הריון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''הריון''' הוא תקופה של תשעה חודשים (כ-40 שבועות) בהם נוצר העובר בבטן אימו, מתפתח וגדל עד ה[[לידה]].
+לאשה שכתבה לרבי על תחושת אפיסת כוחות בניהול הבית, מלבד [[ערב שבת]] בו מרגישה שהשם נותן לה כוחות לכך כתב הרבי שמדובר בתחושות רגילות בזמן העיבור והיא תתגבר עליהן{{הערה|[[מענה]] הרבי בתוך קונטרס '''[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/6945655/jewish/page.htm מאמר ואכלת ושבעת - ה'תשמ"א]''', של [[ועד הנחות בלה"ק]] לשבת פרשת עקב תשפ"ה עמ' 355.}}.
 הנהגתם של ההורים בעת ההריון משפיעה על התינוק ועל נפשו{{הערה|התוועדויות תשמ"ב חב"ד עמ' 2190.}}, ובזמן זה יש להוסיף בהידור בתורה ובמצוות{{הערה|ספר השיחות תשמ"ז ח"א עמ' 146 הערה 6.}}. ישנם הנהגות מיוחדות לזמן ההריון בפן הרוחני, בנוסף לפן הגשמי הכולל בדיקות וזהירויות שונות.
@@ שורה 15: / שורה 17: @@
 ===הלכות ומנהגי חב"ד===
 *בשלושת החודשים הראשונים מעלימים את דבר ההריון לגמרי ולא מספרים אפילו לבני המשפחה הקרובים ביותר{{הערה|שם=רפד|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד רפד.}} אך כמובן שלרופא צריכים לספר{{הערה|אגרות קודש ח"ח עמ' רט.}}. חסידים נוהגים לכתוב לרבי את הבשורה הטובה ולבקש ברכה מייד כשנודע על ההריון{{הערה|אגרות קודש ח"ה עמ' ר"כ, [[חוסן ישועות]] עמ' פ"ח.}}.
-*עד החודש החמישי משתדלים לשמור את הדבר בצנעה, ולא בפרסום, אך ניתן לספר לקרובים ביותר{{הערה|שם=רפד}}.
+*עד החודש החמישי{{הערה|1=ב[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/289135/jewish/Mixed-dancing-Announcing-Pregnancy.htm מכתב הרבי לר' זלמן יפה]: "עד '''כניסת''' ההריון לחודש החמישי".}} משתדלים לשמור את הדבר בצנעה, ולא בפרסום, אך ניתן לספר לקרובים ביותר{{הערה|שם=רפד}}.
 *[[פתיחת הארון]] לקריאת התורה, מבלי בליטות{{הערה|עבודת הקודש מהחיד"א ס"ג, ס"ד. רפאל המלאך מערכת מעוברת. באגרות קודש חלק ז עמוד קח מובא מנהג זה, אולם שם לא כתוב שמדובר רק בחודש התשיעי להריון (ייתכן כי הסיבה לכך הינה שהמענה נכתב למי שאשתו היתה בחודש התשיעי), ובאגרות קודש חלק ו, עמוד כז, מובא המנהג "במענה על הודעתו אשר זוגתו תחי' נכנסה בחודש התשיעי". בחוברת "מנהגי חב"ד בענייני הריון כו'" לא הובא מנהג זה, ויש אומרים שהרבי מחק והורה להשמיט את המנהג.}}.
-*בקריאת שמע שעל המיטה, לפני [[ברכת המפיל]], יאמר הבעל את מזמור כ' בתהילים, וכשיגמור את המזמור יחזור עוד הפעם על הפסוק השני: "יענך ה' גו"'{{הערה|אגרות קודש חלק ה, עמוד קה. חלק ו, עמוד קד. וב[[חוסן ישועות]] ח"א עמ' צ' הערה 4 כתב על חלק הוראה זו שישנו מענה מהרבי "שלא נוהגים כן עכשיו, ולא לפרסם זה", וייתכן שהורה זו היא הוראה פרטית.}}.
+*בקריאת שמע שעל המיטה, לפני [[ברכת המפיל]], יאמר הבעל את מזמור כ' בתהלים, וכשיגמור את המזמור יחזור עוד הפעם על הפסוק השני: "יענך ה' גו"'{{הערה|אגרות קודש חלק ה, עמוד קה. חלק ו, עמוד קד. וב[[חוסן ישועות]] ח"א עמ' צ' הערה 4 כתב על חלק הוראה זו שישנו מענה מהרבי "שלא נוהגים כן עכשיו, ולא לפרסם זה", וייתכן שהורה זו היא הוראה פרטית.}}.
 *לאשה מעוברת נוהגים לקחת ל[[כפרות]] שלושה: שתי תרנגולות ותרנגול אחד זכר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/605/3.htm שו"ע אדה"ז או"ח תרה, ג.]}}.
 *בתעניות ציבור, אשה מעוברת אף אם אינה מצטערת, אינה מחוייבת להתענות. למעט תשעה באב{{הערה|רמ"א או"ח סימן תק"נ ס"א.}} ויום הכיפורים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/617/1.htm שו"ע אדה"ז או"ח תריז, א.]}}.
@@ שורה 23: / שורה 25: @@
 ==סגולות להיפקד בהריון==
-בכתבי רבותינו נשיאינו, ובפרט במכתבי הרבי, מופיעות עצות וסגולות שונות לזכות להיפקד בזרע של קיימא{{הערה|ראו הנלקט בזה בספר 'סגולות הרבי' ובספר הבית החסידי במשנתו של הרבי (ג) עמוד 179 ואילך.}}:
+בכתבי רבותינו נשיאינו, ובפרט במכתבי הרבי, מופיעות עצות ו[[סגולות]] שונות לזכות להיפקד בזרע של קיימא{{הערה|ראו הנלקט בזה בספר 'סגולות הרבי' ובספר הבית החסידי במשנתו של הרבי (ג) עמוד 179 ואילך.}}:
 *דיוק בטהרת המשפחה{{הערה|מכתב כ"ח שבט תשל"ג (אגרות קודש חלק כ"ח י'תרצא, ועוד.}}, ודיוק ב[[צניעות]]{{הערה|שם=יד}}, ובפרט בכיסוי הראש{{הערה|אגרות קודש חלק ז' אגרת ב'קיז.}} (ולעיתים העיכוב מלמעלה מלהיפקד בהריון הוא כדי שבני הזוג יזכו שהילד יוולד בקדושה וטהרה{{הערה|אגורת קודש חלק כ"ד ט'קסח.}}).
@@ שורה 51: / שורה 53: @@
 [[קטגוריה:הריון ולידה]]
 [[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
+[[קטגוריה:סגולות]]