לימוד התורה – הבדלי גרסאות
| (21 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
מצות לימוד התורה, היא מצוה תמידית החלה על היהודי בכל רגע ביממה, פרט זה לומדים מהפסוק "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה"{{הערה|יהושע א, ח.}}. | מצות לימוד התורה, היא מצוה תמידית החלה על היהודי בכל רגע ביממה, פרט זה לומדים מהפסוק "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה"{{הערה|יהושע א, ח.}}. | ||
חיוב תלמוד תורה חל על היהודי בכל יום, עד יום מותו, וכמו שכתוב "פן יסורו מלבבך כל ימי חייך"{{הערה|ואתחנן ד, ט. רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"א ה"י.}}. מפסוק זה אף לומדים איסור לשכוח את אשר למד כבר, ואת החיוב לחזור על תלמודו{{הערה|רמב"ם שם. | חיוב תלמוד תורה חל על היהודי בכל יום, עד יום מותו, וכמו שכתוב "פן יסורו מלבבך כל ימי חייך"{{הערה|ואתחנן ד, ט. רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"א ה"י.}}. מפסוק זה אף לומדים איסור לשכוח את אשר למד כבר, ואת החיוב לחזור על תלמודו{{הערה|רמב"ם שם. ראו ב[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"ג קונטרס א', שמביא מהפוסקים אם הוא 'לאו דאורייתא' (כשיטת רבי יצחק מקורביל – הסמ"ק סוף סימן ק"ה) או שהוא קבלה איש מפי איש, וחכמים הם שסמכו זאת בדברי הפסוק (כשיטת הרמב"ם).}}. | ||
===מעלת זכירת הלימוד=== | ===מעלת זכירת הלימוד=== | ||
בנוסף לחיוב ההלכתי לחזור על הלימוד להימנע מלעבור על איסור השכחה, מבואר ב[[תורת החסידות]]{{הערה|ראה [[לקוטי תורה]] ל, ד.}} שעל ידי זכירת התורה ה' שורה במוחו (שהרי "[[אורייתא וקוב"ה כולא חד]]") גם | בנוסף לחיוב ההלכתי לחזור על הלימוד כדי להימנע מלעבור על איסור השכחה, מבואר ב[[תורת החסידות]]{{הערה|ראה [[לקוטי תורה]] ל, ד.}} שעל ידי זכירת התורה ה' שורה במוחו (שהרי "[[אורייתא וקוב"ה כולא חד]]") של הלומד גם כשאינו לומד בפועל, משום שהתורה שיודע נמצאת וחקוקה במוחו. זהו גם הטעם לדברי הגמרא{{הערה|מסכת שבת קיד, ב. קידושין מט, ב.}} שגדרו של [[תלמיד חכם]] הוא לומד המסוגל להשיב על כל שאלת הלכה, ולחיוב ההלכתי לכבד ולקום מפני תלמיד חכם, מפאת כבוד התורה השרויה במוחו. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מורה למעשה{{הערה|שם.}}, שלמרות שהיה ראוי שכל אחד ילמד את כל ה[[תרי"ג מצות]] עם דקדוקיהן{{הערה|כמו שכתוב בספרי פרשת עקב פמ"ח. הובא ב[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"א ס"ד.}} אף על פי כן, "מחמת צוק העיתים וקוצר רוח דעת המשיג ועומק המושג", אין זה שייך לכל אחד. לכן ממליץ ללמוד לפחות [[חמשה חומשי תורה]] הכוללת את כל התורה כולה, ואת [[סדר קדשים]] שנקראת בגמרא{{הערה|מסכת שבת לא, סע"א.}} "חכמה"{{הערה|אמנם ראו ב[[הלכות תלמוד תורה]] פ"ב ס"ט, שאדם שאינו יכול ללמוד הרבה "צריך שיהיה כל לימודו בלימוד המביא לידי מעשה.}}. | |||
==לימוד בפה== | ==לימוד בפה== | ||
| שורה 29: | שורה 30: | ||
[[דיבור|כח הדיבור]] של האדם הוא מיועד בדרך כלל עבור הזולת, שיוכל להשתתף בשכלו ומדותיו. בלימוד ישנם פעמים שאדם נחשב "זולת" אל עצמו, והוא כאשר בשעת הלימוד מפריעות לו [[מחשבות זרות]], ואזי מועיל הלימוד בקול, כדי לגרש את ה[[מחשבות זרות|מחשבה זרה]], וכדי שיתרכז בלימודו{{הערה|ספר המאמרים תש"ד ע' 218.}}. | [[דיבור|כח הדיבור]] של האדם הוא מיועד בדרך כלל עבור הזולת, שיוכל להשתתף בשכלו ומדותיו. בלימוד ישנם פעמים שאדם נחשב "זולת" אל עצמו, והוא כאשר בשעת הלימוד מפריעות לו [[מחשבות זרות]], ואזי מועיל הלימוד בקול, כדי לגרש את ה[[מחשבות זרות|מחשבה זרה]], וכדי שיתרכז בלימודו{{הערה|ספר המאמרים תש"ד ע' 218.}}. | ||
==היחוד הנפעל על ידי לימוד התורה== | |||
