לימוד האותיות והנקודות – הבדלי גרסאות
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
←קישורים חיצוניים: קישורים |
||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:א"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד לומד את האותיות הא"ב]] | [[קובץ:א"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד לומד את האותיות הא"ב]] | ||
לאורך השנים עודד [[הרבי]] '''לימוד האותיות והנקודות''' בשיטה המסורתית, וראה בלימוד זה הדגשה ב[[קדושה|קדושת]] האותיות המחדיר בילדים [[יראת שמים]]. לפי השיטה המסורתית, יש ללמוד [[אותיות]] לחוד ו[[נקודות]] לחוד, על מנת להדגיש את קדושתן של האותיות והנקודות. | לאורך השנים עודד [[הרבי]] '''לימוד האותיות והנקודות''' בשיטה המסורתית, וראה בלימוד זה הדגשה ב[[קדושה|קדושת]] האותיות המחדיר בילדים [[יראת שמים]]. לפי השיטה המסורתית, יש ללמוד [[אותיות]] לחוד ו[[נקודות]] לחוד, על מנת להדגיש את קדושתן של האותיות והנקודות. | ||
==סדר הלימוד== | ==סדר הלימוד== | ||
[[קובץ:לוח האלף בית והנקודות.jpg|ממוזער|לוח ה[[אל"ף בי"ת]] וה[[נקודות]] כפי שנדפס בתחילת [[סידור תהלת השם]]]] | [[קובץ:לוח האלף בית והנקודות.jpg|ממוזער|לוח ה[[אל"ף בי"ת]] וה[[נקודות]] כפי שנדפס בתחילת [[סידור תהלת השם]]]] | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ר' [[מוטל קוזלינר]] נהג ללמד את תלמידי ישיבתו את האותיות מתוך צילום של [[סידור תורה אור]], הוא אף הסביר זאת באמרו שחקר ומצא שצילום זה יותר מדויק{{הערה|מפי ר' [[זושא גורליק]].}}. | ר' [[מוטל קוזלינר]] נהג ללמד את תלמידי ישיבתו את האותיות מתוך צילום של [[סידור תורה אור]], הוא אף הסביר זאת באמרו שחקר ומצא שצילום זה יותר מדויק{{הערה|מפי ר' [[זושא גורליק]].}}. | ||
===התוכן הפנימי של האותיות וסגנון ההברה=== | ===התוכן הפנימי של האותיות וסגנון ההברה=== | ||
ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת קרח]], [[ג' תמוז]] [[תשמ"ח]]{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59243&st=&pgnum=544&hilite= ח"ג]''', עמ' 538.}} ביאר הרבי שיש להסביר לילדים התוכן הפנימי של צורת האותיות, ולדוגמה - אות [[ב' (אות)|בי"ת]], מרמזת על התחלת ה[[תורה]], "שהעולם דומה לב' שהוא מסובב משלש רוחותיו וורוח צפונית אינה מסובבת",{{הערה|מדרש הנעלם, לשה"ש, '''זהר''' חדש בתחלתו; רבותינו בעלי התוס' ר"פ בראשית ועוד.}} בכדי לרמז ש[[עבודת האדם|עבודתו של היהודי]] לסובב רוח הצפונית, שעל ידי זה נעשה שותף ל[[הקב"ה]], במעשה [[בראשית]]; באות [[י'|יו"ד]], כלשון הרגיל שקורין ליהודי "א יו"ד" שצורתה נקראת בלבד "די פינטעלע איד" (נקודת היהדות), ושאות יו"ד במספרה [[עשרת הדברות]], וכיוצא בזה בשאר האותיות. | ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת קרח]], [[ג' תמוז]] [[תשמ"ח]]{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59243&st=&pgnum=544&hilite= ח"ג]''', עמ' 538.}} ביאר הרבי שיש להסביר לילדים התוכן הפנימי של צורת האותיות, ולדוגמה - אות [[ב' (אות)|בי"ת]], מרמזת על התחלת ה[[תורה]], "שהעולם דומה לב' שהוא מסובב משלש רוחותיו וורוח צפונית אינה מסובבת",{{הערה|מדרש הנעלם, לשה"ש, '''זהר''' חדש בתחלתו; רבותינו בעלי התוס' ר"פ בראשית ועוד.}} בכדי לרמז ש[[עבודת האדם|עבודתו של היהודי]] לסובב רוח הצפונית, שעל ידי זה נעשה שותף ל[[הקב"ה]], במעשה [[בראשית]]; באות [[י'|יו"ד]], כלשון הרגיל שקורין ליהודי "א יו"ד" שצורתה נקראת בלבד "די פינטעלע איד" (נקודת היהדות), ושאות יו"ד במספרה [[עשרת הדברות]], וכיוצא בזה בשאר האותיות. | ||
| שורה 19: | שורה 20: | ||
==לימוד הנקודות== | ==לימוד הנקודות== | ||
