בית המקדש – הבדלי גרסאות
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (40 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:לשכות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|דגם בית המקדש, שיצר אלק ג'ררד.]] | [[קובץ:לשכות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|דגם בית המקדש, שיצר אלק ג'ררד.]] | ||
[[קובץ:בית המקדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם הולילנד של בית המקדש השני - על פי שיטת ה"תפארת ישראל"]] | [[קובץ:בית המקדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם הולילנד של בית המקדש השני - על פי שיטת ה"תפארת ישראל"]] | ||
'''בית המקדש''' הינו בית להשראת ה[[שכינה]] ב[[עם ישראל]], אותו מחויבים ישראל לבנות על [[הר הבית]] שב[[ירושלים]]. בית המקדש הוא מרכז העם היהודי, הן בתור מקום השראת השכינה, והן בתור מקום [[עבודת ה']] המרכזי בו מקריבים את ה[[קרבנות]]. | '''בית המקדש''' הינו בית להשראת ה[[שכינה]] ב[[עם ישראל]], אותו מחויבים [[עם ישראל]] לבנות על [[הר הבית]] שב[[ירושלים]]. בית המקדש הוא מרכז העם היהודי, הן בתור מקום השראת השכינה, והן בתור מקום [[עבודת ה']] המרכזי בו מקריבים את ה[[קרבנות]]. | ||
[[בית המקדש הראשון]] הוקם בשנת ב'תתקכ"ח על ידי [[שלמה המלך]] ועמד על תילו 410 שנה, עד לחורבנו בשנת ג'של"ח על ידי [[נבוכדנצר]] מלך [[בבל]]. [[בית המקדש השני]] הוקם לאחר שבעים שנות גלות, בשנת ג'ת"ח, על ידי עולי בבל בראשות [[ | [[בית המקדש הראשון]] הוקם בשנת ב'תתקכ"ח על ידי [[שלמה המלך]] ועמד על תילו 410 שנה, עד לחורבנו בשנת ג'של"ח על ידי [[נבוכדנצר]] מלך [[בבל]]. [[בית המקדש השני]] הוקם לאחר [[גלות בבל|שבעים שנות גלות]], בשנת [[ג'ת"ח]], על ידי עולי בבל בראשות [[זרובבל]] ועמד על תילו 420 שנה, עד שנת ג'תתכ"ח (או [[ג'תתכ"ט]]). מאז [[חורבן בית המקדש השני]] החלה ה[[גלות]] האחרונה, במהלכה עם ישראל [[ציפיה לגאולה|מצפה לבניית]] [[בית המקדש השלישי]]. [[מלך המשיח]] יבנה את בית המקדש השלישי ובכך יחזיר את עבודת ה[[קרבנות]] ויאפשר עולם מתוקן ועבודת השם בשלימות. | ||
==מצוות בניין בית המקדש== | ==מצוות בניין בית המקדש== | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
יש מהראשונים{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א ספר המצוות מצווה העשרים.}} שלמדו זאת מהפסוק: {{ציטוטון|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}}{{הערה|ובהלכות מלכים פרק א הלכה א הביא את הפסוק "לשכנו תדרשו" (דברים פרק יב פסוק ה) ונחלקו מפרשי [[הרמב"ם]] האם למד משם מקור או ששם הביא זאת רק בנוגע לדין קדימה של הכרתת זרעו של [[עמלק]] לבנין המקדש ראה כסף משנה בהלכות בית הבחירה ובלחם משנה בהלכות מלכים ועוד.}}. אולם יש מהראשונים{{הערה|סמ"ג {{מקור}}.}} שלמדו זאת מהפסוק: {{ציטוטון|והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם. שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולותיכם וזבחיכם}}. | יש מהראשונים{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א ספר המצוות מצווה העשרים.}} שלמדו זאת מהפסוק: {{ציטוטון|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}}{{הערה|ובהלכות מלכים פרק א הלכה א הביא את הפסוק "לשכנו תדרשו" (דברים פרק יב פסוק ה) ונחלקו מפרשי [[הרמב"ם]] האם למד משם מקור או ששם הביא זאת רק בנוגע לדין קדימה של הכרתת זרעו של [[עמלק]] לבנין המקדש ראה כסף משנה בהלכות בית הבחירה ובלחם משנה בהלכות מלכים ועוד.}}. אולם יש מהראשונים{{הערה|סמ"ג {{מקור}}.}} שלמדו זאת מהפסוק: {{ציטוטון|והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם. שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולותיכם וזבחיכם}}. | ||