על ידי לימוד והבנה של דברי תורה נפעל [[יחוד (קבלה)|יחוד]] וחיבור בין הלומד לבין הקב"ה{{הערה|[[ליקוטי אמרים פרק ה']]}}, היחוד נפעל רק בלימוד הכולל הבנה ולא בשינון ללא הבנה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1I_26B3sUMCv-6RiYfXokBljSukn8MW6U/view ליקוטי שיחות חלק טז ע' 436 שיחה לפרשת פקודי הערה 23]}}. | |||
==כוונות בעת לימוד התורה== | |||
{{להשלים|סיבה= להביא מפרק מ"א את הכוונות שיש לכוון מדי שעה (זמנית) - לעשות לו נחת רוח ולדבקה בו. ואת כוונת ליחדא קוב"ה ושכינתיה}} | |||
==קביעות עיתים== | ==קביעות עיתים== | ||
| שורה 68: | שורה 75: | ||
על יסוד זה נפסק להלכה{{הערה|רמב"ם שם ה"ד. [[הלכות תלמוד תורה]] שם, ס"ג.}} שכאשר ישנו לפני אדם מצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, אינו מפסיק את הלימוד בשביל קיום מצוה זו. | על יסוד זה נפסק להלכה{{הערה|רמב"ם שם ה"ד. [[הלכות תלמוד תורה]] שם, ס"ג.}} שכאשר ישנו לפני אדם מצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, אינו מפסיק את הלימוד בשביל קיום מצוה זו. | ||
אך עם זאת, מוצאים מעלה בקיום המצות, שכאשר ישנה מצוה שאי אפשר שיעשה אותה אחרים, צריך להפסיק את לימודו ולקיים את המצוה. ומבאר [[אדה"ז]]{{הערה|[[הלכות תלמוד תורה]] שם.}} שסיבת הדבר היא, "כי זה כל האדם{{הערה|קהלת יב, יג.}}, כמו שאמרו חכמים{{הערה|ברכות יז, א.}} תכלית חכמה, תשובה ומעשים טובים, ואם אינו עושה כן נמצא למד שלא לעשות, ונוח לו שנהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם". | אך עם זאת, מוצאים מעלה בקיום המצות, שכאשר ישנה מצוה שאי אפשר שיעשה אותה אחרים, צריך להפסיק את לימודו ולקיים את המצוה. ומבאר [[אדה"ז]]{{הערה|[[הלכות תלמוד תורה]] שם.}} שסיבת הדבר היא, "כי זה כל האדם{{הערה|קהלת יב, יג.}}, כמו שאמרו חכמים{{הערה|ברכות יז, א.}} תכלית חכמה, תשובה ומעשים טובים, ואם אינו עושה כן נמצא למד שלא לעשות, ונוח לו שנהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם". | ||
אמנם לפי ה[[ירושלמי]]{{הערה|פאה פ"א ה"א.}} נראה שלעולם אין תלמוד תורה נדחה מפני קיום מצוה, ואפילו מצוה שאי אפשר שיעשה אותה אחרים. ואף שלא נפסקה ההלכה כך, אעפ"כ במאמר של [[שמחת תורה]] מביא [[אדמו"ר מהר"ש]] את דעת הירושלמי, ומסיים "ומחמת שכעת שמחת תורה, נבין את דעת הירושלמי"{{הערה|ספר המאמרים תרכ"ו עמוד רפט.}}, כלומר מכיון שבשמחת תורה מחפשים להדגיש את מעלת התורה, לכן נתמקד יותר בדעה זו{{הערה|ראה שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות תשכ"ג, שם מביא הרבי את דברי אדמו"ר המהר"ש ומסביר באריכות כיצד יתכן שהלכה כצד אחד ויחד עם זה לפרש גם את הדעה השניה בעבודת ה'.}}. | |||
עוד אומרת המשנה{{הערה|[[פרקי אבות]] פ"ג משנה י"ז.}} שלימוד התורה נמשל לענפי האילן, ואילו קיום המצות נמשלו לשרשי האילן, והרי אילן שיש לו ריבוי ענפים ומיעוט שרשים עלול להעקר ממקומו ברוח קלה, משא"כ אילן שיש לו ריבוי שרשים יוכל לעמוד גם ברוח חזקה. | עוד אומרת המשנה{{הערה|[[פרקי אבות]] פ"ג משנה י"ז.}} שלימוד התורה נמשל לענפי האילן, ואילו קיום המצות נמשלו לשרשי האילן, והרי אילן שיש לו ריבוי ענפים ומיעוט שרשים עלול להעקר ממקומו ברוח קלה, משא"כ אילן שיש לו ריבוי שרשים יוכל לעמוד גם ברוח חזקה. | ||
| שורה 97: | שורה 106: | ||
מובא בגמרא{{הערה|עבודה זרה יט, א.}}: "לעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץ". הדברים מובאים במקומות רבים בתורת [[רבותינו נשיאנו]] [[אגרות קודש|ובמכתבים של הרבי]], תוך שהוא ממליץ לנקוט בדרך זה. | מובא בגמרא{{הערה|עבודה זרה יט, א.}}: "לעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץ". הדברים מובאים במקומות רבים בתורת [[רבותינו נשיאנו]] [[אגרות קודש|ובמכתבים של הרבי]], תוך שהוא ממליץ לנקוט בדרך זה. | ||