במכתב מ[[י"ג אייר]] [[תשט"ו]] מסביר הרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&st=&pgnum=74 כרך י"א], עמ' נ"ז, באתר [[היברובוקס]].}} את מעלת הנקודות, וכותב שהבנוגע לקדושתם, ואף קדושת שמותיהם, מובן ממה שכתוב בתקוני זהר{{הערה|'''תקוני זהר''', תקון ה', בהקדמה (ז, ב), בתקון ס"ט, ובזהר חדש (צט, ג).}} בתיקונים, אשר אפילו השמות שלהם הם [[ר"ת]] של [[מלאכים]]. ובנוגע ל{{ה|גימטריא}} שלהם, הנה הוא כשפוטו, שכל נקודה ("פינטעלע") הוא עשר, וכל קו ששה, ולכן | במכתב מ[[י"ג אייר]] [[תשט"ו]] מסביר הרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&st=&pgnum=74 כרך י"א], עמ' נ"ז, באתר [[היברובוקס]].}} את מעלת הנקודות, וכותב שהבנוגע לקדושתם, ואף קדושת שמותיהם, מובן ממה שכתוב בתקוני זהר{{הערה|'''תקוני זהר''', תקון ה', בהקדמה (ז, ב), בתקון ס"ט, ובזהר חדש (צט, ג).}} בתיקונים, אשר אפילו השמות שלהם הם [[ר"ת]] של [[מלאכים]]. ובנוגע ל{{ה|גימטריא}} שלהם, הנה הוא כשפוטו, שכל נקודה ("פינטעלע") הוא עשר, וכל קו ששה, ולכן לדוגמה 'צירא' הוא עשרים וכיוצא בזה,{{הערה|ומפנה הרבי במכתב ל'תקוני זהר' בהקדמה, אשר קמ"ץ בגימטריא ששה עשר, וכיוצא בזה.}} ולפעמים מחשבים הנקודות על פי שמם, וכמו בהקדמת התקני זהר:{{הערה|'''תקני זהר''', שם (ז, ב).}} "פתח, בחושבן אותיותיו איהו יו"ד", שפירשו המפרשים, שהאותיות של שם נקודה זו - בגימטריה עשרים (במספר קטן). | ||
===סדר הנקודות=== | ===סדר הנקודות=== | ||
בנוגע לכללות ענין הנקודות, מביא הרבי ב[[שיחה]] מ[[ראש חודש]] [[אלול]],{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], תשמ"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=385&hilite= ח"ד עמ' 2121].}} המבואר בפרדס שער הנקודות בתחלתו, שהנקודות נחלקות לתנועות גדולות ותנועות קטנות, מלכים ועבדים, וכל תנועה קטנה סמוכה לתנועה גדולה שלה (כל עבד סמוך למלך שלו): קמץ - תנועה גדולה, פתח - תנועה קטנה שלה. צירה - תנועה גדולה, סגול - תנועה קטנה שלה. חולם - תנועה גדולה, קמץ קטן - תנועה קטנה שלה. שורק או מלאופם (נקודה באמצע הוא"ו) - תנועה גדולה, קבוץ (שלש נקודות באלכסון) - תנועה קטנה שלה. וישנה גם נקודת השבא – שאינה תנועה בפני עצמו. בהמשך השיחה הסביר הרבי, ש"סידור" הוא "דבר השוה לכל נפש", וגם לילד קטן, וגם ליהודי שעוסק בהתחלת העבודה, (אמירת "מודה אני לפניך" בקומו משינתו, שאז נמצא הוא במעמד ומצב בדוגמת קטן), ולכן, כאשר מדובר אודות סדר הנקודות כפי שנדפסו בסידור, צריך להיות סדרם בהתאם לכללי הדקדוק וההברה בפשטות, באופן המובן גם לקטן. ולכן, צריך לבוא השורק לפני הקבוץ - כאמור לעיל שכן הוא הסדר ע"פ כללי הדקדוק, מכיון ששורק היא תנועה גדולה וקבוץ היא התנועה הקטנה שלה, ותנועה קטנה איננה יכולה לבוא לפני התנועה הגדולה שלה. | בנוגע לכללות ענין הנקודות, מביא הרבי ב[[שיחה]] מ[[ראש חודש]] [[אלול]],{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], תשמ"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=385&hilite= ח"ד עמ' 2121].}} המבואר בפרדס שער הנקודות בתחלתו, שהנקודות נחלקות לתנועות גדולות ותנועות קטנות, מלכים ועבדים, וכל תנועה קטנה סמוכה לתנועה גדולה שלה (כל עבד סמוך למלך שלו): קמץ - תנועה גדולה, פתח - תנועה קטנה שלה. צירה - תנועה גדולה, סגול - תנועה קטנה שלה. חולם - תנועה גדולה, קמץ קטן - תנועה קטנה שלה. שורק או מלאופם (נקודה באמצע הוא"ו) - תנועה גדולה, קבוץ (שלש נקודות באלכסון) - תנועה קטנה שלה. וישנה גם נקודת השבא – שאינה תנועה בפני עצמו. בהמשך השיחה הסביר הרבי, ש"סידור" הוא "דבר השוה לכל נפש", וגם לילד קטן, וגם ליהודי שעוסק בהתחלת העבודה, (אמירת "מודה אני לפניך" בקומו משינתו, שאז נמצא הוא במעמד ומצב בדוגמת קטן), ולכן, כאשר מדובר אודות סדר הנקודות כפי שנדפסו בסידור, צריך להיות סדרם בהתאם לכללי הדקדוק וההברה בפשטות, באופן המובן גם לקטן. ולכן, צריך לבוא השורק לפני הקבוץ - כאמור לעיל שכן הוא הסדר ע"פ כללי הדקדוק, מכיון ששורק היא תנועה גדולה וקבוץ היא התנועה הקטנה שלה, ותנועה קטנה איננה יכולה לבוא לפני התנועה הגדולה שלה. | ||
