תהלים ה' – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 '''יג:''' כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק ה' כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ.{{ש}}
 }}
-'''תהלים ה'''' הוא המזמור ה[[חמש|חמיש]]<nowiki/>י ב[[ספר תהלים]]. הפרק מיוחס ל[[דוד]], והוא הפרק היחיד ב[[תהלים]] שכותרתו היא "למנצח אל הנחילות"{{הערה|רש"י מביא את פירוש מנחם בן סרוק ש'נחילות' הוא שם כלי זמר, ובמצודות פירש ששם הכלי הוא על שם הצליל שלו שדומה לזמזום נחיל הדבורים, ואילו במדרש ובאבן עזרא, שהוא לשון נחלה, ורש"י מעצמו פירש שמדבר על אויבי ישראל שבאים בגדודים כנחילי דבורים.}}.
+'''תהלים ה'''' הוא המזמור ה-5 ב[[תהלים]]. הפרק מיוחס ל[[דוד|דוד המלך]], והוא הפרק היחיד ב[[תהלים]] שכותרתו היא "למנצח אל הנחילות"{{הערה|רש"י מביא את פירוש מנחם בן סרוק ש'נחילות' הוא שם כלי זמר, ובמצודות פירש ששם הכלי הוא על שם הצליל שלו שדומה לזמזום נחיל הדבורים, ואילו במדרש ובאבן עזרא, שהוא לשון נחלה, ורש"י מעצמו פירש שמדבר על אויבי ישראל שבאים בגדודים כנחילי דבורים.}}.
 על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנה החמישית ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-4, ועד ל[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-5.
-== תוכן ==
+==תוכן==
 ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "תפילה לכל [[יחיד]] שהרשעים בשביל מעשיהם יאבדו, [[צדיקים|וצדיקים]] [[שמחה|ישמחו]] בשביל [[גמילות חסדים|מעשיהם הטובים]]".
 ניתן לחלק את הפרק ל[[ארבע|ארבעה]] חלקים:
-*'''פסוקים [[ב|ב']]-[[ד]]'''': בקשה על עצם התפילה, שתתקבל לפני [[ה']].
+*'''פסוקים [[ב]]'-[[ד]]'''': בקשה על עצם התפילה, שתתקבל לפני [[ה']].
-*'''פסוקים [[ה|ה']]-[[ז|ז'<nowiki/>]]''': הבעת [[בטחון|ביטחון]] שה' לא רוצה במעשי הרשעים.
+*'''פסוקים [[ה]]'-[[ז]]'''': הבעת [[בטחון|ביטחון]] שה' לא רוצה במעשי הרשעים.
 *'''פסוק [[ח]]'''': הקבלה בין הרשעים לבין דוד, הדבק ה'.
 *'''פסוקים [[ט|ט']][[שלוש עשרה|-י"ג]]''': [[תפילה]] לה' [[ברכה|שיברך]] אותו עם שאר הצדיקים, ויאבד את הרשעים.
-==ב[[נוסח האריז"ל|נוסח]] [[תפילה|התפילה]]==
+==ב[[נוסח האר"י|נוסח]] [[תפילה|התפילה]]==
-[[פסוק]] [[ח]]' נאמר מידי [[יום]], בפתיחת ל[[שחרית# קורבנות|קרבנות]], כחלק בתפילת "[[מה טובו]]" הנאמרת בכניסה ל[[בית כנסת|בית הכנסת]].
+[[פסוק]] [[ח]]' נאמר מידי [[יום]], בפתיחת ל[[שחרית#קורבנות|קרבנות]], כחלק בתפילת "[[מה טובו]]" הנאמרת בכניסה ל[[בית כנסת|בית הכנסת]].
 פסוקים [[ב]]' [[ד|וד']] נאמרים כחלק מה[[סליחות]], בהטיה ללשון רבים: "אמרינו האזינה ה', בינה הגיגנו", "ה' בוקר תשמע קולנו, בוקר נערוך לך ונצפה".
@@ שורה 44: / שורה 44: @@
 *'''ואני ברוב חסדך אבוא ביתך''' - פסוק זה נקבע כהקדמה לתפילה, כיון שרומז לנתינת כח מהאבות לעבודת השם, 'ברוב חסדך' רומז לעבודתו של אברהם, ו'אשתחוה . . ביראתך' רומז ליצחק שמידתו מידת הגבורה, והסיום הוא 'עת רצון' שרומז ליעקב שהוא מידת הרחמים{{הערה|ד"ה תקעו בחודש שופר תשי"ח.}}.
 *'''אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך''' - ב[[תלמוד|גמרא]] ב[[מסכת ברכות]] תחילת פרק ה', חולקים ה[[אמוראים]] מהיכן לומדים שצריך להתפלל דווקא מתוך כובד ראש, ורבי יוסי ברבי חנינא לומד זאת דווקא מפסוק זה, כיון שלדעתו לא מספיק הכנעה ושפלות סתם{{הערה|שיכולים לנבוע גם ממי שהוא מר נפש על מצבו בגשמיות וכיוצא בזה.}}, אלא צריך דווקא השתחוואה וביטול לקב"ה שנובעת מתוך יראת השם{{הערה|אלא שאין כך ההלכה בפועל. ומספיקה גם הכנעה סתם. לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 67 ואילך.}}.
 ==קישורים חיצוניים==