המן – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
דיוק ? |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מחיית המן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מוחים את המן בשעת [[קריאת המגילה]] ב-[[770]]]] | [[קובץ:מחיית המן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מוחים את המן בשעת [[קריאת המגילה]] ב-[[770]]]] | ||
'''המן | '''המן האגגי''' (נקרא גם '''ממוכן''') היה צורר מזרע [[עמלק]] אשר ביקש להשמיד את [[עם ישראל]] בתקופת [[אחשוורוש]], ובעקבות נס ההצלה מגזרתו חוגגים את [[חג הפורים]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
==אוזני המן== | ==אוזני המן== | ||
[[קובץ:אוזן המן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוזני המן | [[קובץ:אוזן המן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוזני המן]] | ||
המאפה המיוחד לחג הפורים הוא ה'אוזן המן', שהינו מאפה משולש העשוי מבצק פריך, הממולא בפרג או שוקולד, או מילוי מתוק אחר. ישנם המקשרים בין צורת הבצק לאזניו של המן כפי שהיו נראות לאחר שנתלה על העץ, אך בלשנים רבים טוענים כי מקור שמו של המאפה הוא מגרמניה, שם היא נקרא בשם "מוֹן-טאשֶה" (Mohntasche) שמשמעותו 'כיס פרג', אלא שעם השנים השתנה שמו של המאפה | המאפה המיוחד לחג הפורים הוא ה'אוזן המן', שהינו מאפה משולש העשוי מבצק פריך, הממולא בפרג או שוקולד, או מילוי מתוק אחר. ישנם המקשרים בין צורת הבצק לאזניו של המן כפי שהיו נראות לאחר שנתלה על העץ, אך בלשנים רבים טוענים כי מקור שמו של המאפה הוא מגרמניה, שם היא נקרא בשם "מוֹן-טאשֶה" (Mohntasche) שמשמעותו 'כיס פרג', אלא שעם השנים השתנה שמו של המאפה, ב[[יידיש|אידיש]] שובש הכינוי ל'המן טאש', ופרשהו הדרשנים ע"ד הרמז לעניין התשת כח המן ועמלק, ולכן נהגו לאוכלו בפורים, על דרך מנהג [[מחיית עמלק|מחיית המן ועמלק]]. בעברית נקרא 'אזני המן', בקשר עם המנהג, וכנראה משום שצורת המאפה מזכירה [[אוזן]]. | ||
רבים נוהגים לצרף אוזני המן ל[[משלוח מנות|משלוחי מנות]], וכך | רבים נוהגים לצרף אוזני המן ל[[משלוח מנות|משלוחי מנות]], וכך נהג גם הרבי. בנוסף, נוהג הרבי לאכול אוזן המן גם בשעת סעודת הפורים. | ||
כאשר היה חסיד שדיווח לרבי על כך שבזכות 'אזני המן' הצליח לשכנע יהודי מסויים להניח תפילין, התבטא הרבי באופן חריג: "אם כך צריך שיהיו אזני המן בכל יום..."{{הערה|המעשה אירע בשנת תשכ"ז, שבועון כפר חב"ד גליון 1849 עמוד 18. הרבי אמר את הדברים כשבת שחוק על שפתיו הקדושות.}}. | כאשר היה חסיד שדיווח לרבי על כך שבזכות 'אזני המן' הצליח לשכנע יהודי מסויים להניח תפילין, התבטא הרבי באופן חריג: "אם כך צריך שיהיו אזני המן בכל יום..."{{הערה|המעשה אירע בשנת תשכ"ז, שבועון כפר חב"ד גליון 1849 עמוד 18. הרבי אמר את הדברים כשבת שחוק על שפתיו הקדושות.}}. | ||
== בחסידות == | == בחסידות == | ||
בתורת החסידות מוסבר כי המן היה מזרע אגג ומרדכי מזרע שאול המלך, ומרדכי תיקן את חטאו של שאול שלא הרג את הגג ולא מחה את זכר עמלק. | בתורת החסידות מוסבר{{מקור}} כי המן היה מזרע [[אגג]] ומרדכי מזרע [[שאול המלך]], ומרדכי תיקן את חטאו של שאול שלא הרג את הגג ולא [[עמלק|מחה את זכר עמלק]]. | ||