| שורה 32: | שורה 33: | ||
הרבי עסק בנושא גם בפומבי ב[[שיחה]] מיוחדת שנאמרה ב[[התוועדות]] שהתקיימה בל' [[מנחם אב]] [[תשמ"ב]] הרבי דיבר על האופן הנכון בו צריך להיצמד לשיטה המסורתית בלימוד הקריאה עם התלמידים, באופן בו המלמד מלמד את התנועה, את האות ולאחר מכן את שניהם יחד ([[קמץ אלף א|קמץ אלף אָ]]), והילדים חוזרים אחריו. | הרבי עסק בנושא גם בפומבי ב[[שיחה]] מיוחדת שנאמרה ב[[התוועדות]] שהתקיימה בל' [[מנחם אב]] [[תשמ"ב]] הרבי דיבר על האופן הנכון בו צריך להיצמד לשיטה המסורתית בלימוד הקריאה עם התלמידים, באופן בו המלמד מלמד את התנועה, את האות ולאחר מכן את שניהם יחד ([[קמץ אלף א|קמץ אלף אָ]]), והילדים חוזרים אחריו. | ||
הרבי עורר על כך, שיש להתעכב עם הילדים ולהחדיר בהם את קדושת האותיות, ולא למהר שיהיה "ציפור המצפצפת".{{הערה|שיחת פורים ה'תשט"ז.}} | |||
בשל הבלבול הרב השורר בנושא, מעת לעת מתפרסמים בבימות החב"דיות השונות מאמרים ומכתבים המעוררים על הצורה הנכונה להנחיל את הקריאה לילדים.{{הערה|1=[https://chabad.info/news/805954/ רבנים חב"דיים מבהירים דעת הרבי אודות לימוד הקריאה, והקובץ של הרב מטוסוב] {{אינפו}} מנחם אב תשפ"ב}} | בשל הבלבול הרב השורר בנושא, מעת לעת מתפרסמים בבימות החב"דיות השונות מאמרים ומכתבים המעוררים על הצורה הנכונה להנחיל את הקריאה לילדים.{{הערה|1=[https://chabad.info/news/805954/ רבנים חב"דיים מבהירים דעת הרבי אודות לימוד הקריאה, והקובץ של הרב מטוסוב] {{אינפו}} מנחם אב תשפ"ב}} | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[אותיות האל"ף בי"ת]] | *[[אותיות האל"ף בי"ת]] | ||
| שורה 40: | שורה 44: | ||
*רפאל דינרי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77489 שערוריה: נסיון להחדיר שיטת המשכילים למוסדות חב"ד]''', [[עיתון|שבועון]] [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[ט' אלול]] [[תשע"ג]], לקריאה באתר [[חב"ד אינפו]] {{חב"ד אינפו|}} | *רפאל דינרי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77489 שערוריה: נסיון להחדיר שיטת המשכילים למוסדות חב"ד]''', [[עיתון|שבועון]] [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[ט' אלול]] [[תשע"ג]], לקריאה באתר [[חב"ד אינפו]] {{חב"ד אינפו|}} | ||
*'''[https://asktherav.com/18878-hebrew-how-to-teach-alef-beis/ אופן לימוד א-ב לתינוקות של בית רבן על פי המסורה]''', באתר 'אתרא דרב' | *'''[https://asktherav.com/18878-hebrew-how-to-teach-alef-beis/ אופן לימוד א-ב לתינוקות של בית רבן על פי המסורה]''', באתר 'אתרא דרב' | ||
*'''[https://anash.org/when-rabbi-chodakov-took-a-stance-on-a-kriah-debate/ כאשר הרב חודקוב נקט עמדה בוויכוח קריאה]''' {{אנש}} (אנגלית) | |||
*{{קישור חבד אינפו|805954|רבנים חב"דיים מבהירים דעת הרבי אודות לימוד הקריאה|הרב אליהו מטוסוב|ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ב}} - '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/37/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D--%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D.pdf הקובץ להורדה ישירה]''' {{PDF}} | |||
* {{קישור חבד אינפו|758978|להורדה: חשיבות לימוד קריאה לפי המסורה|MendyL|ל׳ בשבט ה׳תשפ״ב}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/13/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf הקובץ להורדה ישירה]''' {{PDF}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]][[קטגוריה:אותיות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]][[קטגוריה:אותיות]] | ||