יצחק סנדרוי: הבדלים בין גרסאות בדף

לפי ראיון עם הרב סנדרוי, הוא נולד בחברון. "נולדתי בחברון בשנת תשמ"א, משם העתיקו הוריי את מקום מגוריהם לרחובות. שם, בעידוד קהילת חב"ד רחובות, התחזק אבי בתורה ובמצוות. לאחר מכן עברנו להתגורר במשך כשלוש שנים בקרית מלאכי" ["זה הדור הכי איכותי שיש" • הרב סנדרוי בראיון מרתק. ט׳ בשבט ה׳תשפ״ד . חב"ד אינפו.], עדכון
 
(10 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:איציק באגודה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' איציק נואם בכינוס של [[האגודה למען הגאולה]]]]
[[קובץ:משה רובשקין ואיציק סנדרוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סנדרוי ביחד עם הרב [[משה רובשקין]] מ[[קראון הייטס]] ב[[יצהר]]]]
ר' '''יצחק''' (איציק) '''סנדרוי''' (יליד [[תשמ"א]]), הוא מקים גבעת [[מצפה יצהר]] בשומרון, ו[[תומכי תמימים יצהר|ישיבת חב"ד במצפה יצהר]]. הוא מנהל הישיבה, ומשמש גם כ[[משפיע]] חב"די.
ר' '''יצחק''' (איציק) '''סנדרוי''' (יליד [[תשמ"א]]), הוא מקים גבעת [[מצפה יצהר]] בשומרון, ו[[תומכי תמימים יצהר|ישיבת חב"ד במצפה יצהר]]. הוא מנהל הישיבה, ומשמש גם כ[[משפיע]] חב"די.


==ביוגרפיה==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשמ"א]] ב[[נחלת הר חב"ד]] לאביו ר' דורון סנדרוי. כשהיה בגיל 9 קיבלו הוריו הוראה מ[[הרבי]] באמצעות ה[[:קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] לעבור להתגורר ביישוב [[יצהר]]. הוריו של סנדרוי משערים כי בזמן שהרב גרונר העביר את ההוראה היה הרבי על הקו - זאת משום רעש ברקע השיחה שנשמע כמו הערת הרבי לרב גרונר.
נולד בשנת [[תשמ"א]] ב[[נחלת הר חב"ד|חברון]] לאביו ר' דורון סנדרוי.
 
כשהיה בגיל 9 קיבלו הוריו הוראה מ[[הרבי]] באמצעות ה[[:קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] לעבור להתגורר ביישוב [[יצהר]]. הוריו של סנדרוי משערים כי בזמן שהרב גרונר העביר את ההוראה היה הרבי על הקו - זאת משום רעש ברקע השיחה שנשמע כמו הערת הרבי לרב גרונר.


בילדותו למד במוסדות החינוך שביישוב. בגיל 14 ניסה להתקבל לישיבת חב"ד, אך לבסוף הלך ללמוד בישיבה התיכונית 'חיצים' באיתמר. בתחילת [[תש"ס|שנות הסמ"כים]] נסע סנדרוי לראשונה אל הרבי, יחד עם תלמידי ה[[קבוצה]].
בילדותו למד במוסדות החינוך שביישוב. בגיל 14 ניסה להתקבל לישיבת חב"ד, אך לבסוף הלך ללמוד בישיבה התיכונית 'חיצים' באיתמר. בתחילת [[תש"ס|שנות הסמ"כים]] נסע סנדרוי לראשונה אל הרבי, יחד עם תלמידי ה[[קבוצה]].
שורה 12: שורה 14:
בשנת [[תשס"ב]], בעקבות ריבוי מקרי טרור ברחבי [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] ו[[שומרון]], החליט על הקמת [[מצפה משיח]] ליד היישוב יצהר. בתחילה הועמד במצפה אוהל ששימש ללינת התושבים, שהיו אז [[בחורים]] לא נשואים. במקום לא היה [[נורה חשמלית|חשמל]] ו[[מים]], ובמשך הזמן השתפרו תנאי המקום, והאוהלים הוחלפו במבנים ניידים, והמקום חובר למים וחשמל.
בשנת [[תשס"ב]], בעקבות ריבוי מקרי טרור ברחבי [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] ו[[שומרון]], החליט על הקמת [[מצפה משיח]] ליד היישוב יצהר. בתחילה הועמד במצפה אוהל ששימש ללינת התושבים, שהיו אז [[בחורים]] לא נשואים. במקום לא היה [[נורה חשמלית|חשמל]] ו[[מים]], ובמשך הזמן השתפרו תנאי המקום, והאוהלים הוחלפו במבנים ניידים, והמקום חובר למים וחשמל.