חיובה של מצווה זו חל רק לאחר כניסת בנ"י לארץ בימות יהושע, ומאז הוא נצחי לכל הדורות{{הערה|מסכת סנהדרין דף כ'}}. | חיובה של מצווה זו חל רק לאחר כניסת בנ"י לארץ בימות יהושע, ומאז הוא נצחי לכל הדורות{{הערה|מסכת סנהדרין דף כ'.}}. | ||
===פרטי המצווה=== | ===פרטי המצווה=== | ||
החיוב לבנות את בית המקדש מוטל על הציבור, ופירוש הדבר שאין חיוב פרטי על כל אחד בפני עצמו לבנות את בית המקדש{{הערה|רמב"ם בסוף מניין מצוות עשה. ספר החינוך מצווה צה. וראה לקוטי שיחות חלק ל ע' 118}}. ואפשר לומר שהמצווה מוטלת על כללות עם ישראל{{הערה|אלא שגדר ציבור נפעל אצלם לאחר שיש להם מלך ולאחר מחיית עמלק כדלקמן בפנים}}, וניתן לומר שהמצווה מוטלת על המלך{{הערה|בלקוטי שיחות חלק ט"ז שם עמוד 298 הערה 11 חוקר בזה. ומציין לרד"ק שמואל ב' פרק ז פסוק א. וראה גם דרך חכמה בית הבחירה פרק א' סעיף קטן א שכתב שתלוי במלך או בבית דין}}. | החיוב לבנות את בית המקדש מוטל על הציבור, ופירוש הדבר שאין חיוב פרטי על כל אחד בפני עצמו לבנות את בית המקדש{{הערה|רמב"ם בסוף מניין מצוות עשה. ספר החינוך מצווה צה. וראה לקוטי שיחות חלק ל ע' 118}}. ואפשר לומר שהמצווה מוטלת על כללות עם ישראל{{הערה|אלא שגדר ציבור נפעל אצלם לאחר שיש להם מלך ולאחר מחיית עמלק כדלקמן בפנים}}, וניתן לומר שהמצווה מוטלת על המלך{{הערה|בלקוטי שיחות חלק ט"ז שם עמוד 298 הערה 11 חוקר בזה. ומציין לרד"ק שמואל ב' פרק ז פסוק א. וראה גם דרך חכמה בית הבחירה פרק א' סעיף קטן א שכתב שתלוי במלך או בבית דין.}}. עם זאת, כל בני ישראל, אנשים נשים{{הערה|ואף שפטורות מכל [[מצוות עשה שהזמן גרמא]], ובית המקדש הוא מצווה שתלויה בזמן שהרי חייבים בה דווקא ביום, כאן חיובם הוא דין בבית המקדש (חפצא), ולא חיוב שמוטל עליהם (גברא) - כדלקמן בפנים - ולכן חייבות (לקוטי שיחות חלק ל' שם). וראה ביאור נוסף בצפנת פענח על ספר הפלאה בהשמטות - הובא ונתבאר בלקוטי שיחות חט"ז ע' 454.}} מחוייבים להשתתף בהוצאות ובבניית המקדש. אך זהו מחמת שכך היא שלימותו של בית המקדש{{הערה|פירושו של דבר, שאין זה חיוב פרטי המוטל על כל אחד ואחד, אלא שמדיני בית המקדש הוא שיבנה על ידי עם ישראל כולו. לקוטי שיחות חלק ל' שם.}}. | ||
הילדים פטורים מההתעסקות בבניית המקדש, כדי שלא יתבטלו מלימודם. | |||
גדר המצווה הוא לדאוג שיהיה בית מקדש בנוי, אך אין המצווה בעצם העשיה והבניה{{מקור}}. | גדר המצווה הוא לדאוג שיהיה בית מקדש בנוי, אך אין המצווה בעצם העשיה והבניה{{מקור}}. | ||
זמן המצווה הוא לאחר מינוי מלך ומחיית עמלק{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק א' הלכות א-ב. וראה לקוטי שיחות חלק טז שיחה ג' לפרשת תרומה באריכות. ושם - שדין זה הוא בבית ראשון ובבית שלישי (ומעין העניין במשכן), אך בית שני הוא המשך לבית ראשון ולא הי' צריך לזה במיוחד}}. | זמן המצווה הוא לאחר מינוי מלך ומחיית עמלק{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק א' הלכות א-ב. וראה לקוטי שיחות חלק טז שיחה ג' לפרשת תרומה באריכות. ושם - שדין זה הוא בבית ראשון ובבית שלישי (ומעין העניין במשכן), אך בית שני הוא המשך לבית ראשון ולא הי' צריך לזה במיוחד.}}. | ||
אסור לבנות את המקדש ב[[לילה]] משום שנאמר: {{ציטוטון|וביום הקים את המשכן ולא בלילה}}{{הערה|במדבר ט טו}}. יש לעסוק בבניה מ[[עלות השחר]] עד [[צאת הכוכבים]] | אסור לבנות את המקדש ב[[לילה]] משום שנאמר: {{ציטוטון|וביום הקים את המשכן ולא בלילה}}{{הערה|במדבר ט טו.}}. יש לעסוק בבניה מ[[עלות השחר]] עד [[צאת הכוכבים]]. בנין בית המקדש אינו דוחה שבת ויום טוב{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7667 רמב"ם הלכות בית הבחירה, פ"א הי"ב].}}. | ||
