ברכת המזון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ישנו ספק ב[[הלכה]] אם [[נשים]] מחויבות בברכת המזון מהתורה, מכיון שאין שייך בהם חלק מההודיה של ברכת המזון {{ציטוטון|ועל [[ברית מילה|בריתך]] שחתמת בבשרינו, ועל [[תורה|תורתך]] שלמדתנו}}, ולכן מספק אינם יכולים להוציא גברים ידי חובה בברכת המזון.
+יש עניין שיהיה מלח על השולחן כשמברכים המוציא (רמ"א סימן קסז סעיף ה) עד אחרי ברכת המזון (כף החיים סימן קפ אות ג).
 ==ברכת הזימון==
 {{ערך מורחב|ערך=[[ברכת הזימון]]}}
@@ שורה 27: / שורה 30: @@
 בשבת מוסיפים בברכה שלישית של ברכת המזון מעין היום, "רצה והחליצנו.. ובמצות יום השביעי".
-בזוהר נאמר: בשבת שאין דינים אומרים רצה והחליצנו.{{הערת שוליים|חלק ב קסט, א.}}
+בזוהר נאמר: בשבת שאין דינים אומרים רצה והחליצנו.{{הערה|חלק ב קסט, א.}}
-[[המגיד ממזריטש]] פירש: לפעמים שאנו לוקחים יראת הבורא יתברך מכח שאנו רואים שכל העולמות יראים ממנו ואוהבים אותו נמצא כי אנו לוקחים מדתנו מהברואים אבל ב[[שבת קודש]] אנו לוקחים המידות מהבורא יתברך לבד וממילא 'והחליצנו' - אנו נחלצים מהברואים ודבוקים בבורא יתברך.{{הערת שוליים|אור תורה סימן שסו.}}
+[[המגיד ממזריטש]] פירש: לפעמים שאנו לוקחים יראת הבורא יתברך מכח שאנו רואים שכל העולמות יראים ממנו ואוהבים אותו נמצא כי אנו לוקחים מדתנו מהברואים אבל ב[[שבת קודש]] אנו לוקחים המידות מהבורא יתברך לבד וממילא 'והחליצנו' - אנו נחלצים מהברואים ודבוקים בבורא יתברך.{{הערה|אור תורה סימן שסו.}}
-עניין והחליצנו: והחליצנו לשון 'חלוץ הנעל'. כי בשבת חייב אדם להחליף כל [[בגד|בגדי]] חול אף בחינת נעל. והיינו 'רצה והחליצנו הוי' אלקינו' מכל [[בגד|בגדי]] חול והלבישנו בלבוש הנקרא 'ה' אלהינו' כמו שנאמר 'כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו'. היינו האדם הנקרא 'כל' כי האדם הוא עולם קטן ונקרא בשמו 'כי בצלם אלהים עשה' וגו', ולכבודי כו' כי רבי יוחנן קרה לללבושים "מכבדים", בראתיו וגו' הם [[מחשבה]] דיבור ומעשה הכל יהיה בלבוש שלו הנקרא 'הוי' אלהינו'.{{הערת שוליים|מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים עמ' נט.}}
+עניין והחליצנו: והחליצנו לשון 'חלוץ הנעל'. כי בשבת חייב אדם להחליף כל [[בגד|בגדי]] חול אף בחינת נעל. והיינו 'רצה והחליצנו הוי' אלקינו' מכל [[בגד|בגדי]] חול והלבישנו בלבוש הנקרא 'ה' אלהינו' כמו שנאמר 'כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו'. היינו האדם הנקרא 'כל' כי האדם הוא עולם קטן ונקרא בשמו 'כי בצלם אלהים עשה' וגו', ולכבודי כו' כי רבי יוחנן קרה לללבושים "מכבדים", בראתיו וגו' הם [[מחשבה]] דיבור ומעשה הכל יהיה בלבוש שלו הנקרא 'הוי' אלהינו'.{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים עמ' נט.}}
