![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
יעקב שמשון משיפטובקה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
צ'קטי |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יעקב שמשון משיפטובקה''' ([[ת"פ]]-[[ג' | {{אין תמונה|איש}} | ||
רבי '''יעקב שמשון משיפטובקה''' ([[ה'ת"פ]] - [[ג' בסיוון]] [[תקס"א]]) היה מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ולאחר פטירתו מתלמידי רבי [[פנחס מקוריץ]]. כיהן ברבנות בעיירה שיפטובקה ובשנת [[תקנ"ד]] עמד בראש קבוצה של חסידי פולין ש[[עלייה לארץ ישראל|עלו לארץ]] והצטרפו ליישוב החסידי ב[[טבריה]], שם נותר להתגורר עד לפטירתו. | |||
==קורות חיים== | ==קורות חיים== | ||
נולד בשנת [[ה'ת"פ]] | נולד בשנת [[ה'ת"פ]] לר' יצחק. | ||
נמנה על תלמידיו של [[המגיד ממעזריטש]], ולאחר פטירתו, נמנה על תלמידיו של רבי [[פנחס מקוריץ]] (וברבות הימים אף הפך למחותנו כאשר בתו התחתנו עם בנו של רבי פנחס). | נמנה על תלמידיו של [[המגיד ממעזריטש]], ולאחר פטירתו, נמנה על תלמידיו של רבי [[פנחס מקוריץ]] (וברבות הימים אף הפך למחותנו כאשר בתו התחתנו עם בנו של רבי פנחס). | ||
נודע בלמדנותו ובחריפותו ובשל כך הוטלו עליו משימות שונות של הפצת בשורת החסידות בחוגי הלמדנים ובין רבנים בולטים, דוגמת [[הנודע ביהודה]], רבה של המבורג, ועוד{{הערה|יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, בערכו}}. | נודע בלמדנותו ובחריפותו ובשל כך הוטלו עליו משימות שונות של הפצת בשורת החסידות בחוגי הלמדנים ובין רבנים בולטים, דוגמת [[הנודע ביהודה]], רבה של המבורג, ועוד{{הערה|יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, בערכו}}. | ||
כאשר רבי פנחס מקוריץ נאלץ להיעדר מ[[סלאוויטא]], שימש כממלא מקומו, ולאחר שחזר, החל לשמש כרבה של שפטיבקה (שפטובקה), שם כיהן רוב ימיו ועל שמה נקרא. | כאשר רבי פנחס מקוריץ נאלץ להיעדר מ[[סלאוויטא]], שימש כממלא מקומו, ולאחר שחזר, החל לשמש כרבה של שפטיבקה (שפטובקה), שם כיהן רוב ימיו ועל שמה נקרא. | ||
| שורה 16: | שורה 17: | ||
כעבור תקופה יצא לחו"ל כדי לגייס כספים עבור עולי [[פולין]]. ובשנת [[תקנ"ט]] חזר לארץ ישראל והגיע ל[[חיפה]]. | כעבור תקופה יצא לחו"ל כדי לגייס כספים עבור עולי [[פולין]]. ובשנת [[תקנ"ט]] חזר לארץ ישראל והגיע ל[[חיפה]]. | ||
מאוחר יותר, פייס רבי [[נחמן מברסלב]] בין רבי אברהם מקאליסק ובין רבי יעקב שמשון{{הערה|שבחי הר"ן, יט}}. | מאוחר יותר, פייס רבי [[נחמן מברסלב]] בין רבי אברהם מקאליסק ובין רבי יעקב שמשון{{הערה|שבחי הר"ן, יט}}. | ||
נפטר בגיל 81 ב[[ג' סיוון]] [[תקס"א]] ונטמן ב[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]]. | נפטר בגיל 81 ב[[ג' סיוון]] [[תקס"א]] ונטמן ב[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]]. | ||
| שורה 41: | שורה 42: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"פ]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"פ]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תקס"א]] | |||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:23, 23 בנובמבר 2025
רבי יעקב שמשון משיפטובקה (ה'ת"פ - ג' בסיוון תקס"א) היה מתלמידי המגיד ממעזריטש, ולאחר פטירתו מתלמידי רבי פנחס מקוריץ. כיהן ברבנות בעיירה שיפטובקה ובשנת תקנ"ד עמד בראש קבוצה של חסידי פולין שעלו לארץ והצטרפו ליישוב החסידי בטבריה, שם נותר להתגורר עד לפטירתו.
