מאיר מאזוז: הבדלים בין גרסאות בדף
מוישי גורליק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אנו רוצים משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (25 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מאיר מזוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאזוז ב[[חלוקת דולרים]]. [[י' כסלו]] [[תשנ"ב]]]] | [[קובץ:מאיר מזוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאזוז ב[[חלוקת דולרים]]. [[י' כסלו]] [[תשנ"ב]]]] | ||
הרב '''{{הערה|ב[[ניסן]] [[תשפ"ה]] הורו גדולי ישראל להוסיף לו את השם "רפאל" עקב הימצאותו בסכנת חיים. | הרב ''' מאיר ניסים{{הערה|ב[[ניסן]] [[תשפ"ה]] הורו גדולי ישראל להוסיף לו את השם "רפאל" עקב הימצאותו בסכנת חיים. אך מכיוון שנפטר כעבור פחות בתוך פחות מחודש השם רפאל כבר לא נשאר איתו.}} מאזוז''' המכונה בתואר הרב ה'''נאמ"ן'''{{הערה|הכינוי מבוסס על חתימתו: 'נאמ"ן' ראשי תבות '''נ'''אום '''א'''נכי '''מ'''איר '''נ'''יסים".}} ([[י"ג ניסן]] [[תש"ה]] - [[כ"א בניסן]] [[תשפ"ה]]) היה ראש ישיבת 'כסא רחמים' ב[[בני ברק]], מנהיגה הרוחני של מפלגת 'יחד' ורבים ראו בו כממלא מקומו של הרב [[עובדיה יוסף]] בהנהגת היהדות החרדית-ספרדית. | ||
אך מכיוון שנפטר כעבור פחות בתוך פחות מחודש השם רפאל כבר לא נשאר איתו.}} | |||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
נולד ב[[תוניסיה|תוניס]] ב[[י"ג ניסן]] [[תש"ה]], לאביו הרב [[מצליח מאזוז]]. | |||
למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך. | למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ביום [[כ"א טבת]] [[תשל"א]] נרצח אביו בידי זדים, ואז עלה הרב מאיר ל[[ארץ הקודש]], הקים את ישיבת "כסא רחמים" ב[[בני ברק]], ומאז שימש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. | ביום [[כ"א טבת]] [[תשל"א]] נרצח אביו בידי זדים, ואז עלה הרב מאיר ל[[ארץ הקודש]], הקים את ישיבת "כסא רחמים" ב[[בני ברק]], ומאז שימש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. | ||
משנת [[תשע"ה]] | משנת [[תשע"ה]] היה מוסר שיעורים שבועיים ברדיו קול ברמה. סיכומי השיעורים הופצו בעלון "בית נאמן" מדי שבוע. | ||
הרב מאזוז הוא מנהיגה הרוחני של מפלגת יחד של [[אלי ישי]], ויש | הרב מאזוז הוא מנהיגה הרוחני של מפלגת יחד של [[אלי ישי]], ויש מקרב הציבור הספרדי שראו בו כממלא מקומו של הרב [[עובדיה יוסף]] בהנהגת הציבור הספרדי. | ||
נפטר ב[[כ"א בניסן]] [[תשפ"ה]] לאחר תקופה קצרה של מחלה. | נפטר ב[[כ"א בניסן]] [[תשפ"ה]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1204924/ הידיעה בחב"ד אינפו]. {{אינפו}}}} לאחר תקופה קצרה של מחלה. | ||
== קשריו עם חב"ד == | == קשריו עם חב"ד == | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
הרב מצליח מאזוז, אביו של הרב מאיר, העריך מאוד את פעולותיהם של [[שליח]]י [[הרבי]] בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה. כמו כן היה בקשרי מכתבים עם [[הרבי]]. | הרב מצליח מאזוז, אביו של הרב מאיר, העריך מאוד את פעולותיהם של [[שליח]]י [[הרבי]] בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה. כמו כן היה בקשרי מכתבים עם [[הרבי]]. | ||
