אדום (קליפה): הבדלים בין גרסאות בדף

קליפות
סוגי קליפות
	שלוש קליפות הטמאות · קליפת נוגה · קליפות דאצילות
קליפות שונות
	אגרת בת מחלת · אדום · כתרין דמסאבותא · מדין · סנחריב · צרפת · עמלק · ראומה · שדים ורוחות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־10:51, 2 בדצמבר 2025

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כתוב בסגנון של 'חבורה' מעלון תורני, פחות כערך אנציקלופדי.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

אדום היא קליפה טמאה, בבחינת גבורה דטומאה, המשתלשלת מגבורה דקדושה.

מקור הקליפה[עריכה | עריכת קוד מקור]

יצחק אבינו, היה עובד ה' במידת הגבורה (יראה) כמו שכתוב "פחד יצחק", ועשיו יצא מהפסולת של הגבורה של יצחק ולכן, גם עשיו הוא מידת הגבורה, אבל לא בצד של הקדושה כמו יצחק אלא בצד של ה"סטרא אחרא" (הקליפות).

המקור של קליפת אדום הוא בכתר דתהו, שזה היסוד לעולם התהו, והדרגה הכי גבוהה בכל עולם.

התבטאות קליפת אדום במידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

קליפת אדום מתבטאת בשני דברים בנפש האדם:

א) בכח המתאווה, כמו בהמה שמתאוה תאוה בחמימות ותשוקה, וזה גם קשור לאנכיות.

ב) במדת הכעס והרציחה, (כמו שנאמר בעשיו "על חרבך תחיה").

התהוות קליפת אדום בשבירת הכלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שורש קליפת אדום הוא ממדרגות כתר חכמה ובינה של עולם התוהו, שבהם לא הייתה שבירת הכלים אלא רק ירידה בחיצוניות, ולכן היא השורש לקליפת נוגה שיש בה גם כן לטוב.

קליפה זו (יחד עם קליפת עמון ומואב) הינה שורש לחוכמה דקליפה - חוכמות העולם.

בירור הקליפה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיום אין יכולת לברר את קליפה זו לגמרי כי התיקון שלה ניתן לבני ישראל רק בכח, ולכן אי אפשר לברר את המהות שלה אלא רק את החיצוניות (כלומר שלא ניתן להפוך את עצם מציאותה לטוב), והתיקון הסופי יהיה רק בגאולה^[1].

