בית המקדש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:לשכות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|דגם בית המקדש, שיצר אלק ג'ררד.]]
 [[קובץ:בית המקדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם הולילנד של בית המקדש השני - על פי שיטת ה"תפארת ישראל"]]
-'''בית המקדש''' הינו בית להשראת ה[[שכינה]] ב[[עם ישראל]], אותו מחויבים ישראל לבנות על [[הר הבית]] שב[[ירושלים]]. בית המקדש הוא מרכז העם היהודי, הן בתור מקום השראת השכינה, והן בתור מקום [[עבודת ה']] המרכזי בו מקריבים את ה[[קרבנות]].
+'''בית המקדש''' הינו בית להשראת ה[[שכינה]] ב[[עם ישראל]], אותו מחויבים [[עם ישראל]] לבנות על [[הר הבית]] שב[[ירושלים]]. בית המקדש הוא מרכז העם היהודי, הן בתור מקום השראת השכינה, והן בתור מקום [[עבודת ה']] המרכזי בו מקריבים את ה[[קרבנות]].
-[[בית המקדש הראשון]] הוקם בשנת ב'תתקכ"ח על ידי [[שלמה המלך]] ועמד על תילו 410 שנה, עד לחורבנו בשנת ג'של"ח על ידי [[נבוכדנצר]] מלך [[בבל]]. [[בית המקדש השני]] הוקם לאחר שבעים שנות גלות, בשנת ג'ת"ח, על ידי עולי בבל בראשות [[עזרא]] ועמד על תילו 420 שנה, עד שנת ג'תתכ"ח או ג'תתכ"ט. מאז [[חורבן בית המקדש השני]] החלה ה[[גלות]] האחרונה, במהלכה עם ישראל [[ציפיה לגאולה|מצפה לבניית]] [[בית המקדש השלישי]]. [[מלך המשיח]] יבנה את בית המקדש השלישי ובכך יחזיר את עבודת ה[[קרבנות]] ויאפשר עולם מתוקן ועבודת השם בשלימות.
+[[בית המקדש הראשון]] הוקם בשנת ב'תתקכ"ח על ידי [[שלמה המלך]] ועמד על תילו 410 שנה, עד לחורבנו בשנת ג'של"ח על ידי [[נבוכדנצר]] מלך [[בבל]]. [[בית המקדש השני]] הוקם לאחר [[גלות בבל|שבעים שנות גלות]], בשנת [[ג'ת"ח]], על ידי עולי בבל בראשות [[זרובבל]] ועמד על תילו 420 שנה, עד שנת ג'תתכ"ח (או [[ג'תתכ"ט]]). מאז [[חורבן בית המקדש השני]] החלה ה[[גלות]] האחרונה, במהלכה עם ישראל [[ציפיה לגאולה|מצפה לבניית]] [[בית המקדש השלישי]]. [[מלך המשיח]] יבנה את בית המקדש השלישי ובכך יחזיר את עבודת ה[[קרבנות]] ויאפשר עולם מתוקן ועבודת השם בשלימות.