בהדרכת אביו, היה גם הרב מאיר קרוב ל[[חסידות חב"ד]] ול{{ה|רבי}}. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כ[[ר"מ]] בישיבת [[ | בהדרכת אביו, היה גם הרב מאיר קרוב ל[[חסידות חב"ד]] ול{{ה|רבי}}. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כ[[ר"מ]] בישיבת [[אהלי יוסף יצחק תוניס]], והמשיך בזה במשך כתשע שנים{{הערה|מיום [[י"א שבט]] [[תשכ"ב]] עד [[ניסן]] [[תשל"א]].}}. החל מאותה תקופה, היה קשור אל הרב [[ניסן פינסון]], שייסד את הישיבה בתוניס בשליחותו של הרבי, והיה משתתף בהתוועדויות שארגן. | ||
בשנת תשכ"ה כשעמד הרב מאיר מאזוז להתחתן, שלח אביו הרב מצליח מאזוז, מכתב לרבי (בג' חשון תשכ"ה) ובו הזמין את הרבי לחתונה. הרבי ענה במכתב ברכה בז' מרחשון תשכ"ה.{{ | בשנת תשכ"ה כשעמד הרב מאיר מאזוז להתחתן, שלח אביו הרב מצליח מאזוז, מכתב לרבי (בג' חשון תשכ"ה) ובו הזמין את הרבי לחתונה. הרבי ענה במכתב ברכה בז' מרחשון תשכ"ה.{{הערה|צילום המכתבים ב[https://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8%20-%20%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%9C.pdf תשורה - עמאר], אלול תשפ"ב, עמ' 53.}} | ||
לאחר נישואיו של הרב מאזוז, אשתו לא נפקדה, ולבקשתו שלח הרב פינסון בקשה לרבי שיתפלל עליו, והרבי השיב שהוא יזכיר אותו על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציון חמיו]] בערב [[ראש השנה]] [[תשכ"ז]]. ואכן, לאחר תשעה חודשים ב[[כ"ו סיוון]] [[תשכ"ח]] נולד לו בן{{הערה|שם=כפר חבד|'''משוש דור ודור''' - מאמר מאלף מהרב מאזוז על שיטת חב"ד יוצרה ומחוללה הקדוש זיע"א ונושא דגלה בדורנו, כ"ק מרן רבינו הגדול שליט"א, [[שבועון כפר חב"ד]] [https://drive.google.com/file/d/14LEHmBHetZUSWywnwg98Ra902vhVQPeU/view?usp=sharing גליון 65] (ע' 6 - 7).}}. | לאחר נישואיו של הרב מאזוז, אשתו לא נפקדה, ולבקשתו שלח הרב פינסון בקשה לרבי שיתפלל עליו, והרבי השיב שהוא יזכיר אותו על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציון חמיו]] בערב [[ראש השנה]] [[תשכ"ז]]. ואכן, לאחר תשעה חודשים ב[[כ"ו סיוון]] [[תשכ"ח]] נולד לו בן{{הערה|שם=כפר חבד|'''משוש דור ודור''' - מאמר מאלף מהרב מאזוז על שיטת חב"ד יוצרה ומחוללה הקדוש זיע"א ונושא דגלה בדורנו, כ"ק מרן רבינו הגדול שליט"א, [[שבועון כפר חב"ד]] [https://drive.google.com/file/d/14LEHmBHetZUSWywnwg98Ra902vhVQPeU/view?usp=sharing גליון 65] (ע' 6 - 7).}}. | ||
| שורה 34: | שורה 33: | ||
בשנת [[תשמ"ז]] קיבל הרב מאזוז את הספר "[[חידושים וביאורים בש"ס]]" חלק ג'. ובמכתבו אל הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] כתב: "נגה עלינו אור בהיר.. עיינתי בכמה סימנים מהספר ואורו עיני, ובפרט מש"כ בסימן מה על ציור הגביעים בכתי"ק [[הרמב"ם]] שלכאורה הם מהופכים, ש"י ודפח"ח. וחמרא למריה וטיבותא לשקייה להדר"ג נר"ו עורך הספר בטוב טעם ודעת, [[חכמה]] מפוארה בכלי מפואר. ואין לי להאריך כי אם בהבעת תודה שנית על האוצר הנפלא שזכיתי בו". | בשנת [[תשמ"ז]] קיבל הרב מאזוז את הספר "[[חידושים וביאורים בש"ס]]" חלק ג'. ובמכתבו אל הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] כתב: "נגה עלינו אור בהיר.. עיינתי בכמה סימנים מהספר ואורו עיני, ובפרט מש"כ בסימן מה על ציור הגביעים בכתי"ק [[הרמב"ם]] שלכאורה הם מהופכים, ש"י ודפח"ח. וחמרא למריה וטיבותא לשקייה להדר"ג נר"ו עורך הספר בטוב טעם ודעת, [[חכמה]] מפוארה בכלי מפואר. ואין לי להאריך כי אם בהבעת תודה שנית על האוצר הנפלא שזכיתי בו". | ||
