פנסיה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
צ'קטי |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חברותא.jpg|250px|ממוזער|שמאל|זוג [[זקנים]] יהודים בגיל [[פנסיה]] לומדים תורה בחברותא (פינסק, תרפ"ד)]] | |||
'''פרישה לפנסיה''' (מכונה גם בשם '''גמלאות''') היא יציאה ממעגל העבודה בגיל מבוגר, כאשר האדם מתחיל להתפרנס מכספים שהוקצו לו במטרה שיוכל לחיות את שארית חייו בכבוד. בעוד ובעבר אדם עבד כל עוד כוחו במותניו, בעת המודרנית התפשט הנוהג כי האדם מפריש חלק ממשכורתו החודשית ועל בסיס זה יוצא לפנסיה לפי כללים שונים שנקבעו, מבלי להתחשב במצבו הפיזי והמנטלי, וביכולתו להמשיך לעבוד ולתרום מעצמו, כאשר לעיתים קרובות אף מכריחים את האדם לפרוש מעבודתו, אף שברצונו להישאר. | '''פרישה לפנסיה''' (מכונה גם בשם '''גמלאות''') היא יציאה ממעגל העבודה בגיל מבוגר, כאשר האדם מתחיל להתפרנס מכספים שהוקצו לו במטרה שיוכל לחיות את שארית חייו בכבוד. בעוד ובעבר אדם עבד כל עוד כוחו במותניו, בעת המודרנית התפשט הנוהג כי האדם מפריש חלק ממשכורתו החודשית ועל בסיס זה יוצא לפנסיה לפי כללים שונים שנקבעו, מבלי להתחשב במצבו הפיזי והמנטלי, וביכולתו להמשיך לעבוד ולתרום מעצמו, כאשר לעיתים קרובות אף מכריחים את האדם לפרוש מעבודתו, אף שברצונו להישאר. | ||
| שורה 16: | שורה 17: | ||
בהתאם לגישה זו, שלל הרבי כל יציאה ממעגל העבודה, אפילו של עבודה פיזית-טכנית{{הערה|ראו עדותה של נחמה גרייזמן, 'בעיניה של אשה' עמוד 341, בקשר לאביה שהיה בגיל 65 - שלא יצא לפנסיה.}}, והדגיש שדווקא בגילאי הפרישה על האדם להשתדל להיות עסוק, דבר המוסיף בבריאות הגוף כאשר האדם לא פנוי לשקוע במיחושים השונים ובקושי שמזמן הגיל{{הערה|אגרות קודש חלק י"ד אגרת ה'רעד.}}. | בהתאם לגישה זו, שלל הרבי כל יציאה ממעגל העבודה, אפילו של עבודה פיזית-טכנית{{הערה|ראו עדותה של נחמה גרייזמן, 'בעיניה של אשה' עמוד 341, בקשר לאביה שהיה בגיל 65 - שלא יצא לפנסיה.}}, והדגיש שדווקא בגילאי הפרישה על האדם להשתדל להיות עסוק, דבר המוסיף בבריאות הגוף כאשר האדם לא פנוי לשקוע במיחושים השונים ובקושי שמזמן הגיל{{הערה|אגרות קודש חלק י"ד אגרת ה'רעד.}}. | ||
הרבי הוסיף והדגיש יתירה מזו, שאין מושג של 'גיל פרישה' בעבודת הפצת היהדות, ובפרט בתחום ה[[חינוך]], ויתירה מכך, בכל שנה צריכה להיות הוספה ועליה, ואף אם על פי חוק מוכרח האדם לעזוב את משרתו הרישמית, על האדם למצוא את המקום בו יוכל לתרום מזמנו ממרצו ומנסיונו לקידום החינוך{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ז עמוד לד.}}. | הרבי הוסיף והדגיש יתירה מזו, שאין מושג של 'גיל פרישה' בעבודת הפצת היהדות, ובפרט בתחום ה[[חינוך]], ויתירה מכך, בכל שנה צריכה להיות הוספה ועליה, ואף אם על פי חוק מוכרח האדם לעזוב את משרתו הרישמית, על האדם למצוא את המקום בו יוכל לתרום מזמנו ממרצו ומנסיונו לקידום החינוך{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ז עמוד לד.}}. | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
===עיסוק בשנות הפנסיה=== | ===עיסוק בשנות הפנסיה=== | ||
{{ערך מורחב| | {{ערך מורחב|תפארת זקנים לוי יצחק}} | ||
