שניאור זלמן גרליק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה}}
+{{פירוש נוסף|נוכחי=רבה של [[כפר חב"ד]]|אחר=[[שליח]] [[הרבי]] ב[[באר שבע]]|ראו=[[שניאור זלמן גורליק]]}}
-{{דמות|
+{{דמות
-שם=הרב שניאור זלמן גרליק
+|שם=הרב שניאור זלמן גרליק
-|תמונה=[[קובץ:גרליק 7.jpg|250px]]
+|תמונה=גרליק 7.jpg
 |תיאור=רבו הראשון של [[כפר חב"ד]]
 |תאריך לידה=[[כ"ה סיון]] [[תר"מ]]
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 }}
 [[קובץ:גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם: הרב שניאור זלמן גרליק]]
-{{פירוש נוסף|נוכחי=רבה של [[כפר חב"ד]]|אחר=[[שליח]] [[הרבי]] ב[[באר שבע]]|ראו=[[שניאור זלמן גורליק]]}}
+[[קובץ:הרב גרליק, המשפיע קסלמן וצ'ה ברושנטיין.jpg|ממוזער|250px|הרב גרליק במרכז התמונה (מימין, המשפיע [[שלמה חיים קסלמן|הרש"ח קסלמן]])]]
-הרב '''שניאור זלמן גרליק''' ([[כ"ה סיון]] [[תר"מ]] - [[ח' סיון]] [[תשל"ד]]) היה [[רב]]ו הראשון של [[כפר חב"ד]]. מהתלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], [[התקשרות|מקושר]] לרבותינו [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].
+הרב '''שניאור זלמן גרליק''' ([[כ"ה סיון]] [[תר"מ]] - [[ח' סיון]] [[תשל"ד]]) היה [[מורה הוראה|רבו]] הראשון של [[כפר חב"ד]]. התלמיד הראשון בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], [[התקשרות|מקושר]] לרבותינו [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].
 ==תולדות חיים==
 ===נעוריו===
-נולד ביום [[כ"ה בסיון]] [[תר"מ]] בעיר רוגצ'וב שבבלורוסיה, לאביו הרב יהושע, מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאמו שהייתה בתו של ר' הירשל, [[שו"ב]] בבית [[אדמו"ר הצמח צדק]].
+נולד ביום [[כ"ה בסיון]] [[תר"מ]] בעיר [[רוגצ'וב]] שבבלורוסיה, לאביו הרב יהושע, מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאמו ליבא שהייתה בתו של ר' הירשל, [[שו"ב]] בבית [[אדמו"ר הצמח צדק]].
-בגיל 17 נסע עם אביו לחתונת [[אדמו"ר הריי"צ]] שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]]. בימי השבע ברכות הכריז [[אדמו"ר הרש"ב]] על הקמת ישיבת '[[תומכי תמימים ליובאווויטש]]' המפורסמת. בתום הסעודה ניגש לרבי וביקש להתקבל לישיבה החדשה. ואכן, הרב גרליק היה אחד משמונת התמימים הראשונים שנתקבלו לישיבה. לאחר [[תשרי]] [[תרנ"ח]] הועברו שמונת התמימים ל[[ז'מבין]] יחד עם המשפיע ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], אולם לאחר תקופה חזרו בחזרה לליובאוויטש.
+בשנת [[תרנ"ז]] בגיל 17 נסע עם אביו לחתונת [[אדמו"ר הריי"צ]] שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]]. בימי השבע ברכות הכריז [[אדמו"ר הרש"ב]] על הקמת ישיבת '[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' המפורסמת. בתום הסעודה ניגש לרבי וביקש להתקבל לישיבה החדשה. ואכן, הרב גרליק היה אחד משמונת התמימים הראשונים שנתקבלו לישיבה. לאחר [[תשרי]] [[תרנ"ח]] הועברו שמונת התמימים ל[[ז'מבין]] יחד עם המשפיע ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], אולם לאחר תקופה חזרו בחזרה לליובאוויטש.