במענה מ[[חורף]] [[תשמ"ח]] כתב הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] שדיווח על ביקורו אצל הרב מאזוז במסגרת ההכנות לכינוס הרבנים הספרדיים שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]: {{ציטוטון|כמדומה שהוא (אביו?) היה '''חב"דניק גלוי''' בארץ מולדתו ובהמשך לזה – במרוקו וטוניס – הי' אז רק חב"ד העסקנים והמנהיגים בכל צרכי ציבור וכל בנין דשם נעשו ע"י חב"ד. ואי שימת לב – '''כלל''' דחב"ד בארץ הקודש לכל זה '''וכל כיוצא בזה''' – הביאה למצב שבהווה באה"ק. אזכיר עה"צ שיבשר טוב בכל הנ"ל ובהכנס (המצורף בזה)}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב | במענה מ[[חורף]] [[תשמ"ח]] כתב הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] שדיווח על ביקורו אצל הרב מאזוז במסגרת ההכנות לכינוס הרבנים הספרדיים שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]: {{ציטוטון|כמדומה שהוא (אביו?) היה '''חב"דניק גלוי''' בארץ מולדתו ובהמשך לזה – במרוקו וטוניס – הי' אז רק חב"ד העסקנים והמנהיגים בכל צרכי ציבור וכל בנין דשם נעשו ע"י חב"ד. ואי שימת לב – '''כלל''' דחב"ד בארץ הקודש לכל זה '''וכל כיוצא בזה''' – הביאה למצב שבהווה באה"ק. אזכיר עה"צ שיבשר טוב בכל הנ"ל ובהכנס (המצורף בזה)}}{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2021/04/20-04-2021-23-40-09-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%91.pdf ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב עמ' 103]}}. | ||
ב[[ד' תשרי]] [[תנש"א]] קיבלה אשתו התקף לב, ואושפזה בבית רפואה, הרופאים אז קבעו כי היא תישאר חסרת הכרה כל הזמן. | ב[[ד' תשרי]] [[תנש"א]] קיבלה אשתו התקף לב, ואושפזה בבית רפואה, הרופאים אז קבעו כי היא תישאר חסרת הכרה כל הזמן. הרב [[שבתי ויינטראוב|שבתי ויינטרוב]] (באותם ימים, תלמיד [[תומכי תמימים קריית גת (פירושונים)|ישיבת חב"ד בקריית גת]]) עבר אז אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וכאשר הזכיר את מצב אשתו של הרב מאזוז, בירך הרבי: "הצלחה רבה. בשורות טובות. רפואה קרובה". ואכן, לאחר שבועיים היא השתחררה{{הערה|שם=כפר חבד 2|[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 991. כפר חב"ד, גליון 2106, עמ' 34, עדות הרב ויינטרוב.}}. ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] נסע לרבי לשבוע, במהלך השבוע הקפיד לשהות ב-[[מרכז חב"ד העולמי 770|770]] בעת כניסותיו ויציאותיו של הרבי לתפילות ולחזות בפני הרבי{{הערה|[https://chabad.info/news/1205504/ הרב אברהם בן שמעון: כך התבטא הרבי על הרב מאזוז ע"ה] דקה: 05:00 {{אינפו}} {{צליל}}}}, בי' כסלו הוא עבר אצל הרבי יחד עם משפחתו בחלוקת דולרים. הרבי הביא לו תשעה דולרים, על אף שלא היה לכך שום קשר. למעשה, אשתו חיה תשעה שנים לאחר מכן ונפטרה ב[[ט"ז כסלו]] [[תשס"א]], והרב מאזוז הבין כי לכך כיוון הרבי בהביאו את תשעת הדולרים{{הערה|שם=כפר חבד 2}}. | ||
בהקדמתו לספר [[הקבלה]] "מעין החכמה" כתב כי נבואתו של הרבי על [[מלחמת המפרץ]], עודדה אותו במהלך המלחמה. | בהקדמתו לספר [[הקבלה]] "מעין החכמה" כתב כי נבואתו של הרבי על [[מלחמת המפרץ]], עודדה אותו במהלך המלחמה. | ||
| שורה 52: | שורה 51: | ||
