אב הרחמים – הבדלי גרסאות

א.י.ל. (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 19: שורה 19:
בנוגע לשבתות של [[ארבע הפרשיות]], מנהגנו שכן אומרים תפילה זו{{הערה|בקביעות רגילה. זאת בשונה מהקביעות שראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, שאין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}. ואף שנהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח"), וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]] (בתאריך כ' אדר שני תש"ג).}}, קבע הרבי ב[[לוח היום יום]]{{הערה|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}} שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}.
בנוגע לשבתות של [[ארבע הפרשיות]], מנהגנו שכן אומרים תפילה זו{{הערה|בקביעות רגילה. זאת בשונה מהקביעות שראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, שאין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}. ואף שנהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח"), וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]] (בתאריך כ' אדר שני תש"ג).}}, קבע הרבי ב[[לוח היום יום]]{{הערה|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}} שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}.


עם זאת, יש שבת אחת יוצאת דופן שאומרים בה תפילה זו אף שהיא שבת מברכים, בשבת מברכים החודש סיון, היות שבחודש זה אירעו עיקר הפרעות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/22.htm פסקי הסידור]. במקור המנהג היו שנהגו לומר אב הרחמים גם בשבת מברכים החודש אייר, אך לפועל מנהג חב"ד שלא לומר זאת בשבת מברכים אייר, היות שהיא חלה בימי חודש ניסן שבכל ימי החודש אין אומרים תחנון ([https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/1/1.htm ראו בהרחבה - אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין), בין פסח לעצרת]).}}.
עם זאת, יש שבת אחת יוצאת דופן שאומרים בה תפילה זו אף שהיא שבת מברכים, בשבת מברכים החודש סיון, היות שבחודש זה אירעו עיקר הפרעות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/22.htm פסקי הסידור]. במקור המנהג היו שנהגו לומר אב הרחמים גם בשבת מברכים החודש אייר, אך לפועל מנהג חב"ד שלא לומר זאת בשבת מברכים אייר, היות שהיא חלה בימי חודש ניסן שבכל ימי החודש אין אומרים תחנון ([https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/1/1.htm ראו בהרחבה - אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין), בין פסח לעצרת,]) לביאור המעלה שבאמירת 'אב הרחמים' בשבת מברכים חודש סיוון ראה שיחת ש"פ בה"ב תשמ"ג.}}.


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
הביטוי 'אב הרחמים' מופיע במספר מקומות בתפילה, כגון בשעת הוצאת ספר תורה, בתפילת 'אב הרחמים' שקודם תפילת מוסף, ובהוספות שנוהגים להוסיף בימים הנוראים.
הביטוי 'אב הרחמים' מופיע במספר מקומות בתפילה, כגון בשעת הוצאת ספר תורה, בתפילת 'אב הרחמים' שקודם תפילת מוסף, ובהוספות שנוהגים להוסיף בימים הנוראים.


בחסידות מבואר על שינוי הלשונות בימים הנוראים עצמם בין הביטוי 'אב הרחמן' שנהוגים לומר בכל הימים הנוראים והביטוי 'אב הרחמים' שנוהגים לומר בתוך ימים אלו במוסף ובנעילה, כיון שברחמים העליונים יש ב' סוגי רחמים. 'אב הרחמן' רומז למידת הרחמים על האדם במה שהשכל מחייב לרחם עליו, כמו למשל אדם שחברו פגע בו ופייס אותו - שהשכל מחייב למחול לו ולרחם עליו, אך רק עד גבול מסויים ולא אם יחזור ויפגע בו שוב ושוב, וכך גם כלפי מעלה, מידת רחמים זו היא מידת הרחמים הבאה בהגבלה.
בחסידות מבואר על שינוי הלשונות בימים הנוראים עצמם בין הביטוי 'אב הרחמן' שנהוגים לומר בכל הימים הנוראים והביטוי 'אב הרחמים' שנוהגים לומר בתוך ימים אלו במוסף ובנעילה, כיון שברחמים העליונים יש ב' סוגי רחמים. 'אב הרחמן' רומז למידת הרחמים על האדם במה שהשכל מחייב לרחם עליו, למשל אדם שחברו פגע בו ופייס אותו - שהשכל מחייב למחול לו ולרחם עליו, אך רק עד גבול מסויים ולא אם יחזור ויפגע בו שוב ושוב, וכך גם כלפי מעלה, מידת רחמים זו היא מידת הרחמים הבאה בהגבלה.