 בהוראת אדמו"ר הרש"ב, למד במשך שלוש שנים סיים ללמוד את כל חלקי השולחן ערוך, והוסמך להוראה על ידי הרב [[דוד יעקובסון]], מו"צ בליובאויטש. בתחילה נרתע מלהיבחן להוראה, אולם אדמו"ר הרש"ב אמר לו: "אז מ'גיט דארף מען נעמען" [= כשנותנים צריכים לקחת].
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 לאחר תקופת נדודים קשה הגיע ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן, שם התקבצו חסידים רבים. הרב גרליק פעל למען החזקת היהדות בעיר, ושימש כרב הקהילה החב"דית במקום. הוא דאג גם להקמת "[[תלמוד תורה]]" ו[[מקווה טהרה]]" במקום.
-בתום המלחמה הבריח את הגבול דרך לבוב כמו חסידים רבים ("[[יציאת רוסיה תש"ו]]"), ולאחר תלאות רבות הגיע עם בני משפחתו לארץ הקודש, לקראת [[חג השבועות]] [[תש"ט]], כאן השתקע ב[[כפר חב"ד]].
+בתום המלחמה הבריח את הגבול דרך לבוב כמו חסידים רבים ("[[יציאת רוסיה תש"ו]]") ל[[פולין]], ומשם הועבר למחנות פליטים ב[[אוסטריה]]. לאחר מכן, עבר ל[[פריז]] שם עמד בראשות מוסד לימודי להכשרת שוחטים וסופרים. לקראת שנת [[תש"ט]] נסע יחד עם [[שוחטים חב"ד באירלנד|קבוצת שוחטים]] מהמוסד בו לימד לאירלנד, בכדי לעזור בשחיטת בהמות שהוקצבו עבור [[מדינת ישראל]] על ידי ה[[ג'וינט]]. לאחר שחזר מאירלנד, לקראת [[חג השבועות]] [[תש"ט]], קיבל אישורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לעלות ל[[ארץ ישראל]]. עלה [[ארץ ישראל]] ב[[ג' בתשרי]] [[תש"י]] והשתקע ב[[כפר חב"ד]].
 ===רבה של כפר חב"ד===
 [[קובץ:שזר ביקור בכפר קיץ תשכג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושב במסיבה לרגל ביקורו של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[זלמן שז"ר]] ב[[כפר חב"ד]] בקיץ [[תשכ"ג]], ימים ספורים לפני שמר שז"ר נבחר לתפקיד]]
-הרב גרליק לא נח על זירי דפנה, ועם הגיעו ל[[כפר חב"ד]] החל לארגן שיעורי תורה, ואף דאג לשפץ מבנה עבור המקווה. החסידים שהכירו בגאונותו ותכונותיו התרומיות ביקשו למנותו כרב, אולם הוא ברוב צניעותו חשש לקבל עליו את התפקיד. את חששותיו אלו כתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שבירך אותו בברכת 'מזל טוב' לרגל התמנותו.
+עם הגיעו ל[[כפר חב"ד]] החל לארגן שיעורי תורה, ואף דאג לשפץ מבנה עבור המקווה. החסידים שהכירו ביקשו למנותו כרב, אך הוא סירב תחילה בשל זקנותו. את חששותיו אלו כתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שבירך אותו בברכת 'מזל טוב' לרגל התמנותו. בעקבות מענה זה, מונה רשמית כרב ב[[כ' כסלו]] [[תש"י]], ומאז כיהן הרב גרליק כרבו של [[כפר חב"ד]] במשך עשרים וחמש שנים, עד יומו האחרון.
-היה זה ביום [[כ' כסלו]] [[תש"י]], ומאז כיהן הרב גרליק כרבו של [[כפר חב"ד]] במשך עשרים וחמש שנים, עד יומו האחרון.
+במסגרת תפקידו פעל להתקנת ה[[גנרטור]] בכפר, לבנייתם של בתי הכנסת "המרכזי" ו[[בית מנחם]]" ועוד. פעל רבות בעניין "[[חזית דתית]]" ובתיקון חוק [[מיהו יהודי]].