ב[[חסידות]] מבואר הסיבה לכך שחכמת האדם תלויה ב"חפץ לבו", מכיון ש[[פנימיות אבא פנימיות עתיק]] - הפנימיות של כח החכמה בנפש האדם, היא בכח התענוג שבו, וכשמתעורר אצלו בתענוג, זה פועל גם על שכלו{{הערה| | ב[[חסידות]] מבואר הסיבה לכך שחכמת האדם תלויה ב"חפץ לבו", מכיון ש[[פנימיות אבא פנימיות עתיק]] - הפנימיות של כח החכמה בנפש האדם, היא בכח התענוג שבו, וכשמתעורר אצלו בתענוג, זה פועל גם על שכלו{{הערה|ראו לדוגמה מאמר ד"ה והניף ידו תשי"א.}}. | ||
==לימוד מתוך יראה== | |||
ר' [[אברהם המלאך]] הסביר את דברי המשנה הפותחת את מסכת ברכות ואת כללות ה[[תורה שבעל פה]] "מאימתי קורין את שמע בערבית", המילה 'מאימתי' היא מלשון אימה ו[[יראה]], הגישה ללימוד התורה צריכה להיות מתוך יראה{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ד]] ע' 66. שיחת [[י"ט כסלו]] [[תשי"ג]], [[תורת מנחם התוועדויות]] כרך ז' עמ' 222, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989118#13 אות י"ג] {{בית חב"ד}}}}. הרבי ביאר בזה את הכלל [[אין דבר אבוד]], אף במקרה בו חסרה היראה, כל זמן משך הגלות ניתן להשלים זאת{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו]] [[תשי"ג]], [[תורת מנחם התוועדויות]] כרך ז' עמ' 222, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989118#19 אות י"ט] {{בית חב"ד}}}}. | |||
== סגולה לפרנסה ולשמחה == | == סגולה לפרנסה ולשמחה == | ||
| שורה 127: | שורה 139: | ||
=== דרך העיון=== | === דרך העיון=== | ||
בדרכי הלימוד בעיון ישנם דרכי לימוד רבים. דרך הלימוד | בדרכי הלימוד בעיון ישנם דרכי לימוד רבים. [[דרך הלימוד של הרבי]], מבוססת בחלקה על דרך לימודו של אחד מגדולי הדורות שהיה מקורב לחסידות חב"ד [[רבי יוסף רוזין]]{{הערה|שערי הלכה ומנהג, יורה דעה, ע' קנא.}}. בשיחותיו מזכיר [[הרבי]] רבות את תורתו ואף התייחס לאופן לימוד בהפלאה רבה. | ||
==דילוג ענינים שבצניעות== | |||
רבותינו נשיאינו התייחסו במספר הזדמנויות להצעה לדלג על ענינים מסויימים שקשורים לנושאי צניעות כאשר לומדים עם ילדים צעירים, כדי שלא לבלבל אותם. | |||
כאשר הצעה זו עלתה מצד ה[[משכילים]], [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלל זאת בחריפות כיון שכל התורה היא תורת ה' וחס ושלום לדלג אפילו פסוק אחד{{הערה|מכתב מחודש אדר-ראשון תר"ח. נדפס באגרות-קודש שלו, ברוקלין תש"מ, סי' יב, עמ' שמג ואילך, [https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2077&CategoryID=691 התקשרות גליון 569].}} | |||
אצל הרבי עצמו, ניתן למצוא חילוק בין דילוג מסכת שלימה העוסקת בנושאים אלו, שהרבי מצדד שלא ללמוד עם תלמידים צעירים{{הערה| אגרות קודש יז עמ' סז, לרב יעקב אליעזר הרצוג ממלבורן אוסטרליה, ב' באייר תשי"ח, בקשר ללימוד [[מסכת סוטה]].}}, לבין הדילוג של מספר פסוקים מתוך סדר הלימוד הרציף, שלפעמים התועלת שמנסים להשיג, מביאה לתוצאה ההפוכה בדיוק, שדווקא הדילוג גורם להתעניינות רבה יותר בקטע שדילגו{{הערה|1=[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=685&ArticleID=2031 התקשרות גליון 566, עדותו של ר' אהרן מרדכי זילברשטרום]. וראו תגובתו של הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] על כך [https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6082&CategoryID=1309 בגליון 784].}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 137: | שורה 156: | ||