הרבי הביע את אי שביעות רצונו מכך שילדים שולחים את הוריהם לבית אבות, דבר המשדר להם כביכול הם נטל ומשא עליהם, וכאילו אין בהם יותר צורך{{הערה|התוועדות א' אלול תש"מ. מופיע בקישורים חיצוניים לערך זה.}}. | הרבי הביע את אי שביעות רצונו מכך שילדים שולחים את הוריהם לבית אבות, דבר המשדר להם כביכול הם נטל ומשא עליהם, וכאילו אין בהם יותר צורך{{הערה|התוועדות א' אלול תש"מ. מופיע בקישורים חיצוניים לערך זה.}}. | ||
על מנת לספק מענה יהודי לאנשים המצויים בשלב זה בחייהם, יזם הרבי בשנת [[תשכ"ט]] הקמת מסגרת לימודית, כאשר מזכירו של הרבי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] שיגר מכתב אל יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ובו הוא כותב: {{ציטוטון|"בזה הנני להזכירו על המדובר בהיותו כאן בדבר מבצע ייסוד שיעורים באמצע היום לבטלים מעבודתם (מקבלי [[פנסיה]] וכדומה). ובבקשה להודיעני אם נעשה כבר בזה דבר מה, ומה?"}}, ובשנת [[תש"מ]] מיסד זאת הרבי עם הקמת רשת הכוללים '[[כולל תפארת זקנים - לוי יצחק]]' על מנת שינצלו באופן הטוב ביותר את שנות 'גיל הזהב' שלהם. | על מנת לספק מענה יהודי לאנשים המצויים בשלב זה בחייהם, יזם הרבי בשנת [[תשכ"ט]] הקמת מסגרת לימודית, כאשר מזכירו של הרבי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] שיגר מכתב אל יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ובו הוא כותב: {{ציטוטון|"בזה הנני להזכירו על המדובר בהיותו כאן בדבר מבצע ייסוד שיעורים באמצע היום לבטלים מעבודתם (מקבלי [[פנסיה]] וכדומה). ובבקשה להודיעני אם נעשה כבר בזה דבר מה, ומה?"}}, ובשנת [[תש"מ]] מיסד זאת הרבי עם הקמת רשת הכוללים '[[כולל תפארת זקנים - לוי יצחק]]' על מנת שינצלו באופן הטוב ביותר את שנות 'גיל הזהב' שלהם. | ||
==ראו גם== | |||
*[[גיל הזקנה]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 37: | שורה 41: | ||
*'''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/3589579 פרשת דברים עם הרב יונתן זקס: מה קרה למשה רבינו כשהזדקן]''' | *'''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/3589579 פרשת דברים עם הרב יונתן זקס: מה קרה למשה רבינו כשהזדקן]''' | ||
*הרב שמעון פוזנר, '''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/594622/jewish/-.htm אלטע זאכן, אלטע זאכן...]''' {{בית חבד}} | *הרב שמעון פוזנר, '''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/594622/jewish/-.htm אלטע זאכן, אלטע זאכן...]''' {{בית חבד}} | ||
*הרב קפלן, '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/02/פנסיה_חסידית_הרב_קפלן.pdf פנסיה חסידית]''', שבועון בית משיח גליון 679 | |||
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/08/480.-Eikev-5784.pdf להשקיע בגיל הזהב]''', הרב [[מנחם גרליצקי]] בגליון 'הסיפור שלי' [[jem]] {{PDF}} | |||
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/1718572/jewish/Aging-Retirement.htm הזדקנות ופרישה]''', תגית המרכזת כתבות העוסקות בהשקפה היהודית בנושא {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||