 ==מצוות בניין בית המקדש==
@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 ===פרטי המצווה===
-החיוב לבנות את בית המקדש מוטל על הציבור, ופירוש הדבר שאין חיוב פרטי על כל אחד בפני עצמו לבנות את בית המקדש{{הערה|רמב"ם בסוף מניין מצוות עשה. ספר החינוך מצווה צה. וראה לקוטי שיחות חלק ל ע' 118}}. ואפשר לומר שהמצווה מוטלת על כללות עם ישראל{{הערה|אלא שגדר ציבור נפעל אצלם לאחר שיש להם מלך ולאחר מחיית עמלק כדלקמן בפנים}}, וניתן לומר שהמצווה מוטלת על המלך{{הערה|בלקוטי שיחות חלק ט"ז שם עמוד 298 הערה 11 חוקר בזה. ומציין לרד"ק שמואל ב' פרק ז פסוק א. וראה גם דרך חכמה בית הבחירה פרק א' סעיף קטן א שכתב שתלוי במלך או בבית דין.}}. ביחד עם זאת, כל בני ישראל, כולל נשים{{הערה|ואף שפטורות מכל [[מצוות עשה שהזמן גרמא]], ובית המקדש הוא מצווה שתלויה בזמן שהרי חייבים בה דווקא ביום, כאן חיובם הוא דין בבית המקדש (חפצא), ולא חיוב שמוטל עליהם (גברא) - כדלקמן בפנים - ולכן חייבות (לקוטי שיחות חלק ל' שם). וראה ביאור נוסף בצפנת פענח על ספר הפלאה בהשמטות - הובא ונתבאר בלקוטי שיחות חט"ז ע' 454.}} וילדים, מחוייבים להשתתף בהוצאות ובבניית המקדש (אך אין מבטלים את הילדים מלימודם לצורך כך), אך זהו מחמת שכך היא שלימותו של בית המקדש{{הערה|פירושו של דבר, שאין זה חיוב פרטי המוטל על כל אחד ואחד, אלא שמדיני בית המקדש הוא שיבנה על ידי עם ישראל כולו. לקוטי שיחות חלק ל' שם.}}.
+החיוב לבנות את בית המקדש מוטל על הציבור, ופירוש הדבר שאין חיוב פרטי על כל אחד בפני עצמו לבנות את בית המקדש{{הערה|רמב"ם בסוף מניין מצוות עשה. ספר החינוך מצווה צה. וראה לקוטי שיחות חלק ל ע' 118}}. ואפשר לומר שהמצווה מוטלת על כללות עם ישראל{{הערה|אלא שגדר ציבור נפעל אצלם לאחר שיש להם מלך ולאחר מחיית עמלק כדלקמן בפנים}}, וניתן לומר שהמצווה מוטלת על המלך{{הערה|בלקוטי שיחות חלק ט"ז שם עמוד 298 הערה 11 חוקר בזה. ומציין לרד"ק שמואל ב' פרק ז פסוק א. וראה גם דרך חכמה בית הבחירה פרק א' סעיף קטן א שכתב שתלוי במלך או בבית דין.}}. עם זאת, כל בני ישראל, אנשים נשים{{הערה|ואף שפטורות מכל [[מצוות עשה שהזמן גרמא]], ובית המקדש הוא מצווה שתלויה בזמן שהרי חייבים בה דווקא ביום, כאן חיובם הוא דין בבית המקדש (חפצא), ולא חיוב שמוטל עליהם (גברא) - כדלקמן בפנים - ולכן חייבות (לקוטי שיחות חלק ל' שם). וראה ביאור נוסף בצפנת פענח על ספר הפלאה בהשמטות - הובא ונתבאר בלקוטי שיחות חט"ז ע' 454.}} מחוייבים להשתתף בהוצאות ובבניית המקדש. אך זהו מחמת שכך היא שלימותו של בית המקדש{{הערה|פירושו של דבר, שאין זה חיוב פרטי המוטל על כל אחד ואחד, אלא שמדיני בית המקדש הוא שיבנה על ידי עם ישראל כולו. לקוטי שיחות חלק ל' שם.}}.
+הילדים פטורים מההתעסקות בבניית המקדש, כדי שלא יתבטלו מלימודם.
 גדר המצווה הוא לדאוג שיהיה בית מקדש בנוי, אך אין המצווה בעצם העשיה והבניה{{מקור}}.
@@ שורה 20: / שורה 22: @@
 זמן המצווה הוא לאחר מינוי מלך ומחיית עמלק{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק א' הלכות א-ב. וראה לקוטי שיחות חלק טז שיחה ג' לפרשת תרומה באריכות. ושם - שדין זה הוא בבית ראשון ובבית שלישי (ומעין העניין במשכן), אך בית שני הוא המשך לבית ראשון ולא הי' צריך לזה במיוחד.}}.