*'''להביא אושר לכל המשפחה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1861 עמוד 36 במדור חיי רבי, קביעות עיתים ללימוד התורה | *'''להביא אושר לכל המשפחה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1861 עמוד 36 במדור חיי רבי, קביעות עיתים ללימוד התורה | ||
*'''לימוד תורה מתוך יגיעה''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד 1907 עמוד 64 | *'''לימוד תורה מתוך יגיעה''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד 1907 עמוד 64 | ||
*'''[https://online.fliphtml5.com/aukho/bfuv/#p=7 לימוד תורה לשמה]''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 167 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/1/12/ | *'''[http://chabadpedia.co.il/images/1/12/לכבוש_את_העולם_ע''י_לימוד_התורה.pdf לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה]''' {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] - שבת פרשת בשלח תשע"ז | ||
*'''[http://hageula.com/uploads/source/11/120/panasaim_005_p01_p32.pdf תורתו אומנותו]''', בתוך 'הפנסאים' גליון 5 מנחם אב תשע"ו | *'''[http://hageula.com/uploads/source/11/120/panasaim_005_p01_p32.pdf תורתו אומנותו]''', בתוך 'הפנסאים' גליון 5 מנחם אב תשע"ו | ||
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/4/4e/תשורה_צירקיינד_פריינד.pdf קביעות עיתים לתורה - ליקוט]''', בתוך תשורה מנישואי צירקינד-פריינד, תשפ"ג | |||
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3690805#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content האם צריך ללמוד תורה בקול? ומתי צריך ללמוד תורה?]''' {{בית חבד}} | *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3690805#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content האם צריך ללמוד תורה בקול? ומתי צריך ללמוד תורה?]''' {{בית חבד}} | ||
*'''שטייגען אין לערנען''', גליון נושא מיוחד בנושא לימוד התורה בדגש על תלמידי ישיבות תומכי תמימים, בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]: '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/604655343fcad_1615222068.pdf גליון א']''' {{*}} '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/604a3394871fd_1615475604.pdf גליון ב']''' {{PDF}}{{COL}} | *'''שטייגען אין לערנען''', גליון נושא מיוחד בנושא לימוד התורה בדגש על תלמידי ישיבות תומכי תמימים, בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]: '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/604655343fcad_1615222068.pdf גליון א']''' {{*}} '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/604a3394871fd_1615475604.pdf גליון ב']''' {{PDF}}{{COL}} | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/12/blog-post_46.html הרבי קובע: ללמוד 'נגלה' בשביל 'התקשרות'? לימוד 'שלא לשמה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1fKIsD3QF9xj8R4IlhHT-xbxUmLdtNdrn טבלת סיכום סדר הלימוד מתוך הלכות תלמוד תורה בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן]''' בתוך קובץ הארות מבית המדרש של קהילת חב"ד לוד, גליון 3, שבט תשע"ח | |||
*הרב מנחם דוברוסקין, '''[https://sinun770.org/למה-ללמוד-תורה-שיעור-בספר-התניא-פרק-ה/ למה ללמוד תורה? – שיעור בספר "התניא" פרק ה']''' בתוך ערוץ היוטיוב 'שיעורים בחסידות מאת הרב מנחם דוברוסקין' באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}} | |||
*שלום דובער וולף, '''[https://drive.google.com/file/d/1mMLXY5nbwB-U3LEiH7nI3MIm_CpbwGMd/view הסדר בלימוד התורה]''', בתוך בטאון 'היכל ליובאוויטש' בית שמש גליון ז' י"א ניסן ה'תשפ"ה עמוד 21 | |||
{{תורה}} | {{תורה}} | ||