אריה לייב גינצבורג – הבדלי גרסאות
שחזור חלקי |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]] | |תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]] | ||
}} | }} | ||
רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (ה'תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי חכמי ליטא | רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (ה'תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי חכמי [[ליטא]] ו[[צרפת]], רב ו[[פוסק]], מהבולטים שב[[אחרונים]]. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן". | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
רבי אריה לייב נולד | רבי אריה לייב נולד לרבי אשר [[מרא דאתרא|רב]] העיר [[מינסק]]. סבו היה רבי לייב שכונה "בעל התוספות"{{הערה|כונה כן על שם חריפותו ולמדנותו.}}. עוד בצעירותו נודע כעילוי מופלא. בנערותו מונה אביו ל[[אב"ד]] של גליל מינסק, והוא סייע בעדו בעניני הרבנות. | ||
בשנות ה'ת"צ{{הערה|יש אומרים ה'תצ"ג (אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו).}} ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים{{הערה|שם=ראש ישיבה|בשער ספרו "שאגת אריה" נכתב שמכונה "רבי לייב ראש ישיבה".}}. רב העיר מינסק רבי [[יחיאל היילפרין]]{{הערה|ה'ת"כ - [[תק"ז]], בעהמח"ס "[[סדר הדורות]]". אודות רבנותו במינסק ראה גם [[ספר הזכרונות]] פרק קא.}} התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול{{הערה|ראה בכל-זה בספר "שרי המאה" ח"א פ"ו. וראה גם בספר הזכרונות שם, שבהכתרת רבי יחיאל לרב העיר מינסק נשאו גדולי התורה של העיר דברי תורה במשך שבעה ימים, ואז התבטאו שתי דרכי הלימוד - הפלפול וההגיון, ולא נתפרש שם באיזו שיטה אחז רבי יחיאל עצמו. ולאידך כן מסופר שם על פלפול מיוחד שנשא פעמיים בשנה. גם רבי אריה לייב לא אחז מדרך הפלפול כשיטת פסיקה והתנגד לכך (וכפי שניתן להווכח בספרו שאגת אריה שהוא נצמד לראיות חזקות מהש"ס). בהקדמתו לספרו שאגת אריה כותב שאת כל פלפוליו לא העלה עלי ספר "כי הכל הבל ורעות רוח" (אף שמשתדל שיהיו קרובים אל האמת). מחלוקתו עם רבי יחיאל היתה כיצד יהיה הלימוד בישיבה - האם על-דרך הפלפול (רבי אריה לייב) או בדרך הפשט והבקיאות (רבי יחיאל). זהו אם-כן הטעם שגם רבי יחיאל עצמו נשא פלפולים, ולאידך מובן על-פי-זה מדוע היה זה רק פעמיים בשנה ולתלמידים הגאונים ביותר בלבד.}}, בעקבות כך בשנת [[תק"ב]] עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ{{הערה|ה'תפ"ג - [[תקס"ד]], רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת "ושב הכהן" ועוד.}} למלא מקומו{{הערה|זכר צדיק ע' צד.}}, ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו. | בשנות ה'ת"צ{{הערה|יש אומרים ה'תצ"ג (אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו).}} ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים{{הערה|שם=ראש ישיבה|בשער ספרו "שאגת אריה" נכתב שמכונה "רבי לייב ראש ישיבה".}}. רב העיר מינסק רבי [[יחיאל היילפרין]]{{הערה|ה'ת"כ - [[תק"ז]], בעהמח"ס "[[סדר הדורות]]". אודות רבנותו במינסק ראה גם [[ספר הזכרונות]] פרק קא.}} התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול{{הערה|ראה בכל-זה בספר "שרי המאה" ח"א פ"ו. וראה גם בספר הזכרונות שם, שבהכתרת רבי יחיאל לרב העיר מינסק נשאו גדולי התורה של העיר דברי תורה במשך שבעה ימים, ואז התבטאו שתי דרכי הלימוד - הפלפול וההגיון, ולא נתפרש שם באיזו שיטה אחז רבי יחיאל עצמו. ולאידך כן מסופר שם על פלפול מיוחד שנשא פעמיים בשנה. גם רבי אריה לייב לא אחז מדרך הפלפול כשיטת פסיקה והתנגד לכך (וכפי שניתן להווכח בספרו שאגת אריה שהוא נצמד לראיות חזקות מהש"ס). בהקדמתו לספרו שאגת אריה כותב שאת כל פלפוליו לא העלה עלי ספר "כי הכל הבל ורעות רוח" (אף שמשתדל שיהיו קרובים אל האמת). מחלוקתו עם רבי יחיאל היתה כיצד יהיה הלימוד בישיבה - האם על-דרך הפלפול (רבי אריה לייב) או בדרך הפשט והבקיאות (רבי יחיאל). זהו אם-כן הטעם שגם רבי יחיאל עצמו נשא פלפולים, ולאידך מובן על-פי-זה מדוע היה זה רק פעמיים בשנה ולתלמידים הגאונים ביותר בלבד.}}, בעקבות כך בשנת [[תק"ב]] עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ{{הערה|ה'תפ"ג - [[תקס"ד]], רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת "ושב הכהן" ועוד.}} למלא מקומו{{הערה|זכר צדיק ע' צד.}}, ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==גאונותו ושיטתו בלימוד== | ==גאונותו ושיטתו בלימוד== | ||
רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה נפלאה. באגרתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] לבנו [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי לוי יצחק]] ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון|ברוך שניאור]] בתאריך כ' אדר תרע"ה.}} כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מ[[אדמו"ר מהר"ש]] שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html | רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה נפלאה. באגרתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] לבנו [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי לוי יצחק]] ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון|ברוך שניאור]] בתאריך כ' אדר תרע"ה.}} כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מ[[אדמו"ר מהר"ש]] שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של [[אדמו"ר הזקן]]]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.}}. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה. | ||
שיטת לימודו בישיבה היתה על-דרך הפלפול. אולם בפסיקת הלכה דן אך ורק על-פי ראיות מהגמ', פעמים נדירות מביא גם ראיות מדברי הראשונים. בישיבתו ב[[מינסק]] לימד על דרך הפלפול והחילוקים ואף נאלץ לעזוב בשל מחלוקת עם רב העיר, ר' [[יחיאל היילפרין (רב)|יחיאל היילפרין]] בעל ה"[[סדר הדורות]]", שדגל בלימוד על דרך הפשט והבקיאות. יחד עם זאת היה מהמתנגדים הגדולים לדרך ה[[פלפול]] שרווחה באותה תקופה, ובדומה ל[[הגר"א|גר"א]], שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח"{{הערה|שרי המאה, ח"א, פ"ו}} | שיטת לימודו בישיבה היתה על-דרך הפלפול. אולם בפסיקת הלכה דן אך ורק על-פי ראיות מהגמ', פעמים נדירות מביא גם ראיות מדברי הראשונים. בישיבתו ב[[מינסק]] לימד על דרך הפלפול והחילוקים ואף נאלץ לעזוב בשל מחלוקת עם רב העיר, ר' [[יחיאל היילפרין (רב)|יחיאל היילפרין]] בעל ה"[[סדר הדורות]]", שדגל בלימוד על דרך הפשט והבקיאות. יחד עם זאת היה מהמתנגדים הגדולים לדרך ה[[פלפול]] שרווחה באותה תקופה, ובדומה ל[[הגר"א|גר"א]], שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח"{{הערה|שרי המאה, ח"א, פ"ו}} | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
נודע בתקיפותו הרבה, וכאשר נראה לו להתיר דבר אינו חושש כלל לכך אף אם זהו כנגד שיטת כל הפוסקים המחמירים בכך. | נודע בתקיפותו הרבה, וכאשר נראה לו להתיר דבר אינו חושש כלל לכך אף אם זהו כנגד שיטת כל הפוסקים המחמירים בכך. | ||
מרגלא בפומיה{{הערה|הוספות לספר הזכרונות בלה"ק ח"א, מרשימות [[אדמו"ר הריי"צ]].}} "זכות גדולה היא להבין את עומק דברי התוספות. זכות גדולה במאד היא להבין את עומק דברי רש"י". | מרגלא בפומיה{{הערה|הוספות לספר הזכרונות בלה"ק ח"א, מרשימות [[אדמו"ר הריי"צ]].}} "זכות גדולה היא להבין את עומק דברי [[בעלי התוספות|התוספות]]. זכות גדולה במאד היא להבין את עומק דברי רש"י". | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
===שאגת אריה=== | ===שאגת אריה=== | ||
חיבורו העיקרי והמפורסם הוא ספר השו"ת שלו - | חיבורו העיקרי והמפורסם הוא ספר השו"ת שלו - '''שאגת אריה'''. ספר זה כולל ק"ח סימנים של שו"ת בעיקר בחלק "אורח חיים" של ה[[שלחן ערוך]], אולם הוא אינו מסודר לפי סדר השלחן ערוך. את ספרו זה הדפיס בשנת [[תקט"ז]] בעיר פרנקפורט דאודר, והוא קבל הסכמות נלהבות מרבני המקום שלא הכירו את המחבר. | ||
השאלות שבספר נשאלו על-ידי המחבר עצמו, ומיועדות לפתוח דיון תורני רחב. התשובות מבוססות על דברי הגמ' בעיקר, ולעתים גם על דברי הראשונים (בפרט רש"י ותוס'). | השאלות שבספר נשאלו על-ידי המחבר עצמו, ומיועדות לפתוח דיון תורני רחב. התשובות מבוססות על דברי הגמ' בעיקר, ולעתים גם על דברי הראשונים (בפרט רש"י ותוס'). | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31 | * 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31 | ||
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15342&CategoryID=2410 | *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15342&CategoryID=2410 רשימה בענין יחסו של הרבי אליו] מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. | ||
;ספריו | ;ספריו | ||
* {{HebrewBooks||שו"ת '''שאגת אריה'''|1832|מהדורת וורשא, תרכ"ט}} | * {{HebrewBooks||שו"ת '''שאגת אריה'''|1832|מהדורת וורשא, תרכ"ט}} | ||