בלארוס: הבדלים בין גרסאות בדף

'''בֵּלָארוּס'''{{הערה|ב[[עברית]]: '''רוסיה הלבנה'''. בבלארוסית וב[[רוסית]]: '''Белару́сь''', ברוסית גם: '''Белору́ссия'''. ב[[אידיש]]: '''רייסין''', '''ווייס-רוסלאַנד'''}} היא מדינה שהייתה שייכת בעבר ל[[ברית המועצות]] ועם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה]] קיבלה את עצמאותה. המדינה גובלת ב[[רוסיה]] ממזרח, ב[[אוקראינה]] מדרום, ב[[פולין]] ממערב וב[[ליטא]] ו[[לטביה]] מצפון.

בעבר היו קיימות בבלארוס קהילות יהודיות מפוארות, אך נכחדו עם הדורות, ב[[מלחמת העולם השנייה]] ובתקופת [[ברית המועצות|שלטון הקומוניסטים]]. עם [[נפילת מסך הברזל|פתיחת שערי ברית המעוצות]] החלה היהדות להתרומם בעזרת [[שלוחים|שלוחי]] [[הרבי]], ופעילים במדינה מוסדות חינוך וארגונים יהודיים פעילים. מספר היהודים כיום על כ-12,000.

ב[[שואה]] נרצחו מרבית היהודים, והניצולים שנותרו שיקמו מהר יחסית את חייהם היהודים, למרות השלטון הקומוניסטי. בקהילות רבות שימשו [[רב]]נים ופעלו [[בית כנסת|בתי כנסת]]. לאחר [[משפט הרופאים]] ב[[תשי"ג]] חוסלה הפעילות לחלוטין.

האוכלוסייה היהודית מונה נכון לשנת תשפ"א כ-12,000 יהודים וקיימים במקום בתי ספר יהודיים, [[מקוה|מקוואות]] ומוסדות יהודיים אחרים.

לאחר עליית ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ור' [[אברהם מקאליסק]] ל[[ארץ הקודש]] הם מינו את [[אדמו"ר הזקן]] ל[[מנהיג]] ה[[חסידים]] ברייסין ו[[ליטא]]. התפשטות חסידות חב"ד ברייסין הייתה יותר מכל מקום אחר ובהרבה מקומות (גם בכתבי [[רבותינו נשיאנו]]) מכונים חסידי חב"ד "חסידי רייסין".