ב[[אדר ב']] [[תשפ"ד]] כתב אות ב[[ספר תורה]] המיועד לזכותו של הרבי, ל[[שלמות הארץ]] ולאחדות ישראל{{הערה|וידאו 'מרן הגאון ר'מאיר מזוז ראה'י כסא רחמים כותב אות בס"ת משיח נאו' לרבי מה"מ שליט"א שלמות הארץ ואחדות ישראל' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.}}{{הערה|הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' [[שמעון אלקיים]], זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.}}. | ב[[אדר ב']] [[תשפ"ד]] כתב אות ב[[ספר תורה]] המיועד לזכותו של הרבי, ל[[שלמות הארץ]] ולאחדות ישראל{{הערה|וידאו 'מרן הגאון ר'מאיר מזוז ראה'י כסא רחמים כותב אות בס"ת משיח נאו' לרבי מה"מ שליט"א שלמות הארץ ואחדות ישראל' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.}}{{הערה|הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' [[שמעון אלקיים]], זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.}}. | ||
על השאלה "האם כדאי ללמוד תניא?", השיב: "מצוה. אני למדתי אותו שלש פעמים" {{הערה|אתר ישיבת כיסא רחמים. מס' שאלה 2722}}. | על השאלה "האם כדאי ללמוד תניא?", השיב: "מצוה. אני למדתי אותו שלש פעמים" {{הערה|אתר ישיבת כיסא רחמים. מס' שאלה 2722}}. | ||
===הערכתו לרבותינו נשיאינו=== | ===הערכתו לרבותינו נשיאינו=== | ||
| שורה 58: | שורה 57: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=האדמו"ר מליובאוויטש מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א הוא הגבר הוקם על, שהקים עולה של היהדות, וזכה לפירסום עצום שאין לו אח ורע בדורנו. כדוגמת רבי חייא שאמר עליו רבנו הקדוש "כמה גדולים מעשי חייא" שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל, כן זכה האדמו"ר לייסד מרכזים גדולים לתורה ברחבי תבל, על ידי פעילותם העניפה של חסידיו המפוזרים בעולם כולו.}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=האדמו"ר מליובאוויטש מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א הוא הגבר הוקם על, שהקים עולה של היהדות, וזכה לפירסום עצום שאין לו אח ורע בדורנו. כדוגמת רבי חייא שאמר עליו רבנו הקדוש "כמה גדולים מעשי חייא" שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל, כן זכה האדמו"ר לייסד מרכזים גדולים לתורה ברחבי תבל, על ידי פעילותם העניפה של חסידיו המפוזרים בעולם כולו.}} | ||
ב[[התוועדות]] שנערכה ב[[י' שבט]] [[תשנ"ב]] ב[[בני ברק]] דיבר בשבחו של [[אדמו"ר הריי"צ]], והסביר את שמו "יוסף יצחק" | ב[[התוועדות]] שנערכה ב[[י' שבט]] [[תשנ"ב]] ב[[בני ברק]] דיבר בשבחו של [[אדמו"ר הריי"צ]], והסביר את שמו "יוסף יצחק" בגימטריות. באותה התוועדות, מחה נגד אלו שהתנגדו לציפייה המוגברת של חסידי חב"ד ב[[ביאת משיח]] ואמונתם שהרבי הוא המשיח. אמנם, לאחר ג' תמוז, התבטא כמה פעמים, שלדעתו האמונה שהרבי משיח אינה נכונה. | ||
לדברי הרב [[שבתי ויינטראוב]] הרב מאזוז הזכיר כמעט מידי שבוע בשיעוריו דברי תורה מהרבי או סיפורים שהיה עד להם מחב"ד בתוניס{{הערה|{{כפר|הרב משה מרינובסקי|איש האמת|2106|34|תשפ"ה}}}}{{הערה|ראו לדוגמה ב[https://drive.google.com/file/d/1sFWqhBmuiGYNzVuThMyh0xItmfIVWgV7/view עלון בית נאמן לשבת פרשת אחרי קדושים תשפ"ה] שיעור מז"ך ניסן תשע"ב אות ד', וב[https://drive.google.com/file/d/1H1TtyQXQOkDRC1-9K0m-HOkafogbm4NW/view עלון בית נאמן לשבת פרשת בהר בחוקותי תשפ"ה] שיעור מכ"ב אייר תש"ע הערה 11.}}. | |||
בספרו מגדולי ישראל כתב במעלתו של [[ספר התניא]]{{הערה|מגדולי ישראל חלק א' עמ' רע"ח.}}. | |||
===הערות על [[מנהגי חב"ד]]=== | ===הערות על [[מנהגי חב"ד]]=== | ||
