משנה ברורה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעריכה מתמשכת}}
 {{ספר
-|שם=משנה ברורה
+| מאת = הרב [[ישראל מאיר הכהן]]
-|מאת=רבי [[ישראל מאיר הכהן|ישראל מאיר הכהן מראדין]]
+| מספר עמודים = א': 303, ב': 295, ג': 392, ד': 191, ה': 307, ו': 329, סה"כ: 1817
-|סוגה=חיבור הלכתי
+| מספר כרכים = 6
-|תורגם לשפות=תורגם לאנגלית
+| הסכמות = * רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]]
-|מספר עמודים=א': 303, ב': 295, ג': 392, ד': 191, ה': 307, ו': 329, סה"כ: 1817
-|מספר כרכים=6
-|הסכמות=* רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]]
 * רבי מרדכי קלצקי
 * רבי יוסף סקוביץ ורבי שלמה הכהן מ[[וילנה|ווילנה]]
@@ שורה 13: / שורה 9: @@
 * רבי בן ציון שטרנפלד
 * רבי חיים אלעזר וקס
-|היברובוקס=
+| היברובוקס = * [http://www.hebrewbooks.org/14170 חלק א]
-* {{היברובוקס||חלק א|14170||ללא}}
+*[http://www.hebrewbooks.org/14164 חלק ב]
-* {{היברובוקס||חלק ב|14164||ללא}}
+*[http://www.hebrewbooks.org/14171 חלק ג]
-* {{היברובוקס||חלק ג|14171||ללא}}
+*[http://www.hebrewbooks.org/40448 חלק ד]
-* {{היברובוקס||חלק ד|40448||ללא}}
+*[http://www.hebrewbooks.org/14169 חלק ה]
-* {{היברובוקס||חלק ה|14169||ללא}}
+*[http://www.hebrewbooks.org/14166 חלק ו]
-* {{היברובוקס||חלק ו|14166||ללא}}
+| תאריך הוצאה = (1884-1907) א': תרמ"ג, ב': תרנ"ו ג': תרנ"א, ד': תרנ"ט, ה': תרס"א, ו': תרס"ז
-|תאריך הוצאה=(1884-1907) א': תרמ"ג, ב': תרנ"ו ג': תרנ"א, ד': תרנ"ט, ה': תרס"א, ו': תרס"ז
+}}
-|תאריך מהדורה ראשונה=ווארשא}}
+'''משנה ברורה''' הוא חיבור הלכתי של [[רב]]י [[ישראל מאיר הכהן|ישראל מאיר הכהן מראדין]], (הנודע בכינויו "החפץ חיים"), שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907. הספר הוא פירוש של חלק [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] ב[[שולחן ערוך]], תוך סיכום ושקילה בין עמדות רבים מנושאי כליו של השולחן ערוך והאחרונים בכלל. מאז הדור שלאחר חיבורו, התקבל ה"משנה ברורה" כמקור ההלכתי המשפיע ביותר על [[יהדות אשכנז]] והוא משמש נקודת ייחוס מרכזית ל[[פוסק]]ים, למורי ההלכה ולציבור הרחב.
-'''משנה ברורה''' הוא חיבור הלכתי של רבי [[ישראל מאיר הכהן|ישראל מאיר הכהן מראדין]], "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907. הספר הוא פירוש של חלק [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] ב[[שולחן ערוך]], תוך סיכום ושקילה בין עמדות רבים מנושאי כליו של השולחן ערוך והאחרונים בכלל. מאז הדור שלאחר חיבורו, התקבל ה"משנה ברורה" כמקור ההלכתי היחיד המשפיע ביותר ב[[יהדות אשכנז|עדות אשכנז]] והוא משמש נקודת ייחוס מרכזית ל[[פוסק]]ים, למורי ההלכה ולציבור הרחב.
-החפץ חיים ויתר על זכויות היוצרים במשנה ברורה, והתיר לכל המעוניין להפיצם באופן זהה למקור בתנאי ש-4% מהספרים יתרמו לבית כנסת{{הערה|פרופ' נחום רקובר, '''[https://www.daat.ac.il/daat/vl/copyright/copyright01.pdf זכות היוצרים במקורות היהודיים]''' תנאיו של החפץ חיים למדפיסי המשנה ברורה וה[[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]], 102. הוצאת ספרית המשפט העברי; משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל, תשנ"א-1991}}.
 ==תיאור הספר==
@@ שורה 61: / שורה 54: @@
 בתקופה שלאחר השואה גברה השפעתו של המשנה ברורה בקרב הישיבות הליטאיות, וכמעט דחתה לחלוטין את השפעתו של הספר [[ערוך השולחן]] שהיה עד לאותה עת הספר שלא מש משולחנם של רבנים כספר פסיקה בסיסי, שנכתב על ידי הרב [[יחיאל מיכל הלוי אפשטיין]], רב ו[[אב בית דין]] בקהילת נבהרדק.
-השפעתו של המשנה ברורה לאחר השואה, הייתה כה גדולה עד שהצליחה לעקור למעשה פסיקות ומנהגים רבים של קהילות ה[[מתנגדים]] ב[[מזרח אירופה]]{{הערה|שם=הנקין|{{HebrewBooks|הרב [[יהודה הרצל הנקין]]|שו"ת בני בנים|20022|ח"ב, סי' ח'|עמוד=31}}}}.
+השפעתו של המשנה ברורה לאחר השואה, הייתה כה גדולה עד שהצליחה לעקור למעשה פסיקות ומנהגים רבים של קהילות ה[[מתנגדים]] ב[[מזרח אירופה]]{{הערה|שם=הנקין|{{HebrewBooks|הרב [[יהודה הרצל הנקין]]|שו"ת בני בנים|20022|ח"ב, סי' ח'|עמוד דיגיטלי=31}}}}.
 למרות זאת, היו פוסקי הלכה גם בתקופה שלאחר השואה שהחשיבו מאוד את ערוך השולחן, ביניהם הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דב סולובייצ'יק]]. ואף כאלו שבמפורש הכריזו שהוא עדיף על המשנה ברורה בתור ספר פסיקה, ביניהם הרב [[יוסף אליהו הנקין]]{{הערה|שם=הנקין}}, והרב בנימין זאב בנדיקט.