-אסור לבנות את המקדש ב[[לילה]] משום שנאמר: {{ציטוטון|וביום הקים את המשכן ולא בלילה}}{{הערה|במדבר ט טו.}}. יש לעסוק בבניה מ[[עלות השחר]] עד [[צאת הכוכבים]]{{מקור}}. בנין בית המקדש אינו דוחה שבת ויום טוב{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7667 רמב"ם הלכות בית הבחירה, פ"א הי"ב].}}.
+אסור לבנות את המקדש ב[[לילה]] משום שנאמר: {{ציטוטון|וביום הקים את המשכן ולא בלילה}}{{הערה|במדבר ט טו.}}. יש לעסוק בבניה מ[[עלות השחר]] עד [[צאת הכוכבים]]. בנין בית המקדש אינו דוחה שבת ויום טוב{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7667 רמב"ם הלכות בית הבחירה, פ"א הי"ב].}}.
 ===מטרת בית המקדש===
@@ שורה 27: / שורה 29: @@
 אך דעת ה[[רמב"ן]] היא שעיקר בנין הבית היא לצורך "מנוחת השכינה", לכן גם לדעת [[הרמב"ן]] החפץ העיקרי בבית המקדש הוא [[ארון הברית]] בו שרתה השכינה{{מקור}}.
-==בית המקדש הרוחני==
+==מהות בית המקדש==
-בית המקדש הגשמי הינו בבואה למקדש הרוחני. בחסידות ישנם ביאורים רבים על עניינו של בית המקדש הרוחני, כליו ([[ארון הברית]], [[מנורת הזהב]], ה[[מזבח]] וכו') ומבנהו.
+מהות עניין המקדש הוא לקש ולחבר ולאחד את הבריאה כולה ל[[קב"ה]]. אמנם ההכנות ל"ביטול הגזירה" בין העליונים והתחתונים וחיבורם, החל כבר ע"י [[אברהם אבינו]] שפתח את "ב' אלפים תורה", והתממש ב[[מתן תורה]], אבל אז היה זה רק התחלה, והתהליך לא הושלם עד עשיית ה[[משכן]], כי בשעה שירד [[הקב"ה]] על [[הר סיני]], עדיין לא יכלו [[בני ישראל]] לקבל את הגילוי הגדול בפנימיותם, ופרחה נשמתם.
-{{להשלים}}
+ולזה נצטווינו ב[[תורה]]: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ואמרו [[רז"ל]]:{{הערה|ראה אלשיך רבה פי"ב פס"ג}} "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם" - בתוך כל אחד ואחד מ[[בני ישראל|ישראל]], שעל ידי שה[[שכינה]] שורה במקדש - היא מתפשטת ושורה בלב כל אחד ואחת מ[[בני ישראל|ישראל]].
+ומכיוון ש"כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה"{{הערה|ברכות ו'ע"ב}}, שהעולם נברא בשביל [[עם ישראל]] - לתקן עולם במלכות שדי, ולכל אדם מ[[בני ישראל|ישראל]] יש חלק בעולם, שבו הוא משתמש לצרכיו, הנה, כאשר ה[[שכינה]] שורה בקרבו, ימשיך ויגלה את אור ה[[שכינה]] המאירה לו מהמקדש - גם בחלקו בעולם ויכלילו במלכות [[הקב"ה|ה']],
+נמצא איפה, שענין המקדש הוא גילוי [[אור אין סוף ברוך הוא]] בעולם הגשמי - העצמת מלכות [[הקב"ה|ה']], כי אין מלך בלא '''עם''', וכאשר העולם ה'''גשמי''' בטל ל[[הקב"ה|ה']]- הרי זה עיקר מלכות [[הקב"ה|ה']].