===מטרת בית המקדש=== | ===מטרת בית המקדש=== | ||
| שורה 27: | שורה 29: | ||
אך דעת ה[[רמב"ן]] היא שעיקר בנין הבית היא לצורך "מנוחת השכינה", לכן גם לדעת [[הרמב"ן]] החפץ העיקרי בבית המקדש הוא [[ארון הברית]] בו שרתה השכינה{{מקור}}. | אך דעת ה[[רמב"ן]] היא שעיקר בנין הבית היא לצורך "מנוחת השכינה", לכן גם לדעת [[הרמב"ן]] החפץ העיקרי בבית המקדש הוא [[ארון הברית]] בו שרתה השכינה{{מקור}}. | ||
==בית המקדש | ==מהות בית המקדש== | ||
מהות עניין המקדש הוא לקש ולחבר ולאחד את הבריאה כולה ל[[קב"ה]]. אמנם ההכנות ל"ביטול הגזירה" בין העליונים והתחתונים וחיבורם, החל כבר ע"י [[אברהם אבינו]] שפתח את "ב' אלפים תורה", והתממש ב[[מתן תורה]], אבל אז היה זה רק התחלה, והתהליך לא הושלם עד עשיית ה[[משכן]], כי בשעה שירד [[הקב"ה]] על [[הר סיני]], עדיין לא יכלו [[בני ישראל]] לקבל את הגילוי הגדול בפנימיותם, ופרחה נשמתם. | |||
{{ | |||
ולזה נצטווינו ב[[תורה]]: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ואמרו [[רז"ל]]:{{הערה|ראה אלשיך רבה פי"ב פס"ג}} "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם" - בתוך כל אחד ואחד מ[[בני ישראל|ישראל]], שעל ידי שה[[שכינה]] שורה במקדש - היא מתפשטת ושורה בלב כל אחד ואחת מ[[בני ישראל|ישראל]]. | |||
ומכיוון ש"כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה"{{הערה|ברכות ו'ע"ב}}, שהעולם נברא בשביל [[עם ישראל]] - לתקן עולם במלכות שדי, ולכל אדם מ[[בני ישראל|ישראל]] יש חלק בעולם, שבו הוא משתמש לצרכיו, הנה, כאשר ה[[שכינה]] שורה בקרבו, ימשיך ויגלה את אור ה[[שכינה]] המאירה לו מהמקדש - גם בחלקו בעולם ויכלילו במלכות [[הקב"ה|ה']], | |||
נמצא איפה, שענין המקדש הוא גילוי [[אור אין סוף ברוך הוא]] בעולם הגשמי - העצמת מלכות [[הקב"ה|ה']], כי אין מלך בלא '''עם''', וכאשר העולם ה'''גשמי''' בטל ל[[הקב"ה|ה']]- הרי זה עיקר מלכות [[הקב"ה|ה']]. | |||
==המשכן ובתי המקדש== | ==תולדות המשכן ובתי המקדש== | ||
===המשכן=== | ===המשכן=== | ||
[[קובץ:המשכן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המשכן]] | [[קובץ:המשכן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המשכן]] | ||
| שורה 72: | שורה 79: | ||
==השראת השכינה== | ==השראת השכינה== | ||
בבית המקדש היה גילוי אלוקי נעלה | [[קובץ:אייקון גאולה ומשיח.png|ממוזער]] | ||
בבית המקדש היה גילוי אלוקי נעלה כל כך, עד כדי שכל [[עלייה לרגל|עולי הרגל]] שעלו לבית המקדש, הרגישו את הגילוי האלוקי{{מקור}}. | |||
ב[[קודש הקודשים]], אף יכלו לראות את גילוי ה[[עצמות]] של הקב"ה, [[נמנע הנמנעות]] - חיבור של אור בלי גבול עם אור גבולי. דבר זה התבטא בכך ש'מקום ארון אינו מן המדה', כלומר - גודלו של [[ארון הברית]] לא תפס מקום בחשבון הכללי של מספר האמות של קודש הקודשים. | ב[[קודש הקודשים]], אף יכלו לראות את גילוי ה[[עצמות]] של הקב"ה, [[נמנע הנמנעות]] - חיבור של אור בלי גבול עם אור גבולי. דבר זה התבטא בכך ש'מקום ארון אינו מן המדה', כלומר - גודלו של [[ארון הברית]] לא תפס מקום בחשבון הכללי של מספר האמות של קודש הקודשים. | ||
השראת שכינה זו נמצאת בכל דור בבית הכנסת של נשיא הדור, והוא בית המקדש של הדור. מעין זה ישנו בכל בית כנסת, שלכן נקראים בתי הכנסת "בית מקדש מעט"{{הערה|קונטרס בית רבנו שבבבל}}. | השראת שכינה זו נמצאת בכל דור בבית הכנסת של [[נשיא הדור]], והוא בית המקדש של הדור. מעין זה ישנו בכל בית כנסת, שלכן נקראים בתי הכנסת "בית מקדש מעט"{{הערה|קונטרס בית רבנו שבבבל}}. | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
