שניאור זלמן אוסביצוב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:שנ"ז אוסביצוב.png|ממוזער|362x362 פיקסלים|הרה"ח שניאור זלמן אוסביצוב]]
-[[קובץ:מצבה שניאור זלמן אוסביצוב.png|340x340px|ממוזער|מצבתו בבית הקברות היהודי ברוסיה]]
+[[קובץ:מצבה שניאור זלמן אוסביצוב.png|340x340px|ממוזער|מצבתו בבית הקברות היהודי בפטרבורג]]
 הרב '''שניאור זלמן הכהן אוסביצוב''' ([[תרנ"ה]] - [[כ"ח תמוז]] [[תשכ"ט]]) היה [[חסיד]] בעיירה [[נעוול]] ו[[לנינגרד]] בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. היה בעל [[מסירות נפש]], זכה לברך את [[אדמו"ר הריי"צ]] ברכת כוהנים.
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 נשא לאישה את מרת חיה בת הרה"ח [[מנחם מענדל נוביקוב]].
-נפטר ברוסיה ב[[כ"ח תמוז]] [[תשכ"ח]] ונקבר בבת הקברות היהודי ב[[לנינגרד]].
+נפטר ברוסיה ב[[כ"ח תמוז]] [[תשכ"ח]] ונקבר בבית הקברות היהודי ב[[לנינגרד]] (פטרבורג).
 == במחיצת הרבי הריי"צ ==
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 היה קשור ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] בכל נימי נפשו.
-[[הרבי הריי"צ]] היה מכנה אותו בחיבה "זלמן דער כהן"{{הערה|בנו ר' יעקב שיחי' מספר: אני זוכר היטב את אבא נוזף בי על תפילתי והיה אומר לי כשהתרגשות מצועפת בעיניו אני זוכר את הרבי מתפלל בדביקות ובחיות כה רבה' והיה מתאר זאת בצבעים עזים והיה מסיים וכך חסיד צריך להתפלל' כך היתה אהבה ביניהם וכך גם הגעגועים. לאחר עזיבתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] את רוסיה היה מזכיר לאבא את הרבי הריי"צ בכל עניין, כך כשבנינו סוכה אבא היה אומר הסוכה אצל הרבי היתה באופן כזה' או ב[[התוועדות]] הרבי היה נוהג כך{{מקור}}.}}.
+[[הרבי הריי"צ]] היה מכנה אותו בחיבה "זלמן דער כהן"{{הערה|בנו ר' יעקב שיחי' מספר: אני זוכר היטב את אבא נוזף בי על תפילתי והיה אומר לי כשהתרגשות מצועפת בעיניו "אני זוכר את הרבי מתפלל בדביקות ובחיות כה רבה" והיה מתאר זאת בצבעים עזים והיה מסיים "וכך חסיד צריך להתפלל". כך היתה אהבה ביניהם וכך גם הגעגועים. לאחר עזיבתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] את רוסיה היה מזכיר לאבא את הרבי הריי"צ בכל עניין, כך כשבנינו סוכה אבא היה אומר הסוכה אצל הרבי היתה באופן כזה, או ב[[התוועדות]] הרבי היה נוהג כך{{מקור}}.}}.
 לפני שעלה [[אדמו"ר הריי"צ]] אל ה[[רכבת]] לפני שנסע מלנינגרד בתרפ"ח, פנה אל ר' זלמן ואמר: זלמן דער כהן ברך אותי. ר' זלמן ניגש אל הרבי ובירך אותו ב[[ברכת כהנים]]. בתום הברכה, כאשר [[הרבי הריי"צ]] החל לעלות אל הרכבת פנה ר' זלמן אל הרבי ואמר 'רבי ברך גם אותי'. הרבי הסתובב לעברו ובמבט רציני השיב בברכה: "שהילדים שלך ישארו יהודים".