-בחול בששת ימי המעשה יש עניני עולם הזה שהם דבר הכרחי לזון בניו ובני ביתו ולגמול חסדים עם בני אדם, אז יש בזה אלקות והוא נקרא נעל בחינה תחתונה שבלבושים, לכן מברכים "שעשה לי כל צרכי" על המנעלים דהיינו הצטרכות ומלאכות אוכל נפש כל דבר שמותר בחול. אבל בשבת צריך להסיר אפילו הנעל שאסור בל"ט מלאכות. וזהו בקשתינו בשבת 'רצה והחליצנו' שהוא חליצת הנעל. ואף מה שמותר בשבת לא יהא בו בחינת נעל. אך אין וה ברשות אדם וצריך עוזר אלקי' וזהו רצה והחליצנו - ש[[הקב"ה]] יחליץ הנעל.{{הערת שוליים|מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים עמ' קנג.}}
+בחול בששת ימי המעשה יש עניני עולם הזה שהם דבר הכרחי לזון בניו ובני ביתו ולגמול חסדים עם בני אדם, אז יש בזה אלקות והוא נקרא נעל בחינה תחתונה שבלבושים, לכן מברכים "שעשה לי כל צרכי" על המנעלים דהיינו הצטרכות ומלאכות אוכל נפש כל דבר שמותר בחול. אבל בשבת צריך להסיר אפילו הנעל שאסור בל"ט מלאכות. וזהו בקשתינו בשבת 'רצה והחליצנו' שהוא חליצת הנעל. ואף מה שמותר בשבת לא יהא בו בחינת נעל. אך אין וה ברשות אדם וצריך עוזר אלקי' וזהו רצה והחליצנו - ש[[הקב"ה]] יחליץ הנעל.{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים עמ' קנג.}}
-כי בששת ימי החול נמשך השפע על ידי מסכים ולבושים בבחינת נעל של ה[[שכינה]] אבל בשבת שהוא עליית העולמות אנו מתפללים 'והחליצנו' שלא ימשך השפע בבחינת העלם ובחינת נעל ופרסא אלא יתגלה בחינה גבוהה יותר.{{הערת שוליים|אור התורה דברים עמ' רי.}}, להסיר את המסכים שבין העולמות בריאה, יצירה, עשיה ובין עולם האצילות.
+כי בששת ימי החול נמשך השפע על ידי מסכים ולבושים בבחינת נעל של ה[[שכינה]] אבל בשבת שהוא עליית העולמות אנו מתפללים 'והחליצנו' שלא ימשך השפע בבחינת העלם ובחינת נעל ופרסא אלא יתגלה בחינה גבוהה יותר.{{הערה|אור התורה דברים עמ' רי.}}, להסיר את המסכים שבין העולמות בריאה, יצירה, עשיה ובין עולם האצילות.
 == [[מים]] אחרונים ==
@@ שורה 42: / שורה 45: @@
 == ממנהגי ברכת המזון ==
 * ב[[פסקי הסדור]] לר' [[חיים נאה]] מובא משמו של הרב [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאורסון]], שהעיד שסבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר הרחמן הוא יברך את אבי מורי גם לאחר הסתלקותם של הוריו, מכיון שזה מכוון כנגד [[עשרת הספירות]].
+*רבותינו נשיאינו הקפידו לברך ברכת המזון מתוך הסידור בדווקא{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 76. תורת מנחם חלק מח עמוד 19. לליקוט הנהגת רבותינו נשיאינו בענין זה ומקורו ראו: הרב אליהו יוחנן גוראריה, '''ברכת המזון מתוך הסידור''', במדור הלכות ומנהגים [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1846 עמוד 51.}}.
 ==ראו גם==
@@ שורה 47: / שורה 51: @@
 *[[כוס של ברכה]]
+==לקריאה נוספת==
+*'''ואכלת ושבעת וברכת''', לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו אודות ברכת המזון, שבועון בית משיח י"ז מנחם אב תש"פ עמוד 8
+{{מצוות}}
 {{הערות שוליים}}
-{{מצוות}}
+[[קטגוריה:ברכות]]
-[[קטגוריה:ברכות]][[קטגוריה:ברכת המזון]]
+[[קטגוריה:ברכת המזון]]