קורות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת ה'ת"פ לר' יצחק.
נמנה על תלמידיו של המגיד ממעזריטש, ולאחר פטירתו, נמנה על תלמידיו של רבי פנחס מקוריץ (וברבות הימים אף הפך למחותנו כאשר בתו התחתנו עם בנו של רבי פנחס).
נודע בלמדנותו ובחריפותו ובשל כך הוטלו עליו משימות שונות של הפצת בשורת החסידות בחוגי הלמדנים ובין רבנים בולטים, דוגמת הנודע ביהודה, רבה של המבורג, ועוד[1].
כאשר רבי פנחס מקוריץ נאלץ להיעדר מסלאוויטא, שימש כממלא מקומו, ולאחר שחזר, החל לשמש כרבה של שפטיבקה (שפטובקה), שם כיהן רוב ימיו ועל שמה נקרא.
מאוחר יותר, כיהן כרב גם בעיר אומן ובעיירה באר.
בשנת תקנ"ד עלה לארץ ישראל בראש קבוצה של חסידים מפולין[2], והצטרף לקהילה החסידים שהתיישבה בטבריה לאחר עליית החסידים בראשותו של רבי מנחם מענדל מויטבסק, והפך לבר-פלוגתא של רבי אברהם מקאליסק.
כעבור תקופה יצא לחו"ל כדי לגייס כספים עבור עולי פולין. ובשנת תקנ"ט חזר לארץ ישראל והגיע לחיפה.
מאוחר יותר, פייס רבי נחמן מברסלב בין רבי אברהם מקאליסק ובין רבי יעקב שמשון[3].
נפטר בגיל 81 בג' סיוון תקס"א ונטמן בבית העלמין היהודי העתיק בטבריה.
בשנת תשע"ז הוקם בטבריה בית מדרש הנושא את שמו.
קשריו עם אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
במסורת החסידית מסופר כי באחת ההזדמנויות ביקש רבי פנחס מקוריץ מאדמו"ר הזקן שיפלפל בנגלה עם ר' יעקב שמשון, ולאחר שעה ארוכה שהתפלפלו בש"ס, התבטא שאף ששניהם בקיאים בכל הש"ס על בוריו, אצל ר' יעקב שמשון ניכר חילוק בין סוגיא שלמה לאחרונה לסוגיא שלמד לפני זמן רב, ואילו אצל אדמו"ר הזקן אין כל חילוק, ואצלו הכל ערוך כאילו למד זאת כעת ממש[4].
לאחר עלייתו לארץ הקודש, כאשר התגלעו חילוקי דעות בינו לבין רבי אברהם מקאליסק והוא ייסד קופת כולל נפרדת עם רבי מרדכי מנעסכיז, ואדמו"ר הזקן התבקש לפשר ביניהם, כשבמכתבו הוא צידד לפועל ברבי אברהם מקאליסק שקדם לרבי יעקב שמשון, ורמז על ר' יעקב שמשון וכתב אודותיו "ועתה חדשים מקרוב באו, אנשים חכמים בעינים וישרים בליבותם, להרוס הבנין ומצב ישיבת ארץ הקודש תובב"א ולעורר מדנים חינם על הנהגת אדונינו הרב הכהן הגדול"[5]. (המחלוקת בין אדמו"ר הזקן ורבי אברהם מקאליסק החלה רק לאחר הסתלקותו של רבי יעקב שמשון, בין השנים תקס"ג-תקס"ה).
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חתנו, רבי יהודה מאיר שפירא משפטובקה[6]
- חתנו, רבי ישראל יהודה לייב מקרסנה
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סיפורים נפלאים, עמודים 62, 97
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- האיש המסתורי
- [il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/search/auction/5698/lot/116569/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95-%D7%A8-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91?lang=he מכתב בחתימת ידו]
- [moreshet-auctions.com/auction/158-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%94-he/lot-190-%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%AA%D7%91/ מעשיות ומופתים מהרב משיפטקובה]