קריעת ים סוף – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:קריעת ים סוף.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את [[קריעת ים סוף]]]]
+[[קובץ:קריעת ים סוף.jpg|ממוזער|ציור המתאר את [[קריעת ים סוף]]]]
 '''קריעת ים סוף''' הוא מאורע ניסי שהתרחש בתאריך [[כ"א ניסן]] ([[שביעי של פסח]]){{הערה|סוטה יב, ב.}}, ב'תמ"ח כחלק מתהליך [[יציאת מצרים|יציאת בני ישראל ממצרים]]. במאורע זה נבקעו מי הים סוף ונעמדו כחומה, ועל ידי כך נמלטו בני ישראל מהמצרים, אלו טבעו בים לאחר שחזר ונסגר עליהם.
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 ==קריעת ים סוף בחסידות==
-בתורת החסידות, קריעת ים סוף, היא התבטאות של ענין כללי ורוחני שאירע באותה תקופה שבין [[יציאת מצרים]] ל[[מתן תורה|קבלת התורה]]. ולכן מזכירים אותה בכל יום בתפילה{{הערה|"וים סוף להם בקעת וזדים טבעת וידידים העברת" וכו', וראה בתוספתא ריש פ"ב בברכות. גם אומרים בכל יום את שירת הים – "אז ישיר".}}. אך שוללת את הסברא לומר שקריעת ים סוף הייתה עבור הצלת בני ישראל שהרי הרבה דרכים למקום להצילם. ובמיוחד שבני ישראל יצאו באותו הצד בו נכנסו{{הערה|ראה מאמר ד"ה והחרים תשי"ג, ד"ה הנה ישכיל תשי"ז – ספר המאמרים מועדים פסח חלק ב' עמוד יח, נב.}}.
+בתורת החסידות, קריעת ים סוף, היא התבטאות של ענין כללי ורוחני שאירע באותה תקופה שבין [[יציאת מצרים]] ל[[מתן תורה|קבלת התורה]]. ולכן מזכירים אותה בכל יום בתפילה{{הערה|"וים סוף להם בקעת וזדים טבעת וידידים העברת" וכו', וראה בתוספתא ריש פ"ב בברכות. גם אומרים בכל יום את שירת הים – "אז ישיר".}}. אך שוללת את הסברא לומר שקריעת ים סוף הייתה עבור הצלת בני ישראל שהרי הרבה דרכים למקום להצילם. ובמיוחד שבני ישראל יצאו באותו הצד בו נכנסו{{הערה|שם=והחרים תשי"ג|ראה מאמר ד"ה והחרים תשי"ג, ד"ה הנה ישכיל תשי"ז – ספר המאמרים מועדים פסח חלק ב' עמוד יח, נב.}}.
 ===בקיעת הצמצום===
@@ שורה 39: / שורה 39: @@
 כשם שבדרך ל[[מתן תורה|קבלת התורה]] הוצרך להיות בקיעת הצמצומים, כך גם [[לעתיד לבוא]], כדי לקבל את הגילויים החדשים, כולל הדרגא החדשה ב[[תורה]] – [[תורה חדשה]], יהיה קודם בקיעת נהר פרת. כמה שינויים קיימים בין תיאור קריעת ים סוף לבין בקיעת הנהר לעתיד לבוא.
-עיקר ההבדל הוא שלעתיד לבוא ימשך לנו דרגא נעלית יותר מכפי שהיה במתן תורה, שאז התגלתה רק [[תורת הנגלה]] שנמשכה מעולם האצילות לעולמות בי"ע. ולעתיד לבוא תיתגלה התורה בצורה של גילוי [[עצמות|העצם]], ובשביל זה יצטרך להבקע גם הצמצום שבין עולם האצילות למה שלמעלה מאצילות{{הערה|ראה מאמר ד"ה והחרים תשי"ג, ד"ה הנה ישכיל תשי"ז – ספר המאמרים מועדים פסח חלק ב' עמוד יח, נב.}} הפסק זה הוא צמצום באופן של [[מחשבה]] (מה שאין כן ים הוא צמצום באופן של [[דבור]]), ומשל למחשבה הוא הנהר הזורם תמיד כמו המחשבה{{הערה|ראה מאמר ד"ה זה היום תחלת מעשיך תרס"ו – סה"מ תרס"ו עמוד י'.}}.
+עיקר ההבדל הוא שלעתיד לבוא ימשך לנו דרגא נעלית יותר מכפי שהיה במתן תורה, שאז התגלתה רק [[תורת הנגלה]] שנמשכה מעולם האצילות לעולמות בי"ע. ולעתיד לבוא תיתגלה התורה בצורה של גילוי [[עצמות|העצם]], ובשביל זה יצטרך להבקע גם הצמצום שבין עולם האצילות למה שלמעלה מאצילות{{הערה|שם=והחרים תשי"ג}} הפסק זה הוא צמצום באופן של [[מחשבה]] (מה שאין כן ים הוא צמצום באופן של [[דבור]]), ומשל למחשבה הוא הנהר הזורם תמיד כמו המחשבה{{הערה|ראה מאמר ד"ה זה היום תחלת מעשיך תרס"ו – סה"מ תרס"ו עמוד י'.}}.
 ==ארבעת הכתות==
@@ שורה 49: / שורה 49: @@
 נפול לים: מכיון שה' ציווה שבני ישראל הם עבדי ה' ולא עבדי מצרים{{הערה|כלשון הפסוק (ויקרא כה, מב) "עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים".}}, היה חיוב [[מסירות נפש|למסור את הנפש]] כדי לא לעבור את ציווי ה'{{הערה|והדין של יעבור ואל יהרג שמורה לא למות בשביל קיום המצוה, לבד מ[[עבודה זרה]], [[גילוי עריות]] ו[[שפיכות דמים]], נתחדש רק מאוחר יותר – במתן תורה.}}. אופן השלום בדרך זו, הוא על ידי החלשת התוקף שישנו למציאות העולם כאילו היא שולטת על היהודי.
