שניאור זלמן גרליק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{דמות|
+{{פירוש נוסף|נוכחי=רבה של [[כפר חב"ד]]|אחר=[[שליח]] [[הרבי]] ב[[באר שבע]]|ראו=[[שניאור זלמן גורליק]]}}
-שם=הרב שניאור זלמן גרליק
+{{דמות
-|תמונה=[[קובץ:גרליק 7.jpg|250px]]
+|שם=הרב שניאור זלמן גרליק
+|תמונה=גרליק 7.jpg
 |תיאור=רבו הראשון של [[כפר חב"ד]]
 |תאריך לידה=[[כ"ה סיון]] [[תר"מ]]
@@ שורה 10: / שורה 11: @@
 }}
 [[קובץ:גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם: הרב שניאור זלמן גרליק]]
-{{פירוש נוסף|נוכחי=רבה של [[כפר חב"ד]]|אחר=[[שליח]] [[הרבי]] ב[[באר שבע]]|ראו=[[שניאור זלמן גורליק]]}}
+[[קובץ:הרב גרליק, המשפיע קסלמן וצ'ה ברושנטיין.jpg|ממוזער|250px|הרב גרליק במרכז התמונה (מימין, המשפיע [[שלמה חיים קסלמן|הרש"ח קסלמן]])]]
+הרב '''שניאור זלמן גרליק''' ([[כ"ה סיון]] [[תר"מ]] - [[ח' סיון]] [[תשל"ד]]) היה [[מורה הוראה|רבו]] הראשון של [[כפר חב"ד]]. התלמיד הראשון בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], [[התקשרות|מקושר]] לרבותינו [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].
-הרב '''שניאור זלמן גרליק''' ([[כ"ה סיון]] [[תר"מ]] - [[ח' סיון]] [[תשל"ד]]) היה [[רב]]ו הראשון של [[כפר חב"ד]]. מהתלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], [[התקשרות|מקושר]] לרבותינו [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].
 ==תולדות חיים==
 ===נעוריו===
-נולד ביום [[כ"ה בסיון]] [[תר"מ]] בעיר רוגצ'וב שבבלורוסיה, לאביו הרב יהושע, מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאמו שהייתה בתו של ר' הירשל, [[שו"ב]] בבית [[אדמו"ר הצמח צדק]].
+נולד ביום [[כ"ה בסיון]] [[תר"מ]] בעיר [[רוגצ'וב]] שבבלורוסיה, לאביו הרב יהושע, מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאמו ליבא שהייתה בתו של ר' הירשל, [[שו"ב]] בבית [[אדמו"ר הצמח צדק]].
-בגיל 17 נסע עם אביו לחתונת [[אדמו"ר הריי"צ]] שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]]. בימי השבע ברכות הכריז [[אדמו"ר הרש"ב]] על הקמת ישיבת '[[תומכי תמימים ליובאווויטש]]' המפורסמת. בתום הסעודה ניגש לרבי וביקש להתקבל לישיבה החדשה. ואכן, הרב גרליק היה אחד משמונת התמימים הראשונים שנתקבלו לישיבה. לאחר [[תשרי]] [[תרנ"ח]] הועברו שמונת התמימים ל[[ז'מבין]] יחד עם המשפיע ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], אולם לאחר תקופה חזרו בחזרה לליובאוויטש.
+בשנת [[תרנ"ז]] בגיל 17 נסע עם אביו לחתונת [[אדמו"ר הריי"צ]] שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]]. בימי השבע ברכות הכריז [[אדמו"ר הרש"ב]] על הקמת ישיבת '[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' המפורסמת. בתום הסעודה ניגש לרבי וביקש להתקבל לישיבה החדשה. ואכן, הרב גרליק היה אחד משמונת התמימים הראשונים שנתקבלו לישיבה. לאחר [[תשרי]] [[תרנ"ח]] הועברו שמונת התמימים ל[[ז'מבין]] יחד עם המשפיע ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], אולם לאחר תקופה חזרו בחזרה לליובאוויטש.
 בהוראת אדמו"ר הרש"ב, למד במשך שלוש שנים סיים ללמוד את כל חלקי השולחן ערוך, והוסמך להוראה על ידי הרב [[דוד יעקובסון]], מו"צ בליובאויטש. בתחילה נרתע מלהיבחן להוראה, אולם אדמו"ר הרש"ב אמר לו: "אז מ'גיט דארף מען נעמען" [= כשנותנים צריכים לקחת].
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 לאחר תקופת נדודים קשה הגיע ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן, שם התקבצו חסידים רבים. הרב גרליק פעל למען החזקת היהדות בעיר, ושימש כרב הקהילה החב"דית במקום. הוא דאג גם להקמת "[[תלמוד תורה]]" ו[[מקווה טהרה]]" במקום.
-בתום המלחמה הבריח את הגבול דרך לבוב כמו חסידים רבים ("[[יציאת רוסיה תש"ו]]") ל[[פולין]], ומשם הועבר למחנות פליטים ב[[אוסטריה]]. לאחר מכן, עבר ל[[פריז]] שם עמד בראשות מוסד לימודי להכשרת שוחטים וסופרים. לקראת שנת [[תש"ט]] נסע יחד עם קבוצת שוחטים מהמוסד בו לימד לאירלנד, בכדי לעזור בשחיטת בהמות שהוקצבו עבור [[מדינת ישראל]] על ידי ה[[ג'וינט]]. לאחר שחזר מאירלנד, לקראת [[חג השבועות]] [[תש"ט]], קיבל אישורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לעלות ל[[ארץ ישראל]].עלה [[ארץ ישראל]] ב[[ג' בתשרי]] [[תש"י]] והשתקע ב[[כפר חב"ד]].