==לימוד הלכות בית המקדש== | ==בניית בית המקדש בזמן הזה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[הר הבית]]}} | |||
יש הסוברים, אשר במידה וינתן לנו רשות מן המלכויות (ולא יהיה בזה משום [[פיקוח נפש]]), חייבים אנו או שיש לנו את היכולת לבנות את בית המקדש{{הערה|מנחת חינוך מצווה צה. עזרת כהנים על מס' מידות ח"ג ע' 260. ספר דרישת ציון לרבי צבי הירש קלישר. ועוד}}. | |||
לעומתם דעת [[הרבי]] שאסור לנו לבנות את בית המקדש, וזאת בהסתמך על דברי [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות מלכים פרק י"א}} שבניין בית המקדש השלישי יהיה על ידי משיח, והעולה מדבריו שהמשיח הוא זה שיגלה לנו את מקום המקדש{{הערה|ראה אגרות קודש חלק ז' עמוד רפא. לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 493. שם חלק יח עמוד 276 הערה 39. שם חלק כז עמוד 204. [[שיחות קודש]] [[תשל"ה]] חלק ב' עמוד 435. שם [[תשל"ו]] חלק ב' עמוד 529. שם תש"מ חלק ג' עמוד 968. התוועדויות [[תשמ"ח]] חלק א' עמוד 84. ועוד. וכן כתב באגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' עמוד שיב.}}. עוד מסביר הרבי, שהחיוב והמצווה לבנות את בית המקדש הוא רק לאחר [[מינוי מלך]] ו[[מחיית עמלק]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק טז שיחה ג לפרשת תרומה (ובעיקר בהערות 32 ו49).}}. | |||
בנוסף לכך, הרבי חושש לשיטות הסוברות{{הערה|ראה ראב"ד הלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה טז. וראה בעבודה תמה (נתנזון) דף ט"ו ע"ב שנקט שכן היא דעת רוב הפוסקים.}} שיש צורך לקדש את מקום המקדש מחדש על מנת לבנותו, דבר המחייב [[מלך]], [[נביא]], סנהדרין ועוד{{הערה|שיחות קודש תשכ"ט חלק א' ע' 133.}}. כמו כן נוקט הרבי שאין לנו כיום כהנים מיוחסים{{הערה|התוועדיות תשמ"ה ח"ה עמוד 3106.}}, אין לנו תכלת לבגדי כהונה{{הערה|התוועדויות תשמ"ז ח"ג 488. וראה עוד בשיטת הרבי סוגיה זו בקובץ הערות וביאורים אוהלי תורה גיליונות א'רלא. ירחון האוצר ניסן תשפ"ג.}}. וישנם בעיות נוספות הכתובות בפוסקים המהוות מכשול לבניית המקדש בזמן הזה{{הערה|ראה ליקוט דעות לחיוב ולשלילה בספר לקראת מקדש עמוד תטו ואילך].}}. | |||
לאור זאת מוסיף הרבי, שמחמת שאין רצון השם שנבנה את בית המקדש (ללא משיח), הרי לא תיתכן אפשרות מעשית שיהיה מי שיצליח לבנות את בית המקדש מלבד משיח{{הערה|שיחת [[י"ב תמוז]] [[תשכ"ז]] (שיחות קודש תשכ"ז חלק ב' עמוד 286). ושם משווה זאת ל[[הכותל|כותל המערבי]] שאף אחד לא הצליח להחריבו הואיל ורצון השם שלא יוחרב.}}. | |||
[[קובץ:מכתב של הרבי נגד העליה להר הבית.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב של הרבי אודות העליה להר הבית מחודש [[מר חשון]] [[תשמ"ו]]]] | |||
במענה מחודש [[מנחם אב]] [[תנש"א]], לאחד שכתב שהוא שעוסק בעניני [[בית המקדש]] וכו' ובסיום מכתבו ציין שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים ובהר הבית במקומות המותרים, השיב הרבי: {{ציטוטון|"על פי תורתנו הקדושה – '''הלימוד''' בהלכות בנין בית המקדש – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, מה שאין כן בעליה בהר הבית – צריך להיות '''ברור''' מקום המותר לעליה, אזכיר על הציון להנ"ל}} | |||
===לימוד הלכות בית המקדש=== | |||
{{ערך מורחב|לימוד עניני בית הבחירה}} | {{ערך מורחב|לימוד עניני בית הבחירה}} | ||
ה[[מדרש]] מספר על דברי הקדוש ברוך הוא ל[[יחזקאל הנביא]], לאחר שהראה לו בנבואה את צורת בית המקדש: | ה[[מדרש]] מספר על דברי הקדוש ברוך הוא ל[[יחזקאל הנביא]], לאחר שהראה לו בנבואה את צורת בית המקדש: | ||
| שורה 96: | שורה 116: | ||
