[[ירושלים]].}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*פירוט סניפי תומכי תמימים בעבר ובהווה ב[[:קטגוריה:ישיבות חב"ד|קטגוריה:ישיבות חב"ד]] | *פירוט סניפי תומכי תמימים בעבר ובהווה ב[[:קטגוריה:ישיבות חב"ד|קטגוריה:ישיבות חב"ד]] | ||
*[[תמים]] | *[[חב"דפדיה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]] | ||
*[[תמים]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 131: | שורה 139: | ||
*'''תומכי תמימים בדור השביעי''', [[שבועון כפר חב"ד]] מדור 'חיי רבי', גליון 1874 עמוד 32 | *'''תומכי תמימים בדור השביעי''', [[שבועון כפר חב"ד]] מדור 'חיי רבי', גליון 1874 עמוד 32 | ||
*'''כך נוסדה ישיבת הדגל 'תומכי תמימים'''', במדור 'עשר עובדות', [[שבועון בית משיח]] גליון 1228 עמוד 17 | *'''כך נוסדה ישיבת הדגל 'תומכי תמימים'''', במדור 'עשר עובדות', [[שבועון בית משיח]] גליון 1228 עמוד 17 | ||
*'''פעולתה של תומכי תמימים - שינוי ממהות למהות''', הרב ישראל יצחק זלמנוב, גיליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] מס' מ"א ע' | *'''פעולתה של תומכי תמימים - שינוי ממהות למהות''', הרב ישראל יצחק זלמנוב, גיליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] מס' מ"א ע' 66–73. | ||
*'''והעמידו תלמידים הרבה''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1997 עמוד 32 | *'''והעמידו תלמידים הרבה''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1997 עמוד 32 | ||
*''' אשכילה בדרך תמים''' ר"מ מרינובסקי תשמ"ג | *''' אשכילה בדרך תמים''' ר"מ מרינובסקי תשמ"ג | ||
*'''תומכי תמימים''' קה"ת תשע"ב | *'''תומכי תמימים''' קה"ת תשע"ב | ||
*'''ספר התולדות אדמו"ר הרש"ב''' רא"ח גליצינשטיין עמ' 242 - 137 | *'''ספר התולדות אדמו"ר הרש"ב''' רא"ח גליצינשטיין עמ' 242 - 137 | ||
| שורה 150: | שורה 158: | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Madantchik-Lebenhartz%20-12%20Elul%205778.pdf כל בית תומכי תמימים]''' באתר תשורה | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Madantchik-Lebenhartz%20-12%20Elul%205778.pdf כל בית תומכי תמימים]''' באתר תשורה | ||
{{ | {{תומכי תמימים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:מושגי יסוד]] | [[קטגוריה:מושגי יסוד]] | ||
[[en:Yeshivas Tomchei Tmimim]] | |||