משנה ברורה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{עריכה מתמשכת}}
 {{ספר
-|שם=משנה ברורה
+| מאת = הרב [[ישראל מאיר הכהן]]
-|מאת=רבי [[ישראל מאיר הכהן|ישראל מאיר הכהן מראדין]]
+| מספר עמודים = א': 303, ב': 295, ג': 392, ד': 191, ה': 307, ו': 329, סה"כ: 1817
-|סוגה=חיבור הלכתי
+| מספר כרכים = 6
-|תורגם לשפות=תורגם לאנגלית
+| הסכמות = * רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]]
-|מספר עמודים=א': 303, ב': 295, ג': 392, ד': 191, ה': 307, ו': 329, סה"כ: 1817
-|מספר כרכים=6
-|הסכמות=* רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]]
 * רבי מרדכי קלצקי
 * רבי יוסף סקוביץ ורבי שלמה הכהן מ[[וילנה|ווילנה]]
@@ שורה 13: / שורה 9: @@
 * רבי בן ציון שטרנפלד
 * רבי חיים אלעזר וקס
-|היברובוקס=
+| היברובוקס = * [http://www.hebrewbooks.org/14170 חלק א]
-* {{היברובוקס||חלק א|14170||ללא}}
+*[http://www.hebrewbooks.org/14164 חלק ב]
-* {{היברובוקס||חלק ב|14164||ללא}}
+*[http://www.hebrewbooks.org/14171 חלק ג]
-* {{היברובוקס||חלק ג|14171||ללא}}
+*[http://www.hebrewbooks.org/40448 חלק ד]
-* {{היברובוקס||חלק ד|40448||ללא}}
+*[http://www.hebrewbooks.org/14169 חלק ה]
-* {{היברובוקס||חלק ה|14169||ללא}}
+*[http://www.hebrewbooks.org/14166 חלק ו]
-* {{היברובוקס||חלק ו|14166||ללא}}
+| תאריך הוצאה = (1884-1907) א': תרמ"ג, ב': תרנ"ו ג': תרנ"א, ד': תרנ"ט, ה': תרס"א, ו': תרס"ז
-|תאריך הוצאה=(1884-1907) א': תרמ"ג, ב': תרנ"ו ג': תרנ"א, ד': תרנ"ט, ה': תרס"א, ו': תרס"ז
+}}
-|תאריך מהדורה ראשונה=ווארשא}}
+'''משנה ברורה''' הוא חיבור הלכתי של [[רב]]י [[ישראל מאיר הכהן|ישראל מאיר הכהן מראדין]], (הנודע בכינויו "החפץ חיים"), שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907. הספר הוא פירוש של חלק [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] ב[[שולחן ערוך]], תוך סיכום ושקילה בין עמדות רבים מנושאי כליו של השולחן ערוך והאחרונים בכלל. מאז הדור שלאחר חיבורו, התקבל ה"משנה ברורה" כמקור ההלכתי המשפיע ביותר על [[יהדות אשכנז]] והוא משמש נקודת ייחוס מרכזית ל[[פוסק]]ים, למורי ההלכה ולציבור הרחב.
-'''משנה ברורה''' הוא חיבור הלכתי של רבי [[ישראל מאיר הכהן|ישראל מאיר הכהן מראדין]], "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907. הספר הוא פירוש של חלק [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] ב[[שולחן ערוך]], תוך סיכום ושקילה בין עמדות רבים מנושאי כליו של השולחן ערוך והאחרונים בכלל. מאז הדור שלאחר חיבורו, התקבל ה"משנה ברורה" כמקור ההלכתי היחיד המשפיע ביותר ב[[יהדות אשכנז|עדות אשכנז]] והוא משמש נקודת ייחוס מרכזית ל[[פוסק]]ים, למורי ההלכה ולציבור הרחב.
-החפץ חיים ויתר על זכויות היוצרים במשנה ברורה, והתיר לכל המעוניין להפיצם באופן זהה למקור בתנאי ש-4% מהספרים יתרמו לבית כנסת{{הערה|פרופ' נחום רקובר, '''[https://www.daat.ac.il/daat/vl/copyright/copyright01.pdf זכות היוצרים במקורות היהודיים]''' תנאיו של החפץ חיים למדפיסי המשנה ברורה וה[[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]], 102. הוצאת ספרית המשפט העברי; משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל, תשנ"א-1991}}.
 ==תיאור הספר==
@@ שורה 61: / שורה 54: @@
 בתקופה שלאחר השואה גברה השפעתו של המשנה ברורה בקרב הישיבות הליטאיות, וכמעט דחתה לחלוטין את השפעתו של הספר [[ערוך השולחן]] שהיה עד לאותה עת הספר שלא מש משולחנם של רבנים כספר פסיקה בסיסי, שנכתב על ידי הרב [[יחיאל מיכל הלוי אפשטיין]], רב ו[[אב בית דין]] בקהילת נבהרדק.