לעומת זאת 'אב הרחמים' רומז למידת הרחמים גדולים בלי שיעור, גם במקום שהשכל אינו מחייב למחול ולרחם, והוא מקור הרחמים, המגיעים מבחינת ה[[כתר]] שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/62d.htm ליקוטי תורה דרושים לראש השנה סב, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/16/23a.htm נשא כג, א]. [[המשך וככה תרל"ז]] פרק נב, ע' עז. [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/biurei-tanya/gronem/47.htm ביאורי התניא אסתרמן, פרק מה]. ועוד. וראה בשער הכוונות הטעם שבנוסח ההוספה בימים נוראים יש דווקא 8 תיבות, והטעם שקבעו את ההוספה דווקא בברכת גבורות כדי למתק אותם.}}, וההגעה לבחינת אב הרחמים הוא על ידי הקדמת בחינת אב הרחמן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640b/1/27/671.htm תורת שמואל תר"ם חלק ב' עמוד תרעא].}}.
לעומת זאת 'אב הרחמים' רומז למידת הרחמים גדולים בלי שיעור, גם במקום שהשכל אינו מחייב למחול ולרחם, והוא מקור הרחמים, המגיעים מבחינת ה[[כתר]] שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/62d.htm ליקוטי תורה דרושים לראש השנה סב, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/16/23a.htm נשא כג, א]. [[המשך וככה תרל"ז]] פרק נב, ע' עז. [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/biurei-tanya/gronem/47.htm ביאורי התניא אסתרמן, פרק מה]. ועוד. וראה בשער הכוונות הטעם שבנוסח ההוספה בימים נוראים יש דווקא 8 תיבות, והטעם שקבעו את ההוספה דווקא בברכת גבורות כדי למתק אותם.}}, וההגעה לבחינת אב הרחמים הוא על ידי הקדמת בחינת אב הרחמן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640b/1/27/671.htm תורת שמואל תר"ם חלק ב' עמוד תרעא].}}.
שורה 31: שורה 31:


===חודש מנחם אב===
===חודש מנחם אב===
באחדים ממכתביו מוסיף הרבי בציון התאריך בחודש [[מנחם אב]] את הביטוי '... לחודש אב הרחמים'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2958.htm ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תתקנח].}}, כשהרבי עצמו התייחס לכך שהמאורעות העצובים שפקדו את עם ישראל התרחשו דווקא בחודש זה ששמו מורה על רחמים, שהוא על דרך אבא האוהב את בנו ומייסר אותו, שאף שבחיצוניות נראה הדבר כגבורות ודינים קשים, אך בפנימיות הכוונה והמטרה היא אהבה ורחמים גדולים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/29/index.htm שיחת מברכים החודש מנחם אב, פרשת פנחס תש"י].}}.
באחדים ממכתביו מוסיף הרבי בציון התאריך בחודש [[מנחם אב]] את הביטוי '... לחודש אב הרחמים'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2958.htm ראו לדוגמה אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תתקנח].}}, כשהרבי עצמו התייחס לכך שהמאורעות העצובים שפקדו את עם ישראל התרחשו דווקא בחודש זה ששמו מורה על רחמים, שהוא על דרך אבא האוהב את בנו ומייסר אותו, שאף שבחיצוניות נראה הדבר כגבורות ודינים קשים, אך בפנימיות הכוונה והמטרה היא אהבה ורחמים גדולים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/29/index.htm שיחת מברכים החודש מנחם אב, פרשת פנחס תש"י].}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[אב (מידת הרחמים)]]
*[[אב (מידת הרחמים)]]
*[[ה' יקום דמו]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==