אוסטריה: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''אוסטריה''' היא מדינה במרכז אירופה, רפובליקה המורכבת מ-9 מדינות{{הערה|בורגנלנדה, קרינתיה, אוסטריה תחתית, אוסטריה עילית, זלצבורג, שטיריה, טירול, פורארלברג, [[וינה]].}}, הגובלת בליכטנשטיין וב[[שווייץ]] במערב, ב[[איטליה]] ובסלובקיה בדרום, ב[[הונגריה]] ובסלובקיה במזרח ו[[בגרמניה]] ובצ'כיה בצפון.
+{{עריכה}}
+'''אוסטריה''' היא מדינה במרכז [[אירופה]]. היא גובלת ב[[גרמניה]] ובצ'כיה מצפון, בסלובקיה וב[[הונגריה]] ממזרח, בסלובניה וב[[איטליה]] מדרום ובשוויץ ובליכטנשטיין ממערב.
+שטחה של המדינה הוא כ-84,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-9 מיליון תושבים, מתוכם כ-14,000 [[בני ישראל|יהודים]].
 ==היסטוריה==
@@ שורה 20: / שורה 23: @@
 בשנת [[תר"פ]] הפכה אוסטריה לרפובליקה דמוקרטית, ובמשך שלוש עשרה שנה סבלה ממצוקות שונות, ובשנת [[תרצ"ג]] הפך אותה הקנצלר אנגלברט דולפוס לדיקטטורה בראשותו.
-חמש שנים מאוחר יותר סופחה אוסטריה במהלך ה'אנשלוס' על ידי הנאצים (כאשר השליט הנאצי ימח שמו היה בעצמו יליד אוסטריה), ולאורך [[מלחמת העולם השניה]] היו האוסטרים שותפים מלאים לפעולותיה של גרמניה, מעשי המלחמה והרצח ההמוני, כאשר אוסטרים רבים נמנו על מנהיגי המשטר הנאצי.
+חמש שנים מאוחר יותר סופחה אוסטריה במהלך ה'אנשלוס' על ידי הנאצים (כאשר השליט הנאצי [[ימח שמו]] היה בעצמו יליד אוסטריה), ולאורך [[מלחמת העולם השניה]] היו האוסטרים שותפים מלאים לפעולותיה של גרמניה, מעשי המלחמה והרצח ההמוני, כאשר אוסטרים רבים נמנו על מנהיגי המשטר הנאצי.
 עם התבוסה במלחמת העולם השניה, חולקה אוסטריה ל-4 אזורים עליהם שלטו ברית המועצות, אנגליה, צרפת, וארצות הברית.
@@ שורה 30: / שורה 33: @@
 המדינה נחשבת לאחת המדינות המתויירות ביותר, עם כ-20 מיליון תיירים בשנה, המבקרים בהרי האלפים הנמצאים בשטחה, במוזיאונים ואוצרות האומנות ומבנים אדריכליים עתיקים, בעלי חיים, ועוד.
-אוכלוסיית המדינה מונה מעל ל-9 מיליון איש, רובם דוברי גרמנית.
+אוכלוסיית המדינה מונה כ-9 מיליון איש, רובם דוברי גרמנית.
 ==יהדות אוסטריה==
@@ שורה 62: / שורה 65: @@
 בין יהודי אוסטריה יש מספר קהילות חרדיות מבוססות, קהילות של יוצאי בוכרה וגיאורגיה, קהילה גדולה של חסידי חב"ד ומקורבים (ראו לקמן), קהילות חסידיות וליטאיות, חרדים-מודרנים, ועוד.
-נכון לשנת [[תשפ"ג]], מתגוררים באוסטריה כולה כ-14,000 יהודים, רובם המוחלט בוינה.
+נכון לשנת [[תשפ"ה]], מתגוררים באוסטריה כולה כ-14,000 יהודים, רובם המוחלט בוינה.