-נחזור למצרים: כת זו לא הסכימה שיש למסור את הנפש, מכיון שאז לא תושלם כוונתו של ה' שהם יהיו בני חורין. אלא חשבו שרצון ה' הוא לחזור למצרים כדי להשלים את הציוי "ונצלתם את מצרים"{{הערה|שמות ג, כב.}}. אופן השלום לפי שיטה זו היא בהפיכת המנגד למסייע.
+נחזור למצרים: כת זו לא הסכימה שיש למסור את הנפש, מכיון שאז לא תושלם כוונתו של ה' שהם יהיו בני חורין. אלא חשבו שרצון ה' הוא לחזור למצרים כדי להשלים את הציוי "ונצלתם את מצרים"{{הערה|שם=שמות ג|שמות ג, כב.}}. אופן השלום לפי שיטה זו היא בהפיכת המנגד למסייע.
-נעשה עמהם מלחמה: כת זו חששו לקיום התכלית של קבלת התורה ולכן היו מוכנים ליפול לים, או לשוב למצרים, כיון שהמצריים היו עלולים לשעבדם שוב כעבדים, ולכן סברו שהפתרון הוא להלחם ולבטל את ההתנגדות של מצרים לקבלת התורה. אופן השלום באופן זה הוא על ידי מלחמה וביטול מציאותו של המנגד.
+נעשה עמהם מלחמה: כת זו חששו לקיום התכלית של קבלת התורה ולכן היו מוכנים ליפול לים, או לשוב למצרים, כיון שהמצריים היו עלולים לשעבדם שוב כעבדים, ולכן סברו שהפתרון הוא להילחם ולבטל את ההתנגדות של מצרים לקבלת התורה. אופן השלום באופן זה הוא על ידי מלחמה וביטול מציאותו של המנגד.
 נצווח כנגדן: כת זו סברה שכדי לבטל את המנגד אין צורך במלחמה, אל די שיתפללו אל ה' כנגדן. אופן השלום באופן זה הוא על ידי ש[[דביקות|דבקים]] בה', שהוא למעלה מלהיות שייך לכל מציאות מנגד.
@@ שורה 79: / שורה 79: @@
 בפסוק המתאר את אשר אירע לאחרי קריעת ים סוף כתוב "ויסע משה את ישראל מים סוף"{{הערה|שמות טו, כב.}} ומובא על כך ב[[מדרש]]{{הערה|תנחומא בשלח טז. ילקוט שמעוני. מדרש קח טוב על הפסוק. מובא ב[[רש"י]].}} שמשה היה צריך ל"הסיען בעל כרחן".
-הסיבה שנסיעתם מים סוף הייתה נחשבת בעל כרחם, הוא משום שלפי הבנתם של בני ישראל הם היו מחוייבים להשאר כדי להשלים את הציווי "ונצלתם את מצרים"{{הערה|שמות ג, כב.}}, ובפרט שמצוה זו הייתה בגדר ההלכתי של מצוה עוברת, הדוחה אפילו מצות [[לימוד תורה]] (ואצלם – מתן התורה בעצמה).
+הסיבה שנסיעתם מים סוף הייתה נחשבת בעל כרחם, הוא משום שלפי הבנתם של בני ישראל הם היו מחוייבים להשאר כדי להשלים את הציווי "ונצלתם את מצרים"{{הערה|שם=שמות ג}}, ובפרט שמצוה זו הייתה בגדר ההלכתי של מצוה עוברת, הדוחה אפילו מצות [[לימוד תורה]] (ואצלם – מתן התורה בעצמה).
 ב[[חסידות]] מבואר שבתוך כל רכוש מצרים היו [[ניצוצות קדושה]] רבים שהיו צריכים [[בירור]], וכיון ש[[עבודת הבירורים]] היא עיקר חשוב ב[[עבודת ה']], והיא תכלית [[בריאת העולם]], שיהיה לה' [[דירה בתחתונים]]{{הערה|מדרש תנחומא נשא טז.}}, לכן עזיבתם את עבודת הבירורם הייתה שלא כפי הבנתם בעבודת ה', וממילא נחשב אצלם כהכרח.
@@ שורה 88: / שורה 88: @@
 עם זאת היה במיתת המצריים מעין מה שיהיה ב[[גאולה]], כשאת רוח הטומאה ה' יעביר מן הארץ{{הערה|זכריה יג, ב.}}. מטעם זה מוזכרים בשירת הים נבואות הקשורות עם זמן הגאולה ו[[תחיית המתים]].
-עד כדי כך אמרו [[חז"ל]]{{הערה|זהר חלק ג' רכא, א. וראה עירובין נד, א. מדרש שמות רבה ריש פרשה לב'.}} שהיו בני ישראל באותו דור ראויים שתהיה גאולתם גאולה נצחית, ורק בגלל שהרגיזו את ה' במדבר לא זכו לכך.
+עד כדי כך אמרו [[חז"ל]]{{הערה|זהר חלק ג' רכא, א. וראה עירובין נד, א. מדרש שמות רבה ריש פרשה לב'.}} שהיו בני ישראל באותו דור ראויים שתהיה גאולתם גאולה נצחית, ורק משום שהרגיזו את ה' במדבר לא זכו לכך.
 ==יש מאין==
@@ שורה 114: / שורה 114: @@
 [[קטגוריה:מושגים כלליים]]
 [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
+[[en:Krias Yam Suf - Splitting of the Red Sea]]