ועד הנחות בלה"ק – הבדלי גרסאות

הועד החל בעריכת [['הנחות']] משיחות [[הרבי]] בלה"ק, כשמפעם לפעם הכניסו שיחה ל[[מוגה|הגהה]].

בשנת [[תשמ"ז|ה'תשמ"ז]] החלו בכל שבוע שני [[עיתונים]], [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] ו[[אלגעמיינער זשורנאל]], לפרסם את השיחה של השבוע האחרון. לשם כך, כל מערכת הייתה זקוקה לשיחה מוגהת, ועל כן 'ועד הנחות בלה"ק' הכניס שיחה בלה"ק, ו'[[ועד הנחות התמימים|ועד הנחות התמימים']] באידיש. כעבור זמן מה, היה נראה כי [[הרבי]] לא מעוניין להמשיך בסדר זה (להגיה כל שיחה פעמיים), עד שבתחילת שנת ה'[[תשמ"ח]] נקבע הסכם (בסיוע [[בית דין קראון הייטס|בית הדין בשכונת קראון הייטס]]) בין ועד הנחות בלה"ק לבין ועד הנחות התמימים, לפיו בשבוע אחד תכנס להגהת הרבי ה'הנחה' בלה"ק ובשבוע שלאחריו - ההנחה באידיש. וכך במקום שבכל שבוע תרגם הועד עבור עיתון כפ"ח את השיחה מאידיש ללה"ק, נקבע כעת שיתרגמו רק פעם בשבועיים.

מיד לאחר הקמתו, פרסם הועד את החוברת הראשונה שכללה 'הנחה' מלאה מהתוועדות הרבי באחרון של פסח ה'תשמ"א, וכך הוא נוהג עד עצם היום הזה, להגיש לקהל חסידי חב"ד ליובאוויטש, ולומדי ומעייני תורת הרבי מכל החוגים, חוברת שבועית הכוללת שיחה או מאמר של הרבי. אם בעשור הראשון לפעילותו, פרסם הועד את השיחה הטריה מהשבת האחרונה, הרי שלאחר כ"ז אדר ראשון ה'תשנ"ב, החל הועד לפרסם מתוך החומר שהיה בעריכה, השיחות והמאמרים משנת ה'תש"י ואילך. כך יוצאות לאור החוברות מתוך הספר הבא שנמצא בעריכה. על פי רוב, בשייכות לפרשת השבוע של אותה שבת, או מועד חסידי החל באותו שבוע.  

השיחות המתפרסמות בחוברות אלו מופיעות בדרך כלל בפעם הראשונה בתרגום ללשון הקודש, ופעמים רבות הם הפעם הראשונה בה הדברים רואים את אור הדפוס מכיון שהתוכן לא נכלל בשעתו בסדרת שיחות קודש.

חוברות אלו מתקבלות בהתעניינות גדולה אצל החסידים, ובהוצאתם לאור ישנה מטרה נלווית - לקבל את הערותיהם של הלומדים, על מנת לתקן ולשפר את הדברים לפני שהם מודפסים בצורה סופית בספר הבא בסדרת 'תורת מנחם'. אם בעבר היו מדפיסים את החוברות בריכוזי אנ"ש, הרי שכיום לצד ההדפסה המסורתית, עם התפתחות הטכנולוגיה החלו אלפי חסידי חב"ד בכל רחבי תבל, ואלפי השלוחים בכל מקום שהם, לקבל מידי שבוע על ידי הדואר האלקטרוני את החוברת בצורה של עיון וקריאה, או בצורה מוכנה להדפסה כחוברת.

בתור הוספה לחוברות, מתפרסמים מידי שבוע מכתבים שנכתבו על ידי הרבי ועדיין לא נכללו בסדרת [[אגרות קודש]], ועתידים לצאת בכרכים של 'מילואים' או ישולבו בכרכים לפי סדר השנים. העריכה שמושקעת במכתבים אלו ניכרת בצורה בולטת, והיא נרחבת יותר מאשר ההערות בשולי הגליון של סדרת האגרות קודש הרגילה. הם מתאפיינים בהערות שוליים רבות המבארות את תוכן המכתב ואת המקורות עליהם הוא מתבסס, וכן פרטים רבים יותר לגבי מקבל המכתב, ופעמים גם ציטוטים נרחבים ממה ששלח הכותב, דבר המסייע להבנת התשובה, לעיתים נראה שנעשית לצורך כך עבודת מחקר של ממש. כמו כן, מפעם לפעם מזכים חברי מערכת ההוצאה לאור את קהל הקוראים בפרסום ראשון של 'כתב יד קודש', תצלום מכתב ידו הקדושה של הרבי של המענה או חלקו.

ייחודיות נוספת במכתבים אלו, כאשר מדובר במכתבים שנכתבו במקור בשפת האידיש, ומתורגמים בידי חברי המערכת ללשון הקודש, דבר שלא נעשה בסדרת האגרות קודש{{הערה|ובשל כך יצאה לאור סדרה נפרדת של 'אגרות קודש בתרגום ללה"ק' בת שלושה כרכים על ידי [[מערכת אוצר החסידים]].}}.

*הרב מנחם מענדל קפלן (ברא"ל)