-השפעתו של המשנה ברורה לאחר השואה, הייתה כה גדולה עד שהצליחה לעקור למעשה פסיקות ומנהגים רבים של קהילות ה[[מתנגדים]] ב[[מזרח אירופה]]{{הערה|שם=הנקין|{{HebrewBooks|הרב [[יהודה הרצל הנקין]]|שו"ת בני בנים|20022|ח"ב, סי' ח'|עמוד=31}}}}.
+השפעתו של המשנה ברורה לאחר השואה, הייתה כה גדולה עד שהצליחה לעקור למעשה פסיקות ומנהגים רבים של קהילות ה[[מתנגדים]] ב[[מזרח אירופה]]{{הערה|שם=הנקין|{{HebrewBooks|הרב [[יהודה הרצל הנקין]]|שו"ת בני בנים|20022|ח"ב, סי' ח'|עמוד דיגיטלי=31}}}}.
-למרות זאת, היו פוסקי הלכה גם בתקופה שלאחר השואה שהחשיבו מאוד את ערוך השולחן, ביניהם הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דב סולובייצ'יק]]. ואף כאלו שבמפורש הכריזו שהוא עדיף על המשנה ברורה בתור ספר פסיקה, ביניהם הרב [[יוסף אליהו הנקין]]{{הערה|שם=הנקין}}, והרב [[בנימין זאב בנדיקט]].
+למרות זאת, היו פוסקי הלכה גם בתקופה שלאחר השואה שהחשיבו מאוד את ערוך השולחן, ביניהם הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דב סולובייצ'יק]]. ואף כאלו שבמפורש הכריזו שהוא עדיף על המשנה ברורה בתור ספר פסיקה, ביניהם הרב [[יוסף אליהו הנקין]]{{הערה|שם=הנקין}}, והרב בנימין זאב בנדיקט.
 ==מבנה הספר==
@@ שורה 77: / שורה 70: @@
 *'''שער הציון''' - ציון מקורות ולעיתים הערות נוספות בהלכה.
-==תוספות לספר==
+==התייחסויות מ[[רבותינו נשיאנו]] לחיבור==
-בהוצאות שונות קיימות הוספות למשנה ברורה:
+המשנה ברורה מזכיר רבות את ה[[אדמו"ר הזקן]] ומכנהו הגר"ז ולא שו"ע הרב או בעל התניא. כאשר בא לחלוק על אדמו"ר הזקן אינו מזכירו בשמו כבשער הציון בסי' רמ"ב בנושא ריבית. הגאון רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] הסביר כי החפץ חיים הסביר שעשה זאת לאחר שחשבו שהוא [[מתנגד]], ובדרך זו רצה לבטא שאצלו [[הגר"א]] ובעל התניא הם באותה דרגא ולכן בחר לכתוב הגר"ז כדי להשוותו לה[[גר"א]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 מפי הגאון רבי חיים קנייבסקי]. יש לציין כי גם בעל "ערוך השולחן" שהיה גם הוא ליטאי, אך זכה להיפגש עם אדמו"ר הצמח צדק, ומביא פעמים רבות בספרו משו"ע אדמו"ר הזקן, מכנה את אדמו"ר הזקן בשם: הגר"ז.}}.
-*הוספת פסקי הלכה של ה[[חזון אי"ש]] (כשחולק עליו). מופיע כיום ברוב המהדורות, לרבות במהדורת [[קיצור חזון איש]] בה הערות החזון אי"ש נוספו על דפי המשנה ברורה.
-*'''שינון הלכה''' - תקציר בראשי פרקים לשם שינון וחזרה על הספר.
-*תרגום מ[[יידיש]] - תרגום בתחתית העמוד למילים במשנה ברורה הכתובות ביידיש.
-*'''ביצחק יִקָרֵא''' - הערות הרב [[אביגדר נבנצל]] על המשנה ברורה.
-*'''משנה ברורה המבואר''' - 24 כרכים, ביאור מקיף לדברי המשנה ברורה ודיונים בדבריו, בהוצאת רבני מכון [[עוז והדר]] בראשות העורך הראשי הרב [[מנחם מנדל פומרנץ]].
-*משנה ברורה '''תפארת''' - דעת פוסקי הספרדים על דברי המשנה ברורה (רק על חלק ג', ו').
-*'''אבן ישראל''' - הערות הרב [[ישראל יעקב פישר]].
-*'''איש מצליח''' - דעת פוסקי הספרדים והערות מאת אברכי ורבני [[ישיבת כיסא רחמים]], (ביניהם [[משה לוי (רב)|הרב משה לוי]]).
-*'''ליקוטי שו"ע הרב''' - תוספת פסקי הלכות של ה[[שו"ע הרב]] לרב [[שניאור זלמן מליאדי]] במקומות שחולק עליו.
-*'''משנת חכמים''' - תוספת הערות מפוסקים בדברים בהם פסקו אחרת מהמשנה ברורה או בדברים בהם לא עסק, עם דגש על פסיקות רבני ספרד (קיים בינתיים רק לחלקים א' וג').