-הרב גרליק התמסר מאוד לתפקידו החשוב, והיה אב נאמן לקהל עדתו. ביתו היה פתוח כל שעות היממה, וכל תושב ידע כי הוא יכול לפקוד את בית הרב כל אימת שירצה. על מסירות נפשו תעיד העובדה שלעת זקנותו יצא לגייס כספים עבור בניית המקווה.
+בשנת [[תשי"ח]], לאחר התחלת בניית המקווה בכפר חב"ד, התברר כי אין די תקציב לבניה. הרב גרליק יצא ל[[ארצות הברית]] כדי לאסוף כסף למרות שכבר היה קרוב לשמונים. על מעשהו זה התבטא [[הרבי]] מלך המשיח בפני אחד החסידים (תוכן הדברים): "הלוואי על רבים אותו מרץ נעורים שיש לרב גרליק. למרות גילו המופלג, הוא נוסע ובא כאחד הצעירים. יש הרבה מה ללמוד ממנו".
-בשנת [[תשי"ח]], לאחר התחלת בניית המקווה בכפר חב"ד, התברר כי אין די תקציב לבניה. הרב גרליק יצא ל[[ארצות הברית]] כדי לאסוף כסף למרות שכבר היה קרוב לשמונים. הוא כיתת רגליו ממקום למקום כבחור צעיר. על מעשהו זה התבטא [[הרבי]] מלך המשיח בפני אחד החסידים (תוכן הדברים): "הלוואי על רבים אותו מרץ נעורים שיש לרב גרליק. למרות גילו המופלג, הוא נוסע ובא כאחד הצעירים. יש הרבה מה ללמוד ממנו".
-===התקשרותו לרבי===
 כשנכנס הרב גרליק ל[[יחידות]] הראשונה, קם הרבי ממקומו וביקש ממנו לשבת. "הרי אתם מגדולי וזקני [[אנ"ש]]", אמר לו הרבי. אך הרב גרליק מיאן באומרו: "אצל רבי איני יושב". "אם כך גם אני לא אשב", השיב לו הרבי. הרב גרליק לא ויתר ואמר: "לא באתי לגאון וגדול, באתי אל 'רבי' ואצל 'רבי' אף פעם לא ישבתי ולכן גם עתה לא אשב".
@@ שורה 55: / שורה 51: @@
 הרבי התיישב והרב גרליק עמד במשך כל ה[[יחידות]] שנמשכה שלוש וחצי שעות. הרבי התעניין במצב הרוחני והגשמי של הכפר. הרב ענה על כל השאלות ואף זכה לקבל שורה של הוראות והדרכות.
-במשך השנים קיבל מכתבים והוראות רבות מהרבי בענייני הכלל והפרט. תמיד טען שהצלחתו בתפקיד אינה שלו, ואם בני קהילתו נשמעים לו, הרי אין זה מחמת תכונותיו, אלא מפני שהוא פועל כמקל של הרבי "רק כוחו של המשלח עובר דרכי".
+במשך השנים קיבל מכתבים והוראות רבות מהרבי בענייני הכלל והפרט. ציין מספר פעמים, כי הצלחתו בתפקיד מגיעה מפני שהוא פועל כמקל של הרבי "רק כוחו של המשלח עובר דרכי".
 הרב גרליק הקים גמ"ח מיוחד ממנו הלוה סכומים גדולים לתושבי הכפר כסיוע לפרנסת הבית. כל השנים דאג להרחיב את הגמ"ח, והוא בעצמו תרם סכומים גדולים כדי שיוכל לסייע לתושבים להתקיים בכבוד.
-שקידתו והתמדתו היו לשם דבר. יודעי דבר סיפרו כי עבר מספר פעמים על כל הש"ס עם פירושי [[רש"י]] ותוספות. הוא שינן אין ספור פעמים את כל חלקי השולחן ערוך, וכמעט בכל שעות היממה הייתה לו קביעות עיתים לתורה.
+היה ידוע בשקידתו וגאונתו, ומסופר כי עבר מספר פעמים על כל הש"ס עם פירושי [[רש"י]] ותוספות. שינן פעמים רבות את כל חלקי השולחן ערוך, וכמעט בכל שעות היממה הייתה לו קביעות עיתים לתורה.
