האדיטש – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
 
(14 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:770האדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב-770 בהאדיטש]]
[[קובץ:770האדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב-770 בהאדיטש]]
[[קובץ:נהר בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהר בהאדיטש]]'''האדיטש''' היא עיר במחוז פולטבה, [[אוקראינה]], בה ממוקם קברו של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]].  
[[קובץ:נהר בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהר בהאדיטש]]'''האדיטש''' היא עיר במחוז פולטבה, [[אוקראינה]], בה ממוקם [[אוהל אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. מאז ההסתלקות גרו בה חסידי חב"ד בודדים ועם השנים שגשגה קהילה חב"דית שהוכחדה בשואה.


[[אדמו"ר הזקן]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] בכפר פיענא בעת שברח מפני [[מלחמת נפוליון]]. מסופר כי לפני הסתלקותו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיר זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-‏300 ק"מ מכפר פיענא.
מאז נפילת השלטון הקומוניסטי, להאדיטש נוהרים יהודים רבים מכל העולם כדי לשפוך צקון לחשם על ציון אדמו"ר הזקן.
 
ליד הציון שוכן בית כנסת היכל אדמו"ר הזקן ובסמוך יש בתי הארחה בהם מתארחים העולים לציון. בהאדיטש פועל השליח הרב שניאור זלמן דייטש.
 
==ציון אדמו"ר הזקן==
{{ערך מורחב|אוהל אדמו"ר הזקן}}
[[אדמו"ר הזקן]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] ב[[כפר פיענא]] בעת שברח מפני [[מלחמת נפוליון]]. מסופר כי לפני הסתלקותו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיר זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-‏300 ק"מ מכפר פיענא.
 
בהאדיטש היה בית עלמין יהודי שהוקם מספר שנים קודם, אדמו"ר הזקן נטמן בבית העלמין ועל קברו הוקם אוהל.
 
===מאבק בית העלמין===
בשנים הבאות התברר כי ישנה בעיה חוקית בהקמת בית עלמין על השטח בבעלות ממשלתית ועל כך [[אדמו"ר האמצעי]] כתב אגרת ארוכה לרב [[משה מייזליש]] שיפעל בכל כוחו לביטול האפשרות להזזת בית העלמין למקום חלופי.
 
במסגרת המאבק נגד הזזת בית העלמין בו הציון, בוצעו פניות לבכירים במימשל האיזורי וגם לשלטונות רוסיה.
 
לא ידוע כיום מה לבסוף מנע את הזזת בית העלמין, אך ברור כי נותר על מקומו{{הערה| אגרות אדמו"ר האמצעי אגרת יח}}.


==תולדות העיירה==
==תולדות העיירה==
שורה 21: שורה 36:
בין אלה ששהו רבות במקום, היה [[רבי מנחם נחום]], בנו של אדמו"ר האמצעי, שאמנם התגורר ב[[ניעז'ין]], סמוך לציונו של אביו, אך בכל שנה היה נוסע להאדיטש ושוהה בה תקופה.
בין אלה ששהו רבות במקום, היה [[רבי מנחם נחום]], בנו של אדמו"ר האמצעי, שאמנם התגורר ב[[ניעז'ין]], סמוך לציונו של אביו, אך בכל שנה היה נוסע להאדיטש ושוהה בה תקופה.


גם האדמו"רים בדורות הבאים ביקרו בהאדיטש.
גם האדמו"רים בדורות הבאים: [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], הגיעו להאדיטש והתפללו על ציון אדמו"ר הזקן.