==מפת המקדש של הרבי== | ==מפת המקדש של הרבי== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מפת בית המקדש]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[מפת בית המקדש]]}} | ||
בשנת תש"ג הכין הרבי [[מפת בית המקדש|מפה]] של בית המקדש על מנת להוציאו לאור{{הערה| | בשנת [[תש"ג]] הכין הרבי [[מפת בית המקדש|מפה]] של בית המקדש על מנת להוציאו לאור{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק א איגרת צו.}}, חיבור זה לא נדפס בזמנו ואף לא נשלמה עריכתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62934 עיון במפה ובחידושים שניתן ללמוד ממנה], הרב אורי ליפש}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 106: | שורה 126: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*הערך '''[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3241 בית המקדש]''' ב[[אנציקלופדיה התלמודית]], מתוך אתר דעת | *הערך '''[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3241 בית המקדש]''' ב[[אנציקלופדיה התלמודית]], מתוך אתר דעת | ||
* אתר האינטרנט [https://wiki.temple.org.il/wt/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 '''ויקי מקדש'''] שעל ידי [[מכון המקדש]]. | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3012 סיור וירטואלי בבית המקדש (דב לבנוני) בליווי הסברים] {{וידאו}} (קישור שבור - י"ז אייר תשפ"ב) | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3012 סיור וירטואלי בבית המקדש (דב לבנוני) בליווי הסברים] {{וידאו}} (קישור שבור - י"ז אייר תשפ"ב) | ||
*[http://www.beit-hamikdash.co.il אתר בית המקדש] - מכיל סיורים וירטואליים בתלת מימד בבית המקדש, עברית. | *[http://www.beit-hamikdash.co.il אתר בית המקדש] - מכיל סיורים וירטואליים בתלת מימד בבית המקדש, עברית. | ||
| שורה 113: | שורה 134: | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62934 מפת המקדש של הרבי ● עיונים וביאורים]{{תמונה}}, הרב אורי ליפש - {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62934 מפת המקדש של הרבי ● עיונים וביאורים]{{תמונה}}, הרב אורי ליפש - {{אינפו}} | ||
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3403346 לבנות את בית המקדש מחדש]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} לקט קטעי וידאו של יהודים המעניקים לרבי דגמים שונים של בית המקדש, בתוך מגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]] | *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3403346 לבנות את בית המקדש מחדש]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} לקט קטעי וידאו של יהודים המעניקים לרבי דגמים שונים של בית המקדש, בתוך מגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]] | ||
*[[מנחם מענדל | *הרב [[מנחם מענדל רייצס]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f02dc95d9319_1594023061.pdf בדרך הרמז]''', חוברת המלקטת רמזים אודות בנין בית הבחירה | ||
*הרב שניאור זלמן לבקובסקי, '''[https://chabad.info/beis-medrash/728316/ חיוב נשים בבנין בית המקדש]''' {{אינפו}} | *הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]], '''[https://chabad.info/beis-medrash/728316/ חיוב נשים בבנין בית המקדש]''' {{אינפו}} | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9 תגית: בית המקדש]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{בית המקדש}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בית המקדש|*]] | [[קטגוריה:בית המקדש|*]] | ||
[[קטגוריה:מבנים]] | |||