שרשו של המן בקדושה הוא ב[[עולם התהו]] עד שמכונה במדרש "חבר" של הקב"ה{{הערה|אור התורה מגלת אסתר עמוד ב'תכא ואילך.}}, וענינו של המן בקדושה הוא הגאווה שצריכה להיות לתלמיד חכם שמעטרת ומיפה אותו כמו שהמוץ מייפה את השיבולת, ועוזרת לו שלא ליתן שפע לחיצונים, אך בהשתלשלות המדרגות - הוא נפל לבחינת תכלית הגסות דקליפה{{הערה|אור התורה מגילת אסתר עמוד ב'שכ.}}. | שרשו של המן בקדושה הוא ב[[עולם התהו]] עד שמכונה במדרש "חבר" של הקב"ה{{הערה|אור התורה מגלת אסתר עמוד ב'תכא ואילך.}}, וענינו של המן בקדושה הוא הגאווה שצריכה להיות לתלמיד חכם שמעטרת ומיפה אותו כמו שהמוץ מייפה את השיבולת, ועוזרת לו שלא ליתן שפע לחיצונים, אך בהשתלשלות המדרגות - הוא נפל לבחינת תכלית הגסות דקליפה{{הערה|אור התורה מגילת אסתר עמוד ב'שכ.}}. | ||
| שורה 72: | שורה 72: | ||
המן ועמלק - הם השורש של כל האומות, מקיף דקליפה, והוא בחינת תכלית הגסות והגבהת הרוח, שחץ וגאווה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/91b תורה אור מגילת אסתר, צא, ב].}}, ובשל כך רצה המן להגביה את עצמו לבחינת הגורל שלמעלה מהדעת, מקום שבו החושך והאור שווים כי בדרגה זו המצוות והעבירות לא נוגעות כי העולם לא תופס מקום לגביו, ומשם רצה המן להמשיך גזירה ואבדון על עם ישראל. מסיבה זו גם רצה לעשות עץ בגובה חמישים אמה שהוא עומק הרע, כנגד חמישים שערי בינה שהוא עומק הטוב, אך דווקא הגאווה שלו שניסה להידמות לקדושה - גרם למפלה שלו{{הערה|אור התורה מגלת אסתר ב'רפז.}}. | המן ועמלק - הם השורש של כל האומות, מקיף דקליפה, והוא בחינת תכלית הגסות והגבהת הרוח, שחץ וגאווה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/91b תורה אור מגילת אסתר, צא, ב].}}, ובשל כך רצה המן להגביה את עצמו לבחינת הגורל שלמעלה מהדעת, מקום שבו החושך והאור שווים כי בדרגה זו המצוות והעבירות לא נוגעות כי העולם לא תופס מקום לגביו, ומשם רצה המן להמשיך גזירה ואבדון על עם ישראל. מסיבה זו גם רצה לעשות עץ בגובה חמישים אמה שהוא עומק הרע, כנגד חמישים שערי בינה שהוא עומק הטוב, אך דווקא הגאווה שלו שניסה להידמות לקדושה - גרם למפלה שלו{{הערה|אור התורה מגלת אסתר ב'רפז.}}. | ||
מפלתו של המן הייתה ביום השני של חג הפסח זמן הקרבת עומר שעורים, היות והמן הוא גבורות קשות ואפשר לברר אותם רק על ידי בירור קשה, שהוא ענינו של הקרבת השעורים שהם מאכל בהמה, וכן הענין של ספירת החמישים יום המתחיל בהקרבת העומק, דוחים ומבטלים את הרצון של המן להתלות ב'עץ גבוה חמישים אמה'{{הערה|אור התורה ביאורי הזוהר עמוד תתקלט. מגלת אסתר עמוד ב'שה.}}. | מפלתו של המן הייתה ביום השני של [[חג הפסח]] זמן [[קרבן העומר|הקרבת עומר שעורים]], היות והמן הוא גבורות קשות ואפשר לברר אותם רק על ידי בירור קשה, שהוא ענינו של הקרבת השעורים שהם מאכל בהמה, וכן הענין של ספירת החמישים יום המתחיל בהקרבת העומק, דוחים ומבטלים את הרצון של המן להתלות ב'עץ גבוה חמישים אמה'{{הערה|אור התורה ביאורי הזוהר עמוד תתקלט. מגלת אסתר עמוד ב'שה.}}. | ||
רצונו של המן היה למנוע את ההשוואה כמו שאמר "וכל זה איננו שווה לי", והתיקון שלו היה שיצא ממנו רב שמואל בר שילת, שעסק בלימוד תינוקות שהגדול עוסק עם הקטן באותו נושא לימוד, וכן השם שלו הוא ראשי התיבות של "'''שיויתי''' ה' לנגדי תמיד"{{הערה|ליקוטי לוי יצחק, ליקוטים ואגרות עמוד רסז.}}. | רצונו של המן היה למנוע את ההשוואה כמו שאמר "וכל זה איננו שווה לי", והתיקון שלו היה שיצא ממנו רב שמואל בר שילת, שעסק בלימוד תינוקות שהגדול עוסק עם הקטן באותו נושא לימוד, וכן השם שלו הוא ראשי התיבות של "'''שיויתי''' ה' לנגדי תמיד"{{הערה|ליקוטי לוי יצחק, ליקוטים ואגרות עמוד רסז.}}. | ||
| שורה 82: | שורה 82: | ||
[[קטגוריה:אישים במגילת אסתר]] | [[קטגוריה:אישים במגילת אסתר]] | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:גויים]] | |||