-*'''מהדורת [[דרשו ד' ועוזו|דרשו]]''' - 6 כרכים, תוספת ביאורים והערות מפוסקי זמננו על שאלות שהתעוררו על סדר המשנ"ב, בעריכת ארגון "דרשו ד' ועוזו".
-*הספר '''[[פסקי תשובות]]''' - ספר ליקוטים פופולרי כולל פסקים מספרי שו"ת על סדר המשנה ברורה ושולחן ערוך אורח חיים.
-*'''משנה ברורה בתוספת שער הציון המורחב''', מציין את המקורות שבהם כתב מחבר משנה ברורה את חיבורו. נכתב ונערך על ידי הרב בנימין ישראל כהן.
-*'''משנה אחרונה''' - הוספות מדברי רבותינו האחרונים הלכה למעשה.
-==קיצורים לספר==
-הספר מפרט מאוד ופרטים רבים רחוקים מהמציאות היום-יומית. לדוגמה דין פתילות לציצית מחוטי משי. וכן יש בו בירורים הלכתיים ארוכים בהם המחבר מביא ראיות שונות לשיטות השונות ולעיתים דוחה ראיות וכדומה דבר המכביד מאוד על הלומד הרוצה לדעת הלכה למעשה.
-עקב כך נכתבו כמה ספרים המסכמים את הספר.
+אומרים שה'חפץ חיים' התבטא, שאילו היה יודע שקהילות רבות כל כך של חסידים קיבלו את פסקי אדמו"ר הזקן, הוא היה נוטה יותר לפסוק כמותו{{מקור}}.
-*'''שינון הלכה''' - תקציר בראשי פרקים לשם שינון וחזרה על הספר.
-*'''שונה הלכות''' - ספרו של הרב [[חיים קנייבסקי]] המביא בקצרה את הדינים היוצאים מהמשנה ברורה והביאור הלכה.
-*'''קיצור משנה ברורה''' - מאת הרב [[דב בער מזאה]], לקט דינים המצויים ושכיחים בחיי היום יום, שנלקטו משולחן ערוך אורח חיים ומשנה ברורה.
-==חיבורים בעקבות הספר==
+[[הרבי]] הורה ללמוד בספר. היה זה במלאת חמש מאות שנה לפטירת [[הבית יוסף]], אז אמר הרבי כי יש להתחיל במבצע לעסוק בספרי [[השולחן ערוך]], ובנושאי הכלים, וא"צ לומר ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ובעניני אורח חיים בכלל - חיבורו של המשנה ברורה, אשר, להיותו "האיש החפץ חיים", זכה שנתקבל חיבורו בתפוצות
-בעקבות הספר "משנה ברורה", יצאו ספרים רבים בסגנונו הכוללים שלושה חלקים: פסקים, הרחבה למדנית ומקורות. זאת בנוסף לאלפי ספרי הלכה שיצאו בסגנון של ליקוט שיטות האחרונים.
+ישראל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=החפץ+חיים&pgnum=168 התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמ' 171 (עמ' 168)]}}.
-בין הבולטים:
+הרבי אמר: מי לנו גדול כהחפץ חיים, בשלילת הנהגה של היפך אהבת ישראל, ודיבורים לא טובים על כלל ישראל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd&pgnum=168 שם עמ' 177]}}.
-*"[[דרך אמונה]]" מאת הרב [[חיים קניבסקי]] על [[רמב"ם]] זרעים.
-*"מעדני השולחן" מאת הרב [[לוי רבינוביץ]] על שולחן ערוך [[יורה דעה]].
-*"[[בדי השולחן]]" מאת הרב [[שרגא פייבל כהן]] על יורה דעה.
-*[[הלכה ברורה (ספר)|"הלכה ברורה"]] מאת הרב [[דוד יוסף (רב)|דוד יוסף]], פסקי הלכה [[ספרדים ועדות מזרח|לספרדים]] בסגנון דומה למשנה ברורה.
-*"הוראה ברורה", בעריכת [[מכון הרב מצליח]], פסקי הלכה לספרדים ו[[אשכנזים]] בסגנון המשנה ברורה על חלק יורה דעה.
-*"דעה ברורה" מאת הרב אשר הורוביץ, פסקי הלכה על חלק יורה דעה, כמין המשך למשנה ברורה.
-*"הליכות השו"ע החמישי" מאת הרב [[ארי אברהם סמג'ה]] הכולל המשך למשנה ברורה בהלכות שלא הובאו בארבעת חלקי השולחן ערוך.
-*"ספר גופי הלכות והוא משנה ברורה החדש" מאת [[רבי יהושע השל וולהנדלר|הרב יהושע השל וולהנדלר]] על הלכות [[נידה]].
-*הקונטרסים "דרך איש" על דרך לימודו של החזון איש, "דרכה של תורה" על שו"ע הלכות מלמדים ות"ת, "לדופקי בתשובה" על הלכות תשובה, "פתח לבי" על דברי המוסר שבספר המדע, "הטבע הרוחני" בענייני הטבע, ו"משפט עשה" בענייני ערכאות, מאת הרב אורי טיגר.
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:ספרי נגלה]]
 [[קטגוריה:הלכה]]