ניסוך המים – הבדלי גרסאות

ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|משנה סוכה ד, ט}} מתוארים ניסיונות של ה[[צדוקים]] לבטל את מצוות ניסוך המים זאת כיוון שאינה נזכרת במפורש ב[[תורה שבכתב]] אלא אך ורק ב[[תורה שבעל פה]]. מתואר אף מקרה בו כהן צדוקי ניסך את המים על [[רגל]]יו במקום לתוך הספל, על מנת לבזות את המצווה. על פי המתואר, תגובת הפרושים הייתה קשה ביותר - "רגמוהו כל העם ב[[אתרוג]]יהן". בשל מעשה זה, קבעו חז"ל כי מצוות ניסוך המים תעשה בפומביות ובחגיגיות רבה - כדי לשלול את דעתם של הצדוקים.

בתורת החסידות מוסבר שהעניין הפנימי של עבודת מיסוך המים היא עבודת ה' למעלה מטעם ודעת{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&hilite=e32eed35-c2a8-49b4-a3e0-e0ee878451e3&st=%D7%97%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93&pgnum=137 מאמר ד"ה ושאבתם מים בששון, שבת חוה"מ סוכות תשי"ט]}}.

  "הענין הוא, דהנה ענין המים ב[[ספירות]] הוא ספירת ה[[חכמה]], מקור החסדים. וב[[עבודה]] הוא ענין ביטול במציאות, שזהו הביטול ד[[שמונה עשרה]] שהוא כעבדא קמי מריה, שאין זה ענין של תשוקה ועליה, כי אם [[ביטול#אופן הביטול#ביטול במציאות|ביטול במציאות]]. דהנה, ענין ההעלאה הוא בהיותו רחוק מהאין האלקי, ומרגיש את ה[[אין]] שמהווה מחיה ומקיים אותו בכל רגע ורגע, אבל אינו נמצא בהאין עצמו, ואז הוא בתנועה של העלאה, באהבה עזה כרשפי אש. אבל ב[[שמונה עשרה]] שהוא נמצא בהאין עצמו, אזי הוא בביטול במציאות, ולא שייך אז ענין ההעלאה. ועל דרך [[משל]] - [[השתחואה|המשתחוה]] לפני המלך, שאז הוא בביטול במציאות לגמרי, ואילו ענין ההעלאה והתשוקה שייך דוקא כאשר הוא בריחוק מה[[מלך]], שאז הוא משתוקק אליו, אבל כאשר בא ועומד לפני המלך אזי הוא מתבטל בכל עצמותו לגמרי".  

האדם, וכיון שענין ביטול במציאות אינו מצד ההרגש שלו, כי אם מצד ראיית פני המלך, הרי מצד המלך כולם בשוה.