-==המשכן ובתי המקדש==
+==תולדות המשכן ובתי המקדש==
 ===המשכן===
 [[קובץ:המשכן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המשכן]]
@@ שורה 72: / שורה 79: @@
 ==השראת השכינה==
-בבית המקדש היה גילוי אלוקי נעלה מאד, עד כדי כך, שכל עולי הרגל שעלו לבית המקדש, הרגישו את הגילוי האלוקי{{מקור}}.
+[[קובץ:אייקון גאולה ומשיח.png|ממוזער]]
+בבית המקדש היה גילוי אלוקי נעלה כל כך, עד כדי שכל [[עלייה לרגל|עולי הרגל]] שעלו לבית המקדש, הרגישו את הגילוי האלוקי{{מקור}}.
 ב[[קודש הקודשים]], אף יכלו לראות את גילוי ה[[עצמות]] של הקב"ה, [[נמנע הנמנעות]] - חיבור של אור בלי גבול עם אור גבולי. דבר זה התבטא בכך ש'מקום ארון אינו מן המדה', כלומר - גודלו של [[ארון הברית]] לא תפס מקום בחשבון הכללי של מספר האמות של קודש הקודשים.
-השראת שכינה זו נמצאת בכל דור בבית הכנסת של נשיא הדור, והוא בית המקדש של הדור. מעין זה ישנו בכל בית כנסת, שלכן נקראים בתי הכנסת "בית מקדש מעט"{{הערה|קונטרס בית רבנו שבבבל}}.
+השראת שכינה זו נמצאת בכל דור בבית הכנסת של [[נשיא הדור]], והוא בית המקדש של הדור. מעין זה ישנו בכל בית כנסת, שלכן נקראים בתי הכנסת "בית מקדש מעט"{{הערה|קונטרס בית רבנו שבבבל}}.
 {{להשלים}}
 ==בניית בית המקדש בזמן הזה==
-יש הסוברים, אשר במידה וינתן לנו רשות מן המלכויות (ולא יהיה בזה משום פיקוח נפש), חייבים אנו או שיש לנו את היכולת לבנות את בית המקדש{{הערה|מנחת חינוך מצווה צה. עזרת כהנים על מס' מידות ח"ג ע' 260. ספר דרישת ציון לרבי צבי הירש קלישר. ועוד}}. אמנם, דעת הרבי שאסור לנו לבנות את בית המקדש, וזאת בהסתמך על דברי הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י"א}} שבניין בית המקדש השלישי יהיה על ידי משיח, והעולה מדבריו שהוא זה שיגלה לנו את מקום המקדש{{הערה|ראה אגרות קודש חלק ז' עמוד רפא. לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 493. שם חלק יח עמוד 276 הערה 39. שם חלק כז עמוד 204. שיחות קודש תשל"ה חלק ב' עמוד 435. שם תשל"ו חלק ב' עמוד 529. שם תש"מ חלק ג' עמוד 968. התוועדויות תשמ"ח חלק א' עמוד 84. ועוד. וכן כתב באגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' עמוד שיב.}}. עוד מסביר הרבי, שהחיוב והמצווה לבנות את בית המקדש הוא רק לאחר מינוי מלך ומחיית עמלק{{הערה|לקוטי שיחות חלק טז שיחה ג לפרשת תרומה (ובעיקר בהערות 32 ו49).}}.
+{{ערך מורחב|ערך=[[הר הבית]]}}
+יש הסוברים, אשר במידה וינתן לנו רשות מן המלכויות (ולא יהיה בזה משום [[פיקוח נפש]]), חייבים אנו או שיש לנו את היכולת לבנות את בית המקדש{{הערה|מנחת חינוך מצווה צה. עזרת כהנים על מס' מידות ח"ג ע' 260. ספר דרישת ציון לרבי צבי הירש קלישר. ועוד}}.