 ==חסידות חב"ד==
-מקובל בשם [[אדמו"ר הזקן]] שכאשר הקדושה היא לא לפי ערך הדור, גם הצד של ה'לעומת זה' הוא לא לפי ערך הדור, והדוגמא לכך מ[[המגיד ממעזריטש]] שהיה לא לפי ערך הדור, ובימיו הקיסר באוסטריה היה יוזעף השני, שהיה קליפה קשה מאוד שלא לפי ערך הדור{{הערה|ליקוטי סיפורים פרלוב. ואכן יש שמועה לא מבוססת שהמגיד ממעזריטש בצעירותו שהה באוסטריה פרק זמן כל שהוא ולמד בישיבת מטרסדורף.}}.
+מקובל בשם [[אדמו"ר הזקן]] שכאשר הקדושה היא לא לפי ערך הדור, גם הצד של ה'לעומת זה' הוא לא לפי ערך הדור, והדוגמה לכך מ[[המגיד ממעזריטש]] שהיה לא לפי ערך הדור, ובימיו הקיסר באוסטריה היה יוזעף השני, שהיה קליפה קשה מאוד שלא לפי ערך הדור{{הערה|ליקוטי סיפורים פרלוב. ואכן יש שמועה לא מבוססת שהמגיד ממעזריטש בצעירותו שהה באוסטריה פרק זמן כל שהוא ולמד בישיבת מטרסדורף.}}.
 בזמן [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בווינה בשנת [[תרי"ח]].
@@ שורה 79: / שורה 82: @@
 ב[[ח' כסלו]] [[תרס"א]] ביקר אדמו"ר הרש"ב פעם נוספת בווינה, ושהה בה זמן קצר על מנת להצטייד בבשר כשר בדרכו לעיירת המרפא וואריסהאפן שבגרמניה{{הערה|אגרת ג' כסלו תרס"א לר' ישעיהו ברלין, ואגרת ח' כסלו לאדמו"ר הריי"צ. אגרות קודש חלק ג' עמודין קנו-קנח.}}.
-בשנת [[תרס"ג]] שהה הרבי באוסטריה מ[[י"ד שבט]]{{הערה|במלון 'סטפני' שבוינה. וראה שיחת ב' ניסן תש"א שכותב שהגיע ביום שלישי ז' טבת.}} ועד [[ח' ניסן]] יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] במשך כחודשיים, לצורך טיפול בידו השמאלית{{הערה|אגרת לר' ישעיה ברלין, ד' כסלו תרס"ג. ו' טבת תרס"ג. י"א שבט תרס"ג.}}. אדמו"ר הרש"ב ראה בנסיעה זו גם מעין 'גלות'{{הערה|שיחת י"ט כסלו תרפ"ג.}}, ואדמו"ר הריי"צ התבטא על תקופה זו שהיתה לו את הזכות הגדולה והעונג הרוחני לשהות עמו תקופה ממושכת במהלכה מידי יום נועדו ללימוד משותף ואביו סיפר לו סיפורים שונים, כשהוא מסכם כי "מה שראיתי באותה השנה מאבי - אין לשער".
+בשנת [[תרס"ג]] שהה הרבי באוסטריה מ[[י"ד שבט]]{{הערה|במלון 'סטפני' שבוינה. וראה שיחת ב' ניסן תש"א שכותב שהגיע ביום שלישי ז' טבת.}} ועד [[ח' ניסן]] יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] במשך כחודשיים, לצורך טיפול בידו השמאלית{{הערה|אגרת לר' ישעיה ברלין, ד' כסלו תרס"ג. ו' טבת תרס"ג. י"א שבט תרס"ג.}}. אדמו"ר הרש"ב ראו בנסיעה זו גם מעין 'גלות'{{הערה|שיחת י"ט כסלו תרפ"ג.}}, ואדמו"ר הריי"צ התבטא על תקופה זו שהיתה לו את הזכות הגדולה והעונג הרוחני לשהות עמו תקופה ממושכת במהלכה מידי יום נועדו ללימוד משותף ואביו סיפר לו סיפורים שונים, כשהוא מסכם כי "מה שראיתי באותה השנה מאבי - אין לשער".
 אדמו"ר הרש"ב נפגש בנסיעה זו לצורך רפואתו בדוקטור [[זיגמונד פרויד]]{{הערה|הרחבה אודות המפגש ויחס רבותינו נשיאינו לשיטתו, ראו בספר אדמו"ר חב"ד ויהדות אוסטריה, עמוד 80.}}, וכן בנסיעה זו הניח את היסודות ל[[המשך תער"ב]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז עמוד 275. תורת מנחם חלק כ' עמוד 52. רשימת י"א סיון תרצ"א. רשימת סוכות תרצ"ג.}}.
