ערכאות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{מפנה|בית משפט|משפט (פירושונים)}}
+{{עריכה}}
 {{בעבודה מתמשכת}}
 '''ערכאות''' הם בתי דין של גוים או בתי דין שאינם פוסקים על פי דיני תורת ישראל{{הערה|בשו"ע (חושן משפט סימן כ"ו סעיף א')הוסבר שערכאות הינו "מושב קבוע לשרים לדון בו", היינו: בתי הדין שבו נוהגים הגוים לדון דיניהם.}}.
-== מצווה לדון בבית דין ==
+== מצווה לדון ב[[בית דין צדק|בית דין]] ==
-מצווה מן התורה{{הערה|כפי שעולה ממשמעות הפסוק: (דברים י"ז, ח-יא) "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט . . וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיך בּוֹ: וּבָאתָ . . אל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט".}} לפנות ל[[בית דין]] הדן על פי דיני התורה ולפעול על פי פסקיו והוראותיו{{הערה|שם: "וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְך . . וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת ככל אשר יורוך: עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל".}}. מצווה זו נכללה בספר המצוות להרמב"ם במצווה קע"ד: {{ציטוטון|שצונו לשמוע לבית דין הגדול ולעשות כל מה שיצוו מאיסור והיתר. ואין הבדל בזה בין הדבר שיסברוהו או דבר שיוציאוהו מן ההיקשים שהתורה נדרשת בהן או הדבר שיסכימו עליו שהוא איסור תורה או לפי ענין מן הענינים שיהיה דעתם שהוא ישר ושבו חזוק לתורה הכל אנחנו חייבין לשמוע ולעשות ולעמוד על פיהם לא נעבור ממנו. והוא אמרו יתברך (דברים יז-יא) 'על פי התורה אשר יורוך'. ולשון ספרי כל המצוה (דברים יז-יא) ''אשר יאמרו לך תעשה'' זו מצות עשה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בסוף סנהדרין.}}
+מצווה מן התורה{{הערה|כפי שעולה ממשמעות הפסוק: (דברים י"ז, ח-יא) "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט . . וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיך בּוֹ: וּבָאתָ . . אל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט".}} לפנות לבית דין הדן על פי דיני התורה ולפעול על פי פסקיו והוראותיו{{הערה|שם: "וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְך . . וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת ככל אשר יורוך: עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל".}}. מצווה זו נכללה בספר המצוות להרמב"ם במצווה קע"ד: {{ציטוטון|שצונו לשמוע לבית דין הגדול ולעשות כל מה שיצוו מאיסור והיתר. ואין הבדל בזה בין הדבר שיסברוהו או דבר שיוציאוהו מן ההיקשים שהתורה נדרשת בהן או הדבר שיסכימו עליו שהוא איסור תורה או לפי ענין מן הענינים שיהיה דעתם שהוא ישר ושבו חזוק לתורה הכל אנחנו חייבין לשמוע ולעשות ולעמוד על פיהם לא נעבור ממנו. והוא אמרו יתברך (דברים יז-יא) 'על פי התורה אשר יורוך'. ולשון ספרי כל המצוה (דברים יז-יא) ''אשר יאמרו לך תעשה'' זו מצות עשה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בסוף סנהדרין.}}
 ממכתביו הרבים של [[הרבי]] מובנת דעתו הקדושה בענייני סכסוכים המצריכים פסיקת דין, שיש לפנות אך ורק ל[[בית דין]] ולא לערכאות. (לדוגמא מאיגרת ששלח [[הרבי]] אל הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] בשנת תשכ"ו{{הערה|צעירי אגודת חב"ד [תשורה ביסטריצקי-אהרונוב] עמ' 99-100}}: '''"ובאם נתעוררות לפעמים אצלכם איזו טענות להמרכז דצעירי אגודת חב"ד שאי אפשר להתפשר בהם – יורם הבי"ד הרבני המרכזי דחב"ד ירושלים ת"ו"'''. כמו כן מובן גם ממכתב נוסף שנשלח בתשל"ז להנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צא"ח בארה"ק]]:{{הערה|(שם)}} '''"...הנה באם אי אפשר שתוכלו לברר ביניכם לעצמיכם את כל פרטי הענינים עד שלא תשאר שום תביעה (...) יופיעו ב' הצדדים בהקדם לפני רבני אנ"ש שי'..."''').
@@ שורה 21: / שורה 23: @@
 == מקרים בהם מותר לפנות לערכאות ==
 הרמב"ם{{הערה|הלכות סנהדרין וענשים המסורים להם פרק כ"ו הלכה ז'}} קובע כלל ברור בדין זה ואומר שאם שלטון הגויים הוא השולט במקום – "יד העכו"ם תקיפה" – ובעל הדין אלים ואינו יכול לגבות חובו ממנו בבית דין, יכול הוא -ברשות בי"ד כמובן - לפנות לערכאות{{הערה|"הָיְתָה יַד הָעַכּוּ"ם תַּקִּיפָה וּבַעַל דִּינוֹ אַלָּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ בְּדַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל - יִתְבָּעֶנּוּ לְדַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה. אִם לֹא רָצָה לָבוֹא - נוֹטֵל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין וּמַצִּיל בדיני עכו"ם מִיַּד בַּעַל דִּינוֹ".}}.
-ישנה אפשרות נוספת, לכתוב הרשאה בין בעלי דין לפני ביצוע עסקה שיש לכל אחד מהם אישור לפנות בין לבי"ד ובין לערכאות במקרה של טענה על הצד השני. דין זה אפשרי מכיוון שיתכנו מקרים שבהם הבעל דין הינו אלם שלא ניתן להוציא ממנו ממון על ידי בי"ד כי אם על ידי ערכאות בלבד{{הערה|אנציקלופדיה תלמודית חלק יא עמ' לה – ערך הרשאה}}. וכן כותב הרבי שליט"א{{הערה|השמטות מאיגרות קודש א-י, אגרת ג'כו}} במענה לאחד שערך דין עם אלם בעניין מסוים:
+ישנה אפשרות נוספת, לכתוב הרשאה בין בעלי דין לפני ביצוע עסקה שיש לכל אחד מהם אישור לפנות בין לבי"ד ובין לערכאות במקרה של טענה על הצד השני. דין זה אפשרי מכיוון שיתכנו מקרים שבהם הבעל דין הינו אלם שלא ניתן להוציא ממנו ממון על ידי בי"ד כי אם על ידי ערכאות בלבד{{הערה|אנציקלופדיה תלמודית חלק יא עמ' לה – ערך הרשאה}}. וכן כותב הרבי {{הערה|השמטות מאיגרות קודש א-י, אגרת ג'כו}} במענה לאחד שערך דין עם אלם בעניין מסוים:
 "...יש לקבוע בזה עניינים שאין לוותר בהם (...) ומובן שיהי' זה בכתב ובאופן שיש לזה תוקף בערכאות ולא רק בבתי דיני ישראל – מתאים להנהגת הנ"ל."
 מסקנת הדברים: במקרים בהם אין אפשרות לגבות חוב בבית דין, ניתן לפנות לערכאות - ברשות בית דין בלבד- שבדיניהם יגבה את חובו, כפי שהורו הבית דין. כל זאת מותר מכיוון שלערכאות בדרך כלל ניתן כוח פעולה חזק יותר מאשר ישנו לבית הדין.
@@ שורה 43: / שורה 45: @@
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מצוות]]
+[[en:Archaos (Non-Jewish Courts)]]