-בנוסף לכך, הרבי חושש לשיטות הסוברות{{הערה|ראה ראב"ד הלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה טז. וראה בעבודה תמה (נתנזון) דף ט"ו ע"ב שנקט שכן היא דעת רוב הפוסקים.}} שיש צורך לקדש את מקום המקדש מחדש על מנת לבנותו, דבר המזקיק מלך, נביא, סנהדרין ועוד{{הערה|שיחות קודש תשכ"ט חלק א' ע' 133.}}. כמו כן נוקט הרבי שאין לנו כיום כהנים מיוחסים{{הערה|התוועדיות תשמ"ה ח"ה עמוד 3106.}}, אין לנו תכלת לבגדי כהונה{{הערה|התוועדויות תשמ"ז ח"ג 488. וראה עוד בשיטת הרבי סוגיה זו בקובץ הערות וביאורים אוהלי תורה גיליונות א'רלא. ירחון האוצר ניסן תשפ"ג.}}. וישנם בעיות נוספות הכתובות בפוסקים המהוות מכשול לבניית המקדש בזמן הזה{{הערה|ראה ליקוט דעות לחיוב ולשלילה בספר לקראת מקדש עמוד תטו ואילך].}}.
+לעומתם דעת [[הרבי]] שאסור לנו לבנות את בית המקדש, וזאת בהסתמך על דברי [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות מלכים פרק י"א}} שבניין בית המקדש השלישי יהיה על ידי משיח, והעולה מדבריו שהמשיח הוא זה שיגלה לנו את מקום המקדש{{הערה|ראה אגרות קודש חלק ז' עמוד רפא. לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 493. שם חלק יח עמוד 276 הערה 39. שם חלק כז עמוד 204. [[שיחות קודש]] [[תשל"ה]] חלק ב' עמוד 435. שם [[תשל"ו]] חלק ב' עמוד 529. שם תש"מ חלק ג' עמוד 968. התוועדויות [[תשמ"ח]] חלק א' עמוד 84. ועוד. וכן כתב באגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' עמוד שיב.}}. עוד מסביר הרבי, שהחיוב והמצווה לבנות את בית המקדש הוא רק לאחר [[מינוי מלך]] ו[[מחיית עמלק]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק טז שיחה ג לפרשת תרומה (ובעיקר בהערות 32 ו49).}}.
-לאור זאת מוסיף הרבי, שמחמת שאין רצון השם שנבנה את בית המקדש (ללא משיח), הרי לא תיתכן אפשרות מעשית שיהיה מי שיצליח לבנות את בית המקדש מלבד משיח{{הערה|שיחת י"ב תמוז תשכ"ז (שיחות קודש תשכ"ז חלק ב' עמוד 286). ושם משווה זאת לכותל המערבי שאף אחד לא הצליח להחריבו הואיל ורצון השם שלא יוחרב.}}.
+בנוסף לכך, הרבי חושש לשיטות הסוברות{{הערה|ראה ראב"ד הלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה טז. וראה בעבודה תמה (נתנזון) דף ט"ו ע"ב שנקט שכן היא דעת רוב הפוסקים.}} שיש צורך לקדש את מקום המקדש מחדש על מנת לבנותו, דבר המחייב [[מלך]], [[נביא]], סנהדרין ועוד{{הערה|שיחות קודש תשכ"ט חלק א' ע' 133.}}. כמו כן נוקט הרבי שאין לנו כיום כהנים מיוחסים{{הערה|התוועדיות תשמ"ה ח"ה עמוד 3106.}}, אין לנו תכלת לבגדי כהונה{{הערה|התוועדויות תשמ"ז ח"ג 488. וראה עוד בשיטת הרבי סוגיה זו בקובץ הערות וביאורים אוהלי תורה גיליונות א'רלא. ירחון האוצר ניסן תשפ"ג.}}. וישנם בעיות נוספות הכתובות בפוסקים המהוות מכשול לבניית המקדש בזמן הזה{{הערה|ראה ליקוט דעות לחיוב ולשלילה בספר לקראת מקדש עמוד תטו ואילך].}}.