@@ שורה 89: / שורה 92: @@
 גם בשנת תרע"ב שהה אדמו"ר הריי"צ בוינה, אך לזמן קצר, בשבת פרשת משפטים{{הערה|אגרת אדמו"ר הרש"ב לשמואל מיכל טריינין, חלק ו' עמוד קנד.}}.
-בשנת [[תרע"ד]], כעשר שנים לאחר ביקורו הקודם של אדמו"ר הרש"ב בוינה, נסע שוב לצורך טיפול רפואי בשיניו, והגיע אליה בעיצומו של [[כ' חשון]] יום ההולדת החמישים ושלושה שלו, ושהה בה במלון 'ניו יורק'כשבועיים עד ליום חמישי ה' כסלו{{הערה|אגרת לאימו מכ"א חשון תרע"ד, אגרות קודש חלק ב' אגרת שפח עמוד תשכד. שם עמוד תשכה. חלק ו' אגרת א'רסב.}}.
+בשנת [[תרע"ד]], כעשר שנים לאחר ביקורו הקודם של אדמו"ר הרש"ב בוינה, נסע שוב לצורך טיפול רפואי בשיניו, והגיע אליה בעיצומו של [[כ' חשון]] יום ההולדת החמישים ושלושה שלו, ושהה בה במלון 'ניו יורק' כשבועיים עד ליום חמישי ה' כסלו{{הערה|אגרת לאימו מכ"א חשון תרע"ד, אגרות קודש חלק ב' אגרת שפח עמוד תשכד. שם עמוד תשכה. חלק ו' אגרת א'רסב.}}.
 ===בתקופת אדמו"ר הריי"צ===
-[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] במשחק [[שחמט]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיירת המרפא [[פרכטולדסדורף]] (תרצ"ז)]]
+[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|[[הרבי]] במשחק [[שחמט]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיירת המרפא [[פרכטולדסדורף]] (תרצ"ז)]]
-בקיץ של שנת [[תרפ"ט]], זמן קצר לפני [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|מסעו המפורסם לארץ הקודש]], עבר מ[[ריגה]] ל[[ברלין]] עבר דרך וינה, ממנה המשיך לטריעסט.
+בקיץ של שנת [[תרפ"ט]], זמן קצר לפני [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|מסעו המפורסם לארץ הקודש]], עבר הרבי הריי"צ מ[[ריגה]] ל[[ברלין]] עבר דרך וינה, ממנה המשיך לטריעסט.
-בשנים הבאות אדמו"ר הריי"צ נסע מספר פעמים למקומות המרפא על יד וינה, כאשר מי שסייע לו היה [[האדמו"ר מקופיטשניץ]], ממנהיגי היהדות החרדית בוינה שהיה לו קשרים קרובים ואישיים עם טובי הרופאים בעיר, ומלבד סיוע ביצירת קשר עם הרופאים, סייע לרבי באספקת ארוחות כשרות, מנייני תפילה בציבור, ועוד.
+בשנים הבאות נסע הרבי מספר פעמים למקומות המרפא על יד וינה, כאשר מי שסייע לו היה [[האדמו"ר מקופיטשניץ]], ממנהיגי היהדות החרדית בוינה לו היה קשרים קרובים ואישיים עם טובי הרופאים בעיר, ומלבד סיוע ביצירת קשר עם הרופאים, סייע לרבי באספקת ארוחות כשרות, מניינים לתפילה ועוד.
