יעקב אבינו – הבדלי גרסאות

'''יעקב''' (המכונה במסורת היהודית '''יַעֲקֹב אָבִינוּ''', ונקרא גם '''יִשְׂרָאֵל''' ו'''יְשׁוּרוּן'''{{הערה|כנאמר בתפילת [[לעולם יהא אדם]]: {{ציטוטון|ומשמחתך ששמחת בו קראת את שמו (נוסח שונה: אותו) ישראל וישורון}}.}}, מכונה ב[[חז"ל]] '''בחיר שבאבות''' וכן '''בחור שבאבות'''{{הערה|[[מדרש רבה]] [[פרשת וישלח]] פע"ו}}) ([[י"ד תשרי]] ב'ק"ח - [[י"ד תשרי]] ב'רנ"ה) הוא השלישי ב[[אבות]], בנו של [[יצחק אבינו]] ו[[רבקה אימנו]].

אמו [[רבקה]] הייתה עקרה בתחילה{{הערה|בראשית, כה, כט.}}, הריונה של רבקה היה קשה, הבנים "מתרוצצים בקרבה" והיא הלכה לבית המדרש של שם ועבר לשאול מה' את פשר העניין. שם ענה לה כי הריונה מבשר את הולדתם של שני עמים יריבים שיתחרו אחד בשני, אשר הצעיר שביניהם יהיה אדון לבכור.

יעקב שחושש שעשיו יהרוג אותו בורח ל[[חרן]], בדרך הוא חולם [[חלום]] בו הוא רואה [[סולם]] מוצב ארצה וראשו מגיע עד השמימה ומלאכים עולים ויורדים בו, יעקב מתעורר נרגש מהחלום ומכריז:"אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי" והופף את האבן עליה ישן ל[[מזבח]] ויוצק עליה [[שמן]].

יעקב מגיע לארץ כנען ומתיישב ב[[שכם]], בשכם חוטף שכם בן חמור את ביתו [[דינה]] במטרה להינשא אליה, [[שמעון]] ו[[לוי]] מגיעים והורגים בתגובה את תושבי העיר שכם, יעקב ששומע על כך מוחה בפני בניו על הריגת תושבי העיר. לאחר מעשה שכם עובר יעקב בהוראת הקב"ה ל[[בית אל]] שם מקים [[מזבח]],קודם בואו לבית אל הוא מורה למשפחתו להסיר את כל:"אלוקי הנכר אשר בתככם והיטהרו"{{הערה|בראשית, ל"ה, ב.}}, [[הרמב"ם]] למד מפסוק זה את [[טומאה|טומאת]] [[עבודה זרה]]{{הערה|משנה תורה לרמב"ם, הלכות שאר אבות הטומאה, רפ"ו.}}.

{{סגל}}