+בתום המלחמה הבריח את הגבול דרך לבוב כמו חסידים רבים ("[[יציאת רוסיה תש"ו]]") ל[[פולין]], ומשם הועבר למחנות פליטים ב[[אוסטריה]]. לאחר מכן, עבר ל[[פריז]] שם עמד בראשות מוסד לימודי להכשרת שוחטים וסופרים. לקראת שנת [[תש"ט]] נסע יחד עם [[שוחטים חב"ד באירלנד|קבוצת שוחטים]] מהמוסד בו לימד לאירלנד, בכדי לעזור בשחיטת בהמות שהוקצבו עבור [[מדינת ישראל]] על ידי ה[[ג'וינט]]. לאחר שחזר מאירלנד, לקראת [[חג השבועות]] [[תש"ט]], קיבל אישורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לעלות ל[[ארץ ישראל]]. עלה [[ארץ ישראל]] ב[[ג' בתשרי]] [[תש"י]] והשתקע ב[[כפר חב"ד]].
 ===רבה של כפר חב"ד===
@@ שורה 59: / שורה 59: @@
 ===פטירתו===
 {{ערך מורחב|ערך=[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|התאונה בח' סיון תשל"ד]]}}
-במוצאי [[אסרו חג]] של [[חג השבועות]], באור ל[[ח' סיון]] [[תשל"ד]] (28 במאי 1974) היה נוכח במכונית שעשתה דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, יחד עם חמישה חסידים נוספים. מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, שניים מהם נפצעו וארבעה נהרגו במקום - הרב גרליק (94), ישעיהו וייס (34), יחיאל גולדברג (23) ונחמה רוזנברג (19).
+במוצאי [[אסרו חג]] של [[חג השבועות]], באור ל[[ח' סיון]] [[תשל"ד]] (28 במאי 1974) היה נוכח במכונית שעשתה דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, יחד עם חמישה חסידים נוספים. מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, שניים מהם נפצעו וארבעה נהרגו במקום - הרב גרליק (94), ר' ישעיהו וייס (34), ר' יחיאל גולדברג (23) ונחמה רוזנברג (19).
-לאחר פטירתו נתמנה חתנו, הרב [[נחום טרבניק]], לממלא מקומו כרבו של כפר חב"ד, ואילו הרב [[מרדכי אשכנזי]] מונה למו"צ של [[כפר חב"ד]]. לאחר פטירתו של הרב טרבניק, ירשו הרב אשכנזי.
+לאחר פטירתו נתמנה חתנו, הרב [[נחום טרבניק]], לממלא מקומו כרבו של כפר חב"ד, ואילו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מונה למו"צ של [[כפר חב"ד]]. לאחר פטירתו של הרב טרבניק, מילא את מקומו הרב אשכנזי.
 על שמו נקרא רחוב בכפר חב"ד.
+==פסקיו והנהגותיו==
+'''ענייני תפילה''':
+*בנוגע לאלו התוחבים רצועות תפילין של ראש בחגורה, פסק שבליובאוויטש הקפידו לא לעשות כן.
+*הנהיג שהכהנים בבית הכנסת בכפר חב"ד ישאו כפיים רק בשבתות, אמנם בישיבה הנהיג שישאו כפיהם כל יום.
+*העולה לתורה בפסוקי דזמרה לא יקרא עם הבעל קורא, אבל בין ישתבח לברכת 'יוצר' קורא.
+'''מעגל השנה''':
+*בחור ישיבה שמגיע בליל פורים דמוקפין לירושלים לא מתחייב שוב המצוות החג כי לא עקר דירתו, למרות שלדעתו לחזור שוב לירושלים. כייון שהשאיר את כל כליו וחפציו בישיבה.
+*אין להשתמש בחג הפסח בשמן המופק מכותנה.
+*תלמידי ישיבה יבדקו את החמץ בחדריהם בישיבה, אך ללא ברכה.
+*איסור שמיעת קול זמרה בימי הספירה הוא בכלי זמר וכדו', אבל אין איסור לשיר בהתוועדות.
+*בשלושת השבועות יש להתיר שמיעת קלטת שלא לשם שמחה כמו הקייטנה וכיו"ב לצורך קירוב הילדים,וכל זה עד תשעת הימים.
 ==משפחתו==
@@ שורה 73: / שורה 85: @@
 ==לקריאה נוספת==
 [[קובץ:ספר גרליק.png|150px|ממוזער|ספר תולדות חייו של הרב גרליק]]
-*שניאור זלמן רבינוביץ, '''התמים הראשון''' ספר תולדות חייו של הרב גרליק, תשפ"א
+*[[שניאור זלמן רבינוביץ (קריית גת)|שניאור זלמן רבינוביץ]], '''התמים הראשון''' ספר תולדות חייו של הרב גרליק, תשפ"א
-* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
+* [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
 *'''רב פעלים''', שבועון כפר חב"ד גליון 1861 עמוד 53
@@ שורה 98: / שורה 110: @@
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]]
 [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
-[[קטגוריה:משפחת גורליק]]
+[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
+[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בתאונות דרכים]]