 בחורף של שנת [[תרצ"ה]] נסע אדמו"ר הריי"צ לוינה כדי לדרוש ברופאים בקשר לחלישות הדיבור שלו ומצב בריאותו, ובאמצע חודש כסלו נסע לבית המרפא 'וועסט ענד' בפורקדסקוף שעל יד וינה. לנסיעה זו התלווה אליו הרבי ששמע ממנו ענינים רבים בחסידות והעלה אותם על גבי הכתב ב[[רשימות]]יו. נסיעה זו נמשכה כארבעה וחצי חודשים{{הערה|שנה זו היתה שנה מעוברת.}}, עם סיומם בתחילת חודש ניסן נסע הרבי הריי"צ לוינה וקיים שורת פגישות ואף קיבל אנשים ליחידות, ובי"ב ניסן חזר לביתו בוורשה. אחד האברכים הצעירים שנפגש עם אדמו"ר הריי"צ מספר פעמים בתקופה זו, היה הרב [[שמואל ווזנר]] שהפך לימים לאחד מפוסקי ההלכה החשובים ביותר.
-ב[[י"ז טבת]] [[תרצ"ו]] אדמו"ר הריי"צ נסע שוב לפורקרסדורף לצורכי בריאותו, יחד עם בתו מרת שיינא, ושהה בה כחמשה שבועות עד לכ"ד שבט{{הערה|כדי לחגוג באוטבוצק את חגיגת הבר מצווה של נכדו בכ"ה שבט.}}, ובחודשים תמוז-אלול של אותה שנה, בדרכו לטיפולים אצל ד"ר גערזאן בפריז, התעכב שוב מספר ימים בסנטוריום וועסט ענד בהליכתו ובחזרתו, אז הצטרף אליו הרבי בדרכם יחד לאוטבוצק שם שהו בחודש החגים. בדרך, עצר אדמו"ר הרי"צ לשהות קצרה בוינה עצמה והתאכסן במלון קונטיננטל, בו אמר בכ"א אלול את מאמר החסידות ד"ה 'לך אמר ליבי'.
+ב[[י"ז טבת]] [[תרצ"ו]] אדמו"ר הריי"צ נסע שוב לפורקרסדורף לצורכי בריאותו, יחד עם בתו שיינא, ושהה בה כחמשה שבועות עד לכ"ד שבט{{הערה|כדי לחגוג באוטבוצק את חגיגת הבר מצווה של נכדו בכ"ה שבט.}}, ובחודשים תמוז-אלול של אותה שנה, בדרכו לטיפולים אצל ד"ר גערזאן בפריז, התעכב שוב מספר ימים בסנטוריום וועסט ענד בהליכתו ובחזרתו, אז הצטרף אליו הרבי בדרכם יחד לאוטבוצק שם שהו בחודש החגים. בדרך, עצר אדמו"ר הרי"צ לשהות קצרה בוינה עצמה והתאכסן במלון קונטיננטל, בו אמר בכ"א אלול את מאמר החסידות ד"ה 'לך אמר ליבי'.
 בי"ג טבת [[תרצ"ז]] נסע שוב אדמו"ר הריי"צ לשבוע בבית המרפא 'וואלד סענטאריום' בפרכטלדסדורף, משם המשיך לפריז, ובז' אדר חזר לפרכטלדסדורף ושהה בו חודש נוסף עד לי"א ניסן אז חזר לאוטבוצק, גם בביקור זה הצטרף הרבי אל אדמו"ר הריי"צ.
@@ שורה 120: / שורה 123: @@
 ==שלוחי הרבי במדינה==
-*[[וינה]]- הרב [[דב גרוזמן]], הרב שניאור פלאץ, הרב אהרן קטורזה.
+*[[וינה]] - הרב [[דב גרוזמן]], הרב שניאור פלאץ, הרב ניאזוב, הרב [[אהרן קטורזה]] והרב [[בנימין סופייב]].
-*זלצבורג - הרב דוד נוסבאום
+*זלצבורג - הרב דוד נוסבאום.
+{{להשלים}}
 ==לקריאה נוספת==
-*זושא וולף, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה'''
+{{בית|שניאור זלמן ברגר|שמחה וחששות במחנות הפליטים באוסטריה|624|44 - 50|י"ג כסלו תשס"ח}}
+*[[זושא וולף]], '''אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה'''
 *[[אדלייד (אוסטרליה)]] - בית משיח גיליון 877
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/1388659/jewish/Jews-in-the-Land-of-the-Waltz.htm יהודים בארץ הוואלס - וינה היהודית]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
 {{מדינות אירופה}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:גאוגרפיה]]
+[[קטגוריה:מדינות העולם]]
+[[קטגוריה:אירופה]]