חסידות שומרי אמונים – הבדלי גרסאות

בכתבי חסידות שומרי אמונים מסופר, כי פעם ניפגש רבי אהרן ראטה עם הרבי הריי"צ, והם הביטו אחד על השני במשך שעה שלמה בלי דיבור ביניהם כלל, וכשיצא רבי אהרן אמר הרבי הריי"צ [על רבי אהרן]: הוא בעל מסירות נפש כמוני {{הערה|שבחי רבנו השומר אמונים, באר שבע תשע"ה, חלק ב, עמ' כז}}.

על פי צוואתו, מונה בנו השני רבי שלמה כאדמו"ר המרכזי, ואליו נהרו מרבית החסידים לאחר פטירתו, כשמרכז החסידות הינה ברחוב מאה שערים בירושלים.

בניו הנוספים של רבי אברהם חיים, מונו כאדמו"רים בבני ברק אשדוד וקריית גת.

בנו הגדול, רבי רפאל אהרן, שהנהיג את חצרו בבני ברק, נפטר בשנת [[תש"פ]], ובנו הגדול מילא את מקומו.

אחרי פטירתו של רבי אהרן, פנו רוב החסידים אל חתנו, רבי [[אברהם יצחק קאהן]] ומינו אותו לאדמו"ר מתולדות אהרן. רבי אברהם יצחק היה תלמיד האדמו"ר מסאטמר, ולכן הנהיג את חסידיו בשיטת סאטמר מבחינה השקפתית. מבחינה חסידותית תבע ר' אברהם יצחק לימוד עקבי ויסודי בספרי חסידות, זאת על אף שדרכו התבססה בעיקר על אמונה פשוטה ביותר. היה לו שיעור יומי קבוע מדי לילה בספר ה'תניא' עליו לא ויתר גם בימים טרודים ביותר (ביום כיפור למד אותו לפני תפילת נעילה). והתבטא על עצמו שהוא יודע אותו ישר והפוך <ref>כידוע בין כל חסידיו, וכמפורט בספרי התולדות. ראה למשל ב'זכור לאברהם' סימן י"ב סעיף ס"ב, ושם בהערה</ref>. ההדיר את ספרי המגיד ממעזריטש, 'מגיד דבריו ליעקב' ו'ליקוטים יקרים', והתבטא ששאף לההדיר גם את הספר 'תולדות יעקב יוסף' (המהווה כלי לתורת הבעש"ט), אך כוחותיו כבר לא היו במותניו.

מעניין לציין, שאת דביקותו הגדולה בספר ה'תניא' קיבל כהוראה מרבו ה'דברי יואל' מסאטמאר, עוד בבחרותו, עת למד אצלו בישיבה. וכך סיפר: בבחרותי שאלתי פעם את מורי ורבי, ע"ד הפסוק (בפרשת בראשית) "ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו", ופירש רש"י: "אם תרצה תתגבר עליו". ושאלתי את הרה"ק מסאטמאר, איך מגיעים ל"אם תרצה" - לעצם הרצון? והשיבני: על ידי הלימוד בספר הק' תניא<ref>ב'זכור לאברהם', שם בהערה</ref>.

בשנות הל' היה אומר הרבה שהרבי הוא אחד מארבעה צדיקים שעליהם עומד העולם<ref>לצד רבו ה'דברי יואל' מסאטמאר, ה'אמרי חיים' מויזניץ, וה'בית ישראל' מגור. מפי רנ"ק וריי"פ וריק"ק ועוד</ref>. כמו כן אמר שאלמלא שהשקפותיו של הרבי מנוגדות להשקפות רבו מסאטמר, "היינו צריכים כולנו להיכנע אליו ולנסוע אליו". כן אמר שמי שרוצה ללמוד היטב חומש רש"י, ילמד אותו עם 'ליקוטי שיחות' (כשכוונתו לדרכו הייחודית של הרבי בהבנת פירוש רש"י)<ref>מפי ריק"ק</ref>.

הרבי העריך אותו מאוד. סיפר הרב יעקב עמנואל שוחט, שהו"ל את הספר 'מגיד דבריו ליעקב' של המגיד ממעזריטש, שהרבי הורה לו להיכנס להרבי מתולדות אהרן, שההדיר את הספר במהדורה קודמת, שישמע ממנו בהקשר לכך, בהוסיפו, שגם בלא קשר לזה, טוב לראותו. כמו כן סיפר הגאון ר' יקותיאל פרקש<ref>בראיון ל'כי קרוב'</ref>, שהיה בצעירותו חסיד תולדות אהרן ולאחר מכן נמשך לחב"ד, שכשהגיע בפעם הראשונה לרבי ונכנס ליחידות, אמר לו הרבי "תשאל את שאלותיך בירושלים", רק כשר' יקותיאל הפציר, נעתר הרבי לענות לו.

לאחר פטירתו של רבי אברהם יצחק, התברר שהאדמו"ר הקודם ר' אברהם יצחק לא השאיר צוואה ברורה את מי למנות לרבי מתוך 6 בניו (בצוואה נכתב שיבחרו רבי על פי רוב דעות. אולם היו מחיקות בצוואה, וישנם הטוענים שמלכתחילה היה כתוב שם שימשיך ר' שמואל יעקב - אך הדבר בלתי ניתן להוכחה), פנו רוב החסידים בראשם שני הגבאים של האדמו"ר המנוח ר' אברהם יצחק לבנו השני שהיה גר באמריקה רבי [[דוד קאהן]] - שמקושר מאוד לספרי חב"ד ואף מרבה לצטט משם את דבריו - ומינוהו לממשיך הדרך, וחסידות זו מכונה תולדות אהרן כשם חסידות האב.  

החסידים לא רצו למנות את אחיו רבי [[שמואל יעקב קאהן|שמואל יעקב]] לאדמו"ר, בין השאר בשל היותו חסידו של רבי [[חיים מאיר הגר]] מ[[ויז'ניץ]], אשר דרכו שונה משל תולדות אהרן.  

למרות זאת חלק מהחסידים, ובראשם רבי [[מאיר ברנדסדורפר]] רב עדת תולדות אהרן וחבר [[העדה החרדית]], וכן הגאון רבי דניאל פריש מינו לאדמו"ר את רבי [[שמואל יעקב קאהן]]. חסידות זו נקראת בשם 'תולדות אברהם יצחק', על שם האדמו"ר הקודם.{{הערה|1= [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51535 ראה תמונות.]}}