-==לימוד הלכות בית המקדש==
+לאור זאת מוסיף הרבי, שמחמת שאין רצון השם שנבנה את בית המקדש (ללא משיח), הרי לא תיתכן אפשרות מעשית שיהיה מי שיצליח לבנות את בית המקדש מלבד משיח{{הערה|שיחת [[י"ב תמוז]] [[תשכ"ז]] (שיחות קודש תשכ"ז חלק ב' עמוד 286). ושם משווה זאת ל[[הכותל|כותל המערבי]] שאף אחד לא הצליח להחריבו הואיל ורצון השם שלא יוחרב.}}.
+[[קובץ:מכתב של הרבי נגד העליה להר הבית.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב של הרבי אודות העליה להר הבית מחודש [[מר חשון]] [[תשמ"ו]]]]
+במענה מחודש [[מנחם אב]] [[תנש"א]], לאחד שכתב שהוא שעוסק בעניני [[בית המקדש]] וכו' ובסיום מכתבו ציין שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים ובהר הבית במקומות המותרים, השיב הרבי: {{ציטוטון|"על פי תורתנו הקדושה – '''הלימוד''' בהלכות בנין בית המקדש – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, מה שאין כן בעליה בהר הבית – צריך להיות '''ברור''' מקום המותר לעליה, אזכיר על הציון להנ"ל}}
+===לימוד הלכות בית המקדש===
 {{ערך מורחב|לימוד עניני בית הבחירה}}
 ה[[מדרש]] מספר על דברי הקדוש ברוך הוא ל[[יחזקאל הנביא]], לאחר שהראה לו בנבואה את צורת בית המקדש:
@@ שורה 103: / שורה 116: @@
 ==מפת המקדש של הרבי==
 {{ערך מורחב|ערך=[[מפת בית המקדש]]}}
-בשנת תש"ג הכין הרבי [[מפת בית המקדש|מפה]] של בית המקדש על מנת להוציאו לאור{{הערה|איגרות-קודש חלק א איגרת צו.}}, חיבור זה לא נדפס בזמנו ואף לא נשלמה עריכתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62934 עיון במפה ובחידושים שניתן ללמוד ממנה], הרב אורי ליפש}}.
+בשנת [[תש"ג]] הכין הרבי [[מפת בית המקדש|מפה]] של בית המקדש על מנת להוציאו לאור{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק א איגרת צו.}}, חיבור זה לא נדפס בזמנו ואף לא נשלמה עריכתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62934 עיון במפה ובחידושים שניתן ללמוד ממנה], הרב אורי ליפש}}.
 ==ראו גם==
@@ שורה 121: / שורה 134: @@
 *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62934 מפת המקדש של הרבי ● עיונים וביאורים]{{תמונה}}, הרב אורי ליפש - {{אינפו}}
 *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3403346 לבנות את בית המקדש מחדש]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} לקט קטעי וידאו של יהודים המעניקים לרבי דגמים שונים של בית המקדש, בתוך מגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]
-*[[מנחם מענדל רייצס|הרב רייצס]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f02dc95d9319_1594023061.pdf בדרך הרמז]''', חוברת המלקטת רמזים אודות בנין בית הבחירה
+*הרב [[מנחם מענדל רייצס]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f02dc95d9319_1594023061.pdf בדרך הרמז]''', חוברת המלקטת רמזים אודות בנין בית הבחירה
-*הרב שניאור זלמן לבקובסקי, '''[https://chabad.info/beis-medrash/728316/ חיוב נשים בבנין בית המקדש]''' {{אינפו}}
+*הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]], '''[https://chabad.info/beis-medrash/728316/ חיוב נשים בבנין בית המקדש]''' {{אינפו}}
+*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9 תגית: בית המקדש]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
+{{בית המקדש}}
 {{הערות שוליים}}
-{{הר הבית}}
 [[קטגוריה:בית המקדש|*]]
+[[קטגוריה:מבנים]]