===קהילה בתקופת אדמו"ר ה'צמח צדק'===
===קהילה בתקופת אדמו"ר ה'צמח צדק'===
שורה 27: שורה 42:
==הוראות אדמו"ר הרש"ב אודות האדיטש==
==הוראות אדמו"ר הרש"ב אודות האדיטש==


גם בשנים שלאחר מכן, הייתה במקום קהילה, או על כל פנים, חיים חסידיים. כך עולה מאגרת שכתב [[אדמו"ר הרש"ב]] בשלהי שנת תרנ"ב בנוגע לתיקון המקווה הסמוך ל[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]. זמן מה לאחר מכן, המקווה אכן תוקן בזכות תרומות שגייס הרבי הרש"ב.  
גם בשנים שלאחר מכן, הייתה במקום קהילה, או על כל פנים, חיים חסידיים. כך עולה מאגרת שכתב [[אדמו"ר הרש"ב]] בשלהי שנת תרנ"ב בנוגע לתיקון המקווה הסמוך ל[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]{{הערה|יתכן והמקווה נועדה לשרת את המשתטחים על הציון}}. זמן מה לאחר מכן, המקווה אכן תוקן בזכות תרומות שגייס הרבי הרש"ב.  


בשנת [[תרס"ז]], בהוראת הרבי הרש"ב, בנו מעל הציון הקדוש אוהל גדול ומרווח ולידו חדר נוסף ששימש כבית הכנסת. הבנייה נעשתה מתרומתו של הנגיד החסידי ר' אברהם יוסף סירקין.
בשנת [[תרס"ז]], בהוראת הרבי הרש"ב, בנו מעל הציון הקדוש אוהל גדול ומרווח ולידו חדר נוסף ששימש כבית הכנסת. הבנייה נעשתה מתרומתו של הנגיד החסידי ר' אברהם יוסף סירקין.
שורה 37: שורה 52:
בתקופה שקדמה ל[[שואה]], הייתה בהאדיטש קהילה חב"דית קטנה, ולה בתי כנסת וחיי חסידות פורחים שכללו שיעורים ב[[חסידות]] ו[[התוועדויות]].  
בתקופה שקדמה ל[[שואה]], הייתה בהאדיטש קהילה חב"דית קטנה, ולה בתי כנסת וחיי חסידות פורחים שכללו שיעורים ב[[חסידות]] ו[[התוועדויות]].  


במשך כמה שנים כיהן הרב שמעון טרבניק (אחיו הרב נחום טרבניק היה רבו של [[כפר חב"ד]]) כרבה של האדיטש. בנו מר לזר טרבניק סיפר: "אבא, הרב שמעון טרבניק, מונה לרב העיירה האדיטש בשנת [[תרפ"ה]]. חמש שנים לאחר שעלה לכהן כרב, החליטו הקומוניסטים שהוא בעל רכוש פרטי רב, והדבר לא מצא חן בעיניהם. רכושו הוחרם, והוא נאלץ לברוח מהאדיטש. לאחר מכן התיישב בסנאווסק".  
במשך כמה שנים כיהן הרב שמעון טרבניק (אחיו הרב [[נחום טרבניק]] היה רבו של [[כפר חב"ד]]) כרבה של האדיטש. בנו מר לזר טרבניק סיפר: "אבא, הרב שמעון טרבניק, מונה לרב העיירה האדיטש בשנת [[תרפ"ה]]. חמש שנים לאחר שעלה לכהן כרב, החליטו הקומוניסטים שהוא בעל רכוש פרטי רב, והדבר לא מצא חן בעיניהם. רכושו הוחרם, והוא נאלץ לברוח מהאדיטש. לאחר מכן התיישב בסנאווסק".
 
==ר' יוסף גנזבורג שומר האוהל==
המשפחה המרכזית בקהילה בשנות הפ' עד ש', הייתה משפחת גנזבורג. אמנם היו משפחות חב"דיות נוספות בהאדיטש באותם ימים, אך כולם היו קרובי משפחה של משפחת גנזבורג.
 
ר' [[יוסף גנזבורג]], בן הרב מנחם מענדל הלל גנזבורג, היה שומר האוהל בהאדיטש. ר' יוסף חי כל ימיו בהאדיטש, למד בתומכי תמימים ליובאוויטש.
 
שנים רבות כיהן כשומר ומנהל מתחם האוהל שעל ציון אדמו"ר הזקן בהאדיטש. עסק בשימור ואחזקה, קבלת פני המתפללים, והקראת פ"נים שנשלחו מכל רוסיה.
 
חסידים שהגיעו להתפלל בציון,התארחו אצל משפחות גנזבורג ובהם אצל ר' יוסף גנזבורג.
 