בהקדמה לספר "עבד לעבדי השם" (של הרב חיים רבי) כתב הרב מאזוז מאמר כמענה לשאלה האם מותר לספרדי לשנות מנהגיו למנהגי חב"ד. במאמר השיג הרב מאזוז על כמה מ[[מנהגי חב"ד]] כגון חבישת פאה נכרית, סעודה שלישית, טבילה במקווה על חשבון זמן תפילה ובשבת, תפילה בשעה עשר בבוקר, אי שינה בסוכה, [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] לצעירים וכן בנוגע להתייחסות אל הרבי כנביא וכמשיח. | בהקדמה לספר "עבד לעבדי השם" (של הרב חיים רבי) כתב הרב מאזוז מאמר כמענה לשאלה האם מותר לספרדי לשנות מנהגיו למנהגי חב"ד. במאמר השיג הרב מאזוז על כמה מ[[מנהגי חב"ד]] כגון חבישת פאה נכרית, סעודה שלישית, טבילה במקווה על חשבון זמן תפילה ובשבת, תפילה בשעה עשר בבוקר, אי-שינה בסוכה, [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] לצעירים וכן בנוגע להתייחסות אל הרבי כנביא וכמשיח. | ||
כתגובה לכך הוציא הרב [[שלום דובער וולפא]] את הספרים [[לקט שכחת הפאה]] (על חבישת פאה נכרית) ו[[ותורה יבקשו מפיהו]] (על שאר ההשגות), בהם משיב הרב וולפא על השגותיו של הרב מאזוז אחת לאחת ומוכיח כי אין כל פסול במנהגים אלו שיסודם בהררי קודש. | כתגובה לכך הוציא הרב [[שלום דובער וולפא]] את הספרים [[לקט שכחת הפאה]] (על חבישת פאה נכרית) ו[[ותורה יבקשו מפיהו]] (על שאר ההשגות), בהם משיב הרב וולפא על השגותיו של הרב מאזוז אחת לאחת ומוכיח כי אין כל פסול במנהגים אלו שיסודם בהררי קודש. | ||
בהזדמנות הבהיר הרב מאזוז כי אין דבריו מופנים אל חסידי חב"ד אלא אל | בהזדמנות הבהיר הרב מאזוז כי אין דבריו מופנים אל חסידי חב"ד אלא אל בני עדות המזרח, שלא ישנו ממנהג אבותיהם. כמו כן הבהיר אז שאינו מתנגד לרבי ולתנועת חב"ד אלא ל"אנשים בודדים שכתבו "יחי אדוננו מורנו ובוראנו" רח"ל - הנקראים 'אלוקיים'"{{הערה|[https://chabad.info/special/37099/ מכתב ההבהרה של הרב מאזוז]}}. | ||
== מספריו == | == מספריו == | ||
| שורה 89: | שורה 92: | ||
כמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו. | כמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו. | ||
== קישורים | == לקריאה נוספת == | ||
{{בית|שניאור זלמן לוין|החסיד הגדול מתוניס|1456|26|תשפ"ה}} | |||
{{כפר|מענדי קורטס|המאיר לארץ|2106|22|תשפ"ה}} | |||
{{כפר|הרב משה מרינובסקי|איש האמת|2106|42|תשפ"ה}} | |||
*'''לב נאמן - "יומן הגאון הנאמ"ן'''" - יומנו של הרב מאזוז. תשפ"ה. פרק י"ב: בישיבת חב"ד בתונס. עמ' 219 ואילך.ֿ | |||
*מנחם יעקוביץ '''רועה הנאמ"ן'''''', כי קרוב גליון 166 | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?id=1324&url=article_he הפרק בשמן ששון מחבריך]. {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?id=1324&url=article_he הפרק בשמן ששון מחבריך]. {{אינפו}} | ||
*[https://chabad.info/video/rebbe/%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99/439798/ הרב מאזוז בחלוקת דולרים אצל הרבי] {{אינפו}} {{וידאו}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 הרב מאזוז בביקור אצל הרבי (9:07)] {{אינפו}} {{וידאו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 הרב מאזוז בביקור אצל הרבי (9:07)] {{אינפו}} {{וידאו}} | ||
*[https://col.org.il/news/61412 הרב מאזוז התעקש לשלם - כך למדתי מהרבי] {{חב"ד און ליין}} | *[https://col.org.il/news/61412 הרב מאזוז התעקש לשלם - כך למדתי מהרבי] {{חב"ד און ליין}} | ||
*[https://chabad.info/news/1205504/ הרב אברהם בן שמעון: כך התבטא הרבי על הרב מאזוז ע"ה] {{אינפו}} {{צליל}} | |||
*[https://chabad.info/blogs/1206464/ מאיר לעולם כולו: הרב יעקב חביב במספד על הרב מאזוז ע"ה] {{אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||