שניאור זלמן גרליק – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 11: שורה 11:
}}
}}
[[קובץ:גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם: הרב שניאור זלמן גרליק]]
[[קובץ:גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם: הרב שניאור זלמן גרליק]]
הרב '''שניאור זלמן גרליק''' ([[כ"ה סיון]] [[תר"מ]] - [[ח' סיון]] [[תשל"ד]]) היה [[רב]]ו הראשון של [[כפר חב"ד]]. התלמיד הראשון בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], [[התקשרות|מקושר]] לרבותינו [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].  
[[קובץ:הרב גרליק, המשפיע קסלמן וצ'ה ברושנטיין.jpg|ממוזער|250px|הרב גרליק במרכז התמונה (מימין, המשפיע [[שלמה חיים קסלמן|הרש"ח קסלמן]])]]
הרב '''שניאור זלמן גרליק''' ([[כ"ה סיון]] [[תר"מ]] - [[ח' סיון]] [[תשל"ד]]) היה [[מורה הוראה|רבו]] הראשון של [[כפר חב"ד]]. התלמיד הראשון בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], [[התקשרות|מקושר]] לרבותינו [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].  


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 36: שורה 37:
לאחר תקופת נדודים קשה הגיע ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן, שם התקבצו חסידים רבים. הרב גרליק פעל למען החזקת היהדות בעיר, ושימש כרב הקהילה החב"דית במקום. הוא דאג גם להקמת "[[תלמוד תורה]]" ו[[מקווה טהרה]]" במקום.
לאחר תקופת נדודים קשה הגיע ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן, שם התקבצו חסידים רבים. הרב גרליק פעל למען החזקת היהדות בעיר, ושימש כרב הקהילה החב"דית במקום. הוא דאג גם להקמת "[[תלמוד תורה]]" ו[[מקווה טהרה]]" במקום.


בתום המלחמה הבריח את הגבול דרך לבוב כמו חסידים רבים ("[[יציאת רוסיה תש"ו]]") ל[[פולין]], ומשם הועבר למחנות פליטים ב[[אוסטריה]]. לאחר מכן, עבר ל[[פריז]] שם עמד בראשות מוסד לימודי להכשרת שוחטים וסופרים. לקראת שנת [[תש"ט]] נסע יחד עם קבוצת שוחטים מהמוסד בו לימד לאירלנד, בכדי לעזור בשחיטת בהמות שהוקצבו עבור [[מדינת ישראל]] על ידי ה[[ג'וינט]]. לאחר שחזר מאירלנד, לקראת [[חג השבועות]] [[תש"ט]], קיבל אישורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לעלות ל[[ארץ ישראל]]. עלה [[ארץ ישראל]] ב[[ג' בתשרי]] [[תש"י]] והשתקע ב[[כפר חב"ד]].
בתום המלחמה הבריח את הגבול דרך לבוב כמו חסידים רבים ("[[יציאת רוסיה תש"ו]]") ל[[פולין]], ומשם הועבר למחנות פליטים ב[[אוסטריה]]. לאחר מכן, עבר ל[[פריז]] שם עמד בראשות מוסד לימודי להכשרת שוחטים וסופרים. לקראת שנת [[תש"ט]] נסע יחד עם [[שוחטים חב"ד באירלנד|קבוצת שוחטים]] מהמוסד בו לימד לאירלנד, בכדי לעזור בשחיטת בהמות שהוקצבו עבור [[מדינת ישראל]] על ידי ה[[ג'וינט]]. לאחר שחזר מאירלנד, לקראת [[חג השבועות]] [[תש"ט]], קיבל אישורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לעלות ל[[ארץ ישראל]]. עלה [[ארץ ישראל]] ב[[ג' בתשרי]] [[תש"י]] והשתקע ב[[כפר חב"ד]].


===רבה של כפר חב"ד===
===רבה של כפר חב"ד===
שורה 60: שורה 61:
במוצאי [[אסרו חג]] של [[חג השבועות]], באור ל[[ח' סיון]] [[תשל"ד]] (28 במאי 1974) היה נוכח במכונית שעשתה דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, יחד עם חמישה חסידים נוספים. מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, שניים מהם נפצעו וארבעה נהרגו במקום - הרב גרליק (94), ר' ישעיהו וייס (34), ר' יחיאל גולדברג (23) ונחמה רוזנברג (19).
במוצאי [[אסרו חג]] של [[חג השבועות]], באור ל[[ח' סיון]] [[תשל"ד]] (28 במאי 1974) היה נוכח במכונית שעשתה דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, יחד עם חמישה חסידים נוספים. מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, שניים מהם נפצעו וארבעה נהרגו במקום - הרב גרליק (94), ר' ישעיהו וייס (34), ר' יחיאל גולדברג (23) ונחמה רוזנברג (19).


לאחר פטירתו נתמנה חתנו, הרב [[נחום טרבניק]], לממלא מקומו כרבו של כפר חב"ד, ואילו הרב [[מרדכי אשכנזי]] מונה למו"צ של [[כפר חב"ד]]. לאחר פטירתו של הרב טרבניק, מילא את מקומו הרב אשכנזי.
לאחר פטירתו נתמנה חתנו, הרב [[נחום טרבניק]], לממלא מקומו כרבו של כפר חב"ד, ואילו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מונה למו"צ של [[כפר חב"ד]]. לאחר פטירתו של הרב טרבניק, מילא את מקומו הרב אשכנזי.


על שמו נקרא רחוב בכפר חב"ד.
על שמו נקרא רחוב בכפר חב"ד.