הערות שוליים

↑ כמו שכיבוש ג' הארצות - שכנגד קליפות עמון אדום ומואב - יהיה רק בגאולה

[1] כמו שכיבוש ג' הארצות - שכנגד קליפות עמון אדום ומואב - יהיה רק בגאולה

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ה[[קליפה]] הטמאה - '''אדום''', היא בחינת [[גבורה]] [[קליפה]], המשתלשלת מבחינת [[גבורה]] ד[[קדושה]], "[[יצחק ]]- יצא ממנו [[עשיו]]".
+{{לשכתב|כתוב בסגנון של 'חבורה' מעלון תורני, פחות כערך אנציקלופדי}}
+{{קליפות}}
+'''אדום''' היא [[קליפה]] טמאה, בבחינת [[גבורה]] דטומאה, המשתלשלת מגבורה ד[[קדושה]].
 ==מקור הקליפה==
-יצחק היה [[עבודת השם|עובד ה']] ב[[מידת הגבורה]] והיראה (פחד יצחק), ועשיו שיצא ונפל ממנו, הנה גם הוא במדת הגבורה, אבל היא בחינת פסולת גבורות דיצחק דקדושה, ועומדת ב[[סטרא אחרא]].
+[[יצחק אבינו]], היה [[עבודת השם|עובד ה']] ב[[מידת הגבורה]] (יראה) כמו שכתוב "פחד יצחק", ו[[עשיו]] יצא מהפסולת של הגבורה של יצחק ולכן, גם [[עשיו]] הוא מידת הגבורה, אבל לא בצד של הקדושה כמו יצחק אלא בצד של ה"[[סטרא אחרא]]" (הקליפות).
-וזה מתבטא בשני פנים;
+המקור של קליפת אדום הוא [[כתר|בכתר]] [[עולם התוהו|דתהו]], שזה היסוד [[עולם התוהו|לעולם התהו]], והדרגה הכי גבוהה בכל [[עולם (בחסידות)|עולם]].
-א) בכח המ[[תאווה]] בחמימות כרשפי [[אש]], והם גבורות קשות דרוח ה[[בהמה]] המתאוה תאוה בחמימות ותשוקה זרה, שבסיסה היא תאות עצמו ואנוכיות גדולה באומרו: הב הב (תן לי תן לי), הלעיטני וכו'.
+==התבטאות קליפת אדום במידות==
+קליפת אדום מתבטאת בשני דברים בנפש האדם:
-ב) במדת ה[[רציחה]] ו[[כעס]], שעל חרבו יחיה.
+א) בכח המ[[תאווה]], כמו [[בהמה]] שמתאוה תאוה בחמימות ותשוקה, וזה גם קשור לאנכיות.
-===התהוות הקליפה בשבירת הכלים===
-שורש קליפה זו כמו כל הקליפות הטמאות שבעולם, נתהוו מ[[שבירת הכלים]] שהיתה ב[[עולם התוהו]], ו[[עולם התוהו]] קדם ל[[עולם התיקון]] והוא למעלה ממנו, אבל מכיון שהיה שם ריבוי אורות ומיעוט כלים - שלא כפי הכונה הפנימית של ה' - לכן היתה בהם שבירה, ונפלו [[רפ"ח ניצוצות]] הקדושה - לקליפות וסט"א.
-עבודתם של בני ישראל - ששרשם מ[[שם מ"ה]] דתיקון - היא לברר את הניצוצות מתוך הקליפות ולהעלותם לקדושה.
+ב) במדת ה[[כעס]] והרציחה, (כמו שנאמר בעשיו  "על חרבך תחיה").
-שבירת הכלים שהיתה בעולם התוהו, היתה רק בז' מדריגות התחתונות, שהם [[שבע מדות בתוהו]], הנקראים בשם {{ציטוטון|ז' מלכין קדמאין דתוהו}}, ורמוזים בפסוק: {{ציטוטון|וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל}}{{הערה|בראשית לו לא}}, ומהם נתהוו שבע מדות רעות ב[[נפש הבהמית]] שבלב האדם, וכן גם שבעת עממין דכנען, שהם "עיקר עבודה זרה ויסודה הראשון" (כהגדרת הרמב"ם בספר המצות).
+== התהוות קליפת אדום בשבירת הכלים ==
+שורש קליפת אדום הוא ממדרגות [[כתר]] [[ספירת החכמה|חכמה]] ו[[ספירת הבינה|בינה]] של [[עולם התוהו]], שבהם לא הייתה [[שבירת הכלים]] אלא רק ירידה בחיצוניות, ולכן היא השורש לקליפת נוגה שיש בה גם כן לטוב.
-אבל בג' מדריגות הראשונות שבעולם התוהו - [[כח"ב]] ([[כתר]] [[חכמה]] ו[[בינה]]), לא היתה שבירה, אלא ירידה בלבד בחיצוניות ואחוריים שלהם.
+קליפה זו (יחד עם קליפת עמון ומואב) הינה שורש לחוכמה דקליפה - חוכמות העולם.
-ולכן לא נפלו ל[[טומאה]] חמורה כל כך של דברי [[איסור]], אלא לטומאת [[קליפת נוגה]]. והם ה[[חכמה]] וה[[בינה]] בחכמות חיצוניות - חכמת הטבע שאין בהם איסור ח"ו, אבל הם מטומאת קליפת נוגה, וכן ה[[כתר]] ד[[תוהו]] בירידתו למטה, ענינו - הרצון החזק בעניני העולם הזה הגשמי.
+== בירור הקליפה ==
+כיום אין יכולת לברר את קליפה זו לגמרי כי ה[[תיקון המידות|תיקון]] שלה ניתן ל[[בני ישראל]] רק בכח, ולכן אי אפשר לברר את המהות שלה אלא רק את החיצוניות (כלומר שלא ניתן להפוך את עצם מציאותה לטוב), [[תיקון המידות|והתיקון]] הסופי יהיה רק ב[[גאולה]]<ref>כמו שכיבוש ג' הארצות - שכנגד קליפות עמון אדום ומואב - יהיה רק בגאולה</ref>.
-גם אומות העולם שחיותם מסטרא אחרא, מתהווים מספירות התוהו, ובעוד ששבעת עממין נתהוו מז' מדות דתוהו, כנ"ל, הנה מואב הוא מחכמה דתוהו ([[אב (חכמה)]], ועמון מבינה דתוהו (עמון - אותיות נועם, שהיא ה[[נועם]] והערבות שבהתבוננות השכלית), ואילו אדום - שרשו בכתר דתוהו, (כתר - רצון) שהוא היסוד והעיקר בעולם התוהו.
-נמצא כי קליפת אדום היא הרצון החזק בעניני העולם הזה, ובשרשה היא בחינת כתר שבתוהו, שהוא הקדמוני שקדם לחכמה ובינה - עיקר עולם התוהו.
-ולזאת נתן [[הקב"ה]] לישראל את ארץ שבעת העמים, בשביל [[עבודת הבירורים]], כדי שיהפכו את ארץ כנען ל[[ארץ ישראל]], ויעשו לו יתברך [[דירה בתחתונים]].
-אבל הקיני הקניזי והקדמוני - עמון מואב ואדום, ניתנו לבני ישראל רק [[בכח]] בלבד, ולא ניתנו עדיין [[בפועל]] - להעלותם ולהפכם לקדושה באופן ישיר, משום שעדיין אין באפשריותנו לתקן את המוחין דתוהו עצמן, אלא רק באמצעות התיקון של ז' המדות דתוהו - ע"י מעשינו ועבודתנו בתורה ומצוות כל זמן משך הגלות.
-עתה עיקר העבודה היא בבירור המדות, ואילו העבודה בתיקון המוחין היא רק בחיצוניותן בלבד - באותו חלק מהמוחין המתפשט ופועל על המדות., אבל התיקון המושלם של הקיני קניזי והקדמוני - עצם ופנימיות ג' המוחין, יהיה רק לעתיד לבוא, כאשר כל ענין בעבודת ה' יהיה בשלימותו המלאה, ועבודת ג' המוחין ([[חב"ד]]) תהיה גם (ובעיקר) עבודה בפני עצמה - להתאחד עם אלקות על ידי "יחוד נפלא" של שכלו עם התורה שהיא חכמתו ית', והוא וחכמתו אחד. וכל זה יהיה ב[[גאולה]] השלימה, שאז יתעלה כל העולם כולו בביטול מוחלט לה', ואז ינחלו בני ישראל גם את ארצותיהם.
-{{סגל}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:קליפות]]