ייסד וניהל סניף תומכי תמימים האדיטש.


על הקהילה החב"דית עצמה איננו יודעים רבות, אולם המשפחה המרכזית בקהילה, הייתה משפחת גנזבורג. אמנם היו משפחות חב"דיות נוספות בהאדיטש באותם ימים, אך כולם היו קרובי משפחה של משפחת גנזבורג.  
נרצח ב[[שואה]] על ידי הנאצים. כל משפחתו נרצחו מלבד בת אחת ששרדה.


===ישיבה מחתרתית===  
===ישיבה מחתרתית===  
שורה 51: שורה 77:
בספר [[ישראל נח הגדול]], מובא תיאור דרמטי של הניצולת היחידה שפרה גנזבורג אודות סופם הנורא של בני משפחתה בהאדיטש:
בספר [[ישראל נח הגדול]], מובא תיאור דרמטי של הניצולת היחידה שפרה גנזבורג אודות סופם הנורא של בני משפחתה בהאדיטש:


"אבא – ר' יוסף [שומר האוהל]   נורה למוות על ידי הנאצים מיד לאחר שנכנסו להאדיטש. אחר כך הנאצים תפסו גם את הסבא ר' צבי הירש גורביץ (אב אמי) עם עוד יהודים ואמרו שלוקחים אותם ל'מחנות עבודה'. הם לא שבו הביתה.
"אבא – ר' יוסף [שומר האוהל] נורה למוות על ידי הנאצים מיד לאחר שנכנסו להאדיטש. אחר כך הנאצים תפסו גם את הסבא ר' צבי הירש גורביץ (אב אמי) עם עוד יהודים ואמרו שלוקחים אותם ל'מחנות עבודה'. הם לא שבו הביתה.
   
   
באחד הימים נכנסו חיילים נאציים לבית שלנו, תפסו את הסבא ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג שהתגורר אז אצלנו, וגזזו חלק מזקנו. סבא התחנן ובכה, אך שום דבר לא הועיל לו. הם אפילו נהנו מהסבל שלו והתעללו בו. ראיתי זאת במו עיניי. אחר כך הם הוציאו את כל ספרי הקודש שהיו בבית ושרפו אותם מול עינינו. זה היה מחזה מחריד. לרשעות הסדיסטית שלהם לא היה סוף. לאחר שהעלו באש את הספרים החליטו לפגוע בנפש, הם רצחו בדם קר את הסבא ר' מנחם מענדל הלל הי"ד"{{הערה| [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73925 סופה של קהילת חב"ד האדיטש מתוך הספר ישראל נח הגדול]''', כד טבת התשע"ג (06.01.2013) {{אינפו}}}}.
באחד הימים נכנסו חיילים נאציים לבית שלנו, תפסו את הסבא ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג שהתגורר אז אצלנו, וגזזו חלק מזקנו. סבא התחנן ובכה, אך שום דבר לא הועיל לו. הם אפילו נהנו מהסבל שלו והתעללו בו. ראיתי זאת במו עיניי. אחר כך הם הוציאו את כל ספרי הקודש שהיו בבית ושרפו אותם מול עינינו. זה היה מחזה מחריד. לרשעות הסדיסטית שלהם לא היה סוף. לאחר שהעלו באש את הספרים החליטו לפגוע בנפש, הם רצחו בדם קר את הסבא ר' מנחם מענדל הלל הי"ד"{{הערה| [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73925 סופה של קהילת חב"ד האדיטש מתוך הספר ישראל נח הגדול]''', כד טבת התשע"ג (06.01.2013) {{אינפו}}}}.
שורה 59: שורה 85:


* משפחת גנזבורג
* משפחת גנזבורג
ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג]] ורעייתו מרת שרה הי"ד
ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג ורעייתו מרת שרה הי"ד  
הבן, ר' [[יוסף גנזבורג]] ובני משפחתו הי"ד (מלבד שפרה)
הבן, ר' [[יוסף גנזבורג]] ובני משפחתו הי"ד (מלבד שפרה)  
הת' ישראל הי"ד
הת' ישראל הי"ד