 ===פטירתו===
 {{ערך מורחב|ערך=[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|התאונה בח' סיון תשל"ד]]}}
-[[קובץ:תאונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב לאחר התאונה]]
+במוצאי [[אסרו חג]] של [[חג השבועות]], באור ל[[ח' סיון]] [[תשל"ד]] (28 במאי 1974) היה נוכח במכונית שעשתה דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, יחד עם חמישה חסידים נוספים. מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, שניים מהם נפצעו וארבעה נהרגו במקום - הרב גרליק (94), ר' ישעיהו וייס (34), ר' יחיאל גולדברג (23) ונחמה רוזנברג (19).
+לאחר פטירתו נתמנה חתנו, הרב [[נחום טרבניק]], לממלא מקומו כרבו של כפר חב"ד, ואילו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מונה למו"צ של [[כפר חב"ד]]. לאחר פטירתו של הרב טרבניק, מילא את מקומו הרב אשכנזי.
-במוצאי [[אסרו חג]] של [[חג השבועות]], באור ל[[ח' סיון]] [[תשל"ד]] (28 במאי 1974) היה נוכח במכונית שעשתה דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, יחד עם חמישה חסידים נוספים. מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, שניים מהם נפצעו וארבעה נהרגו במקום - הרב גרליק (94), ישעיהו וייס (34), יחיאל גולדברג (23) ונחמה רוזנברג (19).
+על שמו נקרא רחוב בכפר חב"ד.
-לאחר פטירתו נתמנה חתנו, הרב [[נחום טרבניק]], לממלא מקומו כרבו של כפר חב"ד, ואילו הרב [[מרדכי אשכנזי]] מונה למו"צ של [[כפר חב"ד]]. לאחר פטירתו של הרב טרבניק, ירשו הרב אשכנזי.
+==פסקיו והנהגותיו==
+'''ענייני תפילה''':
+*בנוגע לאלו התוחבים רצועות תפילין של ראש בחגורה, פסק שבליובאוויטש הקפידו לא לעשות כן.
+*הנהיג שהכהנים בבית הכנסת בכפר חב"ד ישאו כפיים רק בשבתות, אמנם בישיבה הנהיג שישאו כפיהם כל יום.
+*העולה לתורה בפסוקי דזמרה לא יקרא עם הבעל קורא, אבל בין ישתבח לברכת 'יוצר' קורא.
+'''מעגל השנה''':
+*בחור ישיבה שמגיע בליל פורים דמוקפין לירושלים לא מתחייב שוב המצוות החג כי לא עקר דירתו, למרות שלדעתו לחזור שוב לירושלים. כייון שהשאיר את כל כליו וחפציו בישיבה.
+*אין להשתמש בחג הפסח בשמן המופק מכותנה.
+*תלמידי ישיבה יבדקו את החמץ בחדריהם בישיבה, אך ללא ברכה.
+*איסור שמיעת קול זמרה בימי הספירה הוא בכלי זמר וכדו', אבל אין איסור לשיר בהתוועדות.
+*בשלושת השבועות יש להתיר שמיעת קלטת שלא לשם שמחה כמו הקייטנה וכיו"ב לצורך קירוב הילדים,וכל זה עד תשעת הימים.
 ==משפחתו==
@@ שורה 76: / שורה 84: @@
 ==לקריאה נוספת==
-*שניאור זלמן רבינוביץ, '''התמים הראשון''' ספר תולדות חייו של הרב גרליק, תשפ"א
+[[קובץ:ספר גרליק.png|150px|ממוזער|ספר תולדות חייו של הרב גרליק]]
-* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
+*[[שניאור זלמן רבינוביץ (קריית גת)|שניאור זלמן רבינוביץ]], '''התמים הראשון''' ספר תולדות חייו של הרב גרליק, תשפ"א
+* [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
 *'''רב פעלים''', שבועון כפר חב"ד גליון 1861 עמוד 53
@@ שורה 101: / שורה 110: @@
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]]
 [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
-[[קטגוריה:משפחת גורליק]]
+[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
+[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בתאונות דרכים]]