ב[[י' סיון]] [[תשס"ג]] נשא לאשה את מרת רבקה בת ר' רפי בר חן, ועבר להתגורר בגבעה, והיה למעשה תושב הקבע הראשון. לאחר מכן הצטרפו למקום משפחות נוספות, וכיום מונה המצפה קרוב ל-10 משפחות.
ב[[י' סיון]] [[תשס"ג]] התחתן עם רבקה בת ר' רפי בר חן{{הערה|אחות של יוסף, לוי יצחק ושמואל עמית.}}, ועבר להתגורר בגבעה, והיה למעשה תושב הקבע הראשון. לאחר מכן הצטרפו למקום משפחות נוספות, וכיום מונה המצפה קרוב ל-10 משפחות.


ביום האחרון של שמחת ה[[שבע ברכות]] נסעו לביתם דרך הכפר ה[[ערבי]] חווארה, ונתקלו במחבלים שסקלו באבנים רכבים יהודיים, ורק בנס יצאו בחיים.
ביום האחרון של שמחת ה[[שבע ברכות]] נסעו לביתם דרך הכפר ה[[ערבי]] חווארה, ונתקלו במחבלים שסקלו באבנים רכבים יהודיים, ורק בנס יצאו בחיים.
שורה 32: שורה 34:
בשנת [[תשפ"ג]], הוציא לאור יחד עם המפיק המוזיקלי [[חיים נחמן בנסמיאן]] את הסינגל הראשון שלו - חזון אחרית הימים, שצבר מאות אלפי האזנות{{הערה| [https://hageula.com/news/nigunim/24137.htm איציק סנדרוי מגיש: "חזון אחרית הימים"]{{הגאולה}} }}.
בשנת [[תשפ"ג]], הוציא לאור יחד עם המפיק המוזיקלי [[חיים נחמן בנסמיאן]] את הסינגל הראשון שלו - חזון אחרית הימים, שצבר מאות אלפי האזנות{{הערה| [https://hageula.com/news/nigunim/24137.htm איציק סנדרוי מגיש: "חזון אחרית הימים"]{{הגאולה}} }}.


בשנת [[תשפ"ד]], כשבוע לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוציא לאור את שירו "אחי יותנן" שכתב חצי יובל קודם לכן לעילוי נשמת חברו, ופורסם בעיבוד מחודש לעילוי נשמת כמה מחבריו שנהרגו במלחמה{{הערה| [https://hageula.com/news/nigunim/25109.htm בצל המלחמה: הרב איציק סנדרוי יוצא בשיר חדש] {{הגאולה}} }}.
בשנת [[תשפ"ד]], כשבוע לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוציא לאור את שירו "אחי יונתן" שכתב חצי יובל קודם לכן לעילוי נשמת חברו, ופורסם בעיבוד מחודש לעילוי נשמת כמה מחבריו שנהרגו במלחמה{{הערה| [https://hageula.com/news/nigunim/25109.htm בצל המלחמה: הרב איציק סנדרוי יוצא בשיר חדש] {{הגאולה}} }}.
 
== משפחתו ==
 
* חתנו,ר’ [[אברהם מאור]] (בנו של הרב [[רמיאל מאור]])


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
שורה 38: שורה 44:
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75674 איציק במונולוג על התפתחות הישיבה ביצהר] {{אינפו}}.  
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75674 איציק במונולוג על התפתחות הישיבה ביצהר] {{אינפו}}.  
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77251 בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי]''' {{אינפו}}.  
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77251 בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי]''' {{אינפו}}.  
*[https://chabad.info/news/748862/ המהפכה שהתחילה בטלפון מהרבי עוברת לשלב הבא{{אודיו}}{